אין לי אחות 2012

וקשור לא רק בגזענות שלה אלא גם בטרנד המזרחי0אנטי0מזרחי ליברלי חדשה. את המאמר של בטיטו צריך לקרוא עם סדרת המאמרים המזעזעים של אילוז בהארץ שגם היא הייתה צריכה לעשות פרפורמנס של ליברליות אשכנזית כדי להחשב מזרחית מתקדמת על חשבון כול הפעילים המזרחים. צבי בן דור הראה זאת יפה ואת איריס בניתוח חד וכואב. תודה

תודה איריס על הטקסט מאיר העיניים הזה. הכתיבה הגזענית של בטיטו מזעזעת. כדאי לשים לב לטרנד הזה של מזרחיות ליברליות המבקשות למצוא חן בעיני האשכנזים. כפי שהראה צבי בן דור לגבי המאמרים המזעזעים של אווה אילוז והפרפורמנס "המזרחי" שלה.

כל מי שנגד זועבי הוא אשכנזי או משתכנז, להיות מזרחי זה לקבל כעובדה שישראל זו מדינת אפרטהייד גזענית. וכמובן, כאשר אישה מזרחית מביעה התנגדות לזועבי או "למזרחיות הרדיקליות"(כל העשרים ברחבי הארץ) זה כי היא רוצה להיות גבר אשכנזי. כי הרי ידוע שיש רק דרך מחשבה אחת לגיטימית לאישה מזרחית, ואם סוטים ממנה מקבלים את אות הקלון האולטימטיבי – גבר אשכנזי!

נ.ב – השקר ההזוי הזה שציפי לבני מבוקשת בחו"ל על פשעי מלחמה… באמת, את חושבת שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהיה אמת?
משאלות הלב שלך הן לא מציאות. נורא חבל, נכון, אבל ככה זה.

בקיצור. בתוך טריטוריה אחת- בטיטו אומרת יש מקום וצורך למדינה יהודית לצד מדינה פלסטינית. זועבי אומרת יש מקום וצורך למדינת כל אזרחיה מהנהר לים. זה העניין המהותי מעבר לכל ההתבחבשויות..

בבקשה, צו מעצר נגד לבני היה גם היה, ומיסיס קלין ביטלה את נסיעתה ללונדון מחשש להיעצר:
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1559299

וכן, הטלת רפש בפמיניסטית פלסטינית תוך שימוש במוטיבים לאומניים שוביניסטיים מחבל מעט בתדמית העצמית של "פמיניסטית מזרחיה". כדאי לקחת את זה בחשבון בפעם הבאה שבאים לכתוב הבלים מהסוג שכתבה בטיטו.

הנקודה היא ההבדל הדק (אבל המאוד משמעותי) בין זמן עבר לזמן הווה. זה ש"צו מעצר נגד לבני היה גם היה" זה ממש אחלה, אבל זה ידוע, וזה לא מה שכיניתי שקר הזוי.
זה באמת ויכוח די מביך, כי העובדות כל כך ידועות וברורות – היה צו מעצר, הוא בוטל אחרי כמה ימים, שורה של בכירים בריטים (כולל ראש הממשלה) התנצלו על התקרית. איך מכאן אפשר להגיע לשקר החוזר ונשנה שלבני מבוקשת (שוב, זמן הווה) על פשעי מלחמה זה מעבר לבינתי הצנועה. שקר זה שקר, לא משנה כמה פעמים חוזרים עליו – ולשקר לא מוסיף כבוד.

יש לה סיכוי טוב לקבל טור קבוע אצל האנטישמי בן דרור ימינצ׳י.

הן גרות בשיכון מולי. הן אחיות של שיכנוזים, או שלא?

השמועות חסרות הבסיס שמפיצה הפרופגנדה הציונית אינן מחזיקות מים. מטרתן אחת: להביא לדה לגיטימציה של כל מי שמנסה לערער על היתכנותה של מדינה יהודית ודמוקרטית. זהו שידור חוזר, באותם אמצעים ותחבולות ממש, של תהליך הדה לגיטימציה שנעשה לבשארה. לכל אחד מהציונים יש תפקיד שנועד לו במשימה הזו, החל מאיתמר בן גביר וכלה ביוסי גורביץ, החל מעיתונאי חצר וכלה בפרופסורים בעלי שם עולמי, החל מהכשרת ההתנחלויות בבגצ בראשית שנות ה70 לצרכי בטחון וכלה בזכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית, החל מאין פרטנר של ארכי פושע המלחמה, וכלה בערביי ישראל הם איום אסטרטגי של דיסקין.

הבאזז התקשורתי בעניינה של זועבי אינו יד המקרה. מעצבי דעת קהל בתקשורת לענייני כלום (ערוץ2 ודומיו), כתבינו לענייני בטחון, שדולות ציוניות כאלה ואחרות, עיתונאי חצר, אקדמאים, כל אלה חוברים יחדיו ומייצרים מצב טרום דה-לגיטימציה. בקרוב תצא המדינה הציונית לעוד אחת מהמוצדקות שבמלחמות ישראל-לבנון, כשלב הכנה נוסף למה שמכונה החוסן הלאומי, ולאחר כישלונה תואשם זועבי בריגול למען החיזבאללה. וכי מה טבעי יותר ממי שמזדהה עם החמאס (בטיטו), תומכת במשטרו של אסד (גורביץ), אנטישמית (ליאור קליין וחבורת הליצנים שלו), שייכת לשמאל הקיצוני (רוני הלפרן), טרוריסטית (חבורת אקוניס-דנון) ועוד ועוד, מדי שבוע בשבוע, מה טבעי יותר מריגול למען חיזבאללה?

על תהייתך "מודעת לפערים העצומים שיש ביננו לבין השכנים שלנו. רואה את הברבריות המשוגעת הזאת", ראה כאן
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1381632
היה סמוך ובטוח כי המרחק בין השקפת עולמה של בל"ד לבין זו של החמאס גדול הרבה יותר מהמרחק בין ליברמן לבין מרצ. האינטרס לחבר בין בל"ד לבין החמאס הוא אינטרס ציוני מובהק. בחמאס קל להם להלחם צבאית, מול עמדותיה של בל"ד – גם אם אינם מסכימים עימן – אין להם שום יכולת להתמודד ביושר אינטלקטואלי. (הראה לי ציוני אחד, אחד, שהצליח להתמודד מבלי להעזר בשקרים).

"ובכל זאת ממאנת לראות ולו במשהו קטן חיובי במדינה הזאת". התייחס זוהיר אנדראוס: "גם לאדם ממוצע מהיישוב, כמו כתוב שורות אלה, אין ולו דבר טוב להגיד על המדינה ומוסדותיה. אינני מרגיש שום שייכות, לא לדגל, לא להמנון, ולא לשאר הסמלים. ישראל, לדידי, איננה מדינתי. פלסטין היא מולדתי".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4196224,00.html
גם הודים רבים אשר בשיחה עם ישראלים (נורא נחמדים) נדרשו לשאלה זו – שלושה דורות לאחר שה"אינגלז" הסתלקו – ציינו כי רק האינגלז הם אלו שנהנו מהיתרונות הרבים אותם הביאו הבריטים. לאחר שהסתלקו הקולוניאליסטים נמצאו הרבה הודים שידעו, ויודעים, לבקר את מדינתם בכל תחום שתעלה על דעתך. כרגע הפלסטינים מרגישים מרומים: לקחו להם את אדמותיהם ונתנו להם דמוקרטיה. "זו לא עיסקה כל כך טובה", מציין זחאלקה.

לא נראה לי שאתה באמת מעוניין בדיון ולכן אסיים פה.
אני עצמי משתכנזת דור שני, כך שאני לא יודעת על מה אתה מדבר. למזרחים ולאשכנזים יש הרבה אפשרויות, אבל לא עושה רושם שיש לך ענין להתדיין על זה, כי אתה כבר יודע מראש מה אני חושבת ובאופן קטגורי כעורכת קדמה לשעבר. אני דיברתי פה על אישה ספציפית, מרב בטיטו וניתחתי את ההתנהגות שלה בהקשר מסויים של הדברים. אתה מנסה להעביר את הדיון לפסים אחרים ומיותרים, ואני לא רואה איך זה קשור למאמר פה. אתה מצידי יכול לשתול עץ ע"ש לבני בשדרת חסידי אומות העולם ולבקש ממנה לעזור לך לעדור ולזבל אותו. שמעתי שיש לה קצת יותר זמן עכשיו. מכיוון שלי יש פחות, נסיים פה.

את יכולה לא לאהוב את הסגנון של המאמר וזה מותר ובסדר. אין לי בעיה עם זה שלמרב בטיטו יש דעות שונות מאלו שלי. מאיפה את מסיקה את זה בכלל? לא ביקרתי את הדעות שלה אלא את האופן בו היא מעוותת את המציאות: להציג את הכנס בבית ברל ואיך שהוא קם והתפתח – זה שקר. להציג את זועבי כ"ספנית ראשית" זה שקר. להגיד שהכיבוש "נכפה" על ישראל, זה במקרה הטוב היתממות. ועוד ועוד.
אין פה דיון על דעות, אלא על עובדות. מרב בטיטו היא עיתונאית שעובדת בתשלום עבור משפחת מוזס שמרוויחה מהכיבוש הזה. כשתחשפי את האינטרסים הכלכליים הסמויים שלי פה, אפשר יהיה לדבר על עוד סימטריה.
כמו שעוסקת במוזיקה כמוך, זה מפתיע שאת לא רואה איזה שמות הענין הזה עושה בנפש המזרחית: מרב בטיטו לא מתגרשת מזועבי ולא ממני. היא מתגרשת מהחלק הערבי שלה, מהוריה ומהתרבות והמורשת שלה. הענין הוא לא זועבי ולא אני, אלא הקולקטיב המזרחי שמזדהה עם הפיצול הזה בנפשו ושמתגייס ליחידות מסתערבים כדי לרצוח את החלק הזה באופן ממשי ולא רק כמטאפורה כמו שבטיטו עושה פה. הנסיון להעביר את זה לפסים אישיים לא מובן לי.

1.ממי שכל כך בקיאה בנבכי התאוריה הפוסט מודרנית הביקורתית, לא הייתי מצפה שתכריז "אין פה דיון על דעות אלא על עובדות". כל הדברים שציינת הם בחזקת דעות, לא עובדות, מלבד אולי הכנס בבית ברל, שגם שם את מה שכתבה בטיטו אי אפשר להגדיר כ"שקר גלוי". היא כתבה ש"ש"מורשתה של שירן, הרואה בייצוג שוויוני לנשים תנאי הכרחי לקיומה של פוליטיקה תקינה, היא זו שהביאה את המארגנים להזמין גם את חנין זועבי ותכלס, זה נכון. נכון שנדרשה התערבות מצד פעילות, אבל וואלה, היו לה רק 400 מילה והיא לא יכלה לכתוב את כל דברי ימי כנס בית ברל. אז עם מה השארנו? עם ויכוח על דעות.
2.אוקיי, אז מוזס משלמים לבטיטו. זה לא הופך אותה למי שמרוויחה מהכיבוש באופן שמשפחת מוזס מרוויחה. בשביל ה-500 שקל שוטף + 90 שהיא מקבלת מהם, היא לא ממש נושאת בתפקיד של נושאת הלפיד של משפחת מוזס. אם היינו מדברים על יאיר לפיד או קרן פלס, ניחא. אבל עם כל הכבוד, ויש כבוד, מי היא? כותבת טור לא קבוע בעמודי הדיעות. אין הרבה הבדל בינה לבינך שכותבת בהעוקץ, תכלס. מין הסתם קצת פחות אנשים קוראים אותך. לא משנה עד כדי כך שתגידי לי ש"אי אפשר לעשות סימטריה" כי זאת איריס חפץ המסכנה והקטנה שנלחמת מול משפחת מוזס. אז עם מה נשארנו? עם שתי נשים שמתווכחות.
3.מרב בטיטו מתגרשת מהחלק הערבי שלה? היא הרי מכריזה עליו בריש גלי: "ה-DNA המזרחי שאיתו באתי לעולם יצר אצלי השקפת עולם הולכת ומתחדדת אודות מעמדן הירוד של נשים שחורות". איך אפשר לקרוא את זה אחרת מאשר כאישה שגאה במזרחיות שלה?
4.אז מה באמת כל כך מפריע לך כאן? התשובה, כפי שאני רואה אותה, היא שיש פה אישה מזרחית שחושבת אחרת ממך. זה פשוט מאד. זה מה שמפריע לך, וזה אישי לחלוטין. למרבה הצער, כל קוראי העוקץ צריכים לסבול מזה.

ראשית, לא קראתי בחיים שלי אפילו לא מבוא לספר פילוסופיה או תיאוריה פוסט מודרנית ביקורתית. בי נשבעתי. אני לא יודעת אילו ציפיות יש לך ממני, אבל הן לא מבוססות על מציאות. אני בהחלט מדברת על עובדות:
1. העובדה על בית ברל שניסית להמעיט בערכה, מנסיבות טכניות מקלות (אבל היה לבטיטו מספיק מקום כדי לספר על הפנטזיות שלה על חיבוקים לא ממומשים עם זועבי. לאמת היה לה פחות מקום פתאום. נו, פה עולה השאלה למה את ממהרת לעשות לה הנחה ולמצוא לה תירוצים. מעניין שאת עושה לה הנחה עם בית ברל במחיר ביטול הפעולה של הפעילות המזרחיות שאותן היא אחר כך דוחה, אחרי שהיא מעלימה את פועלן. אז הן חשובות או לא? היא מודעת למצבן של "נשים שחורות" או מעלימה את פועלן?)
2. לקרוא לזועבי "ספנית ראשית" זה לא נכון
3. להגיד שהיא כתבה ביקורת לספר של מישהו ש"נחשב" (עוד פעם בנין נפעל בלי לקחת אחריות. נחשב ע"י מי?) אנטישמי, זה להגיד משהו מכחיד. אבל היא לא רואה שום צורך לגבות את זה בעדות. מספיק להגיד עליו שהוא "נחשב" ולשים את זועבי ליד המילה "אנטישמי". קוראי העיתון של המדינה כבר יבינו.
4. להאשים את זועבי במגמות האנטי דמוקרטיות בישראל…נו זה באמת כבר למתקדמים. רק להראות שהרשימה עוד ארוכה ונגעתי רק במקצת מהדברים.

לעניין הכסף: גם אני כתבתי לא פעם לעיתונות הגרמנית (מאה וחמישים וחמישה יורו, באותו שבוע בו זה התפרסם. ככה זה במדינה שבה מכבדים חוק ועבודה) ובדקתי לפני כן מה אני כותבת, ובבמות עם יותר קוראים מאשר העוקץ (למרות שתמיד תרגמתי את זה בחינם לטובת הקוראים פה. חלק סבלו וחלק לא. ככה זה). לא מדובר בחמש מאות שקלים שלה, אלא במשפחת מוזס שבהחלט מרויחה מהכיבוש, מחזיקה אימפרית תקשורת ועוד כמה מקורבים לממשלה ולא במקרה נותנת לה במה ולא למזרחיות אחרות. זו המזרחית שרוצים להראות לקוראי העיתון של המדינה: כזו שמתכחשת למזרחיותה וקובעת מה רדיקלי ומה לא. הגבולות שלי הם אחרים: בגרמניה אני יוצאת נגד הימין הקיצוני שקורא למדינה שבה אין לכולם אותן זכויות וגם בישראל אני מתנגדת לזה: אין לי סטנדרטים כפולים לא למקום ולא לאתנוס. ידיעות זה העיתון של המדינה ולהשוות בינו לבין "העוקץ" זה באמת מגוחך. ההשפעה על דעת הקהל מגיעה משם ופה אנחנו מגיעים לענין העיקרי. נגד זועבי מתנהל מסע הסתה שיכול לעלות לה בחייה חס וחלילה. מירב בטיטו מצטרפת אליו ולשם כך ממציאה לה מציאות בה הכיבוש "נכפה" וזועבי היא רב חובל על סטי"ל.
כמי שכתבה מאמרי דעות בחייה, הם לא נכתבים לרוב בגוף ראשון. מאמר דעות, בעיתונות שעסוקה ביותר מאשר סיפורי-עירית-לינור נכתב בגוף שלישי. דווקא בטיטו כותבת פה מאמר דעה שכולו בגוף ראשון. מה פתאום? למה היא רואה צורך להתרחק מזועבי באופן אישי? האם אבירמה גולן גם עושה את זה? כותבת על דניאלה וייס שהיא לא אחותה? לא. זו פרקטיקה שעושים עם מיעוטים מדוכאים.
מרב בטיטו אומרת שיש לה דנא ערבי, אבל זו בדיוק התנועה שרציתי להראות. היא מתחילה את המאמר ב'אפשר היה לחשוב שאנחנו תאומות', אז יוצאת נגד זועבי תוך המצאת מציאות משלה, ואז סוגרת עם יצירת דמות המזרחית הרצויה ומוכיחה שהן רק למראית עין תאומות. זו היא שקובעת אילו נשים ראויות להישמע (מציפי לבנת ועד לזהבה גלאון: זה הטווח, שתיהן אשכנזיות, אופס…).
ומה שבטיטו עושה, גם אם לא התכוונה לזה, זה להסתייג ממזרחיות אחרות ובעצם זה לחזק את הסטריאוטיפ שכולנו אותו הדבר וצריכות בכלל לחשוב אותו הדבר. אם היא היתה יכולה לסבול את זה שזועבי חושבת אחרת ממנה, היא לא היתה צריכה לעשות את זה. אני לא הסתייגתי מבטיטו ולא מאף אחת ממאות אלפי המזרחיות שחושבות כמוה. אני ניתחתי מה בטיטו עושה.
איך היית חושבת על מאמר של סטנלי פישר שיוצא נגד שטראוס-קהן וכותב "אני לא הולך לזונות". למה שהוא יסתייג מזה? מה כל היהודים הולכים לזונות כי שטראוס-קהן הולך? איכסה…
כדי להבין אולי את אופן הקריאה שלי, תנסי לקרוא מאמר כזה שנכתב ע"י שחורה בדרום אפריקה של האפרטהייד, שמקבלת טור בעיתון של לבנים. זועבי היא פעילה במפלגה של נלסון מנדלה (נגיד, ההקבלה לא מדוייקת, אני יודעת: למפלגה של מנדלה היה צבא ולבל"ד אין למרות החרדות הישראליות) ובטיטו היא שחורה שלא שייכת למפלגה. מה דעתך עכשיו?

מרב בטיטו מייצגת (היא לא נבחרה) תפיסת עולם של מזרחים שהשילוב עם המימסד האשכנזי עשה להם הרבה טוב. בן דרור ימינה,קלדרון ניסים,התאומים חקאק ומי שזוכר משה שחל.

איריס, אם את משווה את הנשים המזרחיות בישראל לשחורות תחת משטר האפרטהייד, אני באמת לא רואה איך אנחנו יכולות להתקדם… וואו. נשים פלסטיניות בשטחים – ברור, ואני אהיה הראשונה לעשות את ההשוואה הזאת. נשים מזרחיות בישראל?? וואו. איזה הסחפות. אי אם ספיצ'לס.

אורלי – גם איריס מגייסת את המזרחיות שלה כדי לתקוף דעות של אישה מזרחית אחרת. ברור שזה פוליטי, אבל מכיוון שהיא שאת שמתקיפה את בטיטו ולא ההיפך, אני לא יכולה שלא לראות זאת כהתקפה אישית.

פלסטיניות? אני יכולה להבין. אבל מזרחיות בישראל???

לא, כי למזרחיות בישראל לא חטפו ילדים, לא הסלילו אותן ואת ילדיהן לחינוך מקצועי, לא העבידו אותן בשכר רעב במפעלים ושיכנו אותן בגטאות, בלי לאפשר לילדים שלהן או להן לרחוץ בבריכות של שכניהן הקיבוצניקים. קחי את אותה מציאות, ושימי אותה מעבר לקו הירוק – את זה את מבינה. כמובן. שמאלנית קלאסית. צביעות מפה עד להודעה חדשה.

האידיאולוגיה הציונית מבוססת על קיומו של "עם יהודי" שזכאי "למדינת לאום" לפי המודל שהתפתח ב 200 השנים האחרונות באירופה. סמי שטרית אמר ש"עם יהודי" זוהי היסטוריוגרפיה ציונית ,אבל סמי הוא לא היהודי הראשון שאמר את הדברים האלה.

אם אני נדרש לשאלה אודות העובדה שגרוש הורי לישראל מעירק הועיל להם ,אני בודאי שלא אכחיש. כולם יודעים מה קרה בעשור האחרון בעיראק.

מאידך נפשית וערכית אני לא יכול ולא רוצה להזדהות עם אידיאולוגיה שהיא בראש וראשונה פרויקט קולוניאלי שתוצאותיו נישול עם יליד. מבחינה ריגשית הבאת הערלים הסלאבים,והמושג "יהודי חדש" שמתגלם ברומנטיזציה של "היהודי החדש" משולים עבורי כיהודי לשריפת ספר תורה.

כאשר ימיני ושו"ת הרגישו טוב הם דיברו על "נכבה יהודית" ו "קיזוז רכוש". אחרי שהם שמעו שמדובר למעשה בהפיכת המגורשים מעיראק לחוכא ואיטלולה בגלל שהרכוש בהפלסטיני השדוד עבר לאשכנזים הם נרגעו.

(יהודה שנהב – השוד המושלם)

ושוב אני חוזר על הדברים שאמרתי במשפט אחד.

אם לי כיהודי עם מסורת של 3000 שנה יש בעיות קשות עם האידיאה הציונית,מה תגיד חנין זועבי ?

ראשונה כבר לא תהיי. הקדימו אותך:
http://www.russelltribunalonpalestine.com/en/sessions/south-africa/south-africa-session-video-presentations/haneen-zoabi

"אני באמת לא רואה איך אנחנו יכולות להתקדם". הצעה: קראי את מאמרה של אורלי נוי – "צר לי עליך, אחי המזרחי"
http://www.kedma.co.il/index.php?id=2851

"היא [איריס חפץ] זאת שמתקיפה את בטיטו ולא ההיפך, [לכן] אני לא יכולה שלא לראות זאת כהתקפה אישית". אני מציע: איריס חפץ מתקיפה את בטיטו ושכמותה.

עכשיו, כשנגמרו התירוצים, אני – גבר יהודי אשכנזי – קורא לכל הצדדים להפסיק את האלימות ולחזור מייד לשולחן המו"מ. עצרתן בשאלת גבולות הקבע בין דעות לעובדות.
1. "אישה מרושעת שאינה יודעת להבחין בין פרגמטיזם של עושים לאוטופי ה של הוזים" – דעה או עובדה?
2. "בחירתה לקחת חלק בשיט המרמרה כספנית ראשית" – דעה או עובדה?
3. "צילומיה עם בכירי החמאס כאחרונת המעריצות" – דעה או עובדה?
4. בן ווייט, סופר בריטי הנחשב לאנטישמי" – דעה או עובדה?
5. הציונות היא גזענות קולוניאליסטית – פנינה או עובדה?
6. "עבור חנין זועבי, ערבי טוב הוא ערבי שונא ישראל" – דעה או עובדה?

אכן מאמר מגעיל. פרט להשתלחות אישית של אשה באשה אחרת שלה יש, רחמנא ליצלן, דעות שונות משל הכותבת, מטרתה היחידה של בטיטו היא ליצור דה לגיטימציה למתנגדי הציונות, ביניהם אני ושכמותי – יהודים תומכי בל"ד.

הוצע כאן לבטיטו להיות עוזרת פרלמנטרית של פושעת המלחמה לבני. לא רלוונטי.
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1277069
אציע לך הצעה טובה מזו: לכי להיות עוזרת פרלמנטרית של פושע המלחמה שאול מופז במאבקו למען צדק חברתי.

נירית,
התחלת בתגובה קשה מלאת מילים עם טענה על כך שאני לא יכולה לסבול את דעותיה השונות של בטיטו, כשאמרתי שמדובר בעובדות צצת עם איזו המצאה על יכולות שאין לי, ועכשיו את פורשת כביכול בגלל איזו השוואה בלי להתייחס לטענות העובדתיות. ואת כל זה את מנמקת באנגלית: בדיוק אז לברוח משפת האם שלך?
ובכל זה את משכיחה שבטיטו השמיצה והכפישה פוליטיקאית נבחרת ממיעוט מדוכא בישראל ומתמקדת בביקורת שלי עליה (אבל מזרחית לא מבקרת, היא מתקיפה לדברייך – חיה שכמוני – גם כשאת חושבת שהיא מצויה ברזי תיאורית הביקורת הפוסט משהו. כל פעם לפי מה שמתאים).
ועכשיו את כאילו פורשת בפאסיב-אגרסיב קלאסי. אבל בסך הכל לא היית מעוניינת מלכתחילה בדיון (אחרת למה מחקת אותי מרשימת חברי הפייסבוק שלך וכתבת עלי בלי לשאול אותי או לנסות להבין קודם?). את לא יכולה כנראה להסתכל על המאמר הזה כהצעה למחשבה נוספת מיני רבות: לבחון אותה בשקט ואז להחליט אם מתאים לך או לא, אם כן איזה חלק מתאים ואיזה לא. את שמה ביס מהר ואז יורקת (באותו האופן בו התלהבת מהמאמר שלי על "מעוז וטאבו" בלי להבין, גם אז הצעתי לך דיון ולא הלכת על זה: בסך הכל הצד השני של אותה מטבע. דווקא אז, במעשה הצירוף והמחיקה וחוסר הדיון לא היו לך מילים, אלא רק מעשים, אם אנחנו כבר בפינת ה"ללא מילים"). מאחלת לך שתוכלי יום אחד לראות את המהלך הזה שעשית וללמוד ממנו משהו. באמת. אני מקווה שאני מצליחה להעביר את זה בתגובה הזו (אני זה לא הקטע פה, וגם לא כתבתי מאמר אישי עלי, שלא כמו בטיטו).
ואת יורקת ואז כולם עסוקים ביריקה, במקום בעובדה שאת משכיחה שאישה פלסטינית מאויימת בישראל מוכפשת ע"י אישה מזרחית ממעמד מדוכא, בעיתון של אשכנזים, כשהיא יודעת שחנין זועבי נמצאת תחת מסע הכפשה ותורמת את הדינרים שלה לזה. זה נשאר ראוי לביקורת וזה מרכז הדברים.

ראשית, שיהיה ברור (וצריך היה להיות ברור כבר מהמאמר של חפץ): בטיטו לא ביטאה "חילוקי דיעות" עם זועבי, וממילא חפץ לא התרעמה על "מזרחיה שלא חושבת כמוה". שלל השקרים, ההכפשות, הסילופים, חצאי האמיתות, והרמיזות המכוערות (רמיזות גלויות מאוד, אגב) שהפעילה בטיטו אינן מפני שהיא "חולקת" עליה, אלא מפני שהיא שוללת את זכותה לדבר, ותומכת בהחלטה להחרים אותה. זהו ההבדל הגדול והעקרוני שבין אי-הסכמה (שעליה ניתן לדון), ובין דה-לגיטימציה (שבה חובה להיאבק).

שנית, כפי שציין כאן בן-דור, נקדת המפתח היא ה"אכזבה". בטיטו מאמצת את הנשק החלוד הזה של האשכנזיסטים (אשכנזים + נרקיסיסטים), שבאמצעותו הם שבים וממקמים את עצמם במרכזו של כל סיפור – כי הסיפור הוא תמיד תמיד עליהם, ועל עולם שהם תמיד תמיד במרכזו, שאת חוקיו הם כותבים, ושאת היצורים המאכלסים אותו הם שופטים ומחלקים לו ציונים לפי צפיותיהם מהתפקידים שהם (כותבי התסריט) ייעדו ל"אחרים" (הסטטיסטיים). למשל: נמאס מהפלסטינים המאכזבים האלה. הם מה-זה כל-כך ניינטיז….

בטיטו גם משקרת: היא מדמיין עבר אפשרי רק כדי "להתאכזב". היא כמובן לא היתה מחבקת את זועבי לפני שנתיים-שלוש, גופנית או רוחנית, פרטית או ציבורית – עובדה שהיא פשוט לא עשתה את זה אז. עובדה שהיא לא עושה את זה היום, עם אלפי הנשים הפלסטיניות – שאינן בתנועת-בלד, ושלא הצטרפו למשט – שעל הכיבוש האכזרי ו/או משטר האפרטהייד שבו הן נתונות בטיטו לא צייצה מעולם. ואם היא היתה מנסה (שתנסה, שתנסה פעם) הרי שעורכיה – בובות-כפפה, כמו כל עורכי הצהרונים, על ידיהן הנאלחות של אנשי "אם תרצו" במסעות השיסוי שלהם – היו חותכים אותה. לכן מעולם לא התפרסם ולא יתפרסם משהו אוהד על זועבי, או עובדה נכונה אחת על פעילותה הפרלמנטרית.

וזו הנקודה השלישית: לא צריך אומץ יוצא דופן כדי לתקוף את זועבי בידיעות (זה קל כמעט כמו לתקוף שם את האח הגדול). לא צריך אומץ יוצא דופן כדי לקרוא לאסד רוצח, לתמוך במאבקו של הדלאי-למה, או למחות על הרג כלבי ים באלסקה. לצאת נגד הדה-לגיטימציה של זועבי, המשט לעזה, או של תנועת בלאד – זה כבר לעשות דרך ארוכה נוכח עכבות, דימוי עצמי, וחינוך שהוטבעו בנו. בטיטו, שיודעת כבר דבר או שניים על פריביליגיות המעוורות את בעליהן, פנתה, למרבה האכזבה, בכיוון ההפוך, על פי צו אדוניה – לרמוז לבגידה, להאשים בקשר לחמאס, מה לא… כדאי להזכיר – עמדתה הפוליטית של זועבי ושל בלאד היא שיש להעניק זכויות אזרח ואדם מלאות ושיויוניות לכל בני ובנות האנוש בתחומי ארץ-ישראל/פלסטין. בין אם נסכים איתה ובין אם לא, עמדה זו, הקוראת, בעצם, להחלתה של החוקה האמריקאית במדינה ובשטחים שברשותה, נחשבת עמדה ליברלית מתונה בחלקים גדולים של העולם. בטיטו, כמו כל אמצעי התקשורת המקומיים, הופכת אותה לאיום קיומי ובטחוני הראוי לחרם. זה לא ויכוח, זה מקארתיזם. גם המשט שהעביר ממדינה א' לאזור ריבוני ב' כסאות גלגלים לילדים ומטרנה לתינוקות היה לגיטימי בהרבה מהסגר האכזרי שבו מדינה ג' אסרה על הכנסתו של ציוד כזה למיליון בני אדם נצורים. הוא גם היה לגיטימי בהרבה משליחתו ההיסטרית והרצחנית של הקומנדו המיומן, המצויד, והממומן ביותר בעולם נגד ספינה לא חמושה (רגע, רגע, לטבח היתה סכין. סליחה). המשט גם הצליח בהפניית תשומת לב לסגר, ובהקלה בו (אפשר להכניס כוסברה ותבניות ביצים!). לא היה שום דבר לא לגיטימי בתמיכה הומניטארית במשט…

כולם יודעים מה זה דה-לגיטימציה ולאן היא מובילה. כולם יודעים שאם ענת קם היתה מדליפה מסמכים צבאיים מהם עולה שאלוף פיקוד מרכז העביר לאח של גיסתו את בנייתו של החמ"ל החדש במצודת כפיר ללא מכרז, היא היתה מקבלת פוליצר לקול מחיאות כפיים של ידיעות ומעריב. כולם יודעים שהיא "רק" הדליפה מסמכים מהם עולה לכאורה שהאלוף ההוא "רק" הורה ללגיונות המזויינים הסרים למרותו "רק" להמשיך במסע החיסולים-ללא-משפט שלהם ולהתעלם מהוראת בגצ, וש"רק" בגלל זה היא יושבת בכלא. כן, כשבטיטו מתגייסת למסעות הדה-לגיטימציה האלה זה מאכזב וכואב אולי יותר בגלל המזרחיות שלה, ובגלל שהיא עושה בו שימוש רטורי במאמר שלה. מאשכנזיסטים ואשכנזיסטיות כבר אין שום ציפיות – מהם התאכזבנו כבר מזמן…

לא אני עשיתי את השוואת דרא"פ, לא אמרתי האם אני תומכת בזועבי כן או לא, לא אמרתי אם אני ציונית כן או לא – זה הכל אתם עשיתם, והחלטתם בשבילי מי אני ומה אני. כל מה שהעזתי בחוצפתי לומר זה שלעניות דעתי זה שלחפץ יש דעה שונה מלבטיטו, לא מצדיק מאמר מפורט עם דה קונסטרקציה של כל מילה של בטיטו. מותר לבטיטו לבחור את הציונות שלה על פני הערביות שלה (כמו ש, להזכירכם, עושים רוב המזרחים בישראל), ומותר לחפץ לא להסכים איתה. אבל כפי שאמרתי, בעיני זה התקפה אישית (כם אם הנושא הוא, כמובן, פוליטי), ואם הייתי בטיטו, הייתי נפגעת. והייתי שמחה אם הפוליטיקה שלנו בשמאל הייתה קצת יותר מכילה ואנושית, וזה כואב לי כשאני רואה איך אנשים, ובעיקר נשים, יוצרים שיח כל כך מפלג ומרושע. זה הכל. זה דעתי ואני עומדת מאחוריה. חג שמח למי שחוגג וכל טוב.

ובהטלתו ע"י ממשלת ישראל

די מפתיע לקרוא את הביקורת הנוקבת הזאת, בעיקר שתי הפיסקאות האחרונות, דווקא מפרי עטה של איריס חפץ שעשתה לעצמה שם בשנים האחרונות בקרב חוגי שמאל בגרמניה, וגם קצת בציבוריות מעבר לשמאל, על ידי ביצוע חוזר של אותו מהלך פומבי אותו היא מבקרת קשות אצל מירב בטיטו.

חפץ בחרה להופיע לעתים בפורומים שונים בגרמניה כיהודיה ישראלית כדי להצהיר קבל עם (גרמני במקרה הזה) שהיא לא כמונו, שאר הישראלים, שהיא גולה פוליטית המגנה בתוקף את מדינת ישראל ומעשיה ואף שוללת את התיימרותה של המדינה לדבר ולפעול בשמם של היהודים בתפוצות.

ואכן נשאלת השאלה מדוע היא צריכה לשוב ולערוך את אותו טקס התבדלות מאיתנו שאר הישראלים? האם מכיון שבליבה היא חושבת שעבור גרמנים ואירופאים כל הישראלים והיהודים הם אותו דבר, לא משנה אם הם מצביעים חד"ש או ישראל ביתנו, או לא מצביעים בכלל? שלא כמו למירב בטיטו, לאיריס חפץ פתוחה הדרך להניח מאחור את ישראליותה ולהיות חלק מחברה בה מזרחי ואשכנזי הן קטגוריות חסרות משמעות בעליל. מדוע אם כן היא בוחרת להמשיך ולהתחתן איתנו הישראלים, ואז לשוב ולהתגרש בפומבי?

צר לי אם הדברים עלולים להשתמע כביקורת אישית, זו אינה הכוונה. השאלות מופנות לפועלה הציבורי של חפץ בלבד.