ההון הוא הנכבה של כולנו

היום כבר מבינים שהמדיניות הכלכלית של הממשלה היא נכבה לכל אזרחי המדינה, אבל הגיעה העת להפנים שכזה הוא גם אי-הצדק הלאומי. הקיץ בפתח, והמטרה צריכה להיות הפלת ממשלת ההון, ממשלת אויבי הדמוקרטיה ואויבי העובדים. נאום ה-1 במאי של רג'א זעאתרה בחיפה
רג'א זעאתרה

ברכות לכל הצועדים והצועדות שהלכו הערב בדגלים ולפידים אדומים בשכונותיה של עירנו היפה, בהדר ובוואדי ניסנאס; ברכות לפעילים מהכרמל ומקריית אליעזר, לכל השותפים, לכל האורחים, לכל העובדות העובדים: יחי האחד במאי, יום הסולידאריות הבינלאומי של העובדות והעובדים.

האם המחאה החברתית רלבנטית לערכים של 1 במאי? צילום: cc by-Nuclear Winter

לפני שנה, בימים ההם בזמן הזה, קבוצות רבות של עובדים מאורגנים יצאו להיאבק על זכויותיהם, לעתים רבות גם על כבודם שנרמס ברגל ניאו-ליברלית גסה של הממשלה ובעלי ההון, אבל גם של איגוד עובדים בוגדני, שייצג את שלטון ההון מול העובדים, ולא את העובדים מול השלטון וההון. 1 במאי 2011 היה רלבנטי מתמיד עבור מעמד העובדים בישראל, כמו עבור כל אזרחי המדינות שהתבקשו לשלם את מחיר המשבר הקפיטליסטי התורן. ביולי קרה מה שקרה, והשאר כבר היסטוריה.

היסטוריה, אבל לא נוסטלגיה. כי השאלה שניצבת היום בפנינו, היא האם המחאה החברתית רלבנטית לערכים של 1 במאי, למשמעות הפוליטית של 1 במאי, במציאות של ישראל 2012? אני מאלה הטוענים בתוקף שהיא יכולה להיות רלבנטית, רק אם היא תהיה חלק מחלופה אמיתית, ערכית, ציבורית, ופוליטית לאי הצדק – ולא רק החברתי – בחלקת ארץ זו.

לפני יומיים, חלק מהאנשים שנמצאים פה חגגו את יום העצמאות. אחרים ציינו את הנכבה. חלק התייחדו עם זכרם של יקיריהם שלא ישובו, וחלק צעדו לכפרים העקורים שאנשיהם מחזיקים עדיין את המפתחות של בתיהם, בתקווה שיום אחד, הם ישובו. כולנו היום מבינים שהמדיניות הכלכלית של הממשלה היא נכבה עבור כולנו, ששלטון ההון הוא הנכבה של כולנו. אבל הגיע הזמן שכולנו נבין שגם הכיבוש הוא הנכבה של כולנו, שאי-הצדק הלאומי הוא הנכבה של כולנו. הגיע הזמן שנבין שאייזנרים למיניהם ישנם לא רק בשטחים הפלסטינים הכבושים, הם מכים גם ביפו ודרום תל אביב, גם בעכו ובאר שבע, וגם באל-עראקיב שנהרס השבוע בפעם ה-37, ונבנה מחדש בפעם ה-37.

לא חלב ולא דבש זבה ארץ פצועה זו. אלא דם, יזע ודמעות של מדוכאים, של מנוצלים, של מוחלשים, של ילדים, גברים ונשים, של מיליוני אנשים מלאומים שונים, שמדברים שפות שונות, אבל כולם משועבדים, בדרך כזו או אחרת, בדרגה כזו או אחרת, לאותו שילוב של קפיטליזם וכיבוש, לאותה מערכת ניצול ונישול שמוצצת את הדם של כולנו. והדם של כולנו, כמו הדגל של 1 במאי, הוא תמיד אדום.

בקיץ 2011 למדנו שצדק הוא עניין מורכב. וכמו בכל בית ספר, חלק נשרו. חלק בחרו ללכת בדרך הקלה. והיום, רגע לפני קיץ 2012, יש לומר זאת בבירור: מי שחובר לעופר עיני – אינו רלבנטי למאבק הזה, מי שמחפש מקום ברשימה של יאיר לפיד או שלי יחימוביץ' – אינו כשיר להנהיג את המאבק הזה. לא קלה היא דרכנו, חברות וחברים. אבל היא כבר יצאה לדרך; בעוד כמה שבועות יש לנו הזדמנות להחליף את הנהגת ארגון העובדים הגדול במדינה. הקיץ בפתח, והפעם המטרה צריכה להיות גלויה וחד משמעית: להפיל את ממשלת ההון, להפיל את ממשלת הכיבוש, להפיל את ממשלת מחרחרי המלחמה והגזענות, להפיל את ממשלת אויבי הדמוקרטיה ואויבי העובדים.

לא קלה היא דרכנו. אבל כך היתה גם דרכם של העובדות והעובדים שדרשו יום עבודה של 8 שעות במאה ה-19, וגם דרכם של השחורים והלבנים שנאבקו יחד נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה בשלהי המאה ה-20. והם ניצחו!

ארוכה ומייגעת היא דרכנו. אבל אנחנו נחושים ללכת בה יחד, עובדות ועובדים, ערבים ויהודים, ישראלים ופלסטינים. ויום אחד, יחד, ננצח!

הכותב הוא חבר הוועד המרכז של מק"י

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דןש

    אבל קיצוניות אינה הדרך. לצערינו כי רב גם השיטה הקומוניסטית המבטיחה לא צלחה בלשון המעטה. מה לעשות השיטה הקפיטליסטית גברה עליה – אלא שה"חזירות" שלה הפכה להיות בלתי נסבלת. ניצול העובד ועשיית רווחים על גבו ללא מתן תמורה הולמת למאמציו – חייב להפסק. הרי בעלי ההון לא היו עושים את הונם אלמלא העובדים המסורים לעבודתם.
    העבודה המאורגנת חייבת להיות בסיס ההבטחה לשכר הולם. אבל גם אל נא תהפוך ל"חזירית". אצבע המונחת תדירות על ה"שלטר" והפעלתה הבלתי אחראית, מביאה לנזקים חמורים לכלל המשק ולסבלם של ה"מפעילים" עצמם ולבני בריתם. חייבים לציין שלמרות הפערים הבלתי סבירים – רמת החיים של כולם (כולל של אלו המוגדרים כעובדים עניים)עלתה והשתפרה לאין ערוך מאותם הימים בהם צעדנו בגאווה ודגלינו האדומים בראש ועד עצם היום הזה.
    חבל שהכותב מערב מין שאינו מינו. למרות החשיבות בהזכרת הנכבה, שארעה לערביי ארץ ישראל במהלך הקמתה של מדינת ישראל ( בעיקר בגלל מדיניות ותוקפנות של מנהיגיהם ומדינות ערב מבלי לזכות את פעילות היהודים )- אין מקום להזכירה במאמר חשוב זה שנועד להזכיר את מצב העובדים במשק והדרישה לשיפור מעמדם

  2. משה

    העם מעדיף לחגוג, וההון חוגג על גב העם…

  3. "העולם החדש"

    העוני מתפשט, האושר כמו העושר מחולק לעשירים בלבד. והעם? – כנראה ימשיך להצביע בעד מעניו.