• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

עובדי קבלן כמו בשבדיה

בנק ישראל ופקידי האוצר רואים בעובדי קבלן לא יותר מאשר מכשיר לקיומה של כלכלה משגשגת. מבלי למצמץ, הם מעזים לשלוף את העובדים במדינות סקנדינביה כצידוק לקיומו של המעמד המנוצל הזה בישראל. איציק ספורטא מזכיר לנו לאן באמת עלינו לשאוף
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

גם לאחר שתגיע ההסתדרות להסכם עם האוצר, הציפייה שיהיה שינוי מהותי באופן העסקתם של עובדות ועובדי הקבלן תישאר בגדר ציפייה, כיון שאי אפשר לצפות מהנפשות הפועלות לכלום מעבר לכך. על פי התפישה של האוצר ובנק ישראל, בליווי תמיכה של שר העל לענייני כלכלה, שהוא גם במקרה ראש הממשלה, עובדים אינם אלא מכשיר לקיומה של כלכלה משגשגת, לכשעצמם אין להם מעמד הראוי להגנה מפני ניצול.

הפגנת עובדי קבלן. צילום: נתן שקרצ'י

בנק ישראל, למשל, קרא להפסקת השביתה, כי הבעיה לדידו אינה ההעסקה המשפילה של מאות אלפי עובדים אלא השביתה שגורמת נזק. לפני השביתה לא שמעתי מצידו של בנק ישראל שום הצהרה שיש קושי בהעסקתם של עובדי ועובדות הקבלן, ואילו כעת פתאום השביתה בעייתית, מכיוון שלטעמם הצדדים מתקרבים בעמדותיהם ועשויים להגיע להסכם. לא זאת בלבד, אומרים בבנק, שמעבר לנזקים שמסבה השביתה, "צריך לזכור שהעסקה דרך חברה קבלנית מאפשרת גמישות ניהולית והגברת היעילות בתהליכי העבודה".

אכן, שימוש במנטרות נחוץ בכל מיני עיסוקים, אבל בנק ישראל הגיע לדרגת התמחות בשימוש במושגים "גמישות ניהולית" "ויעילות כלכלית". חכמי בנק ישראל מתקשים להעלות על דעתם את הרעיון שבו גמישות ויעילות אינם יכולים לבוא במקום בו בני אדם נידונים לניצול, לפחד ולחיים של עוני או על סף העוני.

עוד טיעון שנשמע הוא הצורך של ארגונים להתמקד בליבה שלהם והרי ניקיון, שמירה, עבודה סוציאלית, הפעלת מעונות לנשים ולילדים בסיכון כמובן שאינם נמצאים בליבה של הארגון הממשלתי, ולכן יש צורך בהתמחות של חברות קבלן. גם כאן לא צריכים להיות חכמים גדולים כדי להבין שהשימוש במונחים ליבה והתמחות דומה לתוכי המדקלם את דברי ההבל ששמע פה ושם.

עוד דבר ממש מצחיק ששליחי האוצר כולל השר השמיעו לאחרונה היה שגם בשבדיה ובמדינות סקנדינביה האחרות משתמשים בעובדי קבלן, ואנחנו הרי רוצים להידמות למדינות הללו. הם רק שכחו להזכיר שההשקעה הממשלתית באזרחים בשבדיה אינה דומה אפילו למה שקורה כאן. אם כאן מוציאים בערך 32% מהתוצר, בשבדיה ההשקעה היא של 48% מהתוצר, במונחי תוצר של ישראל מדובר בהשקעה של מעל 100 מיליארד שקל נוספים בחינוך, בריאות, דיור ומה שתרצו. ואת זה כמובן אסור לעשות לדעתם של מומחי הכלכלה בישראל. מאנשים ישרים הייתי מצפה שיאמרו גם את זה.

שר האוצר יובל שטייניץ. בשבחה של הגמישות הניהולית. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בנוסף, במקרה או שלא במקרה, במדינות סקנדינביה אחוז העובדים המאורגנים גבוה משמעותית מאשר בישראל. בשבדיה מדובר על סביבות 80% וכך גם אלו המכוסים בהסכם קיבוצי, וההסכמים שם קצת יותר טובים מאשר כאן, וגם אין בעיות אכיפה שלא לדבר על כך שמהגרי עבודה נהנים מאותם זכויות כמו עובדים מקומיים – ממש כמו כאן.

בישראל, רק להזכיר, אחוז המאורגנים הוא בסביבות 35% ורק 56% מכוסים בהסכם קיבוצי. למעשה, אחת מאבני הנגף להשגת הסכם חלקי הוא רצונם של אנשי האוצר לא לאפשר לעובדי הקבלן להיאבק מאבקים נוספים בארבע השנים הקרובות, מה שימנע בעקיפין או במישרין את התארגנותם של עובדי הקבלן. ומה אומר הממונה על השכר באוצר? שעובדי הקבלן מקבלים מוצר והם צריכים לשלם במשהו והמשהו הזה הוא היכולת שלהם להיאבק למען העסקה ישירה. עבודה היא מוצר ועובדים הם סתם שם במקרה.

גם אם ייחתם הסכם, די ברור שמספר העובדים והעובדות שיועברו להעסקה ישירה במגזר הציבורי יהיה קטן. מבחינתי, זה רק התחלתו של המאבק, השלב הבא צריך להיות השגת מעמד שיאפשר לעובדות ועובדים אלה להיות אדונים לגורלם. על מנת שזה יקרה, עליהם להתארגן ולהקים ועדים בכל מקום בו הם עובדים, ועדים שיפעלו כמגן בפני רצונם של מעסיקיהם הישירים והעקיפין ליהנות מאופן העסקתם, כך שבפעם הבאה שיאבקו יהיה להם קול משל עצמם.

עוד בנושא:

עוד הסכם של ראיסים? / נתן שקרצ'י

זבל, קבלוהו באהבה / הדס צור

כנראה שיעניין אותך גם: