• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

במקום אחר תכונה אנטישמי

מסורת ארוכה של הענקת כבוד ויקר לאשכנזים שיצרו וקידמו תיאוריות גזעניות נגד מזרחים וערבים, מתבטאת בערב הוקרה לד"ר משה גרנות. איריס חפץ על אביר הלוחמה במניעים האפלים של השנאה העדתית
איריס חפץ

פסיכואנליטיקאית ישראלית שחיה בברלין מזה 17 שנה (עלייה ראשונה של האינתיפדה השנייה). ערכה את האתר "קדמה", במה לדיון מזרחי

משרד החינוך של מדינת ישראל בחר לערוך ערב הוקרה למפקח ד"ר משה גרנות. מההזמנה לא ברור מדוע נערך הערב דווקא בימים אלו: האם הגיע ד"ר גרנות לגיל פרישה? האם הגיע לגבורות (לפחות לפי מה שהוא כותב, עושה רושם שהוא קרא את ההוצאה המקורית והגנוזה של ספרו של זלמן קצנלסון), או שסתם רוצים לעשות לו מצב רוח טוב עם בורקס (באשכנזית: תקרובת).

בימים אלו, בהם תוכנית הכנס על שמה של ויקי שירן ז"ל עוברת שינויים מבורכים בעקבות מחאות על חוסר ייצוג של מזרחיות ופלסטיניות, מדגים משרד החינוך שישראל היא סניף מצטיין של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. (בעקבות מחאות על תוכנית הכנס נפגשו נשות "אחותי" עם רוני הלפרן, ראש החוג למגדר בבית ברל, ודאגו לייצוג הולם יותר וקרוב יותר ל"שיטת הרבעים" של ויקי שירן ז"ל. בינתיים נודע כי ח"כ חנין זועבי שהוזמנה במסגרת השינויים הללו ונעתרה להזמנה, לא תשתתף בכנס כיוון שהנהלת בית ברל הטילה וטו על השתתפותה. כמחאה על כך יחרימו נשות "אחותי" את הכנס וחלקן ביטלו כבר את השתתפותן בו.)

בימים אלה ניתן להודות למשרד החינוך על האפשרות להכיר את פועלו של מפקח בכיר במשרד החינוך: ד"ר משה גרנות כתב את הספר "עסקני הקיפוח". הכותרת לכשעצמה היא בעייתית. כדי לחסוך מהקוראים ומעצמי עלעול מיותר, אפשר להביא את התיאור על הכריכה האחורית: "ד"ר גרנות עשה לו שם ככותב ללא חת החושף את הלקוי והרעוע במה שנחשב כנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית המתחדשת… הספר מתיימר לנתח את שורשי השנאה העדתית וחושף את מניעיה האפלים".

כריכת ספרו של משה גרנות

כלומר, כשמזרחים מוחים על דיכויים, הרי שהם מדברים על "קיפוח". כאילו המורה בלהה במקרה התעלמה מהם בכיתה, למרות שהם הצביעו ממש יפה והזיזו את האצבע באנקול עצבני ואחר כך ממש נעמדו בהתהלהבות, ובכל זאת היא נתנה לילדת השמנת לדבר. כאילו המורה בלהה אינה חלק ממערך שלם שמסליל מזרחים לבתי ספר מיוחדים, מתעל אותם לחינוך מקצועי ומקים בתי ספר שונים באזורים עם מזרחים (מקיפים למשל) ואחרים באזורים עם רוב אשכנזי (גימנזיות, כלומר תיכון עיוני שלומדים בו רק לבגרות). וכשמזרחים מוחים על זה הם "עסקנים". כלומר: רק הכסף חשוב לנו, אנחנו עושים מזה עסקים. קשה לי לחכות לספר ההמשך שיסביר למה מזרחים נשארים בכל זאת עניים.

הטענה שמזרחים מוחים על הדיכוי שלהם לצורך "עסקנות" באה ממי שבעצם עובד בזה: כלומר, מד"ר גרנות וממשרד החינוך, שהם אלה שמוציאים את הדיכוי לפועל ומקבלים על זה כסף (ממשלמי המיסים, כלומר גם ממזרחים) לצורך העניין. המוחים המזרחים לא רואים מזה יותר מדי כסף: לרוב זה עולה לנו יותר, כיוון שמחאה כזו במדינה בה האליטות הן לבנות, פוגעת בפרנסה. אבל בנוסף לשקר המובלע בה, מדובר בטענה אנטישמית: אנחנו, היהודים המזרחים, מוחים על כך שבני משפחותינו הוקרנו בקרני רנטגן קטלניות רק כי אנחנו רוצים לעשות על זה קופה. אנחנו לא מעוניינים בפתיחת הארכיונים כדי לדעת איך זה קרה, מה ההשלכות העתידיות של הזוועה הזו ולמה איבדנו קרובי משפחה. רק כסף יש למזרחים האלו בראש המוקרן שלהם.

וכמו בגרמניה

בגלל מחסור ביהודים תוקפנים בגרמניה, מאויש תפקיד המנכ"ל של הקהילה על ידי גרמני שנישא ליהודייה והתגייר בעקבות זאת. לפני כמעט שנתיים, נפגשנו לראיון. בשל נסיבותיו הביוגרפיות, חשוב למנכ"ל להוכיח שהוא יותר יהודי מיהודי, להדגיש שאכל שניצל עגל ולא חזיר, ולפתוח את המפגש בהתקרבנות, כדי שיהיה ברור שהוא יהודי ממש.

"סליחה על האיחור," הוא אמר. "כתבו עלי מאמרים קשים מכל הכיוונים, והייתי צריך לשמוע שאני 'יהודי מקצועי' על הבוקר". עם כל המחלוקת שיש לי איתו, בענין הזה הוא צודק. להגיד למישהו שנושא תפקיד של מנכ"ל קהילה דתית בדמוקרטיה מערבית שהוא "יהודי מקצועי" זו אמירה אנטישמית. לכומר, שמקבל משכורת מהכנסיה ומיסים דרך המדינה, אף אחד לא יגיד שהוא "נוצרי מקצועי". וכמו שזה אנטישמי להגיד את זה בגרמניה, זה אנטישמי להגיד על מישהו שהוא "מזרחי מקצועי" או "עסקן קיפוח".

ד"ר גרנות, כרבים אחרים, נעשה פתאום תוקפני ומשיל מעליו את מה שאמרו על אבותיו מאות שנים ומעביר את זה למזרחים בלי להסס. אבל מה, גרנות כרבים אחרים לא מוותר על עמדת הקורבן הנחשקת, מפלס דרכו בין צמחי הליאנה של הג'ונגל המזרחי וחושף בעבודה עיתונאית אמיצה את "שורשי השנאה העדתית" ואת "מניעיה האפלים". יהודים, רחמים!

ילד גזזת. רק כסף יש למזרחים בראש המוקרן שלהם (צילום מתוך "רוח קדים")

אפשר היה לחסוך את הטרזון הזה מאיתנו. אני מתנדבת בזאת לארגן תוך יומיים ערב עיון או כנס שבו מזרחים יספרו על מה ולמה המחאה, ואולי אז יוכלו השומעים להבין כיצד קרה שאם תימניה שחטפו לה את הילד או בתה שגדלה עם רוח של מת-חי חשות כאב ושנאה. האפל הוא חטיפת הילדים, הקרנה של ראשיהם וחיפוי על הפשעים תוך מניעת גישה לארכיונים. אלא אם ד"ר גרנות והמשרד המעסיק אותו, מאמינים שמזרחים עושים ילדים בשביל כסף (ביטוח לאומי, שזה בישראל ממש שוס שמתעשרים ממנו) – עוד סטריאוטיפ אנטישמי.

תרבות אי אפשר למחוק

ממילא מציג ד"ר גרנות את המזרחים ככאלו שמונעים רק על ידי אינסטינקטים חייתיים. חיי תרבות גם אין לנו, אגב. הנה עוד ציטוט של מר"ן גרנות:

עד סוף שנות ה-60 תחילת ה-70 כמעט שאין למצוא סופרים עבריים שהם או אבותיהם לא עלו מארצות אירופה… עלול להיוצר הרושם שעלו מארצות האיסלאם מאות ואלפי סופרים ידועי שם, וכאן בתחבולה נכלנית השתיקו אותם והעלימו את יצירותיהם. תרבות אי אפשר למחוק, אם האימה הקומניסטית לא אטמה את מעיין יצירתם (של יוצרים בברה"מ הקומניסטית) הרי שגם מעיין היצירה של יוצר תימני או מרוקאי לא היה נאטם – אילו באמת היה קם יצור כזה… (עסקני הקיפוח, עמ' 34)

שווה לבחון את הציטוט הזה מקרוב (אם את בהריון, כדאי לעשות את זה עם בחילות הבוקר, בבחינת שניים במחיר אחד): ראשית, אפשר לראות שיש בעיות מלאי של "סופרים עבריים" שלא ממוצא אירופאי. כלומר: סופרים אשכנזים. מר גרנות, איך הם נהיו עבריים פתאום? הרי הם כתבו ולמדו עברית רק במאות האחרונות, שלא כמו יוצרים מזרחים שכתבו כל השנים בעברית. השימוש ב"מוצא אירופאי" הנכסף רוצה להזכיר לנו שמדובר ממש בצאצאים ישירים מארצם של ההוגים והמשוררים – גרמניה – שהביאה לנו את גתה, שילר, היינה (כבר מותר?), פרופ' היידגר וד"ר גבלס. אבל הם לא. ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי, אלתרמן, גולדברג ורחל בלובשטיין הגיעו כולם מאירופה המזרחית וצאצאיהם היו עובדים היום בתור גננים או עוזרות בית בגרמניה, למרבה הצער, בתנאי כמובן שהם לא היו נשארים בארצו של גוטפריד בן.

ועכשיו מסביר לנו גרנות ש"עלול להיווצר הרושם", ככה מעצמו עלול להיווצר (במוחות אשכנזים כמובן, אליהם הוא כותב. במוחות מזרחים לא נוצר שום דבר יצירתי, כפי שתיכף נראה). והרושם הזה עלול להיווצר, כי אנו – האשכנזים התמימים ורכי הלב – יכולים ליפול קורבן ל"תחבולות נכלניות" (מי אמר תיאורית קונספירציה ולא קיבל?).

אורטל בן דיין, שישה מתוך למעלה ממאתיים: האמנים המזרחים ע"פ צלמונה (מחווה למאיר גל). מעיינות היצירה של יוצרים תימנים או מרוקאים ככל הנראה נסתמו

ואז בא הטיעון סותם הגולל: הקומוניזם והעליונות האשכנזית כאבן בוחן. אם סטאלין לא הצליח להתגבר על פרץ היצירה של וסילי גרוסמן, אלכסנדר סולז'ניצין ונתן שרנסקי הרי שלא יכול להיות ששמעון פרס היה מצליח לאטום את מעיין היצירה של יוצר תימני או מרוקאי "אילו באמת היה קם יצור כזה". מרוקאים הם "יצורים" כנראה – שימי גו הום. ולוחמים "עבריים" יכולים לכל היותר לאטום בתים של פלסטינים (עם מפעילי צמ"ה מזרחים).

במילים אחרות: א. לא היה דיכוי. ב. אם טוענים שהיה, הרי זה מעשה תחבולה. ג. גם לו היה כזה, לא היה לו כל אפקט. אנחנו, לעומת זאת, באמת סבלנו מדיכוי ויכולנו לו, כי אנחנו לא "יצורים" אלא "יוצרים". זה בדמנו, חזק מאיתנו, ולכן הצלחנו להוציא מתוכנו יוצרים כל כך גדולים שעסוקים בספרות רפת ומספרים לנו על אהבה וחושך, קופסאות שחורות ועסוקים כמוני (ד"ר גרנות), וחרף הסכנות הכרוכות בכך, בחשיפה של מניעים אפלים.

בקיצור: את המזרחים אי אפשר לדכא, כי הם נחותים ממילא. הם אפילו לא בני אדם ששווה לדכא אותם. כל זה כמובן עד סוף שנות השישים ותחילת השבעים. את הילדים שלהם כבר הצלחנו לתרבת. היום הכל אחרת וכולנו "עבריים" ומלאה הארץ יוצרים תימנים ומרוקאים ש"משתלטים" לנו על התרבות.

נתן זך. כמעט שאין למצוא יוצרים עבריים שאבותיהם לא עלו מאירופה. צילום: מוטי קיקיון

משרד החינוך הישראלי ומדינת ישראל בכלל מכירים ומוקירים בפועלם של גזענים כמו ד"ר גרנות לא בפעם הראשונה. מסורת ארוכה של הענקת פרסי ישראל, מלגות, תמיכה במפעלות תרגום ושאר כבוד ויקר (שלעיתים ממון בצידו, אם כבר מדברים על עסקים) לאשכנזים שיצרו וקידמו תיאוריות גזעניות נגד מזרחים וערבים בכלל: מפרנקנשטיין שיישם שיטת חינוך לילדים מפגרים על מזרחים, דרך חיים חפר, נתן זך וכל מיני אחרים שהיו קופצים אם מישהו היה אומר את זה על יהודים במקום אחר, וכמו שעון עומד היו צודקים פעמיים ביום.

בתור מזרחים, יש לנו כידוע כבוד למסורת, אנחנו אוכלים את אוזני ההמן שלנו עם אותו מילוי כל שנה. אבל החדשנות האשכנזית מאוד מעודדת: מה דעתכם שם במשרד החינוך להתחיל במסורת חדשה שתחליף ערבי הוקרה לאשכנזים גזענים בערבי הוקרה ומלגות ליוצרים מזרחים?

כנראה שיעניין אותך גם: