• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

יומיים לבחירות במצרים

כבר עכשיו תוצאת ההצבעה בקלפיות מהתפוצות מסמנת את המגמה: המועמדים המובילים הם עבד אל מנעם אבו אל-פתוח ומוחמד מרסי
נדב פרנקוביץ'

מחרתיים ייפתחו הקלפיות בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות במצרים, אבל תוצאות ההצבעה המוקדמת בקלפיות מהתפוצות יכולות כבר כנראה להעיד על מגמה מסויימת. היום הושלמה ספירת הקולות בקלפיות מרחבי העולם כאשר הוכרזו התוצאות הסופיות של הקלפיות מסעודיה, מוקד ההצבעה הגדול ביותר מחוץ למצרים.

ההדלפה הסיטונית של התוצאות מהווה למעשה אקט של מרד נגד "סעיף 28 של ההכרזה החוקתית" שפרסמה המועצה העליונה של הצבא – סעיף הקובע כי לא תהיה כל אפשרות לערער על התוצאות הרשמיות שעליהן תכריז ועדת הבחירות המרכזית לנשיאות, שכבר הספיקה להוכיח את נאמנותה המופלגת למועצה העליונה של הצבא. הדלפות יזומות של תוצאות הקלפיות שימשו מאז המהפכה במצרים אמצעי מניעה יעיל כנגד החשש מניסיונות לבחוש בהליכים האלקטורליים.

עומדים בתור להצביע. צילום: cc by- أحمد عبد الفتاح Ahmed Abd El-fatah

בעוד שמרבית הקלפיות שנספרו בימים האחרונים מייצגות חתך אוכלוסייה שהינו בגדול משכיל יותר, חילוני יותר, ובחלקו מקורב יחסית למשטר הישן (קהילת השגרירויות), הרי שהקלפיות מסעודיה מייצגות חתך עני מאוד, שרובו ככולו מורכב ממהגרי עבודה. מאידך, קופטים (המהווים כמעט 10% מן האוכלוסייה המצרית ותומכים במועמדים חילוניים) אינם מיוצגים בקלפיות של סעודיה. הניואנסים של דפוסי ההצבעה השונים מאפשרים לחדד את רזולוציית ההתפלגויות האידיאולוגיות בחתכיה השונים של החברה המצרית –  התפלגויות שכבר החלו להתבהר במהלך השנה בעקבות תהליכי הדמוקרטיזציה (משאל העם על התיקונים המוצעים לחוקה, הבחירות לאגודות הסטודנטים ולאיגודים המקצועיים, והבחירות לפרלמנט).

הבחירות לנשיאות מתקיימות בצל הדחתם מעוררת המחלוקת מן המרוץ של מי שהיו שני המועמדים המובילים: חאזם צלאח אבו אסמאעיל (המזוהה עם הסלפים ועם האגף הקיצוני של האחים המוסלמים. הוא הודח משום שנטען שאמו המנוחה החזיקה בנוסף לאזרחותה המצרית גם באזרחות אמריקאית,  באופן המנוגד לכללי ההתמודדות); וח'ירת א-שאטר (שהיה המועמד מטעם ההנהגה המרכזית של תנועת האחים המוסלמים. הוא הודח משום שכמתנגד למשטר מובארכ נשפט בבית משפט צבאי וישב בכלא, ולכן נטען שיש לו עבר פלילי הנושא עמו "קלון" שמונע ממנו להתמודד).

הקלפיות במצרים ייפתחו ביום רביעי בבוקר, וייסגרו בליל יום חמישי. אם אף אחד מהמועמדים לא יזכה ביותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון, יתקיים סיבוב הכרעה בין שני המועמדים המובילים. לאחר שייבחר הנשיא החדש אמורה המועצה העליונה של הצבא למסור לידיו את הסמכויות הנשיאותיות בהן היא מחזיקה מאז סילוקו של מובארכ, ולאפשר את הרכבתה של ממשלה חדשה.

בינתיים, אלו הן התוצאות מן הקלפיות שכבר נספרו:

מוחמד מרסי (המועמד ה"רזרבי" של הנהגת הזרם המרכזי של תנועת האחים המוסלמים. נבחר כמועמד התנועה לנשיאות לאחר שהמועמד הקודם והפופולארי, ח'ירת א-שאטר, נפסל באופן מעורר מחלוקת כחודש לפני הבחירות):  35.2%

עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח (בתקופת מובארכ נחשב למנהיג האגף הרפורמי של תנועת האחים המוסלמים. לאחר המהפכה מרד בהנהגה המרכזית של התנועה, פתח במרוץ לנשיאות כמועמד עצמאי, והודח מן התנועה. נחשב למועמד המסמל אפשרות של גשר בין דתיים לחילוניים): 27.6

חמדין צבאחי (לשעבר נשיא מפלגת "כראמה" הנאצריסטית. המועמד המשמעותי היחיד שהשתתף במהפכה כבר מיומה הראשון. בימים האחרונים פרסמו מספר תנועות המזוהות עם השמאל את החלטתן, ה"טקטית" במידה רבה, לתמוך בו): 15.9%

עמרו מוסא (בעבר שר החוץ של מצרים ומזכ"ל הליגה הערבית. מייצג את המרכז החילוני ה"ישן" ומזוהה עם מפלגת ה-ופד שזכתה בכ-8% מהמושבים בבחירות לפרלמנט): 13.1%

אחמד שפיק (לשעבר שר וראש ממשלה בתקופת מובארכ. נחשב למועמד המייצג באופן מובהק את המשטר הישן, והמקורב ביותר למועצת הצבא. בתחילה הוא הודח מהמרוץ לנשיאות באמצעות  "החוק למניעת התמודדותם לנשיאות של בכירי המשטר הקודם", שחוקק הפרלמנט. אלא שבית המשפט העליון לחוקה ביטל את החוק בפסיקה שערורייתית למדי): 7.1%

כאחוז נוסף מן הקולות שנספרו מתחלק בין 13 מועמדים נוספים.

קשה אמנם להעריך באיזו מידה מייצגים הבוחרים שכבר השתתפו בהצבעה את כלל הציבור המצרי. אבל כאמור, השוואה של תוצאות הקלפיות מ"שאר העולם" לאלו של סעודיה מחדדת את המבט על דפוסי ההצבעה השונים:

התוצאות מקלפיות העולם, ללא הקלפיות מסעודיה

עבד אל מנעם אבו אל-פתוח: 28.4%

מוחמד מרסי: 24.3%

חמדין צבאחי: 20.1%

עמרו מוסא: 17.8%

אחמד שפיק: 8.2%

(וכאחוז נוסף מתחלק בין יתר המועמדים)

תוצאות מהקלפיות בסעודיה

מוחמד מרסי: 49.2%

עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח: 26.1%

חמדין צבאחי: 11.0%

עמרו מוסא: 7.7%%

אחמד שפיק: 4.4%

(וכ-1.5% מהקולות מתחלקים בין יתר המועמדים)

צמד הרשימות מייצג כאמור פלחים קוטביים בחברה המצרית, וייתכן שיש עוד מספר רבדי ביניים בעלי דפוסי הצבעה מגוונים. אבל דווקא בשל כך דומה שהמגמה הכללית ברורה, שהרי בשתי הקטבים זהות העולים לסיבוב השני נותרת בעינה: מרסי ואבו אל-פתוח. ראוי גם לציין שביטוים היחסי של הזרמים האידיאולוגיים בקלפיות מסעודיה מתאים מאוד לתוצאות ההתמודדויות האלקטורליות שכבר נערכו מאז המהפכה במצרים (אם נביא בחשבון את היעדרם של הקופטים מהקלפיות הללו).

התוצאות מסעודיה גם מלמדות שיש אולי שמץ של סיכוי לנצחון של מרסי כבר בסיבוב הראשון. מאידך, במקרה (הסביר יותר) של סיבוב שני צפויים כל מי שהצביעו בסיבוב הראשון לטובת מועמדים חילוניים להעביר את תמיכתם לאבו אל-פתוח, משום שתפישותיו בנושאי דת ומדינה נחשבות כאמור למתונות יחסית. בנוסף, הצבעה חילונית לאבו אל-פתוח תכוון למנוע הגמוניה של הנהגת האחים המוסלמים במוסדות השלטון הנבחרים, לאחר שכבר זכתה לכוח עצום בפרלמנט. הנתונים מרמזים אם כן שסיבוב שני בין אבו אל-פתוח למרסי עשוי להיות צמוד למדי, עם יתרון מובנה לאבו אל-פתוח. כתוצאה מכך תהיה חשיבות מיוחדת למוטיבציה של המחנות להגיע אל הקלפי.

סיבוב שני בין מרסי לאבו אל-פתוח עשוי גם להחריף את השסעים שנתגלעו בשנים האחרונות בתוך תנועת האחים המוסלמים, והוא אף טומן בחובו נופך של יריבות אישית חריפה. בעוד שמרסי הוא האיש בהנהגת האחים המוסלמים המזוהה יותר מכל עם מסורת ה"נעשה ונשמע" שלה ועם מבנה ההירארכיה הריכוזית והמסורתית שהיא מייצגת, אבו אל-פתוח היה כאמור מנהיג הזרם הרפורמי של התנועה. הוא חלק על הקו האידיאולוגי של הנהגתה, הורחק ממוקדי הכוח שלה, ביקר קשות את התנהלותם של מרסי וחבריו להנהגת התנועה בתקופה שלאחר נפילתו של מובארכ (במיוחד על רקע ההבנות הבלתי רשמיות שלה עם המועצה העליונה של הצבא), הביך את ההנהגה בכך שהעניק בעצם נוכחותו גושפנקא ל"כנס צעירי האחים המוסלמים" אשר הוחרם באופן מוחלט על ידי ההנהגה (בכנס גיבשו פעילים של התנועה הצעירה יוזמה מפורטת לדמוקרטיזציה של מוסדות תנועת האם; הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של האחים המוסלמים בה גורמים מתחתית ההירארכיה של התנועה קראו תיגר גלוי על דין מוסדותיה), הכריז על מועמדותו העצמאית לנשיאות, בניגוד לעמדת משרד ההדרכה של התנועה, ולבסוף הודח מהתנועה בבושת פנים על ידי מרסי. הוא מגלם בדמותו את השאיפה "לפתוח" את תנועת האחים המוסלמים ולייצר הידברות ושיתוף פעולה עם זרמים אחרים בחברה המצרית, דתיים כחילוניים. ניצחון שלו עשוי להתפרש כ"סכום כל הטעויות" של הנהגתה הנוכחית, ולחולל זעזוע עמוק בתנועה. ואילו ניצחון של מרסי יהפוך אותו, בפשטות, לאיש החזק במצרים: נשיא המדינה, מנהיג הסיעה שכמעט וחולשת על הפרלמנט, והאיש מספר אחד בתנועה החשובה ביותר של העולם הסוני.

פורסם בבלוג "מה קורה כאן?!"

כנראה שיעניין אותך גם: