• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

כך נראה חופש אקדמי

האמנם בשם הפלורליזם צריך "לאזן" את דבריה של ח"כ ממפלגת בל"ד עם ח"כ מהימין הקיצוני? מכתב מחאה לראשי מכללת בית ברל על ביטול השתתפותה של ח"כ חנין זועבי בכנס השנתי לזכרה של ד"ר ויקי שירן
העוקץ

לכבוד פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה, בית ברל

וד"ר אהרן זיידנברג, יו"ר הוועד המנהל, מכללת בית ברל

שלום רב,

אנו, א/נשים ממגוון עמדות ודעות הקשת הפוליטית, מוחות/ים בזאת על הדרתה של ח"כ חנין זועבי מהכנס השנתי לזכרה של ד"ר ויקי שירן ("היכן אני נמצאת? פרספקטיבות מגדריות על הפוליטיקה של המרחב", ב-19 במרץ 2012). הדרה זו עומדת בניגוד מוחלט לערכי חופש הביטוי, החופש האקדמי, רב-תרבותיות ופתיחות למגוון דעות.

מורשתה של ד"ר שירן מחייבת ייצוג שוויוני לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, במסגרת מה שמכונה "מדיניות הרבעים", המייחדת את הפמיניזם בישראל. לפי מדיניות זו, בכל זירה ציבורית יש לדאוג כי נשים מזרחיות, פלסטיניות ולסביות תוכלנה לקבל רבע מהזמן והמרחב. זאת בשאיפה לתיקון אפליה והדרה של נשים מקבוצות מיעוט לאומיות, אתניות ומיניות.

על מנת לוודא כי הכנס לזכרה של ד"ר שירן יישקף את פועלה ואץ תפיסת העולם הפמיניסטית-שוויונית שאפיינה אותה, קיימו פעילות בולטות מארגוני נשים בישראל פגישה עם ראש התוכנית ללימודי מגדר במכללת בית ברל, ד"ר רוני הלפרין. כתוצאה, הוחלט להזמין דוברות מזרחיות ופלסטיניות אזרחיות ישראל לכנס.

במסגרת שינוי זה, שמחנו כי למרות ההתראה הקצרה, ח"כ חנין זועבי נעתרה ברצון רב להצטרף לפאנל הפותח של נשים פוליטיקאיות. פאנל שעד להסכמתה של ח"כ זועבי, הדיר מתוכו נשים פלסטיניות ומזרחיות.

נדהמנו לגלות, כי מכללת בית ברל החליטה לבטל את השתתפותה של ח"כ זועבי בכנס. זאת בנימוק התמוה כי ח"כ זועבי מייצגת עמדות המזוהות עם השמאל הקיצוני, ופלורליזם המכללה מחייב "לאזן" את הזמנתה של ח"כ זועבי עם הזמנת פוליטיקאית מהימין הקיצוני.

בעקבות החלטת המכללה לבטל את השתתפותה של ח"כ זועבי בכנס, הדוברות המזרחיות שהצטרפו אליו לאחרונה נאלצות לבטל את השתתפותן בכנס. כל השתתפות בכנס במתכונתו הנוכחית תהווה הסכמה ותמיכה בהדרתה ובהשתקתה של ח"כ חנין זועבי.

עמדותיה של ח"כ זועבי ומפלגת בל"ד ידועות לכל: שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי מדינת ישראל, פלסטינים כיהודים. אלו עמדות חוקיות ולגיטימיות, שאין בהן קריאה להפלות קבוצה אתנית או לאומית אחת על פני אחרת. הדרישה "לאזן" עמדה זו עם עמדת ימין קיצוני, כמוה כדרישה לאזן דובר הומוסקסואל עם דובר המקדם הומופוביה.

מכללת בית ברל חורתת על דגלה פתיחות, חופש אקדמי ורב-תרבותיות. יתרה מזאת, כמוסד הלוקח על עצמו הכשרת עובדים/ות חינוך, נושאת המכללה באחריות ייחודית לעיצוב השקפות וזהות בקרב הדור הבא. אנו רואות בפסילתה של ח"כ זועבי כדוברת לגיטימית – כאילו עצם מתן במה לדבריה מחייב הזמנה של דובר מהימין הקיצוני – הצטרפות מצערת ומסוכנת של מכללת בית ברל למגמות אנטי-דמוקרטיות של השתקה וגזענות כנגד ציבור האזרחים הפלסטינים בישראל.

אנו, פעילות/ים ונציגות/י ארגוני נשים וזכויות אדם ואשה בישראל, מתעקשות/ים על זכותן של נבחרות הציבור הפלסטיניות אזרחיות ישראל להשמיע את קולן בכל פורום ציבורי, ובפרט בזה האקדמי. תהליכי ההקצנה המצערת בחברה הישראלית דורשים מכולנו לשמור יותר מתמיד על חופש ביטוי וזכויות המיעוט. אנו קוראות/ים למכללת בית ברל לפרסם התנצלות פומבית בפני ח"כ חנין זועבי והציבור בישראל.

על החתום:

אחותי – למען נשים בישראל
אלסיואר
ארגון נסיכת המדבר
אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה
וועד הפעולה לשוויון בענייני אישות
כיאן-ארגון פמינסטי
מדה אל – כרמל – המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי
מען- פורום נשים בדויות בנגב
מרכז אלטופולה
מרכז אעלאם – מרכז תקשורת לחברה הערבית פלסטינית בישראל
מרכז מוסאווה
נעם- נשים ערביות במרכז
עמותת נשים נגד אלימות
עמותת נשים ואופקים
עמותת נשים סדרה
פור"ה
פאנורמה
קואליציית נשים לשלום
Arab cultural association
Muntada – The Arab Forum for Sexuality, Education and Health
מחמד זידאן- מנכ"ל האגודה הערבית לזכויות האדם
נאדים נאשף- מנכ"ל עמותת בלדנא
באנה שגרי-בדארנה,עו"ד, יועצת משפטית ומנהלת המחלקה המשפטית, הוועד הציבורי נגד עינויים
רולא אבו זיד-אוניל
לינה אבו-מוך זועבי
נעה אבנד אלחנן
עו"ד ראויה אבו רביעה
ג'יהאד אבו ראיה
אפנאן אגבאריה
סמאח אגבאריה
ח'ולוד אדריס
קלר אורן
שירי אייזנר
מונה אלחבנין
ח'דרא אלסאנע
חנאן אלסאנע
מחמוד אלעמור
דליה אלטורי
אינאס אם געפר
איריס חפץ
ניצה אמינוב
נבילה אספניולי
ריתא בולוס
בדריה בירומי קנדלפת
אורטל בן דיין
עביר בכר, עו"ד
ד"ר  ריבה בכרך
יעל בן-שחר
רחלי בר-אור
פרופ' רחל גיורא
רבקה גלעד
תמי גרוס
יאסמין דאהר
מעין דק
תמר דר
ערין הווארי
חוה הלוי
ד"ר אירית הלפרין
הילה ורדי
ג'ינאן זועבי
הימת זועבי
ד"ר חוסני זועבי
ראע'דה זועבי
ריהאם זועבי
יאסמין זחאלקה
סנאא זריק
ופאא זריק סרור
לילא חסן
פידאא טבעוני אבו דבאי
ספאא טמיש
היבא יזבק
דניאלה יואל
עפרה ישועה-ליית
יעקב כתריאל
ראויה לוסיא שמאס
חוה לרמן
ראודה מורקוס
גוליה מנסור
עמאד מנסור
רימונדא מנסור
אומימה מסאלחה
ד"ר ראיד נאסר
למיא נעאמנה
אריז' סבאע'-ח'ורי
עאישה סידאוי
מנאל סעאבנה
אינאס עודה חאג'
דר' כבוד אסתר עילם
רוז עאמר
רפאה ענבתאוי
נואף עתאמנה
הלון פאח'ירה
מרים פרח
אסתי צאל
לאה צמל
ד"ר ליאת קוזמא
רבאב קורבי
שולה קשת
שירה שהמי
ספאא שחאדה
נאדרה שלהוב –קיוורוקין
פרופ' יהודה שנהב
סמיה שרקאוי

פרופ' סמדר לביא

עולה שתיוי
תלמה בר-דיין

د هالة اسبانيولي
Wedad Atallah
ANNELIEN KISCH-KROON
Paulette Pierson Mathy
Manwa Mare’e

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. בן מרמרלי

    סטודנט בבית ברל סיפר לי כי קורס של ד"ר עאדל מנאע העוסק בנרטיב הפלסטיני ובשנות החמישים בישראל בוטל השנה בעקבות תלונות של תלמידים.
    הסטודנט סיפר לי עוד כי הייתה התארגנות יזומה של סטודנטים ימנים שהמטירו תלונות שווא רבות על ההנהלה והמכללה נענתה ואכן ביטלה את הקורס וזה לא נלמד השנה במכללה.

  2. דןש

    כפי הניראה במדינתנו הומר החופש האקדמאי בחרם אקדמאי.לצערי מי ש"התחיל" בזאת (אם אינני טועה) הוא דוקא השמאל בהחרימוו/או בנסיונותיו להקשות על התפתחותה/קיומה של אוניברסיטת/מכללת אריאל. אוניברסיטה או מכללה אמורה להבדק על פי רמתה ללא כל שקולים זרים. היא חייבת להיות פתוחה לכל ולערוך את מערכת ההרצאות ונושאיהם על פי קריטריונים שלה ללא כל השפעות חיצוניות ובמיוחד פוליטיות. החרמת ח"כ חנין זועבי כמו גם בטול קורסים בגלל לחצים ו/או שקולים זרים אינם במקומם. אני תקווה שהנושא יתוקן ויפוסו חרמות מן הארץ.חבל שדוקא מכללת בית ברל מעדה בנושא.

  3. דרור בל"ד

    עדי אופיר, 2001: "בדיוק כמו בצד השני של הקו הירוק, גם כאן חייבה הצורה החדשה של האלימות צורה חדשה של הצדקה. ערביי ישראל סומנו בדיעבד כאיום. במקרים מסויימים זו עלולה להיות נבואה המצדיקה את עצמה".

    "הקצנה ביחסי יהודים ופלסטינים בתחומי הקו הירוק היא אינטרס מובהק של הימין…הקצנה כזו מאפשרת ליצור אווירה ציבורית, שתשלים עם הרחקתם של מנהיגים ומפלגות המייצגים את הציבור הפלסטיני בישראל מן הפרלמנט ועם הפגיעה החמורה בייצוג הדמוקרטי של הציבור הזה".

    "התנגדותם של הפלסטינים אזרחי ישראל ליותר מחמישים שנות אפלייה במדינה המוכנה להעניק להם אזרחות פגומה אך אינה מוכנה להכיר בהם כציבור לאומי היא התנגדות אזרחית למופת. זה העניין שאותו הלאומנות היהודית החדשה מתקשה ביותר לעכל. מתקשה לעכל, לא רק משום שההתנגדות האזרחית הזו משבשת את המקום שהוכן לערבי בתבנית האידאולוגית הלאומנית החדשה, אלא גם משום שהתנגדות אזרחית כזו מאיימת על תפיסת האזרחות המעוותת במדינת הלאום היהודית ועל עצם היכולת להסתיר לאורך זמן את הסתירה המהותית שבין היסוד היהודי ליסוד הדמוקרטי במדינת הלאום היהודית. כיום [2001] אין מי שייצג את האיום הזה טוב יותר חבר הכנסת ד"ר עזמי בשארה".

    "הלאומנית החדשה זקוקה לבשארה כדי לסמנו ולהציגו כמוקצה. הרחקתו היא חלק חלק מההצדקה בדיעבד של ההתגייסות הלאומנית היהודית; היא גם חלק מהמאמץ לאזן מחדש את המפה הפוליטית אחרי הסחף האדיר שלה ימינה. אם אפשר להציג את השמאל הערבי כמי שחצה את קווי הלגיטימיות שהמשטר הדמוקרטי יכול לסבול, אפשר כביכול להציג את הימין בקצה השני כשפוי יותר…רק עוורים יקנו את התמונה הזאת. רק חירשים יאזינו למנגינה הזו. אבל הלאומנות מעוורת ומחרישת אוזניים".

    מתוך: עדי אופיר זמן כיבוש. בתוך: "ימים רעים – בין אסון לאוטופיה", אריאלה אזולאי ועדי אופיר, רסלינג 2002, עמ' 123-124. כל קשר בין רוני הלפרן לבין הלאומנות היהודית החדשה ו\או כל קשר בין בשארה לבין חנין זועבי מקרי בהחלט.

  4. איתי_85

    הוא נכנס בטקס, אבל הנה — הוא הפסיד. זועבי בחוץ, ליבני בפנים. זה הפסד חד וברור.
    לא היה יותר מכבד פשוט לעשות טקס אחר לזיכרה של ויקי שירן?

  5. נפתלי שם טוב

    הבעיה של בית ברל מתחילה עוד קודם, עם תנאי העסקה פוגעניים ביותר כלפי מרבית המרצים שאינם מקבלים אחוזי משרה, בעיקר אלה של בית הספר לחברה וממשל כולל התכנית למגדר המוגדרים כמרצים לפי שעות אפקטיביות ללא תנאים סוצאליים ורק 7 חודשי העסקה ולא 12. באופן אירוני בית הספר לחברה וממשל שכביכול מקדם סדר יום סוציאל דמוקרטי בתכני הלימוד ובפועל מפעיל הגיון נאו ליברלי ציני בהעסקת המרצים רובם בעלי תואר שלישי. לכן אין זה מפתיע שכל הכנס הזה התחיל בהתנהלות מדירה כלפי מזרחיות וערביות ומסתיים בקול גזעני… הדג מסריח מהראש קרי מהמדיניות הנצלנית והפוגענית שכל המערכת הזו שפועלת ביום יום.

  6. דרור בל"ד

    דן, מי ש"התחיל" בחרמות היו הציונים-אשכנזים בראשית ימיה של המדינה. מזרחים הוסללו אל מערכות חינוך שלא אפשרו להם, שנות דור אחרי ובעצם עד עצם היום הזה, לחדור אל האקדמיה. פלסטינים אזרחי ישראל חיו תחת משטר צבאי עד שנת 1966. כיום כ 90% מהמרצים הם אשכנזים, 9% מזרחים וכאחוז אחד פלסטינים (נתונים ע"פ יהודה שנהב).

    ההמשגה המוטעית של ביטויים כמו 'שמאל' – משיאי הפרופגנדה הציונית – הביאה אותך לסברה כי מה שמכונה שמאל תומך בחרם על מכללת אריאל מסיבות פוליטיות. החרם הוא על כלל המוסדות האקדמיים בישראל. על עמדה המנוגדת לעמדתך ראה עמנואל פרג'ון | דיסידנטים בירושלים http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1224252

    בתחילת האינתיפאדה הראשונה התנגדו חברי מרצ פה אחד, להוציא שולמית אלוני, לסירוב לשרת בשטחים. כאן התחילה לטעמי ההמשגה המוטעית בזדון ובכוונת מכוון למונח 'פושעי מלחמה', דבר שגרם לתופעה זו להתקבל כלגיטימית בשיח הציוני.

    כשבודקים את רמתה של המכללה כפי שהצעת, אסור להתעלם מהמשפט: "ח"כ זועבי מייצגת עמדות המזוהות עם השמאל הקיצוני, ופלורליזם המכללה מחייב "לאזן" את הזמנתה של ח"כ זועבי עם הזמנת פוליטיקאית מהימין הקיצוני". בפראפראזה לדברי עדי אופיר (תגובתי הקודמת), אם אפשר להמשיג את זועבי כשמאל קיצוני הדורש איזון, אפשר כביכול להמשיג את הימין בקצה השני כשמאל- מרכז ואת פשעי המלחמה כלגיטימיים יותר. זאת במקרה הפחות גרוע כשמודים בכלל שהיו פשעים כאלה. אין דבר כזה "ללא כל השפעות חיצוניות ובמיוחד פוליטיות", זו לא המחלקה למדעים מדוייקים בגבעת רם.

    לאיתי. גם ההמשגה שלך מקורה בטעות (שמקורה הוא הפרופגנדה הציונית). השמאל לא נכנס בטקס. לא שמאל, לא הפועל 'נכנס' ולא טקס הם המונחים הראויים לתאר את הסבת תשומת הלב מצידן של כמה פמיניסטיות מזרחיות בולטות לעובדה התמוהה לכאורה (רק לכאורה) שבכנס אין ייצוג לפמיניסטיות מזרחיות ופלסטיניות. את מה שקרה משם ואילך מתארות שולה קשת, אורטל בן דיין ואיריס חפץ, ראה פוסט בנושא זה באתר זה.

    ליבני בפנים וזועבי בחוץ הוא בדיוק קו ההסברה של תומכי החרם על ישראל. לאחר שכלו כל נסיונות ההידברות ולאחר שהוכח מעבר לכל ספק סביר כי הציונים-אשכנזים לא יוותרו על הפריוילגיות שלהם, לא נותרה בידי שולה קשת כל ברירה אלא להחרים כנס זה. במקביל, לא נותר בידי הפלסטינים כל אמצעי להתנגדות בלתי אלימה פרט להצגת המשטר הציוני כמשטר אפרטהייד וקריאה להחרמתו עד לסיום האפרטהייד.

  7. רוני אילת

    התגובה הראשונה והשלישית מרחיבות את יריעת התקרנפות השמאל הציוני הצבוע הלאומני, המשתמש בתחפושת ה"מאוזן" על מנת להנציח את הגזענות המניעה אותו.

  8. שירה

    רק הוא יכול לאזן את חנין… בושה וחרפה. היא חברת כנסת ועל כן חירות הביטוי שלה חשובה פי כמה כי הדרתה פירושו הדרת כל הציבור הערבי שאותו היא מייצגת.נראה לי הפמינימניסטיות מבית ברל פשוט התקנאו בה. תראו בתמונה איזה אישה יפה שהיא….
    יש להחרים את הכנס הזה ואת המארגו שלוקו בעון צבעים חמור.

  9. איתי_85

    השמאל בהחלט ניסה לעשות משהו ראוי מהכנס הביזיוני הזה בדרישה שלו לייצוג שוויוני של מזרחיות ופלסטיניות. וכן, שם הוא נפל לבור — כמובן שהשאירו את ליבני והוציאו את זועבי.

    החלופה למהלך הזה הייתה ונותרה — לעשות כנס חלופי וראוי. לא להחרים, כי מה בחרם? זה יותר ליטוף ממכה. יותר צעקה מעשיה. אומרים שלפמיניסטיות המזרחיות אין מספיק משאבים כדי להרים כנס אלטרנטיבי. אני בטוח שזה לא נכון. תראה את רשימת החתומים! יש כאן מספיק אנרגיה חברתית כדי למצוא אולם ולפחות איבנט בפייסבוק. זה לא צריך להיות מפואר כמו הכנס האשכנזי, אלא רק לה-י-ו-ת.

  10. דןש

    1. נניח שאתה צודק- אז מה?
    עוולה אחת אינה מצדיקה עוולה שניה.כפי שהחרם דאז היה פסול כן גם פסולים חרמות נוכחיים. מה גם שאינך צודק ולא היו כל חרמות כנגד מזרחיים
    2.באשר לחינוך ובמיוחד הקניית ידע מועיל, נעשו טעויות רבות – אבל מתוך כוונה טובה.הכוונה הייתה להביא את העולים שבאו מכל קצות תבל והיו בעלייכולות וכישורים שונים לרמה שוויונית (מה שכונה בשם "כור ההיתוך"), שתאפשר תרומה מירבית למדינה.מה שלא עשו לא צלח ללהביא את הכל למחנה משותף אחד. לא ארחיב כי כל המוסיף גורע.
    3.באשר לממשל הצבאי-גם הוא היה פסול מעיקרו. עד היום ההפליה שנוצרה בעתיו נותרה – חי ונושמת.
    4. לאמור שהשמאל (כוונתי לשמאל הציוני) נלחם בכל ההשכלה הגבוהה בישראל – היא אמירה לא רצינית ובמיוחד לא נכונה. ההשכלה הגבוהה בישראל היא א-פוליטית וחייבת להשאר כזאת. כל מי שמנסה להכניס לתוכה פוליטיקה מערער את יסודותיה.
    5.מה קפץ רוגזך על מר"צ. נכון שהיא מתנגדת לקיומו של הכיבוש אבל "חיליה" משרתי היכן שהם נשלחים.
    נכון שישנם חיילים בודדים (מי אמר שהם חברי מר"צ)המתנגדים לשרות צבאי מתוך צו מצפונם ומשלמים על כך.
    זאת בניגוד לאלו שאינם משרתים מטעמי דת וזוכים בהטבות מרובות.

  11. גילי

    השאלה מה יותר מצחיק האם זה "אנו, א/נשים ממגוון עמדות ודעות הקשת הפוליטית" או "עמדותיה של ח"כ זועבי ומפלגת בל"ד ידועות לכל: שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי מדינת ישראל, פלסטינים כיהודים. אלו עמדות חוקיות ולגיטימיות, שאין בהן קריאה להפלות קבוצה אתנית או לאומית אחת על פני אחרת" וזה בערך שבועיים אחרי שאותה חנין אמרה (בשם השיוויון כמובן) שליהודים אין זכות לחיות חיים נורמלים בביטחון רק כדי להשלים את התמונה מי שהכניס את המלאך הזה למפלגת בל"ד ולחיינו הוא מר בשארה (כן כן אותו אחד שמואשם בריגול לטובת חיזבאללה והצליח להימלט מארץ והיום מפרשן בשביל אל ג'אזירה כנגד ישראל:) אז ברור שבשם חופש הביטוי אפשר להביא אותה השאלה אם אותם נשים (ממגוון עמדות ודעות פוליטיות) חתמו גם על העצומה נגד מניעת כניסתו של הרב דוב ליאור (שכתב שלערבים אין זכות לחיות בביטחון) בבר-אילן ? ניחוש מטורף אבל….נראה לי שלא

  12. حرية التجمع

    השמאל נכנס בטקס הזה משול לדעתי ל"עשו בי לינץ'" או במילים אחרות – גרסה ציונית-אשכנזית לתיאור הדברים. אז הנה גם אתה אומר שהשמאל ניסה לעשות משהו ראוי מהכנס הביזיוני הזה, אלא שנפל לבור. אתה מגנה את הנסיון עצמו? את הנפילה שהפיקח ידע כיצד לצאת ממנו בעוד שהחכם ידע לא ליפול בו? לטעמי מי שנפל לבור אלו הם הציונים ואני מקווה ומאמין שהם לא יידעו איך לצאת ממנו.

    "חלופה למהלך הזה הייתה ונותרה — לעשות כנס חלופי וראוי. לא להחרים". ע"פ מיטב הבנתי אתה מציע בדיעבד (ו\או שהצעת עוד לפני הנסיון) לערוך כנס חילופי. משמעותה של ההצעה: להחרים את הכנס הנוכחי. מה עושים עוד (או במקום)? זה לא נושא מכתב המחאה.

  13. حرية التجمع

    השמאל – שולה קשת, אורטל בן דיין, איריס חפץ – בהחלט ניסה לעשות משהו ראוי מהכנס הביזיוני הזה – נכנס בטקס הזה – בדרישה שלו לייצוג שוויוני של מזרחיות ופלסטיניות. וכן, שם הוא חשף את פניהן של המשתתפות הכנס – לבני בפנים, זועבי בחוץ.

    אני לעומת זאת טוען כי אם היו לך השגות לגבי התנהלותו של השמאל, מקומן בתגובות לשולה קשת – "לא בשמה של ויקי שירן" ולא בתגובות למכתב המוחה על המשגתה של זועבי כשמאל קיצוני הדורש איזון. השמאל עשה נכון כשהשב את תשומת ליבה של הלפרן – ביצע בה לינץ' – לעובדה התמוהה כי במראה ניבט גמל ולא עופר איילים. השמאל עשה נכון כשהכריז כי לא ישתתף בכנס זה – יחרים – היות והתנאי המוקדם למו"מ – הגדרתו של הכנס הציוני ככנס אשכנזי ודמוקרטי – לא מקובלת על השמאל.

    ייתכן ואתה צודק (קטונתי מלקבוע) – החלופה למהלך הזה הייתה לעשות כנס חלופי וראוי. לעשות זאת ללא אסמכתא המוכיחה שכנס זה הוא ציוני-אשכנזי היא נפילה לבור: יותר ליטוף ממכה, יותר צעקה מעשיה – התבכיינות לשמה כפי שהאשכנזים מכנים זאת.

    נ.ב. חוריא עם יו"ד אחת, כמו מזרחים. רק אורית קמיר – מרצה למגדר ציוני אשכנזי – כותבת באתרה 'מזרחיים' ומצנזרת תגובה המעירה לה על כך.

  14. דב קולר

    בהביטנו בקלות האובדנית בה מוותרים מנהלי "האקדמיה החינוכית" בית ברל –
    על הקשבה לדעות המטילות ספק בפרות הכי קדושות שלנו – שווה לעיין שוב בדבריו הפילוסופיים-חינוכיים של ברל:
    "כשרואה אני אדם מתהלך בינינו כמי שתירץ את כל הקושיות והפרכות, או כמי ש"מורה נבוכים" חדש חובר למענו ונתון בחיקו, או כמי שאינו זקוק גם לכך, באשר דעתו הצלולה לא ידעה מבוכה מעולם – הריני מהרהר אחריו שמא הוא חי בעולמות אחרים, מחוץ לעולם הבכא שלנו ולתהפוכותיו וליסוריו ולתקוותיו הגזולות, או שמא הוא משביע את נפשו בלעיסת גירה שהיא היא המיישרת כל הדורים. ואשר לי, טובה לי נפש נבוכה ותועה ובלתי נרגעת, מנפש אשר מום אין בה והיא שוקטת, גם היום, על אמיתותה"
    – נאום מב' בתמוז 1940