• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

השבט אמר את דברו

הם כבר תכננו את כניסתו המרהיבה של כוכב הטלוויזיה, את הופעתה הנוצצת של הנסיכה האדומה. עכשיו השבט הלבן עומד ומקלל מול הקומבינה האולטימטיבית של שאול מופז, שידע היטב כי אין לסמוך על קולותיהם. משה קריף חזר לימי דוד לוי
משה קריף

לא עזרו לו לשאול מופז, לא סיפורי נהלל והרפת, לא הסיירת ולא מבצעים צבאיים עלומים אפילו לא הרמטכ"לות. עם היבחרו לראשות קדימה, השבט הלבן אמר את דברו ומיד נמלט ממנו בהמוניו. כך צפה נדהם כיצד הפך נצחונו ללעג ולשנינה; שאול, אמרו הקריקטורות, חשב שמצא את המלוכה ומצא אתונות.

זו לא הפעם הראשונה שהפוליטיקה הישראלית משאירה דמויות מזרחיות שואפות הנהגה נלעגות בצדי הדרך, רק משום שהעזו להחציף פנים ולכבוש פוליטית מעוזים פוליטיים של ההגמוניה. הדוגמאות מוכרות: אביגדור קהלני עת בקש להיבחר לראשות עיריית תל אביב-יפו כמועמד העבודה, עמיר פרץ שהביט בעיניים כלות איך נמלטים  מתנועת העבודה לקדימה עם היבחרו ועכשיו מופז שעמד מופתע מול שברי הסיכוי הפוליטי כפי שהצביעו הסקרים של סוף השבוע.

שאול מופז. לא נהלל ולא הרפת (צילום: עמוד הפייסבוק של שאול מופז)

בצר לו, ארגן מופז קומבינה פוליטית ופעל מתוך ניתוח פוליטי קר וצונן שמבין כי לא התקדמנו רבה מאז ימי דוד לוי. שאול מופז למד השבוע כי מנהיגים מזרחים לדורותיהם, לפחות עד עכשיו, עדיף להם לסגור ערב תחילת העונה עם הקבוצה שמציעה את הדיל הטוב יותר – משום שכל עוד זה תלוי בקולות השבט הלבן, לא יעזרו לו ניסיונו או בכירותו וכלל לא בטוח שיישאר על המגרש הפוליטי.

אולי הגיע העת להצפין לבית שאן ולבקש את סליחתו של האיש שעשה את כל הדרך ונבעט מההנהגה רגע לפני שירש את בגין. דוד לוי, כמו מופז, היטיב לראות את המבנה הפוליטי היצוק של הפוליטיקה בישראל – שלערער אותו זה מסובך וכמעט בלתי אפשרי – והבין תמיד שכל מה שנשאר זה לנצל הזדמנויות פוליטיות, ומהר.

מול הקומבינה האולטימטיבית עומד עכשיו השבט, שלו ולמועמדיו קלקלו את החגיגה הפוליטית הצפויה, ולא מצליח להתאפק. כבר מהבוקר עומדים בכיריו ומקללים. הם כבר תכננו את כניסתו המרהיבה של כוכב הטלוויזיה, את הופעתה הנוצצת של הנסיכה האדומה שתכננה גם היא על ממשלת נתניהו. מופז, צריך להודות, בסך הכול ומתוך אינטרס פוליטי צר סידר את הסטייה ההיסטורית שעשה אריק שרון עם מפלגת המדף שהוקמה במשרד פרסום תל אביבי ומחזיר את האלקטורט המזרחי לליכוד.

בימים הרחוקים של אקטיביזם מזרחי באמצע שנות התשעים הרחוקות עת הקמנו את הקשת הדמוקרטית המזרחית, נשאנו עמנו את ההכרה לפיה המהלך שלנו מכוון אל הבכורה בחברה הישראלית, לא פחות. במהלכים תודעתיים, חקיקתיים ומשפטיים שמרנו על ההבטחה, ופתאום הגיעה השנה האחרונה ולימדה שהרפינו, שקיבלנו על עצמנו שוב את ההשלמה שאולי ההובלה המזרחית הנכספת של המקום המיוסר הזה לא תתקיים בדורנו. חלק מחברינו עמד בכיכר העיר בזמן המחאה הלבנה והלל את בכיריה, חלק אחר בחר להשתבץ שוב כמזרחי התורן במפלגה שמול מטענה ההיסטורי ונכסיה התייצבנו באומץ, ועכשיו מופז כמו לוי בשעתו סוגר את הסיפור המזרחי בליכוד, כאילו כלום.

בנימין נתניהו הוא יריב פוליטי מר שדורש התמודדות הרבה יותר רצינית מהדמויות העומדות מולו. על מנת לספק הבטחה פוליטית שתביא בשורה לציבור המזרחי בישראל, הציבור שבידיו המפתח לשינויים פוליטיים משמעותיים, צריך הרבה יותר ממי שעומד עכשיו ומקלל את הדיל.

יש מספיק זמן.

כנראה שיעניין אותך גם: