מעל הגֵּב מקנן עיט

זוג עיטים ניציים נדירים התגלו בנחל קינה לפני כמה חודשים, קיננו והולידו גוזל. המטיילים באזור, רשות הטבע ושומרי טבע מערד הסמוכה התגייסו לאפשר לו מרחב מחייה הולם. דב פוניו תוהה האם היעלמות השלט שהוצב במקום קשורה לשדה בריר
דב פוניו

מעל במה העוסקת בחברה, בפוליטיקה ובזכויות אדם, אפשר ואף רצוי להעלות סוגיות של צדק סביבתי. המונח "סביבה" מכיל בתוכו אבנים, מים, צמחים, חיות וגם אנשים, כאשר השאיפה לתת לכל אלה לחיות זה עם זה בהרמוניה המושתתת על צדק. בפברואר השנה התגלה על מדף סלע חבוי במצוקו של נחל קינה (דרומית לערד) קן שנבנה על ידי עיט ניצי. כמה ימים לאחר מכן הוטלה שם ביצה ונקבת העיט החלה לדגור עליה. היתה זו חדשה רבת עניין בקהילת שומרי הטבע.

עיט ניצי – עוף דורס בעל מוטת כנפיים של 180 ס"מ – היה נפוץ בישראל בעבר, אבל בימינו הוא בסכנת הכחדה וקיימים פרטים אחדים בלבד. שימוש ברעלים בחקלאות, בחוטי מתח גבוה, בכלי טיס רועשים – אלה גרמו לצמצום תחום מחייתו (זוג עיט ניצי זקוק לשטח מחיה עצום בממדי ארצנו הקטנה). בין מגלי העניין בקינון העיט היו רשות הטבע והגנים וגם אחדים מקהילת ערד – אלה הרואים חשיבות בשמירה על קשר עם המדבר הסובב את העיר מכל עבר ורואים בדאגה את השטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים משנה לשנה.

נחל קינה מתחיל ממש סמוך לערד ופונה דרומה, שם הוא מתחבר לנחל חימר. תחילה עומקו רדוד, אך אחרי 8 ק"מ הוא פותח קניון של ממש, ונוצר מפל שבחורף זורמים בו מי השיטפונות. בתחתית המפל יש גב ענק בו נאגרים מים שנשמרים במשך כל השנה (סביר להניח שהוא מוזן על ידי נביעה תת-קרקעית). במצוק זקוף מעל הגב הזה קבעו השנה זוג העיט הניצי את קנם והחליטו לגדל את גוזלם.

המקום מרשים ביותר: קירות סלע אנכיים, בריכת מים לטבילה, דרך שיירות שבימי קדם הלכו בה אבותינו (דרך אדום המקראית). עד 2004 המקום היה מוכר למעטים. באותה שנה אומץ האזור על ידי כמה מאנשי ערד, והודות להם סומנו שבילי הליכה גם לגב קינה: מסלול הליכה מיוחד בן חמש שעות, שעשה לו שם בין מחפשי האטרקציות מכל קצווי הארץ. בחול המועד פסח, לפי הערכה זהירה, עברו 3,500 מטיילים בחניון מוסא בדרכם לנחל קינה.

מכיוון שהיה ברור כי בפסח יוצף האזור מטיילים, שבוע לפני החג התקיימה התייעצות בין פקח רשות שמורות הטבע לבין כותב שורות אלה והוחלט כצעד מונע להעתיק את השביל המסומן שעבר מעל הקן למרחק ביטחון – זאת על מנת למזער נזק שלל הפרעה אפשרית לעיט ולגוזל שבינתיים בקע מהביצה. במרחק מה לפני הקן הוצב שלט המתריע לנהוג באיפוק ולא להקים רעש. אוהבי הטבע בערד התנדבו להתייצב במקום מדי יום ולהסב את תשומת לבו של הציבור לכתוב בשלט. בנוסף, רשות הטבע דאגה לפקח מיוחד שהוצב במקום תצפית מצויד בטלסקופ, גם הוא ביקש שקט והזמין את המטיילים לתצפת על הקן, העיט והגוזל.

סיפור העיט נודע גם לערוץ 2 והם באו, צילמו ושידרו באמצע ימי החג, אך למרבית המטיילים היתה זו הפתעה. עם זאת, שביל המעבר לא נותק והמטיילים יכלו להשלים את הטיול בלא הפרעה. היתה זו דוגמה של היערכות נכונה למען שמירת טבע, שנולדה כתוצאה של חיבור בין הממסד לקהילה. כמעט מושלם. חבל שסופו של הסיפור באקורד צורם. יומיים לאחר חול המועד אני מגיע לבקר את הגוזל, ומוצא ששלט ההתרעה נעלם. בעודי תוהה, מגיע פקח רשות הטבע ומודיע לי שהם פירקו את השלט כי "מוטב שהמטיילים לא ידעו שיש שם קן של עיט ניצי וגוזל". קשה להבין למה למנוע מאוהבי טבע מידע מיוחד כזה – מה גם שבימי החג עברו שם אלפי אנשים ולא נגרם לציפור נזק.

מי שטורח לנסוע בדרך-לא דרך עד החניון של מוסא ומשם ללכת בשביל הרים עוד שעה,  הוא לבטח לא ישאף לגרום נזק לגוזל. או, אולי, לשונות רעות יציירו את התמונה הזו ממש אחרת: מאז שנת 2000, רשות הטבע (גוף ממשלתי כפוף למשרד להגנת הסביבה) לא ראתה בסביבת נחל קינה ערך טבע מיוחד ולכן היתה מוכנה לאפשר את הפיכת השטח שסביבו למכרה פוספטים בעתיד (המכונה שדה בריר). השדה גובל בנחל קינה, ואם הוא יאושר במשך 40 שנה עתידים להפיק ממנו 65 מיליון טון פוספט. אולי מישהו אי שם חשב שהחשיפה התקשורתית הרבה שנחל קינה זכה לה בגלל העיט הנדיר וגוזלו, איננה הצלחה כל כך גדולה. למה לתת יד לפרסום כזה, כאשר  לאחר אישור המכרה הכלים הכבדים יהפכו את כל הקרקע עד לעומק של 40 מטר במרחק קטן מגדת נחל קינה, יעשו רעש אימים, פיצוצי העומק יזעזעו את המצוק עליו בנוי הקן.

ואז מישהו חצוף עלול לקום ולומר: חברה, תחליטו. או שאתם יודעים שיש כאן ערכי טבע – וזה ראוי מאד לשימור ולהגנה, או שעובדות אלה נעלמו מכם.

שכחתי להוסיף על העיט הניצי. במחקרו של ד"ר יוסי לשם, צפר מומחה, נכתב כי כדי "להרגיש טוב בבית" זקוק זוג עיט ניצי לטריטוריה של 40-70 קמ"ר. נראה אם כן שזוג העיטים יצביע ברגליים נגד מכרה הפוספטים בשדה בריר.

אבל אפשר כמובן שהסרת השלט מקורה בסתם שיקול דעת מוטעה. לעיט הניצי הפתרונות.

***

לסיפור סוף עצוב. עברו ימי החג, זרם המטיילים יבש. לפני כמה ימים הגוזל נמצא מת בקן. בינתיים סיבת המוות לא ברורה. האם יחזרו ההורים להשתמש בקן עם בוא החורף?

הכותב הוא פעיל סביבתי, מייסד קבוצת קשר ערד-מדבר יהודה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. לקסי

      אם תדע את סיבת מותו של ניצי-פיצי, הודע בבקשה