אז מה?

שיר לסוף השבוע במדור השירה באסטה
עמיר סגל

Ugo Rondinone, Where Do We Go From Here, 1999

הזמן הזה: לא בדיוק מה שאנחנו מבטיחים
לעצמנו. נודה על האמת, אנחנו נזהרים לא
להבטיח. הניסיון מעיד שדברים שלא
מצפים להם מאכזבים פחות. ניסיון של
מי? במישור האישי יש ניסיון לשרוד
ולשרוד ולשרוד. יש רצון ליהנות הרבה
ומהר ובשקט. יש רמת חיים שלא מעט
ילדים בהודו היו עשויים לרצות. אין
הבטחות, אין חלומות גדולים, בטח שלא
משותפים. אין ציפיות לעתיד זוהר, אין
דרך גדולה ללכת בה, אין את התשוקה
לנצח ביחד. כעס גדול עולה בנו, מיאוס,
פחד בעיקר. האירוניה שלי תכסה את זה.
אני ציני מאד בדיבור. החיים האלו, אני
מדבר על עצמי, חוזר על המילה אני.
אין למה להתגעגע, אין למה לצפות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.