• logo-1
    הנהירה לדובאי
    כך הופך הביקור בדובאי לחלום חייהם המוזהב של המונים
  • logo-1
    טיול שורשים
    מוסדות גרמניים משותקים עקב החלטת הפרלמנט בנוגע לבד״ס

בלי אותות ובלי מופתים

אל מול מגבלות התנועה: נייר עמדה של מכון המחקר AIX מציע מתווה ליישום מיידי המחבר את עזה לגדה ויוצר יחידה טריטוריאלית אחת
גישה

ביוני 2010 הוציא מכון מחקר בשם AIX סדרת ניירות עמדה על פתרון שתי המדינות. בימים שבהם הגבלות התנועה בין רצועת עזה לגדה המערבית הלכו והתבססו, החוקרים ב-AIX ניסו להביט לעתיד ולראות כיצד ניתן לממש הסדר שיקל על המעבר. התוצאה: נייר עמדה ארוך (PDF) שמפרט מספר אפשרויות ליצירת מעבר בטוח בין עזה לגדה וכולל התייחסות מפורטת לשיקולים ביטחוניים, סביבתיים ותכנוניים.

"בהסכמי אוסלו ישראל מכירה שהגדה המערבית ורצועת עזה הן יחידה טריטוריאלית אחת, ולכן חייב להיות חיבור ביניהן," אמר לגישה ד"ר רון פונדק, מאדריכלי הסכם אוסלו וחבר בוועדת ההיגוי של AIX. "ברגע שפלסטינים צריכים לעבור דרך ישראל כדי להגיע מעזה לגדה, נוצרת מערכת שמקשה על כל הצדדים. נוצרות בעיות ביטחוניות והמסחר נעשה מוגבל יותר ופחות תחרותי. מהסיבה הזו העדפנו לתכנן תוואי סגור, שיהיה באחריותם של הפלסטינים ומיועד אך ורק להם". עם זאת, כדאי לציין שמעבר פלסטינים מרצועת עזה לגדה נאסר כיום לא רק בשל היעדרו של מעבר בטוח – פלסטינים מהרצועה לא יכולים להיכנס לגדה גם אם הם מנסים להגיע אליה דרך מצרים וירדן. מעבר בטוח, מצד שני, יכול להקל על התנועה.

AIX מאגד חוקרים בכירים, דמויות שהשתתפו במשא ומתן וגורמים שמעורבים במערכות הכלכליות בישראל וברשות הפלסטינית, ומנסה לנתח את ההיבטים הכלכליים של הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים. עלות המעבר בין עזה לגדה, אם כן, נשקלה אף היא. ב-AIX מעריכים שהפרויקט יעלה כ-700 מיליון דולר, בנוסף ל-180 מיליון שיוקדשו לסידורי הביטחון.

מבין מספר חלופות שנבחנו, AIX המליצו על נתיב 33 – ליצור כביש ומסילת רכבת חדשים שיחברו בין מעבר קרני למעבר אל-מג'ד. "בניית מנהרה או גשר אינה ישימה," נכתב בנייר העמדה, והשימוש במונו-רייל או רכבת בלבד לא יענה לצרכים הבסיסיים של הפלסטינים".

ומה יקרה כאשר הנתיב הזה יחצה כבישים ישראליים?

"בכל מקום נמצא הפתרון ההנדסי הראוי. ניתן לעשות מחלף, מנהרה או כל פתרון אחר שיאפשר את המעבר."

הגבלות התנועה בין הרצועה לגדה, שהלך והעמיק במהלך שני העשורים האחרונים, גובה מחיר כבד: לפלסטינים ברצועת עזה יש קרובים בגדה המערבית, שבשל הבידול בין האזורים, רבים מהם רואים לעתים רחוקות בלבד; קשרי המסחר בין עזה לגדה נותקו כמעט כליל, במחיר כלכלי כבד לתושבי הרצועה; וסטודנטים בעזה אינם מקבלים היתר ללימודים באוניברסיטאות בגדה. עם זאת, כיום נרשמות במעבר ארז למעלה מ-4,000 כניסות של פלסטינים מעזה לתוך ישראל מדי חודש. במלים אחרות, כבר בתנאים המדיניים והביטחוניים הנוכחיים ניתן לאפשר מעבר בין עזה לגדה ליותר אנשים, גם ללא מעבר מופרד.

מפת הנתיבים שנשקלו על ידי AIX. הנתיב שהומלץ הוא נתיב מספר 3

פונדק מודה שהתוואי "אינו חסין מסיכונים". "אבל אנחנו מאמינים שבכל פתרון שישראל יצרה לעצמה עם השנים היא לקחה מרווח מסוים של סיכון ביטחוני," הוא אומר. "השאלה היא איך מייצרים בקרה נכונה כדי להפחית את הסיכונים ככל האפשר. הנתיב שאנחנו מדברים עליו תוכנן כך שהוא יהיה מרוחק מיישובים ישראליים קיימים, ואמור להיבנות כך שלא ניתן יהיה לרדת ממנו ולהיכנס למערכת הכבישים הישראלית. עם זאת, אמצעי בקרה ובטיחות הם הכרחיים כדי שהפתרון הזה יעבוד".

לדברי פונדק, "יש שלוש זוויות לפרויקט הזה: הזווית האדריכלית-סביבתית, הזווית התכנונית של התוואי שנבחר והזווית הפוליטית-מדינית". "העדפנו נתיב שמתייחס לטופוגרפיה הקיימת," אומר פונדק. ואכן, נתיב 33 משקלל גורמים כאורך הדרך בשטחים ובישראל, התאמה לקריטריונים הנדסיים ותכנוניים, שיקולי ביטחון, ייתכנות הנדסית, התאמה לתוכניות בנייה קיימות ושיקולים של איכות סביבה. למעשה, אומר פונדק, "אפשר להתחיל לבנות את הנתיב הזה כבר מחר, ולא לחכות עשרים שנה עד להסכם".

הצעתם את הנתיב הזה לממשלה?

"בממשלה הקודמת, ממשלת אולמרט, כבר התחילו לחשוב על הדברים האלה. בממשלת נתניהו לא ידוע לי שזה עלה. הסיבה שאנחנו רוצים לדחוף את זה היא שאנו סבורים שהתכנון צריך להיעשות היום, אתמול, שלשום, לפני שתיעשה פעילות ישראלית אחרת במקום – הקמת יישובים, כבישים נוספים – שתגדיל את עלויות הפרויקט ותקשה על הקמתו. מצד שני, כאמור, זה אחד היתרונות של הפתרון הזה. הוא ניתן ליישום מיידי".

כארגון זכויות אדם אין לגישה עמדה בנוגע להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים או מודל מועדף למנגנון שיאפשר חופש תנועה בין עזה לגדה. עם זאת, חשוב לנו להפנות תשומת לב לקבוצות מומחים שמפתחות הצעות שונות למנגנונים כאלה. הן מוכיחות שבעזרת נחישות, מחשבה יצירתית והקצאת משאבים, ניתן לחצות גם את ים סוף של מורכבות הסכסוך. פורסם באתר גישה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נפתלי אור-נר

    לכן, אין כל טעם בבניית תוכניות והצעות מעין אלו. על כל החושב שמדיניות הסיפוח אינה אלא סופה של ישראל לרכז מאמץ ולהיאבק בה מרות

  2. פליט בארצו

    חיבור הגדה לעזה היה רלוונטי בשנות ה – 90 לאחר הסכם אוסלו וליפני ההתפכחות של ממשלת ישראל ומדינת ישראל כיום כולם יודעים כי הסכם אוסלו (אשר היה ניסוי לא מוצלח )
    נכשל ואין שום סיבה לחבר בין רצועת עזה אשר בה שולטים כיום החמ"ס והג'יהד האיסלמי לגדה שבה לישראל יש שליטה בטחונית