אל תאיימי עלינו בשוויון

האישה שאיתה ישב דני קושמרו לראיון בן ארבע שעות שונה מהותית מזו ששורטטה בכתבה ששודרה. חנין זועבי על היקף החיבוק שמעניק ערוץ 2 לצופה הישראלי בעל ההתנגדות העקרונית לשוויון זכויות
חנין זועבי

המושג שוויון סותר את הקונספט של "זכויות אקסקלוסיביות" אותן מעניקה מדינת ישראל ליהודים בלבד. מדובר בזכויות הנוגעות לכל רובדי החיים: אדמות, תכנון, חינוך, ספורט, פנאי, תרבות, תעסוקה, דיור, תקשורת, תשתיות – והרשימה לא נגמרת כאן. מה הם ייהוד הנגב, ייהוד הגליל, ייהוד הארץ כולה, אם לא זכות אקסקלוסיבית אשר מפלה על רקע שייכות אתנית? כל מערכת חוקי האזרחות והזכויות האזרחיות נגזרת מהקונספט של ייהוד, היינו של חשש מפני "הבעיה הדמוגרפית". תפיסה זו לא חלה רק על הקרקע והפיתוח, אלא על מערכת החינוך בכל הנוגע לתכנים, חופש ביטוי, הנרטיב ההיסטורי, הבניית הזהות וכו'. חשוב לציין שתפיסה זו אינה נחלת הדתיים, אלא מתבססת דווקא על אידיאולוגיה של חילונים.

מדיניות מושרשת זו מסלקת כל אפשרות ליצירת "מדינה אזרחית", והיא מתנגשת חזיתית עם כל צורות המאבק לדמוקרטיה, לשוויון ולאזרוח השיח. כל מאבק לשוויון מלא הוא למעשה ניגודם הגמור של ערכי הזרם המרכזי בפוליטיקה ובחוויה הישראלית, לא רק של הימין הקיצוני. כאן נשאלת השאלה: אם שוויון וצדק מתנגשים עם אידיאולוגיה או ערכיו של משטר כלשהו, היכן טמונה הבעיה? האם באלה השואפים לשוויון מלא ולצדק או שמא בערכיו של המשטר?

שתי בעיות עולות בישראל ביחס לדרישת השוויון המלא: הבעיה הראשונה היא שתנאי זה הוא בגדר שאיפה או חזון ואינו מעוגן במציאות, הבעיה השנייה היא שחזון כזה נתפס כבלתי לגיטימי. המאבק באפליה, כמו גם השאיפה למדינת אזרחים דמוקרטית, נחשבים לעמדה חתרנית, מאיימת ואפילו עוינת. לכן, הדיון הפוליטי בארץ מתנהל לעתים רבות על סמך סטריאוטיפים ולא מתייחס לעמדות כמות שהן, במיוחד כשמדובר בנציגי הציבור הערבי. לעתים קרובות מדי הדיון מתקיים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.

דני קושמרו חוקר את ח"כ זועבי בעניין רלוונטי: תכנון המשפחה. צילום מסך
דני קושמרו בפתיח לכתבה על ח"כ חנין זועבי. ההסבר ההיסטורי המנומק נעלם לחלוטין. במקומו שודר בכתבה מה שמתיישב עם הישראלי "האולטימטיבי": עמדות נחרצות, חדות שהוגים במלה אחת. צילום מסך

דוגמה מצוינת לתופעה זו הן תגובות הציבור בעקבות הראיון שלי עם ערוץ 2. לא אטען שהדברים שלי הוצאו מהקשרם, כי ההקשר ידוע לכולנו, אבל אטען שהאישה שאיתה קושמרו ישב לצורך הראיון במשך ארבע שעות שונה מזו ששורטטה בכתבה של 7 דקות בערוץ 2. אין חולקין על כך שעריכה היא חלק מהעשייה הטלוויזיונית, אבל לפעמים היא משנה את המהות ואת העיקר.

זה מה שנעשה בראיון שלי עם קושמרו: הדברים העיקריים שהדגשתי עברו לשוליים, השוליים עברו למרכז וההסבר ההיסטורי המנומק והמעוגן היטב במציאות, נעלם לחלוטין. במקומם שודר בכתבה מה שמתיישב עם הישראלי "האולטימטיבי": עמדות נחרצות, חדות שהוגים במלה אחת. החזון של שוויון בין אזרחים ובין עמים שממנו נגזרו דבריי, נעלם, כאילו לא היה.

יכול להיות שהיו לי אי אלו ניסוחים לא מוצלחים בראיון, אך אלו שתקפו אותי היו עושים זאת בכל מקרה – מפריע להם מה שאני מייצגת ולאו דווקא מה שאני אומרת. המאבק הבלתי מתפשר בעוולות ובדיכוי וההתרסה האולטימטיבית של דרישה לשוויון מלא במסגרת מדינת אזרחים נחשבת חוצפה ואפילו חציית גבולות בעיני רוב הציבור היהודי בישראל.

חלק מהתגובות לראיון שלי התייחסו למה שאמרתי על חיים נורמליים בצל או תחת כיבוש. הרי ברור שתחת דיכוי, כיבוש, אפליה והדרה אי אפשר לנהל חיים נורמאליים – לא בצד המדוכא ולא בצד המדכא. ברור כי לשני הצדדים שמורה הזכות לנהל חיים נורמאליים, שפויים, ללא איום ופחד. עם זאת, כל עוד קיימים ונמשכים הכיבוש והדיכוי, לא ניתן לצפות לזה, גם אם כולנו נשאף לכך. הדיכוי לא רק מונע את האפשרות לקיים חיים נורמליים, אלא גם את הנורמליות שבאדם, הוא מעוות את עולם הערכים ואת המוסר שלו. התפיסה לפיה אזרחים פלסטינים הנאבקים לשוויון הם איום בעיני רוב היהודים בישראל, היא תוצאה של שילוב קטלני בין פחד חולני ומוסר מעוות.

מי אמר שרק המדכא מפחיד את המדוכא? לפעמים ההפך גם נכון. הרי ברור לכולנו שברגע שהמדוכא מרים את הראש הוא מתחיל להיתפס כאיום על המדכא – גם אם הוא עושה מעשיו ואומר את דבריו בדרכי שלום. המדכא שולט ומערכת השליטה שלו הופכת למערכת נורמלית, לחלק בלתי נפרד מכללי המשחק. המדכא והמדוכא גם יחד עושים נורמליזציה לכוחנותו של הראשון, כאילו כוחנותו של המדכא לא מהווה "איום" ואפילו לא סיפור. הסיפור, ואיתו ״האיום״ מתחילים כאשר המדוכא לא מסכים לשבת בשקט והוא מחליט להתנגד באמצעים לא אלימים לדיכוי ולמסלול שנקבע לו מראש.

אין ספק כי המאבק לביסוס ערכים דמוקרטים  צריך להיות מאבקם של שני העמים. חירות, שוויון וצדק צריכים להיות האינטרס של כולם. המדינה לא יכולה להיות דמוקרטית באמת כל עוד אינה מדינת כל אזרחיה. זה נכון לגבי ישראל וזה נכון לגבי כל מדינה במזרח התיכון. גם המדינה הפלסטינית, אם תקום, חייבת להיות כזו. מדובר בעיקרון אוניברסלי של משטר ראוי, ולא בהמצאה ערבית נגד ישראל. שוויון מלא הוא תנאי מקדים לדמוקרטיה אמיתית. אין דמוקרטיה בלי שוויון.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שאול סלע

    כתבת

    אין ספק כי המאבק לביסוס ערכים דמוקרטים צריך להיות מאבקם של שני העמים

    הלאומיות הפלסטינית אינה נוגעת לי. יש יהודים אבל עם יהודי זה שקר היסטוריוגרפי של הציונים. ציונות היא גזענות ,צורה של הפרדה גזענית ופרוורסיה של המורשת היהודית.

  2. נועה

    כתבה שכולה הסתה

  3. אלכסנדרה

    מה שאמר ישעיהו ליבוביץ: עם ימין לא מתווכחים, בימין נלחמים. אין טעם לדבר עם אלה שחיים עם הנחות יסוד שאין ולא יהיה כל גשר אליהן, אלה שהם תוצר בדיוק של אותה א-נורמליות שיוצר הכיבוש.
    מעריצה את האומץ שלך להימצא על אותה ספינה שהפכו אותה כאן ל"רצחנית".
    אבל תפקידך כחברת כנסת כלל לא פשוט, לכן אל לך להתיש את עצמך בנוסף, בויכוחים עם שטופי המוח שבין הישראלים, והם כרגע רוב מוחץ…

  4. דנה ג. פלג

    רוצה לחזק את ידייך. לא ראיתי את הראיון, אבל אני ממש לא מופתעת ממה שאת כותבת כאן. כפמיניסטית רדיקלית וכביסקסואלית לסבית שנשואה לאשה, בעיניי האישי הוא הפוליטי. העובדה שאת אשה לא-נשואה שחיה בחברה פטריארכלית (אני מתכוונת לא רק לחברה הערבית כי אם גם לחברה המערבית בכלל) רלוונטי מאוד! את מעיזה בכך לסרב למוסכמות שלפיהן אשה היא אשה רק אם היא שייכת לגבר, שקיומה מוצדק רק אם הביאה צאצא לעולם. מוסכמות ששולטות בחברה בישראל, פלסטינית ויהודית כאחד. את מהווה מודל לנשים אחרות, פלסטיניות או יהודיות, שמסרבות להיכנע וחיות חיים עצמאיים. כל הכבוד לך. מקווה שנוכל להיפגש יום אחד…

  5. נתן.

    יש לך שילוב קטלני של אישה דעתנית וערבייה גאה דבר שמוציא מישראלים רבים
    את הבבון הסמוי המסתתר בנפשם.

  6. חריף אש

    הצורה שבה בתקשורת מתיחסת לאנשים שונים לא מפתיעה. אבל אם ניכנס לעצם העניין, מדובר כאן בין שתי זכויות שקמו לעולם במאה השמונה עשרה במערב, זכות להגדרה עצמית וזכות לשיוויון. הבעיה היא שהפלסטינאים דורשים זכות להגדרה עצמית, כמו היהודים. אז הזכות להגדרה עצמית אומרת שהשיוויון לא עבד ועכשיו יש לפעול להפרדה ולשתי ישויות של שיוויון. הפלסטינים בישראל עומדים לא כאן ולא שם.

    אני מסכים מאוד עם זועבי שהבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא לא אפליה נגד אלא אפליה בעד, אפליה מתקנת שעושה את החזקים חזקים יותר. המזרחים עומדים במקום כלשהו באמצע עם קצת זכויות מעל הערבים ולאשכנזים יש עוד הרבה מאוד זכויות של אפליה בעד. צריך להתנגד לכל זכות מעל החוק. דווקא רוב החוקים בישראל כן שיוויוניים אבל מעליה יש תקנות וכל מיני סעיפים של אפלית יתר.

  7. שדרותי

    חנין, בראיון אצל קושמרו טענת שיש כאן כבר שתי מדינות. זאת טעות, יש כאן שלוש: האחת מלאת הפריבילגיות ליהודיות\ים האשכנזיות\ים ולמי שמיישר\ת קו עם השיטה ההגמונית. השנייה למזרחיות\ים באופן רחב וכללי, עולות\ים ואנשי\ות פריפריה. המדינה השלישית לערביי\ות ישראל. את המדרג הזה ניתן לראות באופן בולט למשל בשכר ממוצע. רק למשל כמובן.

  8. ד"ר יפעת נבו

    אין נאום או כתיבה פלסטינית שאין בהם המנטרות החוזרות עד לעייפה כמו "זכויות", "שיוויון", "גזעני" או "גזענות", כאילו המלים הללו הוצאו מ"רשימת מכולת" שמיצוות אלוהים מלומדה לאומרן. הצרה עם אימרות-הכנף הללו היא, שה"שיוויון" וה"זכויות" – אה, שכחתי, "הזכויות הלגיטימיות" – הן תמיד של צד אחד. טרם שמעתי שמישהו מה"מדוכאים" מכיר בזכויות של מישהו אחר, דבר שמתחייב משיח אובייקטיבי.
    אבל חבל להתברבר: יש מיליוני יהודים החיים במדינות העולם: המערבי, המוסלמי, הסלאווי. הם אזרחי אותן מדינות ולא כופרים באורח החיים האמריקני או הצרפתי או הבריטי או האוסטרלי, אלא משתלבים באותו אורח חיים.
    למרבה הצער, רק האוכלוסיות המוסלמיות באותן מדינות תובעות "זכויות" שמשמעותן היא כפיית אורח החיים שלהן על האוכלוסיה האזרחית של אותן מדינות.
    רק – ואך ורק! – הקהילות המוסלמיות באותן מדינות מנצלות את כוחן המספרי (ה"דמוגרפי") כדי לבנות "התנחלויות" בלב אוכלוסיה אזרחית שמקיימת אורח חיים אחר לחלוטין.
    תמונה דומה מתקיימת גם בישראל עם האוכלוסיות החרדיות והבדואיות, שעושות שימוש כוחני ממש ב"כוח הרחם" הנשי להשגת מטרות פוליטיות, בעיקר כלכליות.
    קשה לקבל טענה של "דיכוי" כאשר חנין זועבי ואחרים מבני עמה מכהנים כחברי כנסת עם כל זכויות-היתר של ח"כ. קשה לקבל טענה של "דיכוי" כאשר ברשויות המקומיות המוסלמיות בארץ נמנעים מגביית ארנונה כמהלך "לגיטימי" של "התנגדות".
    חנין יקרה, קחו מודל מהיהודים אזרחי מדינות העולם: תתנהלו כמו אזרחים לא חתרניים ואז תזכו לתמיכה גדלה והולכת מצד אזרחי ישראל. כל עוד אתם עומדים על "זכויותיכם" – הלגיטימיות – להתנגדות, קרי: לפעולות החותרות תחת אושיות המדינה מתוך הנחה – שאתם כה מיטיבים להסוות – לפיה לנו, היהודים, אין כלל "זכויות" ושלנו אין כלל "לגיטימיות". ההנחות המוסוות שלכם זה שהכל – אבל הכל – שייך לכם, ללא צורך בראיות. זו אקסיומה, ולכן גם האוויר שאני נושמת הוא "גזל" שגזלתי ממך.
    כל עוד כל ההנחות הללו בדבר ה"זכויות" שלכם הן מוסוות, ו"לגיטימיות" א-פריורי, אז אנחנו בדו-שיח של חרשים, בקונפליקט חמור ועצוב.
    את דורשת ממני את מה שאת מסרבת לקיים בעצמך, מתוך לגיטימציה של "החלש המיסכן". את לא חלשה ולא מיסכנה. את חברת כנסת, אז תפסיקי לשחק פוזות ולצפות שאסכים לדה-לגיטימציה של עצמי. את פוגעת בכך באינטיליגנציה שלי.

  9. טל

    נוגע לדרישתם ל"מדינת כל לאומייה". אם היו דורשים את חזון המדינה האחת הדו לאומית (ראה BDS), אז הייתי מתווכח איתם על פרקטיקה ולא על צדק. אך עמדת בל"ד קוראת להקמת מדינה פלסטינית ללאום הפלסטיני ומדינת ישראל שבה יובטחו זכויות לאומיות גם ליהודים וגם לפלסטינים (+ שיבה מלאה לתחומי ישראל כמובן). זה צדק, זה? זה לתקוע ליהודים אצבע בעין ולהגיד להם נה.

  10. פריץ היקה הצפונבוני

    משטר השולט עשרות שנים על מליוני בני-אדם ללא כל זכויות אדם,אזרח או לאום ומיעד זכויות כאלה (וגם זאת בדרגות שונות של זכויות)רק לחלק מהאוכלוסיה אינו משטר דמוקרטי ואי אפשר לחיב מוסרית אף אחד לציות לשלטון כזה. זה שלפלסטינים אזרחי ישראל יש זכות בחירה וזכות להיבחר לכנסת אך תוך המשך פרקטיקות של הפליה,לא עושה את המשטר לדמוקרטי.

  11. נפתלי אור-נר

    את אומרת לנו דברים שקשה לנו לשמוע. וזרת, מכיוון ש"שיוויון" אצלנו היא סיסמה. חלילה לה מלהיהפך למציאות

  12. דניאל

    חנין זועבי חוזרת על המילה שוויון בערך כמו ששלי יחימוביץ' חוזרת על המושג סוציאל-דמוקרטיה. חזרות שמרוקנות את המושגים האלו מכל תוכן.
    חנין, את דורשת שוויון, שתי מדינות לשני עמים ואת זכות השיבה, איך לא, לתוך גבולות 67. מה שיהיה כאן זה רחוק משוויון, תהיה כאן מדינה עם רוב פלשתינאי.
    מי שמאמין שזאת תהיה מדינה דמוקרטית חילונית שמכבדת את זכויות לאומיה השונים הוא טועה מטעה וחי באשליה. במדינה שכזאת המיעוט הפנאטי הדתי והרצחני ביותר הוא זה שישלוט, בדיוק כמו שקרה בעזה.
    חנין זועבי מייצגת לאומניות פלשתינאית, ובדיוק כמו שאני לא מעריץ גדול של לאומנים יהודיים, אני לא עריץ לאומנים פלשתינאים.
    יכול להיות כאן הסכם שלום שייטיב עם שני הלאומים, ובמקום זאת אנחנו נאבקים על "זכויות" ו"צדק". כולנו צודקים, אבל כמה אנשים צריכים להיהרג עד שנקבל את הזכויות שלנו?

  13. דןש

    חנין זועבי נאבקת את מאבק העם הפלסטינאי. היא נאבקת בשני מישורים, שכוונתה לאחדם לאחד. הראשון הוא המאבק לשוויון הפלסטינאים, אזרחי מדינת ישראל; השני הוא מאבק לשים קץ לכיבוש. על מנת להשיג את מטרותיה היא פועלת להפיכת מדינת ישראל מהים עד הנהר למדינת כל אזרחיה ובזאת לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית.
    עד כאן הכל לגיטימי- ניתן לתמוך בה או לדחותה.הבעיה מתחילה בדרך המאבק, בה היא חוברת אל אויבינו הפועלים על מנת לחסלנו ונותנת לגיטימציה ישירה ו/או עקיפה לפעולות טרור.
    חבירתה זו פוגעת באפשרות שגורמים העשויים לתמוך במאבקה אבל לא בהצעת הפתרון ובדרכו נמנעים מלעשות כן.
    שוויון לכלל אזרחי מדינת ישראל כן; קץ הכיבוש – כן וכן; מדינת כל אזרחיה – לא ולא. על מנת לשמור על מדינת ישראל ואופיה – אין מנוס מהקמתה של מדינה פלסטינאית לצידנו. כפי שהצהיר, אפילו ראש ממשלתנו הנוכחי – שתי מדינות לשני העמים ויבוא שלום על ישראל ועל ישמעאל יחדיו.

  14. ג'ורג

    זו המוזיקה שבה נאמרו דברייך מוזיקת מלחמה מוזיקה של תמות נפשי עם פלישתים מוזיקה של עין תחת עין מוזיקה שמעדיפה לחסל לנתץ ולשבר, מוזיקה של שנאה ליהודים ליהדות לציוני לציונות מוזיקת גירוש ולא גישור ועל פי דעתי האישית כמובן מנהיג או מנהיגה ולא משנה מאיזה צד נמדדים באהבה שלהם לאנושות לבני האדם [מרטין לותר קינג, גנדי, מנדלה ועוד ] ואת בשירה האכזרית שלך מעוררת בנו פחדים וטראומות מפוגרומים גירושים אינתיפאדות ועוד. זה לא שאני מבקשת ממך לאהוב אותנו וזה לא שאנחנו זכים וטהורים אבל המוזיקה שלך מפחידה ממש כמו המוזיקה שמלווה את סצינת האימה בסרט אימה.אומרים אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ ואת לצערי לא חפצה בכלל

  15. יגאל

    את מאפילה עם דיבורים אנטי ציוניים בעליל, ומדינה מהנהר ועד הים, שפירושו מדינה פלסטינית עם יהודים בים.
    את אמיצה ונאמנה לדרכך, אבל דרכך לעולם לא יכולה להיות דרכי, היהודי המבקש בית לאומי. את נגדי בכל מאודך.
    והאומץ שלך הוא קל – הוא נגד האליטה היהודית. אין אומץ נגד האליטה הפלסטינית, שרווה נחת מהמשך המצב – גם לא מוותרים, גם מכניסים לישראל, וגם לא נורא כל-כך.

  16. באבא

    מדינת ישראל היא פועל יוצא של מימוש ההגדרה העצמית וביטויו המדיני של עם ישראל בלבד ולא של אף עם או כל ציבור אחר.
    היותו של עם ישראל הבעלים ההסטוריים של ארץ ישראל, מקדמת דנא, עם עתיק, עם אציל המקדש את החיים, התרבות, והצדק לפי עקרונות נביאיו, עם המקדש את השלום עלי אדמות ואת השוויון האנושי בכללותו,
    מאפשרת לו לקבל נוכרים שאינם עם ישראל, המכבדים אותו, את זכויותיו ההסטוריות והעכשוויות, ללא עירעור, לגור בארצו ארץ ישראל , תוך קיום כל חוקיה של המדינה היהודית הדמוקראטית-מדינת ישראל.
    לכן גם כל מי שאינו עם ישראל ושואף לחיות במדינת ישראל , להנות מערכיה המוסריים, החברתיים, התרבותיים והדמוקרטיים ולהשתתף בבנינה ומטלותיה, יוכל לגור אצלנו אם יוכיח שהוא מכבד ומקיים הלכה למעשה את כל חוקינו ואינו חותר בשום אופן תחת אושיותיה ובכפוף לרצונה בלבד של מדינת ישראל הריבונית.
    כך אני רואה את הערביים הגרים בארצי ובדיוק כך אני רואה את העבריים הגרים במדינות הערביות הרבות, שוחרות השלום, האחווה והקדמה, לצד ארצי מולדתי ומדינתי העצמאית- היהודית והדמוקראטית.
    כל מצב אחר מזה הוא לא בריא, שגוי, מעורר מחלוקת, מלחמות, הרס חורבן, קידוש השאהידה ומוות: ומאחר ואנו מקדשי החיים – זו אינה דרכינו.
    כל נרטיב, שאינו מביא בחשבון העקרונות הנ"ל, נדון להעלם מהעולם (כולל הבוגדניים מכל הצדדים), במוקדם או במאוחר.

  17. ערן

    מדינת ישראל כמו מדינות מערביות אחרות איננה נוהגת באופן שיוויוני במדיניות ההגירה שלה באופן מעשי. מהגר מסודן ומהגר מאנגליה עדיין נמצאים תחת אותה קטגוריה אך הלכה למעשה במהוויה הפנימיים אין חשש אמיתי מפני הגירה מאנגליה, גרמניה, ארה"ב או הולנד(של לא יהודים), ולעומת זאת יש חשש עצום מפני הגירה מסודן, ניגריה, קשמיר או סין מפני שיש כאן פערים תרבותיים וכלכליים עצומים. יותר מכך- בתפיסתה של כל מדינה מערבית בראייתה את עצמה כאי של שפיות וזכויות אדם(ובעלי חיים) בין "ג'ונגל" של מדינות לא "נאורות" או שאינן עומדות בקנה מידה אחד עם תפיסת העולם הפוליטית, הכלכלית, החברתית וכהנה וכהנה. עכשיו אם ניקח מהגר מוסלמי לא תהיה כאן ברירה אלא להוסיף את הרקע שביחסינו ארוכת השנים עם העולם הערבי ופחדינו מפני רצון גלוי או סמוי לשנות את פניה של המדינה. בסופו של דבר עובדתית אם נעשה כאן חישוב קר מוסלמי שהגיע מירדן אך יהיה לו תואר שני בוודאי יקבל ניקוד גבוה יותר משכנו לכפר שעובד בחקלאות, אם אותו אחד למד באוניברסיטה בלונדון אז כאן הוא יקבל עוד 2 נקודות, ואם הוא בכלל בעל אזרחות אמריקאית אז כאן הוא יקבל עוד 5 נקודות. כך שהנקודה שלי בסך הכל היא שמבעד למסכת הגזענות גם אם היא קיימת קיים חשש מתמיד מפני שהמושג "אי של שפיות" בעולם ברברי הוא מאוד רלוונטי כאן ומכאן שגם הפחד שככל שהאי קטן וככל שהברבריות המקיפה אותו גדולה יותר כך ההתגוננות גדולה יותר. הייחוס של היהדות הוא שגוי אך עונה זמנית למהווי העם.

  18. שלום

    ח"כ
    חנין זועבי
    תראי מה חיילי צבא סוריה
    עושים למפגינים מהאופוזיציה לא שמעתי את זעכתך אני שומע וקורא את כתבותיך אני רואה את פעילותך דעתי לא כדעתך ואני יודע שבמיגזר וברשויות חערביות דעתם לא כדעתך ההתפרצויות שלך על חיילי צה"ל לא מוצדקות בלשון המעתה במיוחד לאור התנהגות חיילי סוריה כלפי אחיהם מהאופוזיציה האים יש לך את האומץ להכנס לסוריה ולזעוק על זאת כפי שפעלת באוניה התורכית את תומכת בעם שלך אבל אל תשכחי שאת אזרחית ישראלית
    לטוב ולרע כמו כל אזרח אחר שגם הוא מתיחס לטוב ולרע במדינה הוא משרת בצבא או בשרות לאומי ואת לעומת זאת לא משדתת לא בצבא ולא בשרות לאומי אבל לוקהת מה שהמדינה מאפשרת לך וזה לא ברור מאיליו

  19. רועי

    אין יותר מדי למה לצפות מהמדיה הישראלית, ואני חושב שבסה"כ דיברת שם יפה.

  20. דןש

    מה אתה דורש מחנין ה"קטנה", כאשר כל העולם כולל מדינתנו עומד מהצד ואינו אומר מילה.
    על פי השקפתה היא תומכת ( האם עדיין) במשטר הסורי ה"נאור" ובגדול היא תומכת ב"סוריה הגדולה". האם מה שקורה היום בסוריה שינה במשהו את גישתה ? ימים יגידו.

  21. מני אביב

    "אפילו פרס, איש השלום, הוא פושע מלחמה…" תתארו לכם.
    "זועבי- הקיצוניות השניה…"

    אני קורא עכשיו את ספרו הידוע של חומסקי :manufacturing consent, שדן במדיה ככלי של פרופגנדה. אני רוצה להודות לערוץ 2 על מקרה מבחן נהדר שכזה.

    קושמארו לא מנסה לנהל ראיון אלא מתווכח עם זועבי, בהתאם לטכניקות המניפולטיביות הישנות, ולמרות שהוא מאד נחמד אליה הוא ממשיך לתייג אותה בהתאם לשיטה הידועה והישנה, לפיה כל קול מחוץ לקונסנזוס הציוני חייב להיות קיצוני ואפילו אנטישמי.