הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
הזכות לטעות
תשאלו במה עוסק שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, בימים אלה? או. אז הוא מנסה ללחוץ על האו"ם לפטר עובדת פלסטינית המועסקת במשרד לתיאום עניינים הומניטריים במזרח ירושלים. העובדת היא ח'ולוד בדאווי, המוכרת לחלקינו כפעילת זכויות אדם ופמיניסטית נלהבת, והיא נמצאת תחת מתקפה מתוזמרת שבה לוקחים חלק מיטב כוחות ה-hasbara.
בראשית השבוע הפיצה בדאווי בחשבון הטוויטר האישי שלה תמונה של ילדה שנפגעה, לכאורה, מההתקפות על רצועת עזה. התמונה זכתה למאות ריטווטים וגרמה מבוכה בינלאומית לישראל. בתגובה, חשף המשתמש avimayer כי מדובר בתמונה ישנה, והבלוג של צה"ל טען כי מדובר בתמונה משנת 2006 וכי הילדה לא נהרגה בעקבות התקפת הצבא אלא עקב נפילה ממגלשה. עם היוודע חוסר-האותנטיות של התמונה, מיהרה בדאווי להסיר אותה מהפיד. היא אף פירסמה הבהרה כי מדובר היה בתמונה ישנה, וכי חשבון הטוויטר הוא חשבון פרטי שלה.
כמובן שכל זאת לא מספק את תוקפיה, שדורשים לא רק הבהרה אלא גם התנצלות (וכי ממי שהורגים אזרחים אתם מבקשים התנצלות?) – כפי שניתן לראות בתגובות על ציוץ ההבהרה של חולוד. האם זו נשמעת כמו עילה לפיטורין? בהחלט כן לדעתו של פרושאור, ש(אם לשפוט על פי מספר הכתבות במיטב ערוצי התקשורת כמו למשל פוקס ניוז) מקדיש הרבה מזמנו לקמפיין להדחת בדאווי ממשרתה. מיכאל ורשבסקי (מיקאדו) מהמרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית כתב כי פרשת בדאווי נוצלה בציניות על מנת להסיט את דעת הקהל מהפשעים האמיתיים שמבצע הצבא הישראלי בעזה, כולל הפרת החוק הבינלאומי. זאת ועוד, הוא טוען כי עבור ישראל, "כל האמצעים כשרים כדי ליצור דה-לגיטימציה של האו"ם". ואני לחלוטין מסכימה.
אבל חכו, יש עוד. נועם שיזף חשף ב-972 כי דובר במשרד רה"מ, אופיר גנדלמן, עשה בעצמו שימוש בתמונות ישנות לצרכי תעמולה. בציוץ הבהרה טוען הדובר כי מדובר בתמונה ישנה, וכי היא נועדה לספק "הדגמה" לאופן שבו חיים תושבי הדרום גם כיום.
האם יש שוני רב בין השימוש של דובר רה"מ בתמונה בלתי-מעודכנת לצורך "הדגמה" לבין השימוש בתמונה בלתי-מעודכנת כדי לזעוק על עוולות ההווה? לדעתי לא, למעט העובדה שדובר רה"מ ככל-הנראה ידע מלכתחילה שמדובר בתמונה בלתי-מעודכנת, בשעה שבדאווי עשתה זאת בשוגג. הוא, ואף היא, פרסמו בחשבון הטוויטר שלהם הבהרה לאחר הדברים. על השגיאה של גנדלמן לא תמצאו הרבה בחיפוש באינטרנט, אך לעומת זאת גיגול קצר על חולוד בדאווי יעלה עשרות כתבות מן הימים האחרונים העוסקות בתביעה הישראלית לפטרה.
חכו, יש תפנית בעלילה. במקביל למסע ההכפשות נגד בדאווי, נעשים נסיונות לאמת את התמונה של הנפגעת מעזה, ראג'ה אבו שבאן. הגירסה של הצבא היא כאמור שהילדה נפלה ממגלשה, אם כי באחרונה נוצרה איזו אי-בהירות כשב-ynet פרסמו שהיא נהרגה מפגיעת מכונית. בכל אופן, על פי דו"ח בצלם משנת 2006, הילדה רג'ה סאלאם עבד אלכרים אבו שבן אכן נפלה מהמגלשה, אך זה היה בעקבות נפילת טיל במתקפה ישראלית. את הפסקה המוקדשת לה ניתן למצוא בדו"ח בחיפוש שמה בתעתיק לאנגלית: Raja Salam 'Abd al-Karim Abu Sh'aba. ומכאן שדובר צה"ל טועה ומטעה, ואכן מדובר בקורבן של ההתקפה הישראלית על רצועת עזה.
ח'ולוד נמצאת עדיין תחת מתקפה וצריכה את התמיכה שלכם/ן. אנא צייצו, בעברית, ערבית ובאנגלית (חשוב באנגלית), והשתמשו בכתובות הטוויטר של לשכת רה"מ @israeliPM ושל דובר ישראל באו"ם @IsraelinUN (אנא צייצו גם בלילה אם אפשר – בארה"ב יש מי שקורא בשעות האלה).
כמו כן מומלץ לשלוח מכתבים באנגלית ל:
Mr. Ramesh Rajasingham. Head of Office, OCHA-OPT rajasingham@un.org
Mr. Richard Miron, Chief Public Information Officer, UNSCO mironr@un.org
Ms. Amanda Pitt, OCHA NY pitta@un.org
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
בחצות הלילה בערוץ 10 אמור להיות משודר ראיון עמי שהוקלט מראש בסקייפ בנוגע לעצומת התמיכה בח'ולוד בדווי. אנא עקבו!
ההתנהלות שלה משקפת התנהלות של רבים "וטובים" כפי שכבר נוכחנו. זה שימוש ציני במוות של ילדה ואין זו הפעם הראשונה שזה מתרחש, ע"ע עופרת יצוקה או מלחמת לבון השניה. מעניין שמעולם דבר זה לא קרה ע"י ידי מדינת ישראל- לקיחת תמונה של מוות לא קשור/ישן/ שתילת חפצים של ילדים וכיו"ב, פרט לדוגמה הלא רלוונטית שלך והאנכרוניסטית יש לציין. החוצפה שלך היא שאת עוד לא מבינה מה לא בסדר ומלינה על הדבר!
כשמאלן מדופלם ותומך מובהק בזכות הפלסטינים לעצמאות ובחובת ישראל לסיים את הכיבוש ולסגת מהשטחים הכבושים, הריני קובע שפירסום תצלום בן שש שנים אינו טעות אלא זיוף שנעשה במתכוון. זה שישראל נקטה זיופים דומים אינו מטהר את השרץ. זייפנים – כמו כל עבריין – צריכים לשלם על "טעותם." לא ייתכן שאנחנו, התומכים בפלסטינים על בסיס עקרונות של צדק ויושר, נשליך את העקרונות הללו הצידה כשמדובר באחת "משלנו".
נכון כתבו כל המגיבים לעיל. אני מבקשת להוסיף: כואב הלב על הקורבנות של ילדים ושל בני אדם בכלל, ונגד עוולות צריך להיאבק. אגב , עוולות משני הצדדים. ולדאבון הלב הצד הפלסטיני עושה שימוש ציני בהסתת ילדים וצעירים ל"שהאדה": מוות מקודש ומוקדש למטרות פוליטיות, שאותם פוליטיקאים שמטיפים לו אינם מנדבים את עצמם או את ילדיהם למוות הזה.
אבל אין לזה שום שייכות לשקשוקה המחשבתית של הכותבת ודומיה: מוות במסגרת לוחמה הוא דבר אחד, ומוות במסגרת אזרחית הוא דבר אחר. הטענה ש"הכל לוחמה" היא-היא השקשוקה. כי זה מכשיר את השרץ לפיו לפלסטינאים מותר להרוג ולרצוח, כפעילות קדושה, שהרי זה למען "החירות", שלהם, כמובן. כשאנחנו מגיבים למען החירות שלנו, וגם כתוצאה מזה נהרגים בצד שלהם, זה כבר "לא לגיטימי". למה? כי זה פוגע ב"זכויות" שלהם (הלגיטימיות, תמיד הלגיטימיות היא בצד שלהם).
אין חשיבה סימטרית בשיטת השקשוקה. אין זכויות סימטריות. הזכויות (הלגיטימיות) תמיד שלהם. האשמה תמיד שלנו. זאת התבנית.
והסלט הזה משרת אינטרסים, ובאינטרסים האלה השימוש בזיוף ובשקרים הוא יסוד מכוון.
ויש עוד תופעה, שניתן לשלב גם אותה במסגרת "החשיבה השקשוקית", אם כי מכיוון אחר: בחשיבה המיתית אין מוקדם ומאוחר, וגם אין סיבה ותוצאה. הכל מעורבב. הכל שקשוקה. ובשקשוקה הזאת לא בוררים בציציות ולא נותנים לעובדות לקלקל את "הסיפור" שתמיד – אבל תמיד – נוטף וגועש רגשות, אף פעם לא רציונאל.
הפלסטינאים חיים במיתוס ה"מדינה" שמעולם לא הייתה להם. קדחת הייתה להם – ולנו. אנופלס היה להם – ולנו. מדינה – לא.
הם מעתיקים את "החזון הציוני" אחד לאחד, כמו אחרוני התלמידים המתעצלים ללמוד ומעתיקים מהתלמידים הטובים שהצליחו.
השקרים הם אצלם חלק מהמיתוס. אפילו מכונת אמת לא תגלה, עד כדי כך השיטה מופנמת "בלב פנימה". וכמו שאמר קודמי: עוולה של האחד אינה מצדיקה עוולה של האחר.
ובתרגום מביטוי אמריקאי הייתי ממליצה להם: תבנו לכם חיים משלכם, כי יש לכם הכישרון והיכולת. לא "מוות" משלכם, כי בזה יש לכם מקוריות. תפסיקו להעתיק ולזייף עובדות. תעתיקו את תאוותנו לחיים – ותבנו לכם חיים לצדנו. נראה אתכם!
יותר מהטעות, מוזר בעיני שהאו"ם מעסיק מישהי שלחשבון הטוויטר האישי שלה קוראים "long live palestine" שכותבת "פלסטין מדממת, עוד ילד נהרג על ידי ישראל, עוד אב מביא את ילדתו לקבר בעזה". אם עובד או"ם ישראלי היה קורא לחשבון האישי שלו "Israel Eternal", מפרסם תמונה מהלוויה של אירית שטרית וכותב "ישראל מדממת, עוד אישה נהרגה על ידי פלסטין, שוב ילדים קטנים קוברים את אמא" הייתי מבין קריאה של הפלסטינים לפיטוריו.
את מאמינה למה שאת כותבת? את באמת חושבת שהיא בטעות השתמשה בתמונה בת 6 שנים?
מאיפה בדיוק היא הביאה אותה?
ומה זה השימוש המעורר גועל בתמונות גופות ילדים?
למה ההסברה הישראלית לא פרסמה תמונות של אוטובוסים מלאים בגופות כרוכות בשנות ה 90?
ויש קצת הבדל בין הפצצות ממוקדות שפנעו פיגוע שאולי היית מתעופפת בו, לאין ספור אירגוני טרור פלסטינים שלא מבחינים בין חייל לתינוק, ולא מהססים להשתמש בפרובוקציות מהסוג שאת עוזרת להפיץ.
תתעוררי חמודה
תודה לכלל המגיבות והמגיבים, ואני שמחה על ההזדמנות להעלות לדיון נושא ש – כפי שהדיון עצמו מוכיח – עדיין רחוק ממיצוי ודורש מתן ביטוי לשני הצדדים.
לורד: הדוגמא של אופיר גנדלמן איננה "אנכרוניסטית", היא בדיוק מהתקופה המקבילה לפרשת בדווי (תראי מתי פורסמה התגובה שלו: https://twitter.com/#!/ofirgendelman/status/179201948162076672 ) כך שאינני מבינה מדוע היא "אינה רלוונטית".
לגדעון – אני מכבדת את דעתך, ועדיין אינני חושבת שיש לך את האמצעים לקבוע מהו זיוף "מכוון". מנין לך מה היתה הכוונה – האם אתה בוחן לב וכליות? אם כך מניין אתה "קובע"?
ולהדר – אני לא "חמודה".
בברכה,
נ.נ
חולוד בדווי היא אישה מצוינת שעושה את עבודתה באו"ם בצורה מצוינת. הדרישה שחברינו הפלסטינים לא יביעו את כאבם על מתקפה בחוגים אישיים שלהם לא סבירה.
לכל המתלהמים פה, הילדה נפלה בעקבות פיצוץ של פצצה ישראלית ליד ביתה. כאילו חסק ילדות שנרצחו על ידי צבא, אם הייתה חושבת שהתמונה לא אמיתית הייתה לוקחת אחרת בה יש ילדה שנהרגה. באמת לא חסר.
לאחר שעלו מאמציו של רון פרושאור בתוהו, שלף שגרירנו לענייני ערבים\בטחון את הטיעון עליו התבססו רבות וטובות עוד בבית ברל: "בנוסף לאירוע האחרון השתתפה העובדת ב-2008 בהפגנה נגד ישראל שבה כינתה את שר הביטחון אהוד ברק 'פושע מלחמה' ו'רוצח ילדים'. כיצד עלינו להתייחס לארגון המעסיק עובדים בעלי דעות קיצוניות והמאפשר להם מעורבות חופשית בפעילות פוליטית"?, תהה השגריר. (הארץ).
במלחמת המידע נגד הפרופגנדה הציונית חיוני להפיץ כמה שיותר מידע וחיוני לא פחות להמשיג את המידע כך שיתאר ע"י המילים הקרובות ביותר את המציאות. כידוע, תמונה חשובה מאלף מילים. זאת יודעים גם ראשי הפרופגנדה הציונית שהשתלטו על רוב המדיה האמריקנית והישראלית וגם אלו העוסקים בתיאור המציאות. ייתכן כי ח'ולוד בדאווי השתמשה בתום לב בתמונה שהופצה באינטרנט, ייתכן כי לא הגיעה לידיה תמונתה של הילדה שנרצחה ובחרה לשים תמונה כלשהי – ילדה אחרת שנרצחה. כך או כך, תמונה של ילדה כלשהי שנרצחה ע"י הצבא הציוני חשובה להמחשת הזוועה.
על שמאלנים מדופלמים – תומכים במובהק בזכות הפלסטינים לעצמאות ובחובת ישראל לסיים את הכיבוש ולסגת מהשטחים הכבושים – לדעת כי צדקנות וטהרנות נוסח וילה מוסרית בג'ונגל לא תזכה את הפלסטינים בעצמאות, לא תכריח את ישראל לסיים את הכיבוש ולא תגרום לה לסגת מהשטחים הכבושים. לך פרסם עוד גילוי דעת ב'הארץ' כדי לנקות את מצפונך המלוכלך. את פלסטין ישחררו גם בלעדיך.
קשה להבין על מה את מגוננת. רופא שהתרשל ועשה זאת בתמימות, מתוך חוסר ידיעה העניק לחולה את הטיפול הלא נכון, משלם על זה. כך גם הגברת הנכבדה הזו.
אולי גם כבשנו מתוך תמימות וכדומה.
אדם גם יכול לרצוח מתוך תמימות, רק ניסה לסתום למישהו את הפה עם כרית, כי כך ראה בסרט לילי, למחרת בבוקר היה עייף ורשמי הלילה עוד לא פגו. הכל מתמימות. וכדומה.
כתבה שלא הייתה צריכה לעלות כאן. לטעמי לפחות.
תמימות שמזיקה מגונה. ובצדק.
דנה היקרה,
בעיקרון אני מסכימה איתך ש"אי ידיעה" לא תמיד פותרת, אלא (וזה "אלא" גדול) שכן יש משמעות לתום לב – כל בית משפט מכיר בהבדל בין פעולה מכוונת לפעולה בשוגג.
שנית (וזה גם "אלא" גדול) בכל זאת יש הבדל בין ציוץ בטוויטר – שהוא בגדר חופש הביטוי – לבין הדוגמאות שאת מביאה הנוגעות לרשלנות רפואית (שמי יודע מה סופה – אולי אף מוות) – איך אפשר להשוות בכלל בין קלה לחמורה?
זאת ועוד: פעולה רפואית היא (לרוב) פעולה שאין דרך חזרה ממנה. אבל הרי פה מדובר במישהי שהבהירה את טעותה, כך שעל 'ציוצים' גם אפשר לענות. אף 'ציוץ' הוא לא סוף פסוק, כפי שיודעים משתמשי הטוויטר. הטוויטר מלא בדיונים ובוויכוחים.
אני כן חושבת שלמלים יש משקל, אבל מכאן ועד להשוות בין ציוץ לבין הכיבוש הישראלי המרחק רב. מאוד.
זה ההבדל בהשקפה. היא נמצאת בתפקיד חשוב ומכריע, וכל טעות שלה גורמת לערעור האמון הציבורי בשליחות שלה. והנזק הוא עצום.
כלל שאדם מגיע לעמדה גבוה יותר כך עליו לקחת בחשבון את השלכות מעשיו. זה שיש פוליטקאים שפטורים מזה לא אומר שיש להמשיך בהעלמת העין הזו. אני בהחלט לא חושבת שעליה להמשיך בתפקידה.
אין לצייץ לה או לדון איתה על טעותה שנעשתה בתום לב, או שלא.
כך להשקפתי.
כמה רעש בגלל טעות, ואפילו לא של בדאווי, אלא של סוכנות הידיעות רויטרס. המגיבים הציונים אינם באים לדיון בתום לב. פיהם וליבם אינם שווים ("אין לה זכות לטעות"). הם חלק מהפורענות הציונית ואין לדון עימם.
ח'לוד בידאוי היתה לפני 12 מנהיגת הסטודנטים הפלסטינים בישראל, והנהיגה את ההפגנות שלהם. אחר כך הפכה לפעילה ועובדת בעמותות שונות.
נראה לי שלא סתם רודפים אותה.
יש לי הרגשה שאם היינו במלחמת העולם השנייה גם על היטלר הם היו מוצאים מילים טובות