• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

בני ערובה

במקום להכריז לפני ארבע שנים על פשיטת רגל, יוון הגיעה היום למצב שבו היא פושטת יד לנדבות ודנה את אזרחיה לשנים ארוכות של אומללות ועבדות חוב לקרנות הגידור. אמנון פורטוגלי על אופק המשבר ביוון ותכתיבי המערכת הפיננסית העולמית
אמנון פורטוגלי

לאחר ארבע שנות מיתון ואינספור שביתות, הכלכלה האמיתית ביוון נמצאת במשבר כבד. התוצאות האיומות של תוכניות הצנע (Austerity), שהיוו תנאי לחילוץ וההצלה של יוון, נראות בברור. הסמן האחרון הוא נטישת ילדים בידי משפחותיהם המיואשות, שמוסרות את הילדים למוסדות הרווחה של הכנסייה או המדינה ואף נוטשות אותם ברחוב – שם, לדעת הוריהם, יש להם סיכוי טוב יותר לשרוד. זה לא קורה בכפרים או באזורי ספר שנהרסו על ידי מלחמה או רעידת אדמה, אלא באתונה, וכתוצאה מכלכלה שנהרסה על ידי שגיאות אנוש. מקרים כאלה מזעזעים את המדינה המאופיינת בקשרי משפחה חזקים, בה אי-טיפול בילדים הינו חריג ואינו מקובל מבחינה חברתית.

המשבר ביוון הביא לכך ששיעור התאבדויות וניסיונות להתאבדות קפצו ב-22.5% מאז 2009, ואילו שיעור האבטלה עלה ל-18.2%. רשת הרדיו הגדולה ביותר באירופה, RTL, איבדה 50% מהכנסות הפרסום שלה ביוון מאז תחילת המשבר והחליטה לעזוב את המדינה. רישומים של כלי רכב חדשים ומשומשים צללו ב-30% בשנת 2011, הרמה הנמוכה ביותר במשך 20 שנים (לאחר שצללו ב-37% ב-2010). באחרונה נמסר גם על בתי מרקחת המתקשים בהשגת תרופות – תוצאה לא-מכוונת של הקיצוצים שתוכנית החילוץ של ה"טרויקה" (האיחוד האירופי, קרן המטבע, והבנק האירופי ECB) כופה על יוון.

כדי לקצץ בתקציב הבריאות שלה, ממשלת יוון הפחיתה את המחירים שהתעשייה יכולה לדרוש ממבטחים בבעלות המדינה. כתוצאה מכך, הסיטונאים מוכרים את מלאי התרופות שלהם מחוץ ליוון. המבטחים שגם התקציבים שלהם נלחצו מעכבים תשלומים לבתי המרקחת, ואלה לא יכולים לשלם לסיטונאים שלהם בעבור התרופות שהם עדיין מקבלים. לכן הסיטונאים מוכרים פחות ופחות תרופות לבתי מרקחת, ומערכת אספקת התרופות קורסת.

מפגין מוחה נגד מדיניות הצנע ביוון. לקרנות הגידור כלל לא אכפת אם יוון יכולה או לא יכולה לשלם. צילום: mkhalili, cc by-nc-nd

זהו מיקרוקוסמוס של המצב הנוכחי בכלכלה היוונית. ולמרות זאת, מתוכננים קיצוצים נוספים. "רפורמות מבניות" חדשות ייושמו, כולל קיצוצים בכל דבר הנראה באופק. בפנסיה, בשכר במגזר הציבורי, בתשלומי רווחה ובהטבות סוציאליות, בבריאות, בביטחון, בפטורים ממס. מחלקות וסוכנויות ממשלתיות ייסגרו ועשרות-אלפי עובדי ציבור יפוטרו. כל זה כדי לקבל את התשלום הבא בחבילת החילוץ – 89 מיליארד יורו הצפויים בחודש פברואר. זה יאפשר ליוון לשלם 17.5 מיליארד יורו בעבור אג"ח ממשלתי המגיע לפירעון בחודש מארס. אבל הטרויקה הטילה תנאים לקבלת תשלום זה.

ראשית, יוון צריכה לאלץ את המוסדות הפיננסיים הפרטיים שמחזיקים באג"ח שלה בהיקף של כ-206 מיליארד דולר לקבל קיצוץ "מרצון" של 50% כפי שנדרש במהלך ועידת הפסגה בגוש האירו באוקטובר. שנית, יוון צריכה ליישם "רפורמות מבניות" במגזר הפרטי כדי להפוך אותו תחרותי. בין היעדים: קיצוץ שכר, הפחתת שכר המינימום של 751 אירו (בצרפת, למשל, הוא עומד על 1.398 אירו), ביטול שכר חודש 13 ו-14, וחיסול העלאת שכר אוטומטית.

יוון, בניגוד לאיסלנד, נכנעה לתכתיבי המערכת הפיננסית העולמית. במקום להכריז לפני ארבע שנים על פשיטת רגל היא הגיעה היום למצב שבו היא פושטת יד לנדבות. במקום להכריז על שמיטת חובות כמו ארגנטינה בתחילת העשור, היא דנה את אזרחיה לשנים ארוכות של אומללות ועבדות חוב. עכשיו היא מוצאת עצמה כפיון חסר אונים במשחקי כוח של מוסדות פיננסיים זרים שכל מטרתם מקסום רווחיהם.

המשא ומתן עם הגופים הפיננסיים הפרטיים על הקיצוצים "מרצון" בהיקף החוב נמשך ונגרר מזה כמה שבועות. ללא קשר לתוצאות המו"מ, אם יגיעו להסכם, או שיוון תכריז שאינה משלמת את חובותיה במלואן או בחלקן, אפשר לאמור כי העם היווני מוחזק כבן ערובה על ידי מספר קטן של קרנות גידור שאינן מוכנות לקיצוץ, ל"תספורת", בתשלומים על אגרות החוב של ממשלת יון שהן מחזיקות.

אפשר היה לחשוב שקרנות גידור אלו, שלקחו סיכון ברכישת האג"ח היווני, צריכות עכשיו לשלם את מחיר הסיכון, אך זה לא כך. נראה שקרנות הגידור מסרבות להסכים לקיצוץ כי הן רכשו נגזרות "מכשירים פיננסיים" מסוג CDS – Credit Default Swap, שהן מעין ביטוח כנגד אי-תשלום החוב (חדלות פירעון) על ידי ממשלת יוון. בכך הן העבירו למעשה את הסיכון באחזקת האג"ח היווני למישהו אחר שמכר להן את ה-CDS – ולא אכפת להם כלל אם יוון יכולה או לא יכולה לשלם. ייתכן והמצב אף גרוע יותר, והקרנות האלו מעוניינות לדחוף את יוון לחדלות פרעון, שכן אז הם יקבלו על ה-CDS שהן מחזיקות, יותר מאשר הן תפסדנה על האג"ח היווני שברשותן.

מה שאנו רואים היום זו מערכה שנייה בשוק הנגזרות הפיננסיות, שהיו אחת הסיבות המהותיות למשבר של 2008. בתחום הדיור, האיגוח של המשכנתאות והנגזרות הפיננסיות העבירו את הסיכון מנותן המשכנתא לרוכשי האיגוח – חלק גדול מהם היו בנקים אירופיים. כך ארה"ב העבירה את הסיכון בתחום המשכנתאות לגוש האירו. כעת נראה כי משבר החוב בפורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד (PIIGS) יעבור בחזרה לארצות הברית ולמקומות אחרים. לפנינו מעין משחק כיסאות מוזיקליים גלובלי, העברת פצצת אי-תשלום החובות ממדינה למדינה, כאשר כל אחד מהשחקנים מחפש מחסה בעוד שקרנות הגידור מאיימות להפעיל את הנפצים ולפוצץ עמים ומדינות.

האם יש עוד מישהו המסוגל לפקח על גופים פיננסיים אלו? זה מקרה נוסף, בו במקום להודות בכישלון של מערכת פיננסית או פרדיגמה כלכלית, האליטה תלך שוב במסלול שיביא סבל ואף מוות על מיליונים של אזרחים הלכודים במערכות שכשלו – אם בצורה של תוכניות צנע או בדרכים אחרות. המערכות שכשלו נתמכו על ידי המנהיגים והאליטות, במקום להביא את האחראים לדין, לפרק את מערכות ההונאה ואת המוסדות המביאים תועלת רק למאיון העליון, החיים של מיליוני אנשים שלווים ידרדרו במדרון, יעשו גרועים יותר או אף יסתיימו.

הכותב הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נועה גור

    מעניין היה לדעת אילו אירגונים (אירופים?) מחזיקים את האג"ח, ומה הקשר שלהן לממשלות גרמניה וצרפת, מובילות תכנית הצנע.

  2. נתן

    מי בדיוק הכריח את יוון להנפיק אגרות חוב ולגייס בצורה הזא כסף למימון הוצאות הממשלה?

    ומה ההבדל בין יון שרוצה להשתמט מתשלום החוב שלה(למעשה לעשות "תספורת") לבין תשובה ופישמן שרוצים לעשות בדיוק אותו דבר. הרי גם מי שקנה מהם אגרת חוב היו
    "צריכים עכשיו לשלם את מחיר הסיכון"(כדברייך).

    הלקח ממקרה יון הוא שכשרוצים "להיטיב עם העם" בשלל חוקים חברתיים צריכים לדאוג שהכסף יבוא מעבודה ומיצור ולא מלהטוטים פיננסים ככתוב – הזורע רוח יקצור סופה.

  3. דן

    התיאור שלך נכון, אבל פשטני. ואם יוון היתה פושטת רגל? מצבם של היוונים היה יותר טוב? למה – הארגנטינאים שמרו על אותה רמת חיים אחרי המשבר הגדול של שנת 2000. תחפש ארגנטינאי, תשאל אותו. לקח להם שנים להתאושש ולחזור לאותה נקודה שבה היו.

    אותו דבר לגבי האשמת המכשירים הפיננסיים: ברור שזה עוזר להסוות את הסיכונים, ואז לוקח לבועה יותר זמן להתפוצץ – אבל עדיין, לא היו בעולם משברי חוב לפני המכשירים ה"חדשניים"? אם ככה אז זו צורה ולא מהות.

    אם או בלי מכשירים פיננסיים, אם או בלי לפשוט רגל/לנהל מדיניות צנע, מדינה לא יכולה להיכנס לחובות אינסופיים מבלי להגיש למישהו את החשבון. הלקח פה הוא לכל מי שדורש צדק חברתי על חשבון הגירעון: צדק חברתי צריך להתחיל מצד ההכנסות של המדינה. אם אתם לא דורשים מיסוי מתאים מהעשירים, אל תטרחו לדרוש שירותים חברתיים ברמה של מדינה סוציאליסטית – כי את התוצאה רואים היום ביוון וספרד.

  4. אמנון

    תגובה לדן

    אם יוון היתה פושטת רגל מצבם של היוונים היה יותר טוב. האלטרנטיבה לפשיטת הרגל היא שיוון נדרשת היום לחייב את תושביה למשטר צנע דרסטי כדי לקבל הלוואות שישמשו לתשלומי חובות העבר לבנקאות האירופית, ולדון את היוונים לעבדות חוב להרבה הרבה שנים כדי לשלם את ההלוואות החדשות. גרוע מזה, כמעט בטוח שגם עם ההסדרים החדשים, יוון לא תוכל לשלם את החובות 'החדשים' והיא תאלץ לפשוט רגל בעוד שנה או מספר שנים ועד אז היוונים יסבלו סבל נוסף מיותר. בדיוק בשביל זה קיים היובל ביהדות, ומושג פשיטת רגל בכלל.

    המכשירים הפיננסיים עליהם מדובר למשל CDS, לא היו קיימים לפני 20 שנה הם הומצאו בשנות ה-90. והם נחשבים כיום לאחד הגורמים המרכזיים שהביאו למשבר של 2008 הממשיך עד היום. כדאי לקרוא את הספר All the Devils Are Here שנכתב ע"י Bethany McLean and Joe Nocera

    מדינה לא יכולה להיכנס לחובות אינסופיים והמלווים למדינה זו לא יכולים לתת לה הלוואות אינסופיות מבלי להגיש למישהו את החשבון. כפי שכתבת צדק חברתי צריך להתחיל מצד ההכנסות של המדינה, ובכלל זה מיסוי מתאים מתאגידים ובעלי ההון. אפשר לדרוש שירותים חברתיים ברמה של מדינה קפיטליסטית כמו בשוויץ ובסקנדינביה.