• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שתי סטירות

לא מפליא שתלונות משתמשי תרופת האלטרוקסין סווגו כ"היסטריה" – הלוא רוב המטופלות בה הן נשים. הדס נצר דגן, מנפגעות התרופה, על הכשל המתמשך של משרד הבריאות בפרשה
הדס נצר דגן

פרסומם של ממצאי ועדת הבדיקה שמינה מנכ"ל משרד הבריאות במשבר האלטרוקסין, תורם לתיקון אחת מהעוולות הרבות שנגרמו למטופלים ולמטופלות בתרופה – המיועדת למי שסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס, שאחראית לשמירת האיזון ההורמונלי בגוף. כרבע מיליון ישראלים נוטלים את התרופה, רובן נשים. הדו"ח מצהיר מפורשות כי קיים קשר נסיבתי ברור בין הכנסת התרכובת החדשה של האלטרוקסין לשיווק בישראל בפברואר 2011, לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי קשות בקרב המטופלים בה (קראו את תחקיר "סופשבוע" בנושא מסוף השבוע האחרון, מאת ליאת שלזינגר).

עד לפרסום הדו"ח, רווחה בשיח הרפואי והציבורי עמדה לפיה התנהלות המטופלים והמטופלות – שהציפו בהמוניהם את קופות החולים בתלונות כגון יציאה מאיזון הורמונלי, נשירת שיער, עייפות, הפרעות שינה, דיכאון, ירידה בזיכרון, עלייה במשקל, עלייה בלחץ הדם, הפרעה בקצב לב ועוד – נבעה מתגובה היסטרית, שלובתה על ידי אמצעי התקשורת התורמים לבהלה המיותרת. רופאים ופקידים אחדים במערכת הבריאות אף הרחיקו לכת, וטענו כי תלונות המטופלים והמטופלות על תופעות לוואי עקב נטילת התרופה החדשה מקורם באפקט הפלצבו (כאשר הם מתעלמים בנחת מהעובדה שתגובה המבוססת על אפקט זה מחייבת ידיעה מוקדמת של המטופל על שינוי שנעשה בטיפול). העובדה שמטופלים ומטופלות רבים התלוננו עוד בטרם חשיפת הפרשה על מצוקות קשות, וכי לרשותם ולרשות רופאיהם לא עמדה הידיעה על אודות החלפת הפורמולציה כהסבר אפשרי למקור מצוקתם, לא הפריעה להתבססות הנרטיב של היסטריה המונית ואישית כהסבר לריבוי התלונות בפרשה.

השימוש במונח "היסטריה" אינו מקרי. רוב נוטלי התרופה, כאמור, הן נשים – כ-80% על פי נתוני משרד הבריאות. מקורו של המונח היסטריה במילה היוונית "רחם" (hystera) והוא משמש לתיאור תופעות נפשיות שמקורן מיוחס לעצם מהותה של נשיות. הצגת המטופלים בתרופה כלוקים בהיסטריה ממקמת את הבעיה בהם ובהן, במקום במציאות החברתית שבה הם מתפקדים ומתפקדות; הצגתם ככאלו מכירה באנומליה שבמצב ואף חותרת לתיקונו באמצעות ריפוי המטופלים והרגעתם, אולם לא באמצעות תיקון העיוותים והכשלים שאחראים לו. מקור הבעיה מצוי בחולה.

למי קראתם היסטרית? פרקטיקה פטריארכלית ידועה

הצגת בעיה חברתית כמחלה הנה פרקטיקה פטריארכלית ידועה ומוכרת. חוקרות פמיניסטיות הציגו בעשורים האחרונים עדויות משכנעות לאופנים השונים שבהם הצגת הנשיות כמזוהה עם חולי משמשת להסתרת הממדים הדכאניים שביסודה של המציאות החברתית. כך, במקום לעסוק בבעיות החברתיות האחראיות למצוקתן, הוצגו הנשים כמי שטבען הנשי הוא העומד בבסיס הקשיים שהן חוות. במקום להתבונן על ממדים של דיכוי נשים במציאות החברתית, הוצגו הנשים כלוקות בדיכאון. במקום להתבונן על ממדים מדאיגים במציאות החברתית, הואשמו הנשים בהיסטריה.

לתופעה הזאת יש שם: "מדיקליזציה של תופעה חברתית".מדובר בפרקטיקה המאפשרת למי שנהנים מפריבילגיות במסגרת סדר חברתי קיים לשמר את יתרונותיהם, באמצעות הצגת הסובלים ממנו כמי שהמקור לסבל מצוי בהם – ולא בנסיבות החברתיות. כך, באמצעות שיח המעמיד במרכזו כוונות להיטיב עם הסובלים והסובלות באופן פרטני, מתאפשר להימנע מתיקון העוולות.

אלקטרוקסין, אריזה חדשה וישנה. הפקרת החולים לידי תאגידים

פרידה מהמינוח המציג את המטופלות והמטופלים כהיסטריות והיסטריים מאפשרת לבחון מהי המציאות שחושף הדו"ח, והמציאות הזו מדאיגה. מדובר בכשל רב-ממדי של מערכת הבריאות הציבורית בישראל, ובלבו עומד חוסר היכולת של משרד הבריאות לבצע את תפקידו הרגולטורי כהלכה ולהגן על אזרחי מדינת ישראל, שעל טובתם הוא מופקד מפני נטייתם (המובנת) של תאגידים כלכליים לפעול להגדלת רווחיהם על חשבון בריאותם של לקוחותיהם.

משרד הבריאות כשל כאשר לא השכיל למנוע מחברות התרופות לשווק תרופה חדשה במסווה של תרופה ישנה, בלא יידוע המטופלים ורופאיהם ותוך סיכון בריאותם ופגיעה באיכות חייהם. בהמשך כשל המשרד בניהול המשבר כאשר אנשיו לא השכילו לעמוד על ממדיו, ולא פעלו באופן פרו-אקטיבי על מנת לענות על צרכי המטופלות והמטופלים ולתת מענה למצוקתם במועד שבו נדרש. ולבסוף כשל המשרד בהתוויית מדיניות לניהול פעולת קופות החולים במשבר ובאכיפתה.

כך, עד לעצם היום הזה ובניגוד להנחיות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שניתנו ב-02.11.11, עדיין לא מסופקות כיאות חלופות תרופתיות למטופלים ומטופלות שיצאו מאיזון הורמונלי ו/או סובלים מתופעות לוואי. כמו כן, שנה לאחר שהוחל בשיווק התרופה החדשה טרם בוצע יידוע גורף של כלל המטופלים בתרופה והפנייתם לבדיקות הכרחיות לשם בחינת האפקטיביות של התרופה עבורם והתאמת המינון המתאים. זאת, על אף שלפי נתוני פדרציית בלוטת תריס העולמית, 10% מבין נוטלי התרופה מועדים לסבול מתופעות לוואי משמעותיות בעת המעבר לנוסחה החדשה. מיותר לציין כי מטופלים מאוכלוסיות מוחלשות החשופים פחות למידע המופץ באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות (בפורום נפגעי האלטרוקסין בפייסבוק חברים כיום כמעט 2,000 בני אדם), מועדים להיפגע חמורות מן המחדל.

אם אלו המאפיינים של המציאות ברפואה הציבורית בישראל, לא צריך להיות היסטרית על מנת לדאוג. תקוותי היא שהצוות שמונה להציע לפרופ' גמזו צעדים אופרטיביים לתיקון העיוותים שנתגלו בפרשה, ייתן את דעתו גם על ההכרח לפיתוח מנגנונים לשיפור הרגולציה שמבצע משרד הבריאות על תאגידים כלכליים הפועלים בשדה הבריאות במדינת ישראל, ובכללם קופות החולים וחברות התרופות.

הכותבת היא דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה המתמחה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הילדוּת, פעילה בפורום נפגעי האלטרוקסין

כנראה שיעניין אותך גם: