חשיבותו של "תיעוד חזותי"

כאשר מצלמות חושפות את המרחק שבין עדויות שוטרים לאמת, ברור שרצוי למנוע את הימצאותן ככל האפשר – כך שלא מפתיע כי רוב חברי ועדת השרים לחקיקה תומכים בהצעת חוק לאפשר למשטרה שלא לתעד חקירת חשודים בעבירות ביטחון. ישי מנוחין על תרבות השקר
ישי מנוחיןישי מנוחין

פעיל זכויות אדם, מרצה והוגה פוליטי. בעבר מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים, יו"ר הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל ופעיל בתנועת יש גבול. כיום עומד בראש ארגון "מזון" בישראל

בשם חיסיון "המקורות" ו"שיטות הפעולה" וכנראה גם מתוך קינאה בחופש הפעולה התמידי של השב"כ, המשרד לבטחון פנים מנסה להעניק כסות חוקית מתמשכת לחופש הפעולה שלו לפעול ללא בקרה. תשע השנים שבהן יכלו שוטרים לחקור ללא תיעוד, להעיד בשבועה ולטעון לאי-התעללות בניגוד לדברי הנחקרים לא הספיקו – כעת הם מבקשים פטור קבוע. שלא במפתיע, רוב חברי ועדת השרים לחקיקה תומכים בהצעת חוק לאפשר למשטרה שלא לתעד חקירת חשודים בעבירות ביטחון.

החוק מחייב שחקירות פליליות יתועדו, וכך אנו זוכים לראות במהדורות החדשות סרטי חקירה רבים. כנראה שלמשטרת ישראל אין בעיה עם חשיפת "מקורות" ו"שיטות הפעולה" בחקירות פליליות. למשל, הדלפות שיטתיות מחדרי החקירה של עברייני צווארון לבן ממשיכות כרגיל כאשר הדבר משרת אותם. לעומת נחקרים פליליים, ה"זכאים לתיעוד חזותי", חשודים ביטחוניים עד כה לא היו זכאים. תיעוד החקירות מתבצע על-ידי חוקרי שב"כ ומשטרה האמורים לכתוב זכרון דברים נאמן למציאות על אופני התנהלות החקירות של חשודי ביטחון, שבו הם אמורים לציין את אותם "מקורות" ו"שיטות הפעולה". זכרונות דברים ממצים אלה אמורים להימסר לחשוד ולעורכי דינו לפני משפט – כלומר כל אותו מידע, האמור להיות נאמן לאמת, החושף "מקורות" ו"שיטות פעולה", נמצא בידי החשודים.

חקירות של חשודים בעבירות פליליות כביטחוניות מורכבות וכוללות ממדים רבים. כבר היום ידוע שחוקרים החסינים מביקורת ותיעוד – למשל, חוקרי שב"כ – מענים באופן שיטתי חשודים רבים בעבירות ביטחון, כאשר לדברים אלו אין זכר בזיכרון הדברים המוצג בבתי המשפט. האפשרות להציג תיעוד של החקירות, כדי לחזק את טענתם שהנחקרים לא עונו בחקירה, לא חשובה דיה לשב"כ – כנראה שיותר חשוב להם להסתיר את המתרחש בחדר החקירות. ראוי לציין שגם כתיבת ההודאה, המתקיימת בפני שוטר, אחרי חקירות השב"כ, מתקיימת ללא תיעוד – אולי כדי שלא נראה את סימני החקירה על החשודים.

תיעוד חזותי של הקורה בחדרי החקירות הוא חומר החיטוי המשובח ביותר לתרבות השקר והעינויים בחדר החקירות

הבקשה לחקיקה שתמנע תיעוד חזותי מעוררת חלחלה לאור המתרחש בשטח. בחודשים האחרונים, במקרים לא מעטים, זכינו לשמוע על עדויות שוטרים שהאמת לא עמדה כנר לרגליהם. מצלמות אבטחה, מצלמות של פעילים בהפגנות ומצלמות סמרטפונים אקראיות העלו שלעתים הקשר בין המציאות לעדויות השוטרים מקרי ושאנו זוכים להצצות בניצנים של תרבות שקר ארגונית. כאשר מצלמות חושפות את המרחק שבין עדויות שוטרים לאמת, ברור שרצוי למנוע את הימצאותן ככל האפשר. מתן חסינות גורפת לשוטרים מחייבת גם היעדר תיעוד שיטתי של אופני חקירתם, גביית העדויות מחשודים והתנהלותם בחדר החקירות.

הבקשה מעוררת חלחלה גם עקב ריבוי העדויות על מקרים רבים של אלימות מצד שוטרים בשטח ובחדרי חקירות – כולל תוכנות מיוחדות האמורות לסייע בניהול תחנות משטרה ומעניקות ניקוד לכל שוטר שמביא תוצאות – ניקוד המעודד שימוש בכוח ושיטות חקירה פסולות וקיצוניות. כל אלו מצביעים ללא ספק על נחיצות תיעוד אודיו-ויזואלי של כל חקירות המשטרה.

"זכינו" לחוות את התוצר רב-השנים של היעדר תיעוד חקירות שב"כ – פסילה והתעלמות גורפת מכל תלונה של נחקרי שב"כ נגד חוקריהם. כאשר אין תיעוד אמין, מעמידים מילה של חוקר נגד מילה של נחקר פלסטיני, ולא מפתיע שבתי המשפט מעדיפים את מילת החוקר. כפרפראזה לאמרה המיוחסת לשופט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס ש"אור השמש הוא חומר החיטוי המשובח ביותר", ניתן לומר שתיעוד חזותי של הקורה בחדרי החקירות הוא חומר החיטוי המשובח ביותר לתרבות השקר והעינויים בחדר החקירות.

כצפוי מדיוני ועדת השרים, לממשלת ישראל יש משולש עלי תאנה – דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן – המערערים על החלטות הוועדה ומציינים כי מידע חזותי נועד "לאפשר לבית המשפט להתרשם בדרך הקרובה ביותר להתרשמות בלתי אמצעית, מאופן ניהול החקירה ומנסיבות מסירת ההודאה במהלכה". אני מסכים עימם בעליל ולא הייתי יכול לנסח זאת טוב יותר. לכן, כנראה, ממשלת ישראל לא תקבל את הצעתם ותמשיך למנוע תיעוד של חקירות חשודים ביטחוניים.

הכותב הוא מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ויו"ר אמנסטי ישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נפתלי אור-נר

    אם מישהו התנחם בכך כי המדובר רק בערבים החשודעם בטרור, טעות בידו. מ"מנגון החושך" היא זולגת, בעקביות, לכל המינהל הציבורי. כן, מחר גם אתה, מר ישראלי, תיפול קורבן לתרבות זו אשר תפגע בך, כפרט, ובכל החברה, בכלל