איפה זה ואיפה הייד פארק

לרגל יום האישה הבינלאומי, מקיים השנה המגזין הווירטואלי onlife, יחד עם תנועת נעמת, אירוע בשם "הייד פארק נשים". מאה נשים אמורות להופיע במשך שמונה שעות על במה אחת, שתוקם בדק הצפוני של נמל תל אביב. נחמד? לא ממש. כי מה שאמור להיות אירוע פמיניסטי, מתגלה כאנטי-פמיניסטי ואנטי-דמוקרטי במהותו.

ראשית, האירוע מאורגן באופן שמנוגד לרעיון המקורי של הייד פארק, על פיו במרחב ציבורי מסוים, הפתוח לקהל הרחב, יכול/ה כל אחת ואחד לעלות על ארגז ולדבר ככל שיחפצו. לעומת זאת, האירוע המדובר מתוכנן ומתוזמן: הדוברות נבחרו מראש על ידי המארגנות (מה שהניע נשים שחשו קיפוח לגבי ייצוג הקבוצות להן הן משתייכות לפנות למארגנות ולהפעיל עליהן לחצים כדי שייכללו ברשימת הדוברות).

שנית, ארגון האירוע נעשה מתוך תפיסה יחצ"נית, כך שהרצון למשוך קהל הכתיב את אופיו, ושם דגש על השיווק שלו במונחים של רייטינג. למשל, גיוס נשים הנחשבות ידועניות. אלו גם זכו ששמן יופיע בפרסומים לאירוע באותיות גדולות ומודגשות. הדבר מבטא תפיסה חברתית היררכית וראוותנית, המעריכה נשים לפי פרסומן ולא לפי ערכן הפנימי, וללא ספק מנוגדת לרעיון ההזדמנות השווה ולתפיסה הפמיניסטית של אחוות נשים.

לכאורה, האירוע אמור להוות הפגנת כוח של נשים, אך הפגנת הכוח היא בעיקר של המארגנות. ריכוז כל הדוברות על במה אחת, ובסדר שנקבע מראש, מאפשר למארגנות להיות בשליטה ובפיקוח מרביים על המתרחש. כמו כן הדוברות נבחרו על ידי מעין ועדה מסדרת, אשר לפי שיקול דעתה בחרה "מאה מתוך אלף נשים 'ראויות'" (כך כתבה לי דוברת האירוע), לייצג את נשי ישראל. מדובר בהפעלת כוחניות של סידור מראש, שאפילו בפוליטיקה הישראלית כבר נדחה לטובת שיטות דמוקרטיות יותר.

רוב הדוברות שנבחרו מייצגות קבוצות הגמוניות, בעלות זכויות יתר. כמעט ואין ביניהן נשים מקבוצות הרחוקות מבמות ציבוריות והשייכות בד בבד לכמה קבוצות מוחלשות, כמו: ילדות ונערות, נשים זקנות, נשים חולות, נשים המתמודדות עם אתגרים פיזיים, נפשיים ומנטאליים, נשים שחיות בעוני, נשים חסרות בית, טרנסג'נדריות וקוויריות, נשים הנאבקות בהשלכות של אונס וגילוי עריות על חייהן, נשים מזרחיות, נשים ערביות, נשים מהגרות עבודה, נשים שעובדות במשק ביתן ומגדלות את ילדיהן, אמהות לילדים/ות בעלי/ות צרכים מיוחדים, פועלות, נותנות שירותים המשתכרות שכר מינימום, ועוד.

אני משערת שהנשים על הבמה תדברנה על הנשים מאותן קבוצות, בעוד שהנשים המשתייכות לקבוצות הלא הגמוניות ייעדרו, יודרו ויושתקו. אם הציפייה היא שהאירוע יקדם שוויון, הרי שהשוויון ממנו והלאה.

אני רואה באירוע זה זיוף של הייד פארק, מתן ביטוי להשקפת עולם אנטי דמוקרטית ואנטי-פמיניסטית, המהווה הפגנת כוח עקרה, המחזקת את הפערים הקיימים בין נשים בחברה בישראל.

הכותבת היא ממייסדות התנועה הפמיניסטית בישראל