כי חפץ המלך ביקרו

עם פרסום הדוח השנתי של מכון ון-ליר על הפרטות והלאמות בישראל ולנוכח מאבקם של עובדי הרכבת, כדאי לעיין ברוח פורים במגילת אוריוגב בדברי הימים למלכי פרס. אמנון פורטוגלי על (עוד) מבוכה בשושן הבירה
אמנון פורטוגלי

ויהי בימי בנימין המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה. בימים ההם כשבת המלך בנימין על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה.  בשנת שלוש למולכו, עשה משתה לכל-שריו ועבדיו וגם ושתישרה המלכה עשתה משתה נשים.

אורי יוגב. צילום: cc by-nuritall

איש היה בשושן הבירה ושמו אוריוגב האגגי, איש ימיני, כוהן גדול לאהרימן, הלוחש באוזן המלך. ויגדל המלך בנימין את אוריוגב וינשאהו. וירצה לשים את כיסאו של אוריוגב על דרך המלך משושן ועד סארדיס מהלך 2,700 פרסה מעל כל הרצים, רוכבי הרכש והאחשתרנים בני הרמכים. וכל סופרי המלך ואחשדרפני המלך לא אהבו זאת. ויקומו יודעי  דת ודין המלך וייכתבו פתשגן הכתב ובו כל מעשי תוקפו, ותחמונו, פגישת החושך, והפרוטוקול הנעלם באשכנז של אוריוגב. וימליצו יודעי הדת והדין שלא לשים את כיסאו של אוריוגב על דרך המלך.

וישמע אוריוגב את כל אשר נעשה, וראה כי כלתה אליו הרעה מאת יודעי דת ודין המלך, ויקרע את בגדיו, וילבש שק ואפר, וייצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדולה ומרה ויבוא עד לפני שער המלך. ויבואו יודעי הדין של אוריוגב וידברו עם אחשדרפני המלך וסופרי המלך להסיר את רוע הגזרה ולהשית את כיסאו של אוריוגב על דרך המלך.

ויאמר המלך לרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות ולחכמים יודעי העיתים כי המלך חפץ ביקרו של אוריוגב. וימלכו בדעתם סופרי המלך יודעי דת ודין ויקומו בדעתם שנית. וישנו את דעתם כי התנהגותו של אוריוגב מצדיקה העברתו מכהונתו מבין הפרתמים בחצר המלך, וכי התנהלותו מטילה צל על התאמתו לשים כסאו על דרך המלך. ויכתבו פתשגן חדש המהלך בין הטיפות, לשמר גם את הדין וגם לרצות את המלך. וייכתבו ככל אשר רצו יודעי דעתו של אוריוגב לאשר את כסאו על דרך המלך. וייטב הדבר בעיני המלך. וישלחו את פתשגן הכתב החדש אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על המדינה ואל שרי העם, בשם המלך בנימין נכתב ונחתם בטבעת המלך. והמלך ואוריוגב ישבו לשתות, והעיר שושן נבוכה.

רכבת ישראל. וכך הושת כיסאו של אוריוגב על דרך המלך. צילום: cc by-n0nick

ויושם כסאו של אוריוגב על דרך המלך מעל כל הרצים, רוכבי הרכש, והאחשתרנים בני הרמכים. ויצא אוריוגב מלפני המלך, בלבוש מלכות תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה, ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה. ואיש לא עמד עוד לפני אוריוגב, כי נפל פחדו על כל שרי המדינות. והאחשדרפנים והפחות, ועושי המלאכה אשר למלך מנשאים את אוריוגב כי נפל פחדו עליהם. וכל עבדי המלך אשר בשער המלך, כורעים ומשתחווים לאוריוגב כי כן ציווה לו המלך.

ויהי מקץ כמה שנים וימכור אוריוגב את דרך המלך לשועי הארץ בנזיד עדשים, והמוני העם משלמים מס על הדרך, עשרת אלפים כיכר-כסף להביא אל גנזי שועי הארץ ותעלה שוועתם השמימה ואין מושיע.

וכל מעשה תוקפו, וגבורתו, ופרשת גדולת אוריוגב גידלו המלך הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי פרס ומדי. כי אוריוגב האגגי, איש ימיני, כוהן גדול לאהרימן, משנה למלך בנימין, יקר לחבריו ולמלחכי פנכתו, וחורש רע ומביא פורענויות לעובדים ולפרסים.

הכותב הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית וחוקר במרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, מחבר נייר עמדה על הפרטת רכבת ישראל

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יואש

    התיאור הפורימי מציג פן אחד של התמונה והקשר של יוגב עם ביביכמקור לכח והשפעה במערכת ללא כל קשר לכישורים ולסדרי חברה ושלטון תקינים.
    יש פן יותר עמוק ומרחיק לכת בסוג הקשר בין יוגב לביבי.
    יוגב חכם מספיק כדי לאתר נקודות חולשה במערכת שהיה חלק ממנה ושבמסגרתה "חימם את מנועי ההרצה" של הפרטות נכסי מדינה ומכירתן בנזיד עדשים לבעלי הון. הוא למד שמה שהם יכולים לקבל מהמדינה ,גם הוא יכול.לפיכך עיניו נשואות לכסף הגדול שיטיס אותו לדרגת טייקון. לרכבת ישראל יש נכסים במיליארדים הנתונים לה מכח חוקים מהעבר ובהווה.השבחתם של נכסים אלה תעשיר את מי שיזכה ברכישת/הפרטת הרכבת ופירוקה לחברות משנה שבכל אחת מהן טמון רווח גדול לרוכש ולא למדינה או לאזרחיה.יוגב מכיר את חולשת המדינה, את תלות ה פוליטיקאים בבעלי ההון הגדול ואת הפחד לשרידותם בשלטון.הוא ראה אנשים שהתעשרו כהרף עין ממתנות ידה הרחבה של המדינה שנעשו ללא תכנון ,ללא מחשבה ארוכת טווח ובהעדר שיקולים חברתיים סביבתיים וכלכליים ראויים. לכן יוגב נמצא על משמר הפרטת הרכבת בכל מחיר שיבטיח לו נתח מ"המתנה" הזו.כדאי לעקוב אחר המהלכים הבאים כאשר יוגב יתעתע בשר התחבורה ויחד עם אנשי האוצר שהם ממשיכי דרכו להתברג בצמרת ההון בישראל, יניע את ההפרטה המטורפת והמזיקה של רכבת ישראל.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    כיהם סבורים כנראה שרות ציבורי זה לא חנות מכלת או אפילו בנק או חברה תעשיתית גדולהוצריך להשאר ככזה.

  3. אמנון

    ליואש
    התגובה שלך הדליקה אצלי מספר נורות והנה התוצאה.

    במהלך 2004 לאחר סיום תפקידו כממונה על אגף התקציבים, ייצג אורי יוגב את איש העסקים האוסטרלי ג'ון גנדל בהשקעותיו בישראל. בשנת 2005 השקיע גנדל בחברה הציבורית פלסטרו של קיבוץ גבת ואורי יוגב מונה ליושב ראש דירקטוריון החברה.

    פחות משנתיים לאחר שהשקיע בחברת פלסטרו החליט המיליארדר האוסטרלי ג'ון גנדל למכור את אחזקותיו בחברה (בכפוף לאי מימוש זכות סירוב ראשונה על ידי קיבוץ גבת) לאורי יוגב, יו"ר פלסטרו ששימש כנציגו של גנדל בפלסטרו. לדברי יוגב, גנדל מכר את השקעתו בפלסטרו משום שהתקשה לשלוט בה מרחוק ומשום שהתאכזב מתוצאותיה. (תזכורת – תחת ניהולו של יוגב).

    הקיבוץ החליט לממש את זכות הסירוב הראשונה שלו. ויוגב איים על הקיבוץ כי יפנה לערכאות משפטיות נגד החלטה זו.

    על פי אתר הקיבוצים, הסימנים הראשונים של המשבר הופיעו עוד בשלהי 2006, בעקבות ביקור גנדל בישראל ובמפעל והתרשמויותיו מהתוצאות העסקיות הגרועות של פלסטרו (הפסדים בסך 20.5 מיליון ש"ח) במהלך שנת 2006. אז עדיין לא דיבר במפורש על כוונותיו להיפטר מאחזקותיו בחברה, ודאי לא על העיתוי. אלא שבפלסטרו נערכו לכל תרחיש.
    יו"ר הדירקטוריון ונציגו של גנדל, אורי יוגב, לצד יוסי חברון, חבר הקיבוץ וסגן היו"ר, החלו לטפל באפשרויות השונות ונפגשו עם גורמים בשוק.
    לפתע, מאשימים בגבת, פעל יוגב "מאחורי גבו" של הקיבוץ שותפו, הקים קבוצה עסקית (שבין חבריה גם נשיא "אסם" דן פרופר), וחתם בשמה ישירות כלפי גנדל על רכישת אחזקותיו בפלסטרו. כל זה נעשה ללא ידיעת גבת. היו"ר העסקי של הקיבוץ, המשמש כדירקטור במפעל, יונתן מלמד (רמת-יוחנן), אינו מסתיר את מורת רוחו מ"התרגיל": "על-פי ההסכם עם גנדל, לקיבוץ עומדת זכות סירוב ראשונה לרכוש את האחזקות שהיו בידיו, בתוך 21 יום. יוגב הכניס את גבת לסד בלתי-אפשרי של לוח זמנים שבתוכו נפלו פסח, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות".
    על מנת שיוכל לממש את זכות הסירוב, צריך היה גבת לגייס, בלוח הזמנים הקצר, 120 מיליון ש"ח. "יוגב העריך, כנראה", אומר מלמד, "שזו תהיה משימה בלתי-אפשרית,

    אבל בגבת יש יהודי אחד, יוסי חברון, שכבר הוכיח בעבר שהוא יכול לעשות דברים בלתי-אפשריים". אסיפת חברי הקיבוץ – שהיא למעשה גם אסיפת בעלי מניות השליטה בחברה – החליטה, בשבוע שעבר, על-פי הצעת המוסדות הכלכליים של גבת, שעל הקיבוץ לקחת הלוואה מהקונצרן האמריקאי "ג'ון דיר" בסך של 120 מיליון ש"ח, כדי לממש את זכות הסירוב ולפרוע, בד בבד, הלוואה שקיבלה החברה המשותפת בסכום של 48 מיליון ש"ח. במהלך סוף השבוע אושרה ההצעה בקלפי, וגבת התייצב במצב החדש: הקיבוץ חוזר להחזיק ב-100% ממניות החברה.

    נראה כי האפשרות שקבוצת יוגב תהיה בעתיד חלק מפלסטרו שואפת לאפס – למרות שלכאורה הייתה ההצעה יכולה להבטיח את המשך קיומה העצמאי של החברה מגבת על-פי מתווה התוכנית האסטרטגית לפיתוחה העצמאי. למרות תוכניתה של הקבוצה למנות אישיות מוערכת כמו דן פרופר ליו"ר, הבטחת רשת ביטחון כלכלית לחברי הקיבוץ ושמירה על זכות הווטו שמוקנית לו כיום – נראה שבגבת שורר כעס רב. "יש לנו הערכה גדולה לכמה אישים המרכיבים את הקבוצה הזאת", מנסה חברון לעדן את המסר, "אבל מרגע שנממש את זכות הסירוב שלנו באחזקות גנדל – האופציה הזו מתה מבחינתנו".

    מעניין מה יהייה ברכבת

  4. מעניין שאיש לא כתב בארץ על מה שקרה בארגנטינה

    המחיר של הרכבת המופרטת למדינה עולה 3 מליון דולר בכל יום. מאז הפרטת הרכבת שם בשנות התשעים אלפי קילומטרים אינם מתפקדים, רכבות נוסעות עם דלתות פתוחות ובחודש שעבר קרה אסון תחבורתי ענק עם עשרות הרוגים ומאות פצועים בגלל הפרטת הרכבת.

    ראו הוזהרתם. זה תמרור אזהרה לכל מי שרוצה להפריט את הרכבת

    דרך אגב כשהרכבת היתה שייכת למדינה היא עלתה מליון דולר ביום, היום כאמור היא עולה פי שלוש.