חורבן הנפש

מצוין! זה מה שצריך לקרוא ביום כזה.

Amos – thanks. Can you please respond with the reference – where was the 1934 article published? is it a book chapter?
toda

עמוס שלום,
הקריאה שלך "מדלגת" על טענות מרכזיות בטקסט, ובראשה הטענה כי ה"החמרה" – כלומר שיפוט של התנהגות יהודית בקריטריונים אחרים מאלה ששופטים בהם את אומות העולם – היא פרוצדורה אנטישמית.אינני יודעת באיזו מידה אני מסכימה עם הטענה הזו של קויפמן, אך היא הופעתה במאמר בוודאי אינה מתיישבת עם הטענה שלך שהמאמר סולף על ידי הימין בישראל, מפני שהיא מועלית בדיון הציבורי על ידי אנשי הימין בצורה מאוד נאמנה לרוח המאמר.
יותר מכך – ההקדמה שלך למאמר היא בגדר "החמרה" רק שבמקום ליהדות כתנועה דתית / תרבותית, אתה מתייחס לתנועה הלאומית היהודית, אבל בדיוק בפרוצדורה שקויפמן מתאר, שעל פיה מה שמותר לאומות העולם וגו'..
אם "החמרה" עם היהדות היא פרוצדורה אנטישמית, מה דינה של "החמרה" כלפי התנועה היהודית הלאומית?

בניגוד לעמוסי לדעתו ניתוחו של קויפמן הינו אימפרסיוניסטי מובהק ואינו נוגע בבסיס המשותף של שתי התופעות שכבר אחד העם עמד עליה במאמרו על הדיאלקטיקה שביניהן.

למעשה הציונות אינה מעוניינת להאבק באנטישמיות אלא להיפך: יש לה אינטרס ברור בטיפוחה. וזאת לא רק משום משום שהנחות היסוד של הציונות והאנטישמיות זהות, אלא גם מסיבות פרקטיות. מאבק מוצלח באנטישמיות ובגזענות מאפשר ליהודים להמשיך ולהיות אזרחים שווי זכויות בארצות שבהן הם נמצאים. אבל כאשר זה יקרה, ממה תתפרנס הציונות? והרי מתחילתה אימצה התנועה הציונית את עמדת האנטישמים הקלאסים שטענו כי היהודים מהווים "גורם זר" בקרב האומות האירופיות, אומה זרה. קשה אולי להאמין, אך רוב רובם של יהודי העולם דחו תפיסה זו לחלוטין לפני השואה. לדוגמא: לוסיאן וולף מנהיג יהודי בריטניה אמר על רעיון זה ב1920: "כל חיי נלחמתי נגד דעות אלה כדעות אנטישמיות ועתה מופיעות הן כציונות." ואכן, הראשונים שתמכו בתנועה הציונית היו האנטישמים. בין שתי מלחמות העולם כוסו קירות הבניינים בערים רבות באירופה בסיסמאות "יהודים לפלסטינה" ולא ניתן היה לנחש אם צוירו על ידי ציונים או בידי אנטישמים. כיום רוב הקהילות היהודיות מצויות בכיס התנועה הציונית ובכך מסכנות את בני קהילתן מתגובות למעשי ישראל ולא לשנאת יהודים.