המצב האנושי של ג'ורג' אליוט

הגבר הוא חשיכה המתוארת בקפדנותה של האישה
והיא היקום שיש לו לראות ולרשום
כל מה שנותר לו
לרשום. אבל היא הולכת אל מעבר לאפילה
הגדולה ומוצאת סיבה ומאחוריה
סיבה נוספת, הולכת
עד לאיקרוס שנפל לגלים
ומצא אישה אחרי שצעק:
תמות השמש!
ימותו העננים!
עד לארץ נפל ושם במים שתק גופו
הוא מצא איזו תשובה, שלא חיפש ודאי,
לא היה הגיון בכל זה.

אין הגיון בכל זה:
האישה רוצה להיות אסטרונום שבודק חשיכות
בקפדנות ורושם, "זה האיש איקרוס והוא נפל ככוכב",
במקום זה היא ארכיאולוגית, הולכת מאחורי האסטרונום
מוצאת עקבות מטונפים של רגשות ומחשבות
ואומרת: "אני המספרת הגדולה של המצב האנושי,
החשיכה מצחיקה אותי".