הבהרה

העוקץ
בשבוע האחרון פרסמנו כאן בהעוקץ שני מאמרים המתייחסים לקמפיין של תנועת סולידריות נגד התנחלות מגרון, שכללו שני פוסטרים בעלי דימויים חזותיים ומילוליים של אונס. למרות שהאזכורים המילוליים לאונס היו זהים בשני הפוסטרים, התמונות בהן נעשה שימוש היו שונות: בפוסטר אחד הוצגה אישה שנראית כמותקפת מינית ובשני – צנצנת וזלין.

תנועת סולידריות הבהירה לנו כי היא מעולם לא פרסמה את הפוסטר הראשון שהכיל את תמונת האישה בעמוד הפייסבוק או באתר שלה. לדבריהם, מדובר בטיוטה שעוצבה על ידי המעצב הגרפי של הקמפיין והועלתה לרשת מיוזמתו, ולא אושרה על ידי התנועה. לראייה, הלוגו של התנועה אינו מופיע על הפוסטר. הפוסטר השני, לעומת זאת, הועלה לערוץ הרשמי של התנועה לזמן קצר ומיד הוסר. סולידריות הביעה התנצלות בפני כל מי שנפגעו מהפוסטר.
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דרור בל"ד

    "סולידריות איכזבה אותנו כנשים. גם הבחור שתקף אותי". (מתוך: לא מופת של שוויון מגדרי).
    לא שמעתי מעולם על מישהי שהותקפה מינית והתאכזבה מהתוקף. ראוי להם לציונים להביע התנצלות בפני כל פלסטיני שנפגע (או התאכזב) מהכיבוש. ראוי לא פחות להיאבק בכיבוש זה ולא להיאבק במתנגדיו. מי שלא עושה לא טועה.

    מְכַסֶּה פְשָׁעָיו, לֹא יַצְלִיחַ; וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם (משלי כח, יג). מי שמכסה על פשעיה של פושעת המלחמה ציפי לבני לא תצליח. אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל (שם, טו). חיות טרף רעבות וצמאות מוכנות לטרוף כל חיה שנקרית על דרכן – גם אם היא חלשה ודלה. מושל רשע משתוקק לרצוח ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית "כי דרכו להזיק תשושי הכח". (מצודת דוד)

  2. מעין

    נוסח ה"התנצלות" הראשונה שסולידריות שייח ג'ראח הביעה:
    חברים, הפוסטר על מגרון שעלה כאן לפני שעה נמחק לאחר התלבטות לאור מספר בקשות בהערות. מצד אחד, אין סיבה לא להסיר פוסטר שפוגע ברגשותיהם של אחדים. מצד שני, לעיתים הרגישות הזו מצרה את אמצעי הביטוי הפוליטיים של המחנה שלנו והופכת אותנו מצודקים לצדקנים. אבל אנחנו מסכימים שאין טעם להסיט את תשומת הלב מהביקורת על שערוריית מגרון.

    וזה הנוסח שפורסם ע"י סולידריות, בעמוד שלה. עם לוגו והכל. די כבר להתנער מאחריות.

  3. דרור בל"ד

    המסית והמדיח אבי יששכרוף, המכונה בשיח הציוני כתבנו לענייני ערבים\בטחון, משמש בימים כתיקונם כדובר בפועל של הצבא המכונה צה"ל ו\או של המשרד המכונה משרד הבטחון. בימים אלו הפלסטינים נמצאים במצב תמידי של על סף קטסטרופה.
    בימים שאינם כתיקונם, מה שמכונה בשיח הציוני סבב לוחמה או מבצע צבאי, מגדיש יששכרוף את הסאה יחד עם ידידו הטוב עמוס הראל והחבר החדש גילי כהן.

    היום אנו מוצאים את ההסתה וההדחה של יששכרוף דווקא במשפט ופלילים. http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1665119
    מה לדובר צה"ל בפועל ולמשפט ופלילים. האם מצא לנכון לדווח על המשפט שלא היה בעניינה של הילדה עביר עראמין? מסתבר שלא לשם כך הגיע לאן שהגיע. חנה בית הלחמי, לאחר שהפעילה את קשריה הענפים, עזבה לאנחות את האתר הקיקיוני 'העוקץ' ופנתה לעיסוקיה: חיסול פוליטי של תנועת שייח' ג'ראח. זה מה שעושה הגברת הזו, לא מהיום ולא מאתמול. זה מה שהיא עשתה בפרשה הקודמת עם שייח' ג'ראח וזה מה שהיא עשתה כשטפלה במחנה פוליטי שלם – זה שמזדהה עם דעותיו הפוליטיות של יצחק לאור – את תמיכתו לכאורה באיש יצחק לאור ואת תמיכתו לכאורה בהשתקת המקרה כדי לא לפגוע במחנה עצמו. אני זוכר היטב איך האשימה את טלי לטוביצקי בדברים שלא היו ולא נבראו רק משום שבאותו זמן היא הייתה דוקטורנית בחוג לספרות בהנחייתו.

    אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל הוא תיאור מדוייק לחנה בית הלחמי, כי דרכה להזיק תשושי הכח. תשושי הכח היא תנועת שייח ג'ראח במקרה זה. יש בתנועה זו מספיק נשים שתוכלנה להסביר לאותם אלו שאינם מבינים מה ראוי ומה אינו ראוי. זה לא תפקידה של חנה בית הלחמי. כל המרחב הציבורי כולו מלא בהטרדות מיניות יומיומיות וגם בהתקפות מיניות. לבוא ולהשקיע את כל האנרגיות דווקא בתנועה זו, ולא למשל במרחב הציבורי כולו, או במערכת המשפטית הפגומה מייסודה, או בכל דבר אחר היכול לתרום לשיח הפמיניסטי, הוא מעשה פסול. יותר מכך, הוא זדוני ומונע מאינטרסים פוליטיים צרים. בית הלחמי פוסלת ובמומה פוסלת: "כל הטועים מסירים כמובן מיד את הפרסום הפוגע. אין בו צורך, הוא כבר מילא את ייעודו. הוא פגע". כך גם היא נעלמה פתאום. הנזק נעשה. בתגובות (קישור בתגובתי לאחד המאמרים הקודמים)היא צופה מראש את התגובות הזועמות – הה, איזו יכולת נבואה מרשימה. בהמשך היא טוענת: " סולידריות נגד מגרון זה מבחינתי ׳זה נבלה וזה טריפה׳. שיטרפו אחד את השני…". היא משווה את פעילות שייח' ג'ראח לשפחות חרופות בעוד שבפועל היא גוררת קרבנות תמימים (או שאינם תמימים, אינני יודע) לחיסול הממוקד שלה. ר' והבלוגרית אינטר ספם משתפות איתה פעולה. הן אינן שפחות חרופות לדידה.

    את תגובתה של סולידריות לא ניתן היה להשיג, לדידו של יששכרוף. גם לא את תגובתה של עביר עראמין. לך לך, אדון יששכרוף. ספר לעם הנבער על הצלחותיה של כיפת ברזל, על חיסולים ממוקדים, על פצצות מתקתקות. הכן אותו למלחמה הבאה, לחשיבותה, לנחיצותה. ואת גברת בית הלחמי – דוברת בפועל של תנועת קדימה ומצנזרת תגובות המיידעות את הקוראים בדבר פשעי המפלגה של ראש תנועתך- תגידי מה שאת רוצה. רק אל תגידי שאת שמאל ואל תשלחי את ידייך המגואלות בדם בתנועת סולידריות שייח' ג'ראח.