מצאו את מי לשחוק

הקיצוץ בתקציבי הרווחה בו החל נתניהו ב-96' נמשך עד היום. עכשיו האוצר שוב מתכנן להעלות את המע"מ ולערוך קיצוצים שיפגעו במי שהכי קל לפגוע בהם. איציק ספורטא חיפש ולא מצא כל סימן לתכנון העלאה במס הישיר, מהנמוכים במדינות המפותחות
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

בשנת 1999 פרסמתי מאמר בגלובס שנפתח במילים: "התחיל ריטואל התקציב. מצבנו קשה, אומר שר האוצר. צריך לקצץ בתקציב, אומרים חכמי הכלכלה. כל כך הרבה חכמים, כל כך מעט חוכמה". כמובן שהמאמר נכתב בקונטקסט של אותה שנה, לפני הקיצוצים המאסיביים בתוכניות חברתיות וקצבאות מצד אחד וקיצוצי מס לחברות ויחידים שהמשתכרים שכר גבוה של השנים 2002 ו-2003 מצד שני. אבל גם בלי הקונטקסט ברור שהדרך היחידה שמכירה ממשלת ישראל היא העלאת מיסים עקיפים וקיצוצים בתקציבי רווחה כולל קיצבאות. תמיד, לא משנה אם המצב הכלכלי טוב או רע, יימצא הטיעון שממריץ את הממשלה לנקוט במדיניות מרסנת ובפגיעה במי שנפגע כמעט תמיד ממדיניות הממשלה.

מס. הדרך היחידה שמכירה ממשלת ישראל היא העלאת מיסים עקיפים וקיצוצים בתקציבי רווחה כולל קיצבאות. עיבוד: cc by-401K

מה שהכי מאכזב הוא שבשנתיים האחרונות סוף סוף הבינו גם באוצר שהחנקת התקציב לנושאים חברתיים הוא בעייתי ועל כן צריך להשקיע יותר, ראו הכלל הפיננסי, שוב לאחר שנים של קיצוצים, אבל גם זה נעשה בדחילו ורחימו כאילו יש פה איזה מעשה נועז. סך הכל מה שנעשה היה להחזיר לחלק מהמשרדים את הקיצוצים שנעשו בתחילת העשור. יש לזכור, ההוצאות החברתיות בישראל דומות להוצאות החברתיות בארה"ב ומעט יותר משתי מדינות מפותחות נוספות. בכל שאר המדינות המפותחות ההוצאה גדולה הרבה יותר, ונעה בין 60 ל-120 מיליארד שקל יותר מאשר כאן. והנה, עם הסימן הראשון של קשיים, כמו ירידה מסוימת בגביית מיסים והאטה כלכלית לא ממש גדולה, מתעוררים המקצצים מרבצם ומחדשים את פעילותם. פעילות שהתחילה ב-1996 בקיצוצים של ראש הממשלה נתניהו ונמשכת באופן כזה או אחר עד היום.

אז מה יש לנו הפעם? ברור שחלק ממה שנזרק לאוויר לא יתבצע, למשל מע"מ על ירקות ופירות, אבל מהתבוננות ברשימה שהוצגה בגלובס ברור שמי שישלם את המחיר הם אותם אלו שתמיד קל לפגוע בהם. שימו לב, שבכל ההצעות אין שום דיון בהעלאת המס הישיר. רבים יאמרו גם ככה המס על העבודה גבוה מדי, אבל ראו זה פלא: בדו"ח שפורסם לאחרונה נמצא שהמס על עבודה בישראל הוא אחד הנמוכים מבין המדינות המפותחות.

השוואת שיעורי המס על שכר בישראל לעומת מדינות ה-OECD

מלבד בקטגוריה אחת, בישראל המס על עבודה שכולל מס הכנסה ותשלומי ביטוח לאומי של עובדים ומעבידים נמוך בישראל בהשוואה לממוצע במדינות האחרות, כמובן שחלק מזה הוא התשלום הנמוך מאוד של מיסי ביטוח לאומי על המעסיק. כמובן שהמס העקיף בישראל הוא בין הגבוהים ביותר, אבל כידוע צריך לתמרץ את העסקים והמבוססים, ועל כל השאר אפשר לדרוך.

בכלל, מעסיקים בישראל נהנים ממיסים נמוכים הן על עובדיהם והן על חברותיהם. המס אחרי השינוי האחרון הוא 25% והיה 35% לפני כעשור, כמו כן צריך לזכור שחברות ישראליות רבות נהנות משיעורי מס של שישה ושבעה אחוז על פי הגדרות מהגדרות שונות, ובכלל המס האפקטיבי הממוצע של חברות בישראל הוא 20%. בנוסף אין המעסיקים שותפים לתשלום מס על בריאותם של העובדים, מה שנקרא בעבר מס מקביל, שבוטל. שלא לדבר על תעשיית תכנוני המס המשגשגת במקומותינו.

אז בתוכניות שפורסמו יש נגיעה מינימאלית בחברות העסקיות,קיצוץ בתקציבי המדען הראשי של 250 מיליון שקל ומיליארד נוסף בהטבות מס בחוק עידוד השקעות הון. הדבר המגוחך ביותר הוא תקציב הביטחון שם מדובר על דחיית תוספת תקציב, זאת אומרת שהתקציב יעלה, אבל לא כמו שחשבו שיעלה. בעוד תקציבים רבים נמצאים בתת מיצוי תקציב הביטחון בפועל, פעמים רבות, גבוה מזה שהוקצב. כל היתר כמובן יבוא ממקום אחר. המקומם ביותר הוא מה שנקרא שחיקת קצבאות, מצאו את מי לשחוק.

ההתעקשות להיות יותר קתולים מהאפיפיור גם היא קצת מעצבנת, השנה החליטה הממשלה שהגירעון יהיה 2% ויש הטוענים שהוא יגיע ל4% או 3.5% במונחי הכלכלה העולמית של היום זה ממש לא הרבה. בשנה הבאה, דרך אגב, הייתה כוונה שהגירעון יהיה 1% אחד בלבד, מה שכמובן אף אחד לא מצפה שיקרה. גם בנוגע לחוב הלאומי ברור שישראל היום היא במצב סביר.

אפשר להאריך בדיונים השוואתיים ואחרים, אבל אין טעם לרדת לפרטי פרטים. אם מדינת ישראל העשירה שיש בה עוני מחפיר, אי שוויון מדהים, ושחיקה מתמדת בשירותים החברתיים רוצה להמשיך במצבה, הרי שברור שהמדיניות המוצעת היא היחידה האפשרית. לעומת זאת, אם אנו רוצים במינימום מדינת רווחה אזי יש צורך בשינוי עמוק, שכולל מעורבות אזרחית ומדינתית בכלכלה – לא רק כצרכנים אלא כבני אדם אוטונומיים, כך שצריך לשנות לא רק את המדיניות אלא גם את האופן בו פועלת הכלכלה. השאלה האם אנו רוצים בכך? והאם אנו מוכנים להקים את המנגנונים והמוסדות שדרכם זה יבוצע? אם לא נעשה זאת, הרי שאנו נידונים לדיונים מעגליים שלא ממש ישנו את המצב.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יפה

    אחרי שנתיים מישהו זוכר באילו שיטות נלוזות מעבירים תקציב בארץ? קודם כל נתניהו משתמש ככלי משחק באמצעי התקשורת ומציג תקציב דרקוני שפוגע אנושות בכל מי שבעשירון התשיעי ומטה. אז מגיע קול זעקה מהעם ונציגיו ה"חברתיים" בכללם האתר הזה , מפלגת שס ועוד פוליטיקאים "אחראיים". לאחר מכן נתניהו מרסן את המכה והפלא ופלא – "יוצא מלך". לא רק שהוא לא פגע באוכלוסיות החלשות , הוא אפילו עזר להם , כנראה אין ראש ממשלה חברתי ממנו.
    אל תשכח ש2013 היא שנת בחירות…

  2. פרידריך

    לבעלי שכר ממוצע, כלומר לבני מעמד הביניים.

    כן, מעמד הביניים משלם פחות מיסוי ישיר בארץ. זה נכון, השאלה אם לקחת מהם עוד זו חוכמה גדולה.

    אגב, המיסוי על העשירון העליון גבוהה ממוצע הOECD ודומה למיסוי בפינלנד ודנמרק.
    מס החברות זהה לזה אשר קיים בפינלנד ודנמרק גם כן. כך שזו לא הטבה.

  3. יפה

    הכל הרי משחק ציני בתקשורת. לשמחתי התרגיל לא עשה בינתיים הדים אבל אין ספק שמקורבי ראה"מ עוד יתרפקו רבות על רגישותו החברתית של נתניהו.