מתחשק לי לקחת את כולכם

שיר לסוף השבוע במדור השירה באסטה
עינת ברזילי

מתחשק לי לקחת את כולכם
ולשים אתכם בארגז קש או במבוק
כזה ששמים בו מצעים
(לא סתם דווקא "מצעים")
קופסא כזו, 1.20 על 1.5
שמשפחות מאכסנות בה צעצועים.
(לא סתם דווקא "צעצועים")
"הגוף שלך כמו לונה פארק, אני צריך לנסות את כל המתקנים"
"הנפש שלך כל כך חדשה, מעניין מה קורה כשמפרקים ומרכיבים"
(אהבה ושעשועים אתם, בחיי. אהבה ושעשועים)
לשים אתכם הפוך, עם הראש למטה, רגליים מגיחות החוצה
אחד דוחס את השני, גוף מקופל.
כמו ברביות שבורות,  עם שמלה דהויה ושיער מדובלל.
ולסגור עליכם את המכסה
אולי אמסור אתכם לתרומה, בגינת לוינסקי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רן גולדן

    בתיאורים היום יומיים והאסוציאציות בשיר.

    וכמובן גם הביקורת החברתית אשר מופנת לקורא והחיבור ל'כאן ועכשיו' .

  2. bigunia

    אני מקווה שזה רק שיר ראשון

  3. מיכאלה

    כבר היה עדיף את אלתרמן. הוא לפחות ידע לחרוז.
    בקיצור זה לא שיר גרוע כי זה לא שיר.

  4. עדי

    שיר מטלטל. אמשיך לפרק אותו ולחשוב עליו