אמי זכרונה לברכה

שיר לשבת של מדור השירה באסטה
עינה ארדל

אמי זכרונה לברכה לא היתה צדקת, אלא אשה שידעה ליהנות מהחיים
וכשהיינו ילדים היתה מסתובבת עירומה עד ששטמו אותה השכנים
שהיו מציצים בהיחבא מבעד לחלונות
וכמו כן היא חשבה שמן החנויות הגדולות כדאי לגנוב,
ופעם לקחה למעני נעלי "גלי" סגולות.

אמא שלי זכרונה לברכה לא היתה עניה מרודה,
אבל כשעלתה לארץ היו לה רק מאה דולר. אחר-כך עבדה
והכירה גברים (גברים תמיד דואגים לכסף).
גם עשירה גדולה לא היתה, ותמיד נהנתה
לקנות בגדים בחנויות יד-שניה ובבזארים במחיר-מציאה.

הו, גברים,
אתם שלא מבינים את תשוקת הנשים לקניות,
את תשוקת הנשים העניות לבגדים,
גברים זוללי אוברדראפט ופחדני החובות
מתי תבינו את שורש ההנאות של הנשים
שלא היה להן מעולם דבר משלהן, שגודלו במסדרונות ובמטבחים,
והנה יש להן בעל וכסף וחדר-שינה אבל דבר לא מכסה
את התחושה שאין לך דבר, לכן

לקנות פרווה מלאכותית ולהחליף תחתונים
עם החברה הכי טובה, ולמצוא כותונת-לילה מסאטן
בשוק-הפשפשים של מדריד, לקבל מבעלך טבעת זהב עם פנינה,
אבל כשאת נעשית חולה ואצבעותייך מתנפחות, הוא עונד אותה על אצבעו,
זה לא משהו שאת יכולה להוריש לבתך, גם היא, אחרי הכל, יתומה.

מתוך הספר "שירי אהבה לימים רעים", הוצאת עם-עובד, 2008

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אלי אביר

    כי עינה ארדל לא חוששת לטגן בשמן עמוק, שמן הגהינום, פרות קדושות של אימהות, נשיות, והורות, כי ארדל כמו קסטל-בלום, חותכת מהאוטוסטראדה של הבנאלי לשבילים צדדיים מוכי גורל ונפש של הקיום האנושי

  2. שרון

    כתוב על אישה שהכרתי