והוא כונה אגדה

מה בין הטבח בקיביה לרצח באיתמר, ואיך ניתן להבין את המונח "פעולות תגמול" דרך היחס אליהן בתקשורת ובשיח הציבורי
יריב מוהר

יריב מוהר עוסק בהסברה בתחום זכויות האדם, וחוקר הנעה לפעולה כדוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון

לפני כשבועיים נשמעו בטלוויזיה הפלסטינית דברי הלל לאחד מהרוצחים המתועבים של משפחת פוגל, חכים עוואד. אמש הלך לעולמו מפקד מוערך בצנחנים, תת-אלוף אהרון דוידי. התקשורת הישראלית השמיעה לו דברי הלל והספד, וב"מעריב" הוא כונה "אגדה". עצם הרעיון להשוות בין שני המקרים מעוררת בי, רגשית ואינטואיטיבית, חלחלה. אז אני עוזב את הרגש ובוחן את העובדות.

העובדות מלמדות כי תת-אלוף אהרון דוידי המנוח השתתף ב"פעולות תגמול", ביניהן "פעולת קיביה" או בשמה הראוי "הטבח בקיביה" – שם רצחו כוחות צנחנים כ-60 פלסטינים (אז אזרחים ירדנים), כולל נשים וילדים. הטבח המחריד הזה התבצע בירי, השלכת רימונים ופיצוץ בתים בשטח הכפר קיביה שבגדה. על הפעולה היו אחראים יחידה 101 וגדוד 890 של הצנחנים. ועל אחד מהכוחות הקטנים שהיו חלק מהמבצע פיקד אהרון דוידי (יש לציין שהיה זה כוח שעשה פעולת הסחה מול מוצב של צבא ירדן, ולא הכוח שביצע את הטבח בפועל, אך קשה להאמין שמטרת המבצע לא הייתה ידועה להם). ברבות הימים, לפי ויקיפדיה ומקורות נוספים, הודה אריאל שרון שפיקד על כלל המבצע כי מטרתו היתה למקסם את האבידות בנפש בקרב הפלסטינים – קרי: בקרב אוכלוסייה אזרחית.

קיביה לאחר הטבח, 1953. התקשורת הישראלית לא הייתה מהללת דמויות שהיו אחראיות ישירות לטבח בקיביה, כמו הדמות האזוטרית "אריאל שרון", מפקד הטבח, שמעולם לא זכה לכותרות מאדירות בעיתונות ובטלוויזיה

מסקנה: תת-אלוף דוידי המנוח סייע לטבח בקיביה. אני לא רוצה לשפוט אותו כפרט, כי באמת אינני יודע איך הייתי פועל במקומו באקלים הפוליטי והאלים של העת ההיא. ולכן אולי אל לי לשפוט את התקשורת הישראלית? אנחת רווחה; בוודאי שהתקשורת הישראלית לא הייתה מהללת דמויות שהיו אחראיות ישירות לטבח בקיביה, כמו הדמות האזוטרית "אריאל שרון", מפקד הטבח, שמעולם לא זכה לכותרות מאדירות בעיתונות ובטלוויזיה. התקשורת שלנו איננה דומה לתקשורת הפלסטינית.

וכעת לצידוקים: הטבח בקיביה בא בעקבות רצח מזעזע של משפחה ביהוד. הטבח של משפחת פוגל באיתמר בא לאחר שככל הנראה חמישה רוצחי פלסטינים יצאו מההתנחלות – כך לפי תחקיר של עידן לנדו. "אני מקדיש את מה שעשיתי כנקמה על רצח דודי", הצהיר אחד הרוצחים. פעולת תגמול? האם באיזשהו מהמקרים מצדיק מעשה רצח נפשע אחד רצח שרירותי אחר? אני מקווה שהתשובה היא לא. הרוצחים מאיתמר והרוצחים שאולי באו מקיביה (שלפי חלק מהעדויות והממצאים באו בכלל מרנתיס, אבל לא זה העניין) לא מצדיקים הרג שרירותי של אזרחים באותם יישובים, וזאת בלי קשר ללגיטימיות של צורת ההתיישבות בשני המקרים.

גם מאבק צודק במשטר אפליה ודיכוי, יוכתם מוסרית אם לא יבחין בין אזרחים לבין מי שמתחזקים ישירות את מנגנוני הדיכוי. בסופו של יום, ובמיוחד כשזה נוגע לחברות גדולות ומורכבות, זה מופרך לדבר על קורבנות ומדכאים אבסולוטיים, וזה סותר כל היגיון הומני להשתמש באשמה קולקטיווית כדי להתיר דם של אזרחים בשל שיוכם הקבוצתי.

התגובה: החברה הישראלית, ככלל, היללה וחיבקה את "לוחמי פעולות התגמול" למעט קולות מצפון מעטים; בחברה הפלסטינית היו קולות סותרים, כולל הרבה גינויים לרצח גם ברמה האזרחית והעממית. הרוצחים עצמם העידו כי בני משפחתם היכו אותם ובתחילה סירבו לעזור להם כששמעו על הרצח. בין אם זה נכון או לא, גינויים קשים כמו גם התנערויות לרצח היו לא מעט.

והטרמינולוגיה: כשעלתה קרובת המשפחה של הרוצחים לאותו שידור טלוויזיה בעייתי שהוזכר בהתחלה, היא כינתה את הרצח "פעולה" – "פעולת איתמר". מצלצל מוכר מאיפשהו?

עתיד אחר: קבוצה של פעילות ופעילים נגד הכיבוש בשם "קול ההומניזם הרדיקלי" (בה אני חבר), שלחה לרשות הפלסטינית ולעוד גורמים בחברה האזרחית מכתב המבקר את השידור בו דברי הלל לרוצחים של משפחת פוגל, וקורא להשמיע ביתר שאת קולות אחרים. אני מאמין שהקבוצה צריכה, ובתקווה תצא, גם נגד דברי הלל דומים בתקשורת הישראלית לרוצחי אזרחים. בכלל זה קשה להגן גם על הנוהג לזרוק פצצה של טון על בניין מגורים רק כי יש אינדיקציה שמחבל אחד נמצא שם. אבל המיתיזציה של דמויות אלו בשתי החברות נמשכת ופוגעת בכולנו.

ואנקדוטה לסיום: אחד הכפרים שנפגעו בפעולות ההסחה בעת הטבח בקיביה הוא הכפר הפלסטיני בודרוס שהתפרסם בשנים האחרונות במאבק העממי הבלתי אלים שפיתח. לאחרונה אף סייעו בני הכפר לחייל צה"ל שנשכח בו לצאת בבטחה. הנה הכפר הזה יכול לסמן לנו מודל ומיתוס אחר לשאוף אליו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אברהם שחר

    There is no argument about the contribution of the late Brigadier General Aharon Davidi to the State of Israel. It's hard for me to accept the praise and his bravery in battle of the Mitla Pass, where he was responsible for the death of my hero the late Yehuda Kan Dror.

  2. דרור בל"ד

    התשובה מאד מאד פשוטה ואני מתפלא על יריב מוהר כי לא חשב על כך בעצמו. ישאל נא יריב מוהר את עצמו, ויואיל לפרסם את תגובתו ברבים, האם שהה בשטחים הכבושים במדי הצבא הציוני עד לשנת 2000, והאם משנת 2001 ואילך הסכים ללבוש את מדי הצבא הציוני מחוץ לכותלי כלא 6, אם בכלל הגיע לשם.

    במקום זאת מחפש יריב מוהר מסקנות וצידוקים: "אולי אל לי לשפוט את התקשורת הישראלית? אנחת רווחה; בוודאי שהתקשורת הישראלית לא הייתה מהללת דמויות שהיו אחראיות ישירות לטבח".
    אחרי שיגמרו לשפוט את כל פושעי המלחמה המסתובבים חופשי, יתפנה מי שיתפנה וישפוט גם את התקשורת הישראלית על חלקה המכריע בסיוע תעמולתי לעידוד והלבנת פשעים אלו.
    טוב יעשה יריב מוהר אם ילמד היטב את הנושא לפני שילך ויתהדר בשיוכו לקבוצה של פעילות ופעילים נגד הכיבוש (איזה כיבוש?) המכנה עצמה בשם "קול ההומניזם הרדיקלי". טוב תעשה הקבוצה היהירה והחצופה הזו אם במקום לשלוח לרשות הפלסטינית ולעוד גורמים בחברה האזרחית מכתב המבקר את השידור בו דברי הלל לרוצחים של משפחת פוגל – מכתב הקורא(!! – יריב מוהר לעולם לא יבין את החוצפה והיהירות של הקולוניאליסט הגוער בנתיניו, אולי אחרים יבינו ויעמידו אותו במקומו) להשמיע ביתר שאת קולות אחרים – יעסוק בניתוח הפרופגנדה הציונית המוזרקת לציבור הנבער יום יום ושעה שעה. כדאי להתחיל מהמשפט הבא: "שר הבטחון אהוד ברק אמר היום כי…". מה זה אם לא הילול דמויות האחראיות ישירות לטבח?

    וכעת לצידוקים. אם להשתמש בשפתו של צבי בן דור, יופי לך שאתה קורא את עידן לנדו, יופי לך שאתה לא מצדיק מעשה רצח נפשע אחד בגלל רצח שרירותי אחר, והכי יופי לך שאתה לא מצדיק הרג שרירותי של אזרחים באותם יישובים, וזאת בלי קשר ללגיטימיות של צורת ההתיישבות בשני המקרים. כל כך יופי עד ששכחת לציין כי בגדה המערבית אין אזרחים. יש ילידים – תושבים ללא אזרחות כלשהי, וישנם קולוניאליסטים השודדים את האדמות בחסותו של המשטר הציוני.

    עידן לנדו הוא מהבודדים כיום המתאמצים להפוך את היגדי הזוועה להיגדי חירום:
    מעבר משלב ההכרה בעוול ההיסטורי לשלב של תיקון עוול זה, המרת אופיו המופשט של שיח שאינו מחייב את הפרט לשאת באחריות לשיח שמטרתו חיפוש דרכים מעשיות אשר ינטרלו את הקשר בין היהודים לבין הפלסטינים ממערך יחסי הכח הקולוניאליים. העתקת הדיון מהמשגה אבסטרקטית של אופי המדינה הציונית לדיון בו מתקיימת התייחסות ממשית לפריוילגיות של אלו הנהנים מפריולגיות אלו. כל אלו חסרים בשיח שמנסה להנחיל יריב מוהר. במקום זאת אנו מוצאים את הנוסח האמריקני הקבוע הקורא להפסקת האלימות של שני הצדדים, או בשפתו של מוהר: "גם מאבק צודק במשטר אפליה ודיכוי, יוכתם מוסרית אם לא יבחין בין אזרחים לבין מי שמתחזקים ישירות את מנגנוני הדיכוי".

    יופי לך שאתה נותן עצות לפלסטינים איך להלחם בכיבוש. תגובת הרשות הפלסטינית: "עזוב אותנו באמש'ך" (תרגמה דפני ליף. את תרגומה של טלי פחימה –
    הנאמן יותר למקור – תצטרך לחפש בכוחות עצמך).

  3. קימבאל

    החברה הישראלית אכן לא צריכה להתגאות בפעולות התגמול שנערכו נגד אזרחים, שהן לדעתי מעשי טרור לכל דבר ועניין. בהחלט יש מקום לחשבון נפש בנוגע לפרקים כאלה מעברה של ישראל.
    עם זאת אני חושב שהיום היום מתייחסים ביתר ביקורת ל"פעולות תגמול" מסוג זה. אגב, נדמה לי שגם ממשלת ישראל עצמה באותה תקופה התחמקה מאחריות וטענה שפעולת קיביה בוצעה ע"י אזרחים זועמים.

  4. קימבאל

    שים לב שבתיאור הרשמי של פעולת קיביה באתר הצנחנים יש מידה של בושה משום שטוענים שם שהאזרחים נהרגו בשוגג.

  5. אווה

    למען אלוהים ואדם -אנחנו מדברים על רצח ילדים בשנתם. שום קוניאליזם ושום טבח של איזה קצין בצה"ל לא מצדיק את זה.
    טיפוסים כמו דרור איבדו את המוסר שלהם מרב בראיה הדוגמתית של קונאיאליזם .

  6. יריב מ

    "קולוניאליסטי הנוזף בנתיניו"? האם בין שווים לא ניתן להעביר ביקורת? אני רואה בפלסטינים שווים למרות שבמקביל חברי הקבוצה ואני מודעים לזה שאנו לא שווים לפלסטינים ביחסי הכוח שמשטר הדיכוי יוצר. ואכן במכתב אנו מתייחסים לכך בהרחבה שאנו לא יכולים לשפוט את הפלסטינים, אבל בנקודה אחת היחסיות המוסרית נגמרת, וזה ביחס לחיי אדם שאינם מעורבים ישירות בסכסוך ובדיכוי.

    אגב, מאחורי המכתב גם פלסטינים התומכים בו (בהתלהבות), האם גם הם קולוניאליסטים הנוזפים בנתיניהם?

    המחשבה שכמי ששיך לקבוצה שבשמה יוצרים דיכוי אין לך שום זכות דיבור היא הגחכה של תיאוריות פוסט-קולוניאליות. אנחנו לא באים מלמעלה, אל מביעים את עמדתינו. לא נבטל את עצמינו ואת זכות הביטוי שלנו בסכסוך רק בגלל מה שישראל עושה בשמינו

  7. נתן

    בהקשר הזה כדאי להזכיר שכבר כמה שנים ישראל רוצחת אזרחים איראניים שמעורבים בפרויקט הגרעין ולמרות שאין לקיחת אחריות רשמית הרי שיש יותר מקריצת עיין שממנה ברור מי פה אחראי.

    והנה קיבלנו רק בימים האחרונים פעולת נגד של האיראנים ומיד נתמלאו מנהיגנו באויר חם ורצו לתקשורת לשדר איומים (בולט בכולם הוא איווט ליברמן) מזרי אימה וגינויים מפה ועד הודעה חדשה למרות שהאירנים במקרה הזה עושים בדיוק את מה שאנחנו עושים להם כבר כמה שנים.

  8. דרור בל"ד

    על הטבח בקיביה תוכל ללמוד ע"י חיפוש המילים "קיביה תופיק טובי" באתר המצויין גוגל http://www.google.com
    ויקיפדיה בגרסתה הציונית מעלימה מידע ומוחקת תכנים רלוונטים בכל הנוגע לפורעים הציונים.

    בניגוד לפרופגנדה הציונית שאתה מפיץ, הטבח בקיביה לא בא בעקבות רצח מזעזע של משפחה ביהוד, אלא בעקבות מדיניות מוצהרת של המשטר הציוני. הוא גם לא בוצע ע"י חקלאים ישראלים זועמים, כפי שטען ידידך הטוב מעל בימת הפרלמנט הציוני, אלא כהוראה של מה שמכונה בשיח הציוני שר הבטחון, דוד בן־גוריון, "לגרום נזק מקסימלי לאוכלוסיה האזרחית", דבר שאכן נעשה. בן־גוריון, יש לציין, שיקר מעל במת הכנסת וטען ש"שום יחידה צבאית לא נפקדה מבסיסה". מתוך: "הנדון: ישראל כמדינת טרור" – יוסי גורביץ (עריכה שלי, דרור)
    http://www.haayal.co.il/story?id=36&base=&NewOnly=2&LastView=2030-12-31

    העיסוק שלך במוסריות של הרצח עצמו הוא הוא הפרופגנדה הציונית היהירה והחצופה שלך ושל ידידיך הטובים. והרי העניין לא אמור להתמקד בדיון פילוסופי האם רצח אחד מכשיר רצח אחר. הדיון אותו ניסית להעלות – ניסית ונכשלת כשלון חרוץ – הוא תמיכת התקשורת הציונית בביצוע פשעי מלחמה והשוואתה לתמיכה כביכול של התקשורת הפלסטינית בביצוע הרצח באיתמר. מסקנתך האומללה, פרופגנדה ציונית ע"פ ההגדרה, גורסת כי "התקשורת הישראלית לא הייתה מהללת דמויות שהיו אחראיות ישירות לטבח בקיביה". בוודאי שאינה מהללת, הרי היא מכחישה כי טבח כזה התקיים בכלל (להלן: הפעולה בקיביה, מבצע חומת מגן, מבצע עופרת יצוקה וכו'). רק השימוש בחסינות של תופיק טובי שהביא את הדברים למליאת הפרלמנט הציוני, דבר שלאדם רגיל אסור היה לעשות ע"פ חוקי המשטר הציוני, חשפה את הפרשה.

    תגובתך- המתעלמת משאלתי האם שירתת בשטחי הגדה המערבית – מוסיפה חטא על פשע. אם אתה מודע לכך שאין שוויון בינך ובין הפלסטינים, מדוע אתה מתעקש להתייחס אליהם כשווים? מה זה אם לא החלת סימטריה בין שני מעשי הטבח\פעולת תגמול? כידוע, הפרופגנדה הציונית מתאמצת להנחיל לנבערים הציוניים ע"י מיתממים למיניהם את הסימטריה בין הכובש ובין הנכבש, בין הקרבן ובין המקרבן. מדוע אתה משתף פעולה עם הסחת דעת זו?

    לא רק ידידיך הטובים נחרדו מפעולת התגמול\טבח באיתמר. רוב הפלסטינים הזדעזעו מרצח זה. יחד עם זאת, את הביקורת על כך הם יעדיפו להשמיע במקומות הרלוונטים, וללא שיתוף פעולה עם יהודים. גם לי יש ביקורת על ידידיך הפלסטינים המשתפים פעולה עם יהודים, אך לעולם לא אומר להם כיצד להתנגד. אדרבא, יעשו ע"פ מיטב הבנתם וישתפו פעולה עם יהודים. את הביקורת על פלסטינים אלו אשאיר לפלסטינים אחרים: "נקודת המחלוקת השלישית היא שיתוף הפעולה היהודי-ערבי… השותפות היהודית-ערבית בלבוש של חד"ש כל כך הזיקה לסולידריות אמיתית. בל"ד רוצה סולידריות מלאה עם הקורבן, תמיכה מוחלטת בקורבן". חנין זועבי, מתוך: "בשביל בל"ד, ברכה וחנין יותר מדי ציונים".
    http://elections.walla.co.il/?w=/7983/1430528

  9. יריב מ

    מסקנתי הייתה שהתקשורת הישראלית ועוד איך היללה אנשים הקשורים ישירות לטבח. ולכן ציינתי את אריאל שרון כדמות אזוטרית. איך הצלחת לפספס את זה? וואלה, לא יודע. אבל כנראה שציניות זה עניין מסוכן

  10. פריץ היקה(הצפונבוני)

    בן גוריון הילל את נאומו של אבא אבן במועצת הבטחון אחרי הטבח בקביה:,, שקרת כל כך טוב שכמעט בעצמי האמנתי לך' אותו אבא אבן הוא ההוכחה שגם באגלית אוכספורדית אפשר להיות דמגוג, באמת היה גאון.

  11. סמולן

    דוידי כונה אגדה בגלל שהוא היה לוחם מאד יעיל, ומפקד מאד מוצלח. את שני הדברים האלו אי אפשר לומר על גיבור ההתנגדות, לפחות לעת עתה. אבל הוא נראה לי מוכשר, הבחור הזה. לקח שבועות לעלות עליו, לא ?

    אגב, הטענה היא ש"הרג מקסימלי" בפקודת הקרב של קיביה יועד למוצב הצבאי הירדני בפאתי הכפר, שהושמד לחלוטין על 12 אנשיו, ושההרוגים האזרחיים היו טעות. אפשר כמובן לטעון שמדובר בשקר, אבל לכל הפחות צריך לשים לב שפקודת הקרב לא מתייחסת לכפר, אלא למוצב. כי בכפר, שרדו המון אנשים, מה שלא היית מצפה לקרות במצב שבו שרון מגיע עם המון צנחנים, ובאמת מחליט לייצר "הרג מקסימלי", אבל של אזרחים.

  12. דרור בל"ד

    התקשורת הציונית מעולם לא היללה אנשים הקשורים לטבח כלשהו שנעשה ע"י רוצח יחיד ועל דעת עצמו בלבד. סימטריה מסוג זה גם היא אינה מקובלת היות ומתעלמת לחלוטין מההקשר ההיסטורי והפוליטי הנרחב שאין להתעלם ממנו. לו היית משווה בין הרצח באיתמר לבין הטבח במערת המכפלה למשל אפשר היה לתקוף את השוואתך זו.

    אך אתה הרחקת לכת אפילו מעבר לכך. אתה הוספת עוד מימד לסימטריה והוא ההשוואה בין טבח שבוצע ע"י מדינה וע"י הריבון השולט בה לבין רצח שביצע יחיד כלשהו המייצג את עצמו בלבד. זאת ועוד, אתה נמנע בעקביות מלבחון את הסוגיה האם במעשיך אלו לא רק שאינך מביא תועלת כלשהי, אלא ייתכן שגורם נזק.

    אתה מגדיש את הסאה כשאתה מחיל את הסימטריה המדומה הזו – פרופגנדה ציונית במלוא נבזותה – על התקשורת הפלסטינית ועל דעת הקהל הפלסטינית. אז הנה, אין סימטריה. זו הפלסטינית מברכת בברכת שלום וזו הציונית מזועזת עד עמקי נשמתה, או לכל הפחות לא מזדהה, בוודאי לא במפורש, עם רצח של פלסטיני בידי יהודי. מה תעשה עכשיו? איך תסביר את זה? רמז: הסימטריה לא תבוא לעזרתך. היא תשמש כקרדום לחפור בו את הציונים. הנה הצעה: במקום להחיל סימטריה מדומה, הראה כי אין סימטריה. בעוד מגישה בודדה מהתקשורת הפלסטינית תוהה מה אברך לו במה יבורך זה הילד, הרי כל "פרשנינו" כאיש אחד מאחלים הצלחה לטובי בחורינו במסע רציחתם של ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית. בעוד הרחוב הפלסטיני מגנה את הרצח הבודד, ועושה זאת לא אצל מגישי התכניות הציוניות בהן יושבים כל "פרשנינו" אלא דווקא בעיתוניהם שלהם, ברחוב היהודי יש מעל 95% תמיכה ברציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית שנעשו יום יום ושעה שעה במשך חודש שלם. זאת ועוד, התקשורת הציונית, ממש כמו בן גוריון בשעתו, מכחישים כי התקיים טבח. קוראים לזה מבצע ונתלים באלוהי הציונות החילונית – הבטחון.

    מאמציך הבלתי נלאים להראות כי הרחוב הפלסטיני אינו מזדהה ברובו עם הרצח באיתמר אינה אלא התרפסות לפני דעת הקהל הציונית, משל אתה אומר: "ראו, יש גם ערבים טובים, לא כולם רעים". קריאתך – כיהודי נציג הקולקטיב המדכא וכמי שמסרב לענות על שאלתי האם שיתפת פעולה עם הצבא הציוני – לעם הפלסטיני להבדיל בין אזרחים לבין מי שמתחזקים ישירות את מנגנוני הדיכוי, הינה החלת אי סימטריה במקום בו מתבקשת הסימטריה. גם בכך מתמחה הפרופגנדה הציונית. מי הם אלו שמתחזקים ישירות את מנגנוני הכיבוש? המתנחלים? אהוד ברק? החיילים שנמצאים שם? התשובה היא לא. כמעט כל אזרח יהודי ישראלי תורם את חלקו, מועט או רב, לתחזוק מנגנוני הדיכוי. גם משטרים וארגונים אחרים ברחבי העולם תורמים את חלקם. אריאלה אזולאי וטלי לטוביצקי מוצאות לנכון להטיל את האשמה דווקא על האמהות אשר לא עושות הכל כדי למנוע מבניהם או בנותיהם להמנות עם הצבא הציוני. הגדיל אף יותר ממך להתחמק משאלות בן לאדן כשנשאל האם הוא זה שאחראי לפעולת התגמול ב9\11 תוך כדי גרימת מותם של אלפים חפים מפשע. במקום לענות על השאלה הודיע המתגמל (לכאורה) כי בפעולת תגמול זו לא מתו אנשים חפים מפשע.

  13. דןש

    איבדנו את הספירה וכבר קשה לדעת או נכון יותר לקבוע מי התחיל ומתי הכל התחיל.
    בכל מקרה כל תגמול חייב להיות כנגד המבצע הראוי לתגובה נאותה על פשעיו. אבל בשום פנים ואופן, לא כלפי אזרחים תמימים שלא היו שותפים לפשע, כלפי מבני ציבור וכו'

  14. יריב מ

    ברמה מסויימת של גינוי מוסרי, חובה עלינו להוציא מהקשר. זוהי בדיוק העמדה המוסרית שמתעלה מעל יחסיות מוסרית ומעל מקומינו במערכת שיחסי כוח קולוניאליים או אחרים.
    אם הייתי נשאר כאן הייתי צדקן. כי יש יחסי כוח קולוניאליים ויש הקשר היסטורי. מצד שני אני לא מוכן בשמו להצדיק רצח אזרחים או להימנע מגינוי חד-משמעי, אקטיבי ונמרץ של פעולות כאלו.

    אני מניח שבמתח הזה האפשרות היחידה היא לקיים פרספקטיבה כפולה: מצד אחד בחינת המציאות במשקפיים א-לה דרור בל"ד שמראים אכן כיצד מדיניות ציונית ברורה הייתה לעשות דה-ערביזציה לארץ. ופה אני דווקא, תתפלא, מסכים איתך, למרות כל הגידופים האידיאולוגיים.

    מצד שני, כסובייקטים, אנו לא יכולים להכפיף את נקודת המבט הסובייקטיבית שלנו ושל הפלסטינים רק לתפקידים שלנו במערכת של יחסי כוח – כקורבן ומדכא. הפלסטינים הם יותר מרק קורבן והיהודים יותר מרק כוח דיכוי. ככאלו הם זכאים לביטוי של עמדתם שלא דרך הפרספקטיווה של יחסי כוח. כל סובייקט אנושי סביר שאני מכיר מקדש את חייו וחיי קרוביו, ולכן מתוך עקביות מוסרית ואף מתוך דאגה לעקרון שבסופו של דבר יטיב גם עמו, עליו לקדש את החיים. ומכאן עקרון מוחלט של איסור על הרג של מי שאינו מעורב ישירות בסכסוך או בדיכוי.

  15. יריב מ

    המקרה של הרצח באיתמר הוא מקרה פרטי לא מייצג. הסערה בישראל הייתה מתרחשת גם עם היו מהללים טרוריסטים שנשלחו ע"י הפת"ח\חמאס – תנועות לאומיות, הזעזוע בישראל הוא כלל לא לא בגלל שהרוצחים פעלו על דעת עצמם, אלא בגלל תוצאת הרצח. וכך גם אין הרבה רלוונטיות מוסרית שבקיביה פעלו הרוצחים בשם עם ולא בשם נקמה פרטית. חשוב להבין גם את ההקשרים הללו, אבל כאמור ברמת הגינוי המוסרי הבסיסי התוצאה המזעזעת קובעת יותר מההנמקות, הסיבות והרקעים למעשה, כמו גם לזהות המשלח (קול פנימי של נקמה, צו הקהילה המצומצמת או פקודה של ארגון ממוסד – ברמה של הגינוי המוסרי הבסיסי אני מסרב לתת חשיבות להקשרים הללו. אפשר וחשוב לדון בהם המסגרת אותה פרספקטיוווה שניונית).

  16. דני

    היו בחברה הפלסתינאית למעשי הטבח באוטובוסים מ 2001 עד 2007….

  17. עודד ישראלי

    יש הבדל מסויים בין להלל ולשבח מצביא דגול שבין כלל פעולותיו היתה גם התקפה על מוצב במסגרת "פעולת הסחה שסייעה לטבח" (כביכול) ובין להלל ולשבח אנשים שכל פעולתם היתה להפתיע משפחה בביתה, לנעוץ סכינים בגופם המפרפר של ילדים קטנים, ולשחוט תינוקת בת ארבעה חודשים…

    יש אגב גם הבדל בין הלך הנפש של אנשים שמטמינים מטעני חבלה ליד קירות בתים בידיעה שמהפיצוץ עשויים בהחלט להיפגע ולההרג אזרחים כלשהם, שאת גילם ופניהם הם אינם רואים באותו רגע, ובין הלך הנפש של אנשים שאוחזים בידם השמאלית ילד קטן זועק ונועצים בו סכין בידם הימנית…

  18. עודד ישראלי

    אין סימטריה בין כובש לנכבש, בין קורבן למקרבן, ובין תוקף למתגונן…

    הערבים הם כובש אימפריאליסטי-קולוניאליסטי אכזר שיש לו 21 מדינות (פלוס אחת שבדרך) המשתרעות על שטח (שרובו המוחץ כבוש) של 13 מליון קמ"ר, הנאבק על שימור כל גרגר אדמה שהשתלט עליו במסגרת כיבושיו ההיסטוריים, ואילו היהודים הם הנכבש המדוכא שנאבק על הגנת אותם 20 אלף קמ"ר עלובים של מולדתו ההיסטורית העתיקה אותם הצליח לחלץ מטופריו של הכובש…

    הערבים הם הצד התוקף האכזר שמטרת התקפותיו הם כיבוש המולדת של היהודים ורצח עם של היהודים, ואילו היהודים הם הקורבן שכל פעולותיו הם לנסות להגן על אדמתו, מדינתו וחייו – וראה שאפילו אותן "פעולות תגמול" כשמן כן הן היו: פעולות שבאו רק כתגובה לתקיפות של הצד התוקפן, ושכל מטרתן היתה להרתיע אותו מתוקפנותו ולהגן על חיי הקורבנות היהודים הפוטנציאליים…

    בקיצור, כל ילד יודע שהאלימות והמלחמה יפסקו בו ביום שהערבים יזנחו את האידיאולוגיה האימפריאליסטית ג'יהאדיסטית שלהם ויניחו את נשקם בצד; ובנתיים, לצד של הקורבנות היהודים מותר לדעתי לעשות דברים הרבה יותר נוראים מהצד של הערבים במסגרת הסכסוך הזה – ואין לשפוט את הצד של היהודים באותה חומרה שבה אנו שופטים את הכובש הערבי האימפריאליסטי התוקפן…

  19. דוב

    מה היה הקשר של דוידי לרצח של כ-40 פלסטינים שעבדו בסלילת כביש למצרים בפתח המתלה,, עוד לפני שהצבא נכנס לשם ונפל למארב

    1. יעקב שוק

      לא הוכח עד היום שחיילי צה"ל ידעו שבבתים ובמרתפים מסתתרים אזרחים. לו רצו להרוג/לרצוח אותם יכלו להורות להם לצאת מהבתים ואז לפגוע בהם בקלות יתרה. בפעולות קודמות וייתכן גם בפעולת קיביה היו חמושים שירו על חיילינו מתוך הבתים ואם חיילי צה"ל ירו וזרקו רימונים לתוך הבתים ייתכן שזאת היתה הסיבה. מעבר לכך אם חיילי צה"ל יידעו שבבתים מסתתרים אזרחים מדוע היה עליהם לירות בהם? הרי בתים אלו פוצצו וממילא היו האזרחים נהרגים מהפיצוץ. אך מה לאנשי השמאל הקיצוני ולהיגיון בריא? הרי כל מטרתם לסנגר על רוצחים ערבים ולעמוד אחרי כל טיעון פלסטיני ולא האווילי ביותר, כדוגמת הטיעון הפלסטיני שאין ליהודים זכות על אדמת ישראל ומעולם לא היו בה ומתעלמים מההיסטוריה ומשרידים יהודים שפרוסים בכל מקום בארץ. השנאה העיוורת שלכם לחיילינו ולכל מי שסובר אחרת ממכם מסנוור את עיניכם מלראות את האמת. גם אם פעולת קיביה היתה רצח מתוכנן והיא לא היתה זה היה לפני 62 שנים ולא קיים היום. צוק איתן? יש זכות מוסרית וחוקית לפגוע בכל מקום ומבנה שממנו יורים על תושבי ישראל. יש עדויות למכביר על פעולות שבוטלו עקב חשש לפגיעה באזרחים, אך לא לפגוע בחמאסניקים שיורים בכוונה מתוך בתי ספר, בתי חולים ובתים שבהם יש גם אזרחים ולמנוע פגיעה באזרחי ישראל? זה הכרחי וחוקי. לצייר את צוק איתן כהפצצה על ציבור אזרחים גדול רק כדי לפגוע במחבל בודד זו טענה שקרית שכל מטרתה להכפיש את הממשלה ואת צה"ל. עליכם אמר הנביא "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". אני בז לכם.