• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מאחורי הפלדלת

ללאה שמי היו שתי ברירות: לפלוש לדירת עמידר או לישון עם ילדיה ברחוב. מאז, פעילי הדיור הציבורי בבאר שבע שומרים על הדלת לאורך כל שעות היום בזמן שהיא מבוצרת בבית, חמושים במצלמות ומחכים שכוחות הפינוי יגיעו. רנן יזרסקי מדווחת
רנן יזרסקי

מנהלת עמידר סניף באר שבע, אורנה זיו, לא מבינה למה לאה שמי החזירה את המפתחות לדירת עמידר שגרה בה. חודשיים קודם עברה לאה התקף פרכוסים כשעלתה במדרגות לדירה בקומה רביעית, מרימה עגלה ותינוק. בעקבות המקרה היא אושפזה בבית החולים, ושני ילדיה שראו הכול סובלים מפוסט-טראומה. אולם למרות כמה התקפי אפילפסיה, אשפוזים והגשת מסמכים רפואיים הקובעים שהמאמץ ממדרגות עלול לגרום להחרפה בתדירות הפרכוסים – משרד השיכון ועמידר אינם רואים בה זכאית לדירת קרקע. ביום ראשון השבוע, כשמנהלת עמידר הסכימה לספק תשובות, היה לה חשוב להדגיש: אם לאה שמי ויתרה על הדירה (שסיכנה את חייה), היא עוברת אוטומטית לתחתית רשימת הזכאים.

את התשובות קיבלנו, פעילי הדיור הציבורי בבאר שבע ובירושלים, אחרי שיצאנו להפגנה ספונטנית מול משרדי עמידר בבאר שבע ודרשנו לדבר עם המנהלות. דרשנו תשובות לשאלה מדוע יש כל כך הרבה דירות עמידר לא מאוכלסות, זאת על סמך נתוני דו"ח מבקר המדינה האחרון, הקובע שיש כמאה דירות עמידר ריקות רק בבאר שבע. בנוסף, פעילי קבוצת "באר שבע המשוחררת" רשמו וצילמו 31 דירות ריקות, בהן עשר דירות קרקע שרובן מוזנחות ונרקבות כבר שנים. זיו אמרה בתגובה שעלות השיפוצים גבוהה מדי, ואילו אנחנו אמרנו שיפסיקו להוציא כל כך הרבה כסף על פינויים ויותר על שיפוצים ושיכון משפחות. כנראה שפינוי משפחות זה עסק משתלם יותר מאכלוס. זול יותר לזרוק נשים וילדים לרחוב מאשר לשפץ דירות.

לפני שלושה חודשים קמה "באר שבע המשוחררת", קבוצת פעילים של הדיור הציבורי. במשך חודש ספרנו 11 צווי פינוי, מתוכם 3 מומשו, ועוד 4 נמנעו על ידי פעילים. נחשפנו לתופעה של הגליית העניים – מדיניות העתקת משפחות ותיקות לעיר אחרת על ידי הנפקת תעודת זכאות לדירה בערי הפריפריה של באר שבע, כמו דימונה ואופקים. נחשפנו לניפוח חובות של זכאים, למשפחות שחיות ברחוב מול דירות ריקות, לאנשים שחיים עם ביוב זורם בבית וחשמל חשוף ליד רטיבות בקירות. ראינו אמהות, רבות מהן חד-הוריות, שנאלצו לפלוש לדירות ריקות מחוסר ברירה, כשהן וילדיהן סובלים מחרדה יומיומית מאיום הפינוי.

ובחזרה ללאה שמי: אחרי שעברה התקף, התגלגלה במדרגות וניצלה בנס, אושפזה בבית החולים ושהתה במקלט לנשים מוכות, היא החליטה לפעול ביושר ולהחזיר את המפתחות לעמידר, תוך אמונה שהוועדה הרפואית של משרד השיכון תשתכנע שהיא זכאית לדירת קרקע. לאה סירבה לקבל שתי דירות בקומה ראשונה וקיבלה הצעה שלישית לדירת קרקע, אותה הסכימה לקחת. אחרי יומיים נאמר לה פתאום שלא תקבל את הדירה, שהיא נמצאת במקום ה-38 ברשימת הממתינים לדירה בקומה ראשונה, ושתחכה.

אם יש אנשים לפניה, למה הראו ללאה שמי את הדירה? לרגע, היא התחילה לתכנן את המשך דרכה ואת הטיפול הדחוף שנדרש לילדיה, על סמך הידיעה שיש לה בית. משפחת שמי נכנסה ביוזמתה לדירה שהוצעה לה ונלקחה ממנה, וכרגע לאה מתבצרת שם עם שני ילדים, בני שש ושנתיים, שניהם בעלי צרכים מיוחדים ומטופלים במכון להתפתחות הילד. לאה חולה וקצרה ידה מלטפל בהתקפי פרכוסים, בילדים שדורשים השגחה צמודה ובמציאת קורת גג לילה אחר לילה, תוך ניהול תקציב זהיר של קצבה מוגבלת. היא בעלת מאה אחוז נכות ואם חד-הורית, ובנוסף לכל הקשיים, ברגע שהרשתה לעצמה קצת לנשום – נחטפו לה המפתחות מהידיים.

לפני מעל לשבוע הגיעו שוטרים לגבות ממנה עדות, ובכל רגע הם יכולים לשוב עם קבלן הוצאה לפועל ולהוציא את המשפחה בכוח. בינתיים המשפחה מתבצרת; נוכחות של פעילים יכולה לעזור במצב הקשה של המשפחה ולמנוע את רוע גזירת הפינוי. אנו פונים לכל מי שיכול/ה להצטרף אלינו למשמרות על הבית של משפחת שמי. לפרטים: באר שבע המשוחררת בפייסבוק.

הכותבת היא פעילה בקבוצת הדיור הציבורי "באר שבע המשוחררת", סטודנטית לתואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נתן שקרצ'י

    בושה וחרפה לשר השיכון אריאל אטיאס ממפלגת המושחתים והדתיים המזוייפים ש"ס. וגם לשר האוצר שאוהב לטפוח לעצמו על השכם, כמה שהמדינה משגשגת.

    ימונה לאלתר חיים בר יעקב לראשות החברות המשכנות עמידר וכל השאר, ונדע אנו אזרחי ישראל שיושב שם איש עם לב ונשמה, ולא המפלצות ששולחות מאבטחים לפנות אמהות חד הוריות, קשישים וכו'.

    ח"ח לפעילי באר שבע המשוחררת.

    לחברה ששולחת את האמא הזו לרחובות הקרים של החורף, אני ממליץ על מיתוג מחדש-"עמידרחוב" או "עמיהומלס"
    קצת יותר יקלע למה שהם נהפכו

  2. יואש

    תחזקנה ידיכם חברים/ות יקרים. אולי בזכותכם תיסדק האטימות וצרות המוח והלב של הממשל הכושל שלנו ומוסדותיו.עם קצת רצון טוב ייתכן ויימצאו פתרונות שקיימים תחת היד ונמנעים כיום בגלל רשעות ואטימות..התופעה שעניים ומוחלשים אחרים הם מבצעי ההוצאה לפועל והאכיפה האחרת היא דבר מזעזע ועצוב בפני עצמו.

  3. Rimma

    קארתי את הסיפור העצוב של האישה הזאת ,אבל אני לא חושבת שהייתה צריכה להחזיר מפתחות של הדירה שלה ,ולפלוש לדירה אחרת .היא לא חשבה שאולי מישהו כבר חתם ומחכה לדירה הזאת ,למיקרים כאלה יש משרד השיכון ,יש מיקרים דחופים ,יש הרבה דברים כדי לקבל פתרון .אבל לא לעשות שום דבר בכוח .אני לא תומכת בפולשים כי זה לא עוזר כלום .אני יודעת שיש הרבה אי צדק במדינה ,בעמידר במשרד השיכון ,אבל אי אפשר לעשות בכוח .יש אירגונים שעוזרים לאנשים ולא משאירים לחיות בחוץ.צריך למצוא פתרון לדבר הזה,זה לא חוכמה לפלוש לדירות.

  4. נן.

    להסכים לקבל דירה בקומה ראשונה. ולכן המשפט " לאה סירבה לקבל שתי דירות בקומה ראשונה" הוא בעצם לב הבעיה.

    נכון שעדיף לחולה אפילפסיה לגור בדירת קרקע ובכלל עדיף להיות צעיר עשיר ובריא כמאמר הקלישאה אבל כשהדרך היחידה שאתה מכיר היא תערובת של כוחנות ובכינות אתה לא מסוגל לחשוב אחרת ובדרך כלל אתה גם מפסיד.

    כדאי לאותם פעילים חברתיים לעסוק באיך לגרום לאנשים לדעת לקבל החלטות אחרות בחיים שלהם שיאפשר להם לפרוץ באמת את המצב שבו הם נמצאים כמו למשל היכולת להתפשר גם כשאתה כועס, ולא רק לחשוב איך אפשר לדפוק את השיטה

  5. יורם שורק

    Rimma: מאיזו פנטזיה פרועה שלפת את הרעיון ש".יש אירגונים שעוזרים לאנשים ולא משאירים לחיות בחוץ"? אני מלווה חודשים ארוכים אמהות חד הוריות הזרוקות באוהלים ומשוועות לפתרון – אין "ארגונים שעוזרים" נקודה. אם את טוענת שארגונים כאלו קיימים אנא בססי את הטענה על שמות וכתובות של ארגונים. המשפט "למיקרים כאלה יש משרד השיכון" אפילו לא מצחיק. ודאי שמשרד השיכון קיים למקרים כאלו והוא מיומן במריחת זמן, בשקרים ובהצבת חסרי הדיור במקומות שונים ומשונים על תור וירטואלי שאינו מתקדם. עובדה גיאומטרית: למגורים נחוצה דירה תלת מימדית ומשרד השיכון "למקרים כאלו" מנפק מכתבי גזור והדבק דו מימדיים.
    לנן יש עצה פסיכולוגית "לגרום לאנשים לדעת לקבל החלטות אחרות בחיים שלהם שיאפשר להם לפרוץ באמת את המצב שבו הם נמצאים כמו למשל היכולת להתפשר גם כשאתה כועס" אני מזמין את נן למאהל רחובות ולפגוש שם את א', אישה עובדת, אם חד הורית ל3 ילדים שמתפשרת ושולטת בכעסיה כבר 7 שנים. היא ברשימת הזכאים, מתנהגת לאסונה בדיוק לפי העצות שלך והתוצאה הישירה היא חיים באוהל דולף ללא תקווה. כיון שאתה נותן עצות פסיכולוגיות ופתגמים מחכימים בודאי לא תתנגד גם לשמוע עצה כזו: לפעמים כדאי גם להקשיב לפני שמשיאים עצות. אשכרה לעמוד ולתת למה שהאנשים אומרים להרעיד את עור התוף לפני שפוסקים בידענות והתנשאות מהם תכונות האופי שלהם. כתבת "שהדרך היחידה שאתה מכיר היא תערובת של כוחנות ובכינות". עם כמה חסרי דיור דיברת לפני שקבעת את הדיאגנוזה המבריקה הזו? אני אישית דיברתי די הרבה ומשום מה את הכוחנות והבכיינות מצאתי דווקא אצל נציגי הממסד.

  6. רתם

    במי שהיא יכולה. בהצלחה ללאה ולילדיה. אתם מהארגון באר שבע המשוחררת א/נשים ישרים וגיבורים

  7. רחל

    זה לא חדש שמשרד השיכון דואגים רק למקורבים ומי שבאמת נזקק ויש לו זכויות הוא צריך להמתין לבלתי נודע אל תתפלאו למה יש פלישות רבות לדירות של עמידר למרות שהם טוענים שאין להם דירות ריקות קרקע נבדק ונמצא כ31 דירות קרקע שלא נותנים אותם לנזקקים ונותנים אותם למקורבים שלהם , אפשר להבין את אלא שפולשים לדירות מפני שלא מותירים להם אופציה אחרת ,אחרת יזרקו לרחוב כמו במקרה הזה עם שני ילדים קטנים והרשויות למרות שהם מודים שהגברת הנ"ל זכאית לדירת קרקע במצבה אולם נלחמים "ככוסות רוח למת " מאחר והדירה על פני טענתם אמורה להינתן למשפחה אחרת .
    עם קיים צדק בעולם על משרד השיכון ,עמידר וכל הגורמים הנוגעים בדבר אמרוים לאשר לגברת להמשיך ולקבל חזקה על הדירה.