הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
כמו עצם בגרונה של העיר הלבנה
ההפגנה שלשום בשכונת התקווה, שהפכה למפגן של אלימות ותסכול כנגד אוכלוסיית הפליטים בעקבות ההסתה של חברי כנסת, היא אירוע היסטורי בהווה. האירוע הזה מסמן רגע פוליטי, קרע במציאות שדרכו אפשר לראות בבהירות את מנגנוני הדיכוי הכלכליים, החברתיים והפוליטיים בישראל בהקשר הגלובאלי שלהם, אבל גם את ההפרדה המוחלטת בין שיח זכויות האדם בישראל לבין המאבק לצדק חברתי.1
בעיניי, המצב מורכב מאוד ולכן אני רוצה להתייחס רק לחלק מסוים מהאירוע הזה – הביקורת, שחלקה מוצדקת ומובנת, הפכה להשתלחות בתושבי השכונות. תוך כמה שעות בתקשורת ההגמונית וברשת, אבל גם בתקשורת האלטרנטיבית, חזרו תושבי שכונת שפירא והתקווה להיות אותם "הצ'חצ'חים האגדיים", "האספסוף", ה"עדר" הגזעני והאוכלוסייה ה"ברברית" והאלימה ש"איבדה צלם אנוש". ההסבר העיקרי שניתן לאלימות של אותו לילה קשור לגזענות של אותו "עדר" אלים.
אז קודם כל שיהיה ברור: אכן ההסתה הגזענית של חברי הכנסת הפאשיסטים והפופוליסטים הובילה לפרץ אלימות גזעני וקשה ביותר. ניפוץ החלונות, וההתקפה של מבקשי המקלט, ביניהם נשים וילדים, מפחידים ומסוכנים מאוד ודורשים התגייסות אמיתית לפעילות כדי לשנות את המצב שהוביל לקיצוניות הזאת. ובדיוק עליו אני רוצה להתעכב. משום שלא ניתן להבין את אירוע האלימות הזה מבלי להבין את ההיסטוריה של הדיכוי של האוכלוסייה המזרחית ובכלל, הקשר בין הדיכוי השיטתי הזה לבין מלחמת האזרחים של היהודים והפלסטינים מאז 1948, והדיכוי הכלכלי, החברתי ופוליטי הספציפי של המזרחים בעיר תל אביב.
האלימות ביום רביעי היא תוצאה של ייאוש, חוסר אונים, פחד וכאב עמוקים מאוד. אלה חלק מדיכוי שיטתי של תושבי דרום העיר, שמלבד היעדר שירותים חברתיים, סובלים בשני העשורים האחרונים בעצמם מגירוש על בסיס כלכלי בעקבות הג'נטריפיקציה ועליית מחירי הנדל"ן. שכונות הדרום מתוקצבות פחות, ילדיהן מוסללים לבתי ספר מקצועיים והפרטת השירותים המדינתיים בשני העשורים האחרונים פגעה בהן פגיעה קשה עוד יותר מכיוון שהם גם נפגעים מהפערים הכלכליים הקיימים בעיר תל אביב ומהיעדר של תמיכה קהילתית. יותר מהכול, תושבי דרום העיר מפריעים לעיר הלבנה המבקשת להיות המטרופולין האירופאי המדומיין. אלו הם מבקשי המקלט של שיטה כלכלית ניאו-ליברלית שהפכה את בתיהם לנדל"ן ואת השכונה, התרבות והחיים שלהם להפרעה במרחב, ושבעקבות השינויים הללו עליהם לעזוב גם שכונות הדרום.
ממשלות ישראל מטפחות היעדר מכוון של מדיניות הגירה – הן לגבי מהגרי עבודה והן לגבי פליטים ומבקשי מקלט.2 היעדר המדיניות מאפשר לממשל ולתאגידים גמישות מירבית בעיצוב שוק העבודה בישראל. מצד אחד, שליטה בסכסוך עם הפלסטינים דרך איסור או אפשור של העסקת פלסטינים מהשטחים, ומנגד שליטה על שוק העבודה בתוך ישראל, תוך הפרטה שיטתית ויצירה של מוסדות כמו עובדי קבלן. כך מתקיימים במקביל ייבוא מהגרי עבודה על מנת לנהל את הסכסוך מול הפלסטינים, והימנעות מקביעת מדיניות מוסדרת לגבי התאזרחות. ממשלת ישראל לא רוצה להתעסק עם פליטים ומבקשי מקלט, בגלל שמאחורי המילה פליט מסתתרת דמותו של הפליט הפלסטיני. לכן, היא קוראת למבקשי מקלט "מסתננים" ומבקשת להפוך אותם לסיכון בטחוני ולכלוא אותם במעצר מנהלי.
ממשלת ישראל ועיריית תל אביב אחראיות באופן ישיר למצוקה הקשה של תושבי דרום העיר – תושביה הוותיקים ותושביה החדשים, מבקשי המקלט. חברי הכנסת וראש הממשלה אחראים באופן ישיר להסתה לגזענות כלפי מבקשי המקלט.
אני יודעת מה תגיד עכשיו הקוראת שקראה למפגיני יום רביעי "אספסוף". היא תשאל מה עם האחריות אישית ומוסרית של משתתפי ההפגנה. היא תאמר שלא ניתן להצדיק את ההתנהגות הזאת בסיבות מבניות. היא תאמר שאי אפשר לעשות תחרות על סבל. היא בטח צודקת.
אבל אני חושבת שעמדה פוליטית שהיא גם נכונה ערכית וגם נכונה אסטרטגית לזמן האפל הזה, היא כזו שתומכת בסולידריות בתושבי השכונות ובקהילת מבקשי המקלט. עמדה כזו לוקחת ברצינות את הפחד, החרדה והפגיעה שחווים תושבי דרום העיר מהיעדר הזכויות ואפשרות הקיום בכבוד של קהילת מבקשי המקלט, ורואה בפגיעה הזאת המשך של מדיניות דיכוי של הציבור המזרחי. עמדה כזאת דורשת סולידריות ומאבק משותף על חלוקת משאבים צודקת ומתן זכויות לתושבי העיר, תוך הכרעה על מסגרת של מדיניות הגירה ברת קיימא, גם אם זאת הכרעה זמנית.
חברי הכנסת המסיתים והגזעניים אינם מייצגים את שכונות הדרום, ואינם מהססים לפגוע במרקם החברתי העדין ובמנהיגות הקיימת בשכונות הנאבקת מאבק פלורליסטי ודמוקרטי לשינוי חברתי בשכונות הדרום. יש מנהיגות בשכונות, זאת גם המנהיגות שיכולה להוביל את המאבק החברתי בישראל ולהעביר אותנו, את כולנו, דרך הימים החשוכים והאפלים האלה של הפרד ומשול, גילויי השנאה, הייאוש והתסכול. במקום להתרחק, זה הזמן לעצור את גלגל הדיכוי וההפרדה בין הקהילות ולבוא להקשיב ולהיות שותפים.
————————
1 המחקר הנוכחי של ניסים מזרחי מהמחלקה לסוציולוגיה בתל אביב עוסק בדיוק בנושאים הללו.
2 אדריאנה קמפ ורבקה רייכמן מבהירות את הנושא הזה בספר "עובדים וזרים" שכדאי לקרוא.
הכותבת היא פעילה חברתית, דוקטורנטית באוניברסיטת פרינסטון
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
לא יודע למה אבל מאד מטריד אותי הפער בין התדמית לבין המציאות שבא לידי ביטוי גם בטור הזה. מסלאווי שמה בשכונת התקווה כאילו מאז ומתמיד הכל היה אותו דבר ועדיין אנחנו מחכים לשבת לראות את בן-טובים מבקיע. אנחנו כל זמן מדברים מזרחים אשכנזים על שכונות הדרום כאילו שום דבר לא השתנה ושום דבר לא משתנה אף פעם. אני לא בטוח לגבי התקווה (קרובי המשפחה שהיו שם מזמן ברחו וכנל קרית שלום)אבל במקרה של שפירא וקרית שלום אני יותר בטוח: אנחנו מדברים בסמלים, תמיד בסמלים. כאילו השכונות האלה לא הוצפו בעליה רוסית ודוברת רוסית כבר בשנות התשעים ואחר כך בנו בהם בתים משופצים ויקרים ואפריקאים ולא ישראלים אחרים שכבר גרים שם 15 שנה ומעלה וכל זה לפני שהגיעו האריתראים והסודנים.
כדי שלא יאשימו גם אותי במשחק בתדמיות הלכתי לבדוק בלמ"ס ולשמחתי אני קצת יודע איך לחטט שם ובכל זאת לא הצלחתי להשיג מידע מהימן על המוצא האתני של תושבי שכונת שפירא וזה נכון גם לגבי קרית שלום.
הקורבנות האמיתיים של ארועי דרום תל-אביב הם התושבים הותיקים המזרחים ברובם ומהגרי העבודה האפריקאים. אלה ואלה סובלים מעוני ומצוקת חיים כפוים ומכוונים שמטרתם הפלת שכונות הדרום למעמד של נדל"ן זול לטובת מהעמד הגבוה שרובו אשכנזי. התשקורת האשכנזית-ציונית מיהרה לצבוע את תושבי דרום ת"א כאספסוף גזעני, שכל מעיניו הם פגיעה במהגרים השחורים החיים בקרבם. למעשה את זעמם המוצדק של תושבי דרום ת"א הותיקים – בעיקר על הפגיעה המתמשכת באיכות חייהם ועל הפשיעה שם – ניצלה חבורת פוליטיקאים אופורטוניסטים פשיסטים. הפוליטיקאים הללו, בעצם חבירתם המתוקשרת לפגיני דרום ת"א, סיפקו לתשקורת הישראלית עוד "הוכחה" לאשמת המזרחים שחיים עשרות שנים בשכונות העוני של דרום ת"א.
לא מאשכנזים גזענים נקבל הטפת מוסר ולא מהאולטרה גזענים שבצפון העיר ובתשקורת הישראלית נקבל ציון על "גזענות".
נועם א"ס, תגובה בארץ האמורי: "כרגע אני לא מסוגל לחשוב על שום דבר חוץ מלקלל איחרב ביתאכ אלף פעמים את חולדאי: הקשר בין ריסוק מחנות האוהלים וההצטרפות העכשווית והזחוחה שלו לקמפיין הגירוש הוא הרבה יותר מסתם עניין של אידיאולוגיה או מדיניות: האחד (פירוק האוהלים)[במאהל לוינסקי] הוביל ישירות לשני (קמפיין הגירוש) – או לכל הפחות איפשר אותו".
חולדאי אימץ במלואה את תכנית אין פרטנר של ארכי פושע המלחמה אהוד ברק. חברי הכנסת וראש הממשלה אחראים באופן ישיר להסתה לגזענות כלפי מבקשי המקלט. מי נתן את ההוראה להעביר את המהגרים ממתקן הכליאה סהרונים באוטובוסים מלאים הממומנים ע"י משלם המיסים דווקא לתחנה המרכזית בת"א?
כל דיבור על סולדריות ועל מאבק משותף ועל לבוא ולהקשיב מתעלם מהמסה הקריטית של המהגרים בשכונות. השיח שהתדרדר לאחוז הפשיעה של המהגרים לעומת זה של כלל האוכלוסיה מטרתו העיקרית להשתיק ולהכחיש את השיח הטוען שגם אילו לא היה מתבצע אף לא פשע אחד, גם לו כל המהגרים היו מלאכים ממש, עדיין ריכוז כה גדול של מהגרים דווקא בשכונות הוא דבר בלתי נסבל. מי שמתעלם מזאת הוא שותף מלא לאלימות שהייתה ושעוד תהיה אם לא יימצא פתרון מיידי כלשהו, היות וברור לכל בר בי רב כי ריכוז כזה – בהינתן אופיו של המשטר הציוני – יוביל בהכרח למעשים כאלו.
אין לבוא בטענות אל אף אחד מבין תושבי השכונה. הדיבורים של המהגרים, לפחות אלו המצוטטים תדיר בתקשורת, הינם קופי פייסט, באנגלית או בעברית רהוטה, של דוברי ומשפטני ארגוני הסיוע לפליטים. כל מהגר נהייה מומחה לזכויות הפליט ולאמנת ז'נבה, כל מהגר בא ודורש(!) את זכויותיו לכאורה. כל מהגר מיתמם ולא מבין מדוע לא רוצים אותו אישית, לא חלילה קולקטיבית, ומה הוא עשה רע? רק רוצה לעבוד ולהתפרנס, כמו כולנו. הניצול של ארגוני הסיוע לפליטים לצרכיהם הפוליטיים גדש את הסאה כאשר מאות מהגרים שותפו בהפגנה למען מה שמכונה דמוקרטיה בשיח הציוני ונשאו שלטים של תנועת חד"ש ומרצ. מה חושב לעצמו תושב שכונה כאשר הוא רואה כי כל מטרת ארגוני הסיוע היא להנציח את המצב בזמן המו"מ שאינו נגמר ולא ייגמר לעולם בין בגצ וארגוני הסיוע לבין הפורעים הציונים בממשלה הציונית?
במצב כיום, לאחר שהנזק נעשה, אין לדבר על סולדריות ועל שיתופי פעולה עתידיים ועל פתרונות אידאליים שמימושם אינו נראה באופק. יש להוציא ומייד את המהגרים מהשכונות ולהעביר אותם לכל מקום אחר, למשל לצפון ת"א. התנגדות לכך משמעותה היחידה אי מניעת פשע, בידיעה כי האלימות תימשך. זה מה שרוב תושבי השכונות דורשים. לאחר מכן יישבו להם יחדיו ארגוני הסיוע ואלי ישי ויחליטו האם מדובר בפליט או במסתנן.
מי שלא רצה את אלי ישי בתור שר הפנים יקבל את בן ארי בתור ראש ממשלה. במקום לחשוב על הפתרון הטוב ביותר כדאי להתחיל לחשוב על הפתרון הכי פחות גרוע, שנאמר: תפסת מרובה לא תפסת.
מסתבר שהמרחק הפיזי והשיטתיות האקדמית עוזרים לכתיבה. כך כותבת יעל מסטנפורד הרחוקה על הנעשה בתל-אביב: "תושבי דרום העיר מפריעים לעיר הלבנה המבקשת להיות המטרופולין האירופאי המדומיין".
אין זה חדש, לקוראי "העוקץ", שהימין מנסה לפסול ולמחוק מהתודעה את ההבנה לצרכי הזולת. הימין גם מתכחש לעובדה שבורידי כל אדם זורם דם אדום. לשם כך מפתח הימין כלים חדשים, או מעתיק אמצעים ישנים [מגזענים נודעים] להפחדת האזרחים.
אחד הכלים הוא ה"איום".
בזמנו מכרו ציונים –חבריו של "המלך ביבי"– לג'ורג' וו בוש [שקנה בשקיקה] את ילקוט הכזבים ש"לסדאם חוסיין נשק אב"כ להשמדה המונית". עכשיו הם מוכרים את "האיום האיראני" שנראה שאיראן תפתח נשק גרעיני.
לגזענינו עוד כלי חדש-ישן — ההסתה הגזענית נגד 'מסתננים שחורים', שפשוט הועתקה מגרמניה הנאצית ו/או ממשטר האפרטהייד. [בגרמניה היתה השנאה ליהודים אחד מכלי השליטה של הפשיזם בעניי המדינה. בדרום אפריקה — שבעקבות האפרטהייד שלה מחוקקת ישראל — אויבי הלבנים היו השחורים].
אצלנו, עכשיו, מתחרה דוברת הכזבים של דו"צ ב"לבנון השנייה" עם דוברי "כהנא חי" בליכוד וב'איחוד הלאומי' על התואר "מי יצליח ללכוד יותר לומפן ברשתו הגזענית". זאת בו בזמן שההון אומר לשלטון: תנו לסודאנים ולפליטי אריתריאה רשיונות עבודה, הם עובדים עבורינו בזול, בגלל מצבם…
בואו נעבור מיעל ברדה בפרינסטון שבניו ג'רסי לשירי קרבס בסטנפורד שבקליפורניה.
"הארץ" הביא לנו את סיכום מחקרה של הדוקטורנטית שירי: "322 עתירות הוגשו אך בג"ץ לא הורה לשחרר אף עציר מנהלי"
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1716344
שירי ראיינה שופטי בג"ץ בדימוס והיא כותבת על מצוקתם הגדולה של השופטים "העליונים" ומוכיחה במחקרה את שידענו: ש"בג"ץ מתייצב באופן גורף לצד המדינה, ולא מתערב בהחלטות השב"כ."
* שופט "עליונאי" אחר הודה באשמה בעילום שם: "לא אהבתי לשבת בתיקי מעצרים מנהליים"… ולמרות השכלתו במשפטים ובצדק, עשה זאת כי לדעתו "זה [ז.א. הכיבוש] הכרחי לטובת העם והמולדת".
** "עליונאי" אחר [בדימוס, כמובן] הסכים להודות (לאחר שנים של קבלת שכר הענישה) ש"כל האתוס שלי כשופט הוא שיש שני צדדים. אבל אני צריך כלים וזה חסר". כך הוא המשיך עד גיל הפנסיה…
*** עליונאי" נוסף המציא ההגדרה סטירית: הוא הסביר שהשופטים מנסים להקנות לדיון בעתירות העצורים המנהליים "ארומה של הליך פלילי".
"ארומה" של משפט צדק, ללא צדק, זו ההתמחות של "העליונאים" וממשלות ישראל. זה כמו ארומה של קפה, ללא קפה.
**** והיה גם פרקליט [בדימוס] שישן בשקט, שנים על שנים והודה בשיחה עם שירי קרבס ש"אי אפשר לישון בשקט ולדעת שהתקיים הליך הוגן".
פער הכוחות העצום בין עני לעשיר, ובין עצור מנהלי למדינה — דומה לזה שבין החוק הישראלי לחוק הבינלאומי. הפער הזה מכתיב לי את משפט הסיכום:
כשיש כיבוש, אין חוק ואין צדק. כך הופך ה"עליון" לתחתון, בשירות מנגנוני החושך.
יחד עם מרק לוינסקי לפארק אחר בעיר. כל מה שצריך זה התארגנות של כמה עשרות רכבים פרטיים והשקעה של שעה. יש הרבה פארקים. גני יהושע, גן הפסגה ביפו העתיקה, פארק המדרון ביפו, או אולי חוף כלשהו שבו הפליטים יכולים גם להתקלח במקלחות שעל החוף.
רמי, בקרית שלום הרבה הרבה בוכארים. האם הם מזרחים? תלוי את מי שואלים.
The picture of the MOB demonstrate bring to mind the scene from Zola's Jerminale, where the women in a similar demonstration cut off the penis of the grocery store owner marched with it waving on a stick.
Where the F**k were the brave Jewish police ???
I know they were there, so, I have to conclude that they were ordered not to interfere!!!
אל תכניס רעיונות משונים לאשכנזים שמסרבים להיות אויבים. הצעתך זו תהיה מן הסתם הצעתו של בן ארי במו"מ לתהדייה לפרק זמן מוגבל מתוך הסכמה הדדית כי כל צד רשאי להפר את התהדייה באופן חד צדדי כאשר התהדייה תפסיק לשרת את האינטרס שלו.
אתה חייב לבוא עם הצעה אחרת לגמרי: העברת המהגרים למה שמכונה עיר דוד. לאחר מו"מ שייארך – בהנחה כי שני הצדדים הם שחקנים רציונלים – כדקה ומחצה, יתפשרו שני הצדדים על העברת המהגרים לגני יהושע.
צא ולמד כיצד נלחמים למען זכויות אדם
http://www.youtube.com/watch?v=C1ct0rDW-lE
מעבר להנחת היסוד המדויקת שלפיה שכונות הדרום והציבור הוותיק שעוד גר בהן מופלים באופן שיטתי, שאר המאמר הוא סבך של מילים שמנסות לכסות על עובדה אחת פשוטה: אלו ש"הפגינו" בחרו באלימות, ואף הפנו אותה כלפי אנשים חלשים מהם, ולא הפנו את זעמם כלפי חברי הכנסת
, שאותם נשאו על כפיים. וצריך לשאול גם אותם, ובעיקר אותם, דווקא אותם, מדוע הם בוחרים בפאשיזם – לא את השמאל, לא את "הממסד" (שאותו הם בוחרים לחבק), לא את הניאו-ליברליזם, ולא שום מפלצות מהסוג הזה.
במאמרים כאלה יש אלמנט של הסתה לאלימות. אני לא מבין את הבקשה הנרגשת ל"סולידאריות" עם תושבי השכונות – מישהו לא בסולידאריות איתם כאן מקרב קוראי העוקץ? אנחנו מצביעים לחולדאי? תומכים בליכוד/קדימה? מקדמים אי-צדק חברתי? בסופו של דבר זו אינו אלא מתן לגיטימציה לפרעות בזרים. בשכונת התקווה נשרפו לפני כמה שנים כל הדירות שהיו מושכרות לערבים. האם גם אז היית כותבת מאמר כזה? ועכשיו חבורה פשיסטית כלשהי מינתה כ"כניק למושיע הרשמי שלהם, למרות שרובצת לפתחם תנועה שיכולה לשנות מהיסוד את המדיניות – עיר לכולנו. כן, זה עניין של בחירה. זמן לחשבון נפש של האלימים והגזענים, ולא למתקפות על האנטי-פשיסטים שמנסים לעמוד בפרץ.
מסית נגד פליטים ומעודד לאלימות, נושא את שם בל"ד לשווא ותומך, טקטית אבל גם רגשית, במיכאל בן ארי. טירוף.
אכן, מיכאל בן ארי ממש מצליח בתעמולה. אין מילים. חשבתם על פשוט להוסיף להגיד ולקדם את מה שאומרים הארגונים והפעילים כל הזמן – תבדקו את בקשות המקלט, אשרו להם לעבוד, תנו להם זכויות סוציאליות, וכ"ו, או שהמדינה הגזענית הזאת כבר העבירה את את כולם על דעתם?!
מי שאינו מנסה לעזור לעצמו שלא יצפה לעזרת המדינה ו/או הרשות המוניציפלית וד"ל.
לתושבי השכונות היתה וקיימת "דלת מילוט" ליציאה מ"חרפתם". לצערי מרביתם אינה מנצלים אותה, "שוקעים" במצוקותיהם ומצפים לעזרה.
"הזרים" הם השעיר לעזאזל, ובהם אפשר לשסות את החלק הדפוק של האוכלוסיה, מובטלים, חסרי כל, עובדים בשכר פחות ממינימום שאין להם שום ביטחון כלכלי. ככה נפטרים מהבעיה שהיא השכבות הכי מנוצלות בתוך חברה קפיטליסטית. מזכיר משהו?
אירועי השבוע החולף בדרום ת"א מבטאים יותר מכל את ייאושם של דיירי הדרום הוותיקים. התפרצויות הזעם שלהם נגד מהגרי העבודה האפריקאים – קורבנות כפליים – לא שרתו את טובתם, אלא דווקא את שוחרי רעתם.
טוען מיתמם: "לתושבי השכונות היתה וקיימת "דלת מילוט" ליציאה מ"חרפתם". לצערי מרביתם אינה מנצלים אותה, "שוקעים" במצוקותיהם ומצפים לעזרה.". איזו דלת מילוט? להתגורר ברחובות? האם מציעים להם דיור משלהם בסטנדרט טוב יותר ובמקום מרווח יותר? האם מדובר בבעלי הכנסה חודשית שמאפשרת להם חסכון? להאשים את הקורבן זו הדרך של כל אנס ורוצח. במקרה דנן זו דרכו של הג'נטריפיקטור המנשל ושל הגזען הלבן. דבריו של דןש הם ההמחשה הטובה ביותר לאמירת הכותבת "כמו עצם בגרונה של העיר הלבנה" – כמבטאים את מאוויי הנדל"ניסטים, האינטרסנטים מצפון ת"א וגזעני אשכנז בישראל.
לאחד שנמאס לו ממאמרים כאלה, "… וצריך לשאול גם אותם, ובעיקר אותם, דווקא אותם, מדוע הם בוחרים בפאשיזם – לא את השמאל, לא את "הממסד" (שאותו הם בוחרים לחבק), לא את הניאו-ליברליזם, ולא שום מפלצות מהסוג הזה." מדוע הם לא בוחרים ב"שמאל? כי אין שמאל בישראל. האם מרצ ה"שמאלנית" התייחסה בשנים האחרונות למצוקתם? האם זה מזיז למישהו ב"שמאל" הציוני? היחידים שעד כה הראו סימני אכפתיות (שאותה אני לא קונה) למצוקתם היו דווקא מן המחנה הציוני-פשיסטי. כשה"שמאל" בישראל, באופן קבוע ושיטתי מפגין אדישות למצוקת העניים שרובם מזרחים, ובוז לתרבותם ועצם לקיומם, אל יתפלאו המיתממים הסדרתיים על בחירתם של תושבי דרום ת"א. עצם גילויי האהדה לח"כים הפשיסטים מעידים מעל הכל על גודל ייאושם של דיירי הדרום הוותיקים.
אין ספק שהאלימות שנוצתה בדרום היא תוצר של דיכוי עמוק מאוד והדרה של התושבים הוותיקים. עם זאת אסור להוריד את האחריות מהבחירה באלימות, לעשות כן הוא להתייחס לתושבים כמסכנים שלא מבינים שהם כלי שרת של החכי"ם או הנדלניסטים. או במילים אחרות להתנשא מעליהם. הם לא אספסוף זה ברור, וצריך לעמוד איתם בדיכוי שלהם ולדרוש חינוך טוב בדרום ת"א. אבל אסור לוותר ולא לצאת נגד הגזענות האלימה הזאת כי הם בסך הכל תוצר של דיכוי.
המקום הפוליטי שאינו מתנשא הוא זה שאומר לתושבי השכונות בפנים אנחנו איתכם כל עוד אתם לא רודים בחלשים מכם, כי אם זה המצב למה שלא ירדו בכם. למה שנעמוד איתכם כשהצפונבונים יקראו לכם אספסוף וצחצחים?
מה הקשר עכשיו למרצ? מה זה "כי אין שמאל בישראל"? זאת עמדה שבבסיסה הכחשה. למה הם נוהים אחרי מיכאל בן ארי ולא אחרי יעל בן יפת ויעל ברדה וכוכבי שמש, זאת השאלה. וכן ,היא צריכה להיות מופנית אליהם. אתה אפילו לא מרגיש איך לומר שהאלימות הזאת מבטאת זעם כלפי הממסד זו פשוט גזענות במסווה של צדקנות. כלפי מי? כלפי האשה שקיבלה אבן בראש והתינוק נפל לה מהידיים, כלפי הזכוכיות השבורות של החנויות האריתראיות בשוק (לא של הבנקים, לא של העירייה), כלפי מאות האפריקאים שהותקפו באלות ובשוטים ובבקבוקי תבערה בשכונות. נכון, הגזענות הזו באה לידי ביטוי בשכונות הדרום, משום ששם יש פליטים, משום שהן עניות. אבל היא מבטאת גזענות, את הגזענות הישראלית. מי שנושא על כפיים את מיכאל בן ארי (ולא את יעל בן יפת), והממשלה מחבקת אותו ומעודדת אותו לבטא את תסכולו בצורה כזו, הוא בעצמו פשיסט, וגם משמש ככלי שרת בספין פוליטי שקוף במיוחד (מי פוחד משובה של המחאה ומזעמה האצור של הפריפריה? מי מעוניין להאשים את השמאל ואת פעיליו במצוקות?) ואתה משתף פעולה מבלי משים עם הספין הזה, זה האבסורד.
המעשים שנעשו בהפגנה ההיא אכן מבישים. האם את האבן שפגעה באשה עם התינוק זרקו כל המפגינים או שמא עבריין בודד עשה זאת? מי החליט שמאות מהגרים הוכו במהומות ע"י תושבי הדרום ולא עשרות בודדות (שגם זה יותר מדי)? התקשורת הגזענית ותועמלני הגזענות הלבנה. מי שמנסה לייחס לכל/רוב תושבי הדרום או לכל/רוב המפגינים גזענות, עושה זאת אך ורק להצדיק את גזענותו כלפי המזרחים, השחורים וכל הלא אירופאים. לגזעני ישראל שבין האשכנזים יש ריטואל קבוע בהאשמת קורבנותיהם בגזענות.
לא כל אלימות/עבריינות היא גזענות, וכך גם באירועים של השבוע האחרון. לפני כ 3 וחצי שנים, בעקבות תקרית בין עבריין ערבי לבין שכניו היהודים, פרצו מהומות בעכו. אלפי מפגינים ערבים יצאו לרחובות, שברו חלונות של חנויות בבעלות יהודית, הם שרפו עשרות מכוניות של יהודים והכו עוברים ושבים שנראו להם כיהודים, תוך צעקות על נקמה ביהודים. אף בן-אדם רציני לא האשים את המפגינים הפורעים בגזענות ולא במקרה. התקרית הייתה רק התירוץ למהומות, אבל הסיבה האמיתית הייתה המחנק הכלכלי וסביבתי שנכפה על הערבים בעכו וחוסר הסיכוי של צעירים ערבים למצוא עבודה מכובדת. המקרה של מפגיני הדרום דומה מאוד למהומות בעכו ב2008.
אתה, כמו שאר תועמלני הגזענות הלבנה בישראל, בוחר להתעלם מן העובדה שבאותו חודש אירעו מספר מקרים בהם נשים וזקנים הותקפו ונשדדו ע"י מהגרים אפריקאים. זקנים ונשים אכן חוששים לצאת מבתיהם שם. הזעם של תושבי הדרום הוא קודם כל על הצפיפות הנוראה שנכפתה עליהם ע"י פרנסי ת"א שמפנים את מהגרי העבודה והפליטים הישר אל שכונות העוני שבדרום. מעשי השוד שקדמו להפגנות היו רק הקש ששבר את גב הגמל. לא הזכרת – ולגמרי לא במקרה – את העובדה שכל המהגרים והפליטים משוכנים ע"י יד מכוונת דווקא בשכונות העוני של ת"א ובאורח "פלא" לא בשכונות המבוססות של צפון תל אביב האשכנזית. לג'נטריפיקטורים מהצפון ה"נקי" משחורים קל להצביע על המזרחים משכונות העוני ולרחוץ בניקיון כפיהם. מטרתם היא נחשול המזרחים והשחורים כאחד וסילוקם אל מחוץ לתחום מחייתם ונדל"נם.
לכן "גזענות במסווה של צדקנות" זה בדיוק דברי ההבל והפרשנות השקרית שלך.
אתה שואל מדוע את בן-ארי ולא את אברג'ל או את יעל בן-יפת נשאו המפגינים על כפיים, ואני שואל אותך אם אתה חושב שמי מהם (אברג'ל ובן יפת) מקבל את השתלחות הכזב הגזענית שלך בתושבי דרום ת"א, או קונה את הצדקנות המעוסה שלך.
יש כמה אלפים, אולי רבבות, שלא נדבקו ולא ידבקו, אבל המגפה הכתה בחלק הארי של ה"הציבור", כלומר המוני הבוגרים של החינוך הישראציוני. יתכן שדלת העם (ואכן למזרחיים יש שם רוב ניכר) נדבקה ביתר חומרה מאשר "השבט הלבן", אבל זה לא משמעותי ויותר עניין של סגנון. מי ששותק מול מאמרים של עמירה הס הוא לא יותר טוב ממי שפורע בארתראים. רק הסגנון אחר. אכן חציר העם, אמר מאבחן דייקן. חברה חולה. חברה מסורטנת. זה התחיל עם שנאת הערבי. זה התחיל שנים רבות לפני בריחת הבריטים והייסוד הרשמי של המדינה הציונית, אולי ב"אמת מארץ ישראל" וקודם. וזה הולך ומתגבר הולך ורע והנגיף עובר מוטאציות לשנאת אשכנזים, שנאת זרים, שנאת שחורים, שנאת נוצרים, אפילו שנאת חרדים. אז יש כמה רבבות שמחוסנים באופן טבעי. לאלו שום דיסאינפורמציה לא תחלחל, אבל האם יוכל הקומץ להושיע? צדק מי שהאשים את ההמונים בכך שהם נוטים אחרי בן ארי ולא אחרי מר"ץ למשל. אמנם מר"ץ הפנתה גב לשכונות, אבל מה היה עליה לעשות? לחטוף עגבניות ורוק ולהגיד תודה? אני לא מאשים את פורעי התקווה ויש לי רק הסבר אחד מקיף ומעמיק לכל הגועל נפש הזה: הדג מסריח מהראש. לעולם הוא מצחין מראשו. והראש הוא באמת בן, אבל לא בן ארי אלא בן גוריון. כל מה שאחריו זה רק וריאנטים. מי שהחליט בקור רוח ובשום שכל לרשת ולהוריש – הוא שיצר את המפלצת, וסופה שתאכל את כולנו.
אני בעצמי גר בדרום תל אביב סמוך לתחנה המרכזית, ואני לא חושש לצאת מהבית, בטח שלא בגלל הפליטים.יש פה אמנם הרבה פשע, אבל האמן לי, רובו ישראלי.
כשאמרתי שמאות נפגעו, אמרתי זאת כי מתקפות אלימות על פליטים יש כל הזמן, ולא רק בהפגנה. אולי תועמלני הגזענות הלבנה גרמו לך לחשוב אחרת, או למחוק באורח פלא זכרונות חדשותיים מהעבר הקרוב.
לא מבין מה הקשר ל"מה יעל בן יפת חושבת על מה שאתה אומר". אתה הולך סחור סחור. השאלה היא למה ה"מפגינים" נוהים אחרי נציגיו של הרב כהנא ודומיו, ולמה הם בכלל יוצאים להפגין רק, או בעיקר, נגד פליטים "שחורים", ויחד עם נציגי הממשלה והעירייה – ולא נגד הגזענות הלבנה, ההזנחה בכללותה, וכ"ו, ועם נציגי השכונות בעיר לכולנו, למשל.
לא מבין למה אתה מניח, או מניח שאני מניח, שהמפגינים הם מזרחים בלבד, או שאני מבדיל את התנהגותם מתופעת הגזענות הרחבה בחברה הישראלית, על רקע מוצאם העדתי. אני לא.
ואני "רומז" (או אומר) לך כבר מספר תגובות שאני עצמי תושב השכונה.
מה שאני אומר הוא דבר פשוט: לבנאדם יש אחריות ובחירה גם כשיש לו שק של תירוצים. מותר וצריך לזעום על הדיכוי, אבל אם אתה בוחר להצטרף למדכא שלך כדי לפרוק את הזעם על החלש ממך, אתה סתם אפס ופשיסט, גם אם התהליך ניתן להסבר מבחינה סוציולוגית וכ"ו.
הדוגמא שלך על עכו גרועה מאוד, או בעצם טובה מאוד דווקא כדי לתמוך בטענה המרכזית שלי: הממשלה מסיתה נגד ערבים ונגד פליטים, ולא נגד יהודים. הממשלה מנסה להיפטר מפליטים וערבים, ולא מיהודים. על ערבים ועל פליטים לכבד את היהודים ולא לנסוע במכוניות ביום כיפור, בעוד שברמדאן, בעכו וביפו, יהודים ילכו עם פחית בירה ביד ופלאפל בלי לחשוב פעמיים.
וזה רק מדגיש את לב העניין: מדובר פה, בעיקר, בעלייתה של הגזענות הלאומנית היהודית, ולא באיזה ביטוי לוואי שולי של תסיסה חברתית לגיטימית. אכן, לתסיסה החברתית יש מקום וסיבות, האמן לי, אני איתך בעניין הזה. אבל הסיבה שהמאמר צרם לי היא שהוא מציע לנו מציאות מדומה (על אף הרלוונטיות של המרכיבים מהם הוא בנוי)ומגלגל את האחריות לפתחו של המחנה האנטי-פשיסטי.
טמונה פה סכנה גדולה, משום ששורפים פה בתים של אנשים, רוגמים אותם באבנים, מנפצים את חנויותיהם ואת זגוגיות מכוניותיהם, מלקים אותם בשוטים (זה קורה כבר חודשים בשכונת התקווה, אנשים עוברים בלילה על אופנועים ומצליפים בשוטים ב"שחורים"), מכים אותם באלות ושודדים אותם, משפריצים עליהם מים, מתחפשים לשוטרים וככה שודדים אותם, יורקים עליהם, מקללים את צבע עורם, ובאופן כללי מתירים את דמם.
מי עושה זאת לדעתי? ישראלים (לא מזרחים, אם משום מה לא הבנת אותי עד כה). מה הסיבה שהם עושים זאת? לא הזנחה, למרות שהזנחה פושעת קיימת. אם ההזנחה הייתה הסיבה, הזעם היה מופנה כלפי המזניחים.
או כמו שאמרה לי גזענית אחת בשכונה, שלכלכה על הפליטים ש"אין להם ערכים", ואז הזכרתי לה שכמעט כל סוחרי הסמים, הנרקומנים והזונות שנראים כאן הם ישראלים, ושמאז שהגיעו הפליטים הם פתחו בתי עסק רבים, ונסגרו עשרות בתי זונות: "אני מעדיפה נרקומנים ופושעים יהודים, על כושים מוסלמים". זו הנקודה, זו הסיבה שמיכאל בן ארי הוא הכתובת – ואסור לנו להיכנע למשוואה שתמיכה בפליטים היא חוסר סולידאריות עם תושבי השכונות, או להיפך.
זה לא המישור שעליו אנחנו אמורים לדעתי לתת את האינפוט שלנו, זה המישור שעליו מעוניין לתמרן בן ארי. כביכול, ניתן לומר שכותבת המאמר לא חולקת על הקביעה הזאת, אבל למעשה כך היא עושה (וגם אתה), משום שאתם מציירים את אותן הסכמות הבינאריות שבן ארי מצייר: המפגינים בהכרח מייצגים את תושבי השכונות והם מזרחים, הפעילים אינם תושבי השכונות והם בהכרח אשכנזים, התגובות המזדעזעות נגד הפוגרום הן תגובות גזעניות כנגד מזרחים, פגיעה בפליטים היא מחאה כנגד הממסד האשכנזי.
"קדמה – העמותה לחינוך עיוני שוויוני בישראל" נוסדה ב1993 ע"י אנשי חינוך ואקדמים מזרחים והורים בקהילות בשכונת התקווה, בקטמון, באופקים ובקריית מלאכי. ההגמוניה הציונית אשכנזית ושותפיה המזרחים חשו איום מעיק מהופעתם של בתי ספר עיוניים שוויוניים המאזנים את תכנית הלימודים מבחינה תרבותית וכותבים את הנרטיב המזרחי החדש יחד עם תךמידים והוריהם. זו הייתה המהפכה התודעתית המזרחית המאורגנת ביותר עד כה ולכן היא נתפסה כאיום. (עמ' 281)
לקראת יום השואה תשנ"ד הוחלט בבי"ס "קדמה" בשכונת התקווה [מנהלו היה סמי שלום שטרית] לקיים לימודים וטקס ליום השואה עם ממד נוסף – הלקח הכלל אנושי. הודלק נר נוסף, שביעי, כדי להזכיר את הפוטנציאל הנורא שתמיד יקנן בתוכנו. את הנר השביעי הדליק ניצול שואה שגם שוחח עם התלמידים והמורים על המשמעויות הכלל אנושיות של השואה. מאותו יום הוגברה רדיפתו של ביה"ס ע"י גורמים רבים, עד חורמה ממש. אנשי חינוך ופוליטיקאים סברו שאין לבית ספר בשכונה מזרחית קשת יום זכות לגיטימית לעסוק בשאלת השואה, שהיא לדידם סוגיה יהודית-אירופאית. חה"כ לימור לבנת הקימה משמרת מחאה עם חניכי בית"ר מול בית הספר וקראה לשר החינוך לסגור את המוסד. ראש הממשלה יצחק רבין גער בשר החינוך אמנון רובינשטיין בישיבת הממשלה וביקש ממנו להבהיר את העניין. (עמ' 284)
הרי לכם, גזעני מרצ ארורים, עוד סיבה לרדוף את המזרחים. הנה המשך תיאורו של סמי שלום שטרית: את העבודה השחורה של רדיפת אנשי "קדמה" בת"א עשו ממ"פים [מזדהים ומשתפי פעולה] מזרחים מקומיים, חברי מועצת העיר מטעם המפלגות בעיר, כמו סגן ראש העיר איתן סולמי ויו"ר וועד שכונת התקווה שלמה מסלאווי. הם השמיצו, רדפו, הסיתו את האוכלוסייה נגד בית הספר ןפגעו בתהליכי ההרשמה ובתמיכת העירייה בו, לחצו על ראש העיר רוני מילוא -שהקים את בית הספר – לסגור את בית הספר והוא דחה אותם שוב ושוב. (עמ' 286)
לאחר שסולק רבין הגיע אהוד ברק, ולאחר שסולק רוני מילוא הגיע רון חולדאי. חולדאי החליט לסגור את בי"ס קדמה. שטרית: חולדאי הגיע ל"קדמה" עם קצין בטחון של העירייה והתייצב בפני ההורים כמו מושל צבאי העומד מול נתיניו. הוא אמר גלויות שאין יותר מקום לעמותת בית הספר ולמייסדי ביה"ס במוסד וכי ביה"ס עובר לאחריותו הישירה עם מנהלת מטעמו.
"אני ראש העיר, אני אחראי, אני קובע. […] אצלי לא יסתובבו הורים בבית הספר ויתערבו בחינוך, אצלי לא יהיו עמותות ולא מעניין אותי עמותות. אם איזו עמותה רוצה להציע משהו לטובת בית הספר שתפנה אלי ישירות. זה הכל. נקודה!
[…]
אתם יכולים לצעוק ולהתפרע כמה שאתם רוצים, הרי זו התרבות שלכם, תרבות של צעקות, לא יעזור לכם, אם לא מוצא חן בעיניכם תלכן מכאן, אני אסגור את בית הספר. […] מחר בבוקר תיכנסו לכיתות ותעשו מה שאומרים לכם. מי שייסרב אני אטפל בו, מי שיפעל באלימות אני אטפל בו". (עמ' 286)
[ציטוט מתוך רישום פרוטוקול האספה, ארכיון בי"ס קדמה ת"א (הערה 235, עמ' 353)].
כל הציטוטים מתוך: "המאבק המזרחי בישראל – סמי שלום שטרית".
עכשיו אתם יודעים מדוע הולכים אחרי בן ארי ולא אחרי מרצ, או לא אחרי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, יעל בן יפת.
קראתי את תגובתך בעיון. בניגוד לטענתך, אין בה שום הסבר טוב או אפילו בינוני למה לא ללכת עם בן יפת, וכן ללכת עם מסלאווי. ההסבר הטוב והיציב הוא עדיין אותו הסבר: הגזענות הלאומנית היהודית בחברה הישראלית קיימת בכל מקום, גם בשכונות.
מתגובתך מבצבץ גם אותו דפוס מוזר שאתה חוזר עליו תמיד: התעקשות שהמגיבים שמולך, באי אתר זה, הם "שוחי בריכת גורדון", אנשי מרצ, וכ"ו. זה מנותק מהמציאות באופן מוזר, ומעיד לדעתי עשרות מונים על הכשל של הביקורת הרפלקסיבית שאתה מייצר.
תושבי השכונות לא יכולים למצוא כתובת ב"שמאל" הישראלי, בגלל ניגוד האינטרסים המובנה בין שתי הקבוצות.
בעוד תושבי השכונות הם במהותם פרולטריון עירוני, הרי שה"שמאל" הקבוצה שמכונה "ההתישבות העובדת", כינוי אורווליאני לאצולת הקרקעות הישראלית.
ה"שמאל" הצליח לשמר בישראל סידור כנראה יחודי של "מס ירושה במהופך": לא רק שהאחוזות במושבים ובקיבוצים עוברים לידי דור ההמשך ללא הפרעה, אלא שהחזקה שיש להורים אפילו מקנה לילדיהם זכות לרכוש חזקה על אדמות נוספות במחיר זול יותר מלכלל האוכלוסיה ("בנים ממשיכים", "שכונות הרחבה" ועוד).
בעוד שבכל העולם השמאל הוא תנועה עירונית, בישראל הכינוי "שמאל" הופקע לטובת הגילדה של בעלי האחוזות. אין תימה בכך שאין חיבור בין גילדה זו לבין החוליות המוחלשות בחברה, וכי בקרב הציבור העירוני השמאל מצליח למצוא אחיזה רק בקרב בעלי הכנסות גבוהות במיוחד; וכך נוצרה "מרץ": תופעה יחודית לישראל של תמיכה ב"תהליך שלום" לא רלוונטי, צביעות, לצד פרקטיקה כלכלית קפיטליסטית-פיאודלית.
ולכל המתחסדים ברצוני להזכיר כי בהפגנות ה"מחאה החברתית" בקיץ הקודם פעילי מרץ הפגינו דוקא נגד הקצאת אדמות לבניה לחרדים בסמוך לקיבוץ מצר: נחמד להיות אנושיים ולדרוש מתושבי השכונות להסתדר עם האפריקאים, אבל בשום פנים ואופן אל תכניסו חרדים לחצר האחורית שלנו.
"נוהגים להציג בתקשורת את תושבי דרום תל אביב כקורבנות. הקורבנות האמיתיים, כפי שהראו הימים האחרונים, הם הפליטים. תושבי דרום תל אביב הם בעיקר הקורבנות של הבחירות המטומטמות שהם עושים כבר יותר משלושים שנה: בוחרים בעקביות ממשלות שמחסלות את רשת הבטחון החברתית תוך שהן מנפנפות בסדין האדום של זכויות העם הנבחר כדי להסיט את תשומת לבן מהמדיניות הכלכלית שלהן, ואחר כך מתלוננים שמישהו אחר – תמיד מישהו אחר – דפק אותם".
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2924
לתולעת שמכרסמת בתפוח המורעל. אנא הפסק לפנות אלי. קודם תתייחס לטיעוניי הקודמים ורק אח"כ תפנה בשאלות נוספות. אפשרויות נוספות: לך תקים מדינה יהודית ודמוקרטית באלסקה.
אני מעריץ את יעל בן יפת חרף כל המחלוקות האידאולוגיות שלי איתה, אלא שהמחלוקות (לא בנושא זה, בנושאים אחרים) קיימות. ראה שוב את מאבקו לוחם זכויות האדם בן ארי למען זכויות הפליט ואת התנגדותה של רחל גלעד וורנר – חברת המועצה מטעם עיר לכולנו – בצווחות הדומות לאלו שלך.
יעל בן יפת, שולה קשת ואחרות נמצאות בין הפטיש הציוני לבין הסדן האשכנזי. כדי שתוכלנה להשפיע, על האשכנזים עליהם אתה מדבר – לא חשוב מאיזו מפלגה – לפנות את מקומם. על כך כתבתי כאן
http://haemori.wordpress.com/2012/05/24/summer2012/#comment-11694
עד אז אמשיך ואקדם יחד עם בן ארי ובן גביר את האיחוד הדו לאומי ישראל-פלסטין ביתנו, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו שילך וישתה ממימיה המלוחים של בריכת גורדון.
אתה (כמו אחרים כאן) תקוע בלולאה אוטיסטית מוזרה. קשה לך להתווכח איתי ועם השמאל האנטי – ציוני שנמצא בשטח ופועל למען הפליטים והשכונות, אז אתה חייב להעלות באוב כל פעם איזה שוחה בריכת גורדון שמצביע מרצ. מה לעשות שהם לא גולשים באתר הזה, וגם לא פועלים (בטח שלא ברצינות כלשהי) למען פליטים? קרא שוב את תגובותי, נראה לי שהדחקת חלקים שלמים מהן.
למ, אתה גם נופל לאותה לולאה… "השמאל" שתושבי השכונות (והחברה הישראלית בכללותה) בוחרים-שלא-לבחור-בו קיים, ואין כל "הפקעה" של המושג אלא בדמיונותינו. השמאל של בל"ד, השמאל של הפנתרים השחורים, השמאל של יעל בן יפת, השמאל האנטי-ציוני, השמאל החברתי שיכול גם לקום באלף ורסיות מהשטח, ואין שום סיבה שלא יקום.
שום סיבה, מלבד הסיבה האחת המשמעותית והעמוקה שכרגע לפחות היא המכריעה: אנשים פה הפנימו וספגו (בכל שכבות החברה, ולא רק בשכונות – בפעם האלף למתקשים) ואולי במידה מסויימת גם הביאו איתם (בכל שכבות החברה, לא רק בשכונות, גם הלוינגרים וגם הרונן שובלים) מהדת ומהשבטיות היהודית ערכים שוביניסטיים, ולכן מיכאל בן ארי מדבר אליהם, ולכן הם לא בשמאל.
עד שלא נכיר בעובדה הזו ונפסיק להגיב רפלקסיבית כלפי מרחב פוליטי מדומיין ובינארי שבו הפעילים למען הפליטים והשמאל הם תומכי מרצ, בנים ממשיכים, אשכנזים, שוחי בריכת גורדון, (ולכן לשמאלנים האמיתיים / לפרולטריון אין ברירה אלא לפנות ימינה כי השמאל תפוס…) ננציח שיח שהפוריות שלו דלה במיוחד, גם אם הוא משמש כמשכך כאבים איכותי, ואפילו אם הוא עדיין נכון חלקית לפעמים, או נדמה כנכון חלקית לפעמים.
בסופו של דבר המשך השיח הזה בצורתו הנוכחית רק משרת את הימין, ואפילו מפנים קצת ערכים ימניים בעצמו, בזמן שהחברה הישראלית עוברת תהליך של פאשיזציה עמוקה ביותר לנגד עינינו. המפלצת המרצניקית לא קיימת, או בכל אופן היא חלשה מאוד, ובל מקרה זה לא הציר שעליו מתרחשת הדינמיקה הפוליטית בשטח (שורפים בית של פליט – "מה אומרים על זה במרצ ובצפון תל אביב? מה זה מבטא כלפי מרצ?").
זמן לשיח אחר.
מי שהולך סחור סחור זה אתה. תחילה אתה מספר לנו שמאות פליטים/מהגרי עבודה נפגעו, אח"כ אתה מורח את זה על ציר זמן דמיוני ולא עומד אחרי טענתך. כך נראית כל ה"תזה" שלך. מאיפה הנתון על מאות? תראה באיזו קלות אתה מרשיע באופן גורף את כל/רוב תושבי התקווה ושפירא. כך מתנהג תועמלן מצוי של הגזענות האשכנזית.
אם אתה באמת גר ליד התחנה המרכזית בת"א ולא מפחד לצאת מהבית זה רק מפני שאתה לא קשיש/ה ולא ילד/ה חסר/ת ישע. יש סיכוי יותר גדול שאתה רק מתחזה למי שגר בדרום המוכה של ת"א.
אם באמת שמעת שכנה שהתבטאה בגזענות, זה מעיד קודם כל על גודל תסכולה וסבלה. הגזענות (המילולית) הזאת היא לא בסיסה של בעיית הגזענות בישראל. את שרשרת הגזענות יצרו כאן האשכנזים החל מההגירה האשכנזית הקולוניאליסטית ("העלייה") הראשונה ב1882. לרוע המזל, כמו במקומות אחרים בעולם, הגזענות מחלחלת גם לחלק מקורבנותיה – ממש כשם שאשכנזים רבים ינקו את הגזענות הגרמנית/סלאבית וקיימו אותה כאן. כמובן שהתבטאות של שכנה אחת "מוכיחה" לתועמלן הגזענות האשכנזית שתושבי התקווה/שפירא הם הגזענים של ישראל. אם פליטים מותקפים שם, כטענתך "אנשים עוברים בלילה על אופנועים ומצליפים בשוטים בשחורים", זה ללא ספק ע"י כנופיות של עבריינים . רוב תושבי הדרום אינם כלל עבריינים ואין להם חלק בזה, אבל לך תשכנע גזען אשכנזי מצוי.
ולטיעון המחץ שלך "יש פה אמנם הרבה פשע, אבל האמן לי, רובו ישראלי." – גם אם רוב מעשי הפשע באזור מתבצעים ע"י ישראלים – זה לא מצדיק הבלגה מצד תושבים ותיקים על תוספת הפשיעה הניכרת שפוגעת בהם בשנים האחרונות. קיומו של פשע ישראלי לא סותר את העובדה, שמצב הדחק והפליטות האיומה שנכפה על האפריקאים, גורם לפשיעה עולה וגואה גם מקרבם וזה מגביר את מצוקתם של התושבים הוותיקים שם. כך תושבי הדרום סובלים יותר ויותר בשנים האחרונות וגזענים מתחסדים מאשימים אותם בגזענות. לו לפחות הצעת פתרון לבעיית הצפיפות והירידה ברמת חיי כולם בדרום, יכולתי לחשוב שאתה תמים, אבל אתה רק מיתמם.
אמירתך: "ואסור לנו להיכנע למשוואה שתמיכה בפליטים היא חוסר סולידאריות עם תושבי השכונות, או להיפך." – יפה. אם אתה באמת מתכוון לזה, אני מצפה ממך שלטובת שתי הקבוצות המוכות תציע להעביר חלק גדול מהפליטים לדירות מרווחות בשכונות מבוססות בצפון ת"א, על חשבון ממשלת ישראל.
הממשלה שולחת את הפליטים לשכונות המצוקה לא מאפשרת להם לעבוד לא בודקת את זכאותם למעמד פליטים,תמשיך להבחר בקולות אלה שסולים מפעולותיה והמדיניות שלהת=. ופעילי סיוע ואירגונים לסיוע הומניטרי וזכויות אדם( הסמולנים) משמשים שעירים לעזזל.
אין לי שום בעייה להתווכח איתך (כל עוד אינך ציוני) אבל רצוי להעלות איזה טיעון כלשהו. למה שלדעתי היה ראוי להתייחסות התייחסתי עוד בתגובתי למאמרו של עודד פלר. פרט לביקורת שאינה ראוייה להתייחסות על תגובתי שם, לא הבאת שום טיעון נגד הסותר את דבריי.
עכשיו, מה אתה לא מבין?
"חשבתם על פשוט להוסיף להגיד ולקדם את מה שאומרים הארגונים והפעילים כל הזמן".
-חשבתי והגעתי למסקנה שזהו רעיון מטופש.
"למה הם נוהים אחרי מיכאל בן ארי ולא אחרי יעל בן יפת ויעל ברדה וכוכבי שמש, זאת השאלה".
-לך תלמד היסטוריה. קרא כמה ספרים בנושא זה (התחל מסמי שלום שטרית) ותדע את התשובה.
"אני בעצמי גר בדרום תל אביב סמוך לתחנה המרכזית, ואני לא חושש לצאת מהבית, בטח שלא בגלל הפליטים".
-אני ואני ואני ואני. המאמר מדבר על אלה שגרו שם לפניך ויגורו שם גם אחריך, וחלקם כן חוששים לצאת מהבית. החשש הזה הועצם למען אינטרסים פוליטיים צרים ע"י פרופגנדה ציונית מאסיווית, בדיוק כדי שכל מיני אנשים – לא חשוב באיזו מפלגה הם תומכים ולאיזה מוצא הם משתייכים – ימהרו להסיק כי תושבי השכונות הם גזענים או אלימים או פרימיטיבים ומרוקאים, או לכל הפחות יצביעו על חלקם היחסי באחריות לאלימות. מי שסירבו להסיק את המסקנה הזו הן שולה קשת ויעל בן יפת (ראיון ערוץ1 – שידור ישיר מההפגנה) כי המנהיגים הם הגזענים, לא התושבים. את התובנה הפשוטה הזו ישנם אנשים מסוימים (לא חשוב וגו') המתעקשים לערער.
אותי לא מעניין להתווכח איתם. לי חשוב לחשוף את מניעיהם. מניעיהם דומים להפליא למניעיהם של אלו הרואים בתושבי עזה תומכי חמאס ומכאן תומכי טרור. הסיבות לעלייתו של החמאס, ומכאן גם לתמיכה במה שמכונה טרור, אינה מעניינם. עד כאן שוחי בריכת גורדון.
לעומת אלו, עם אותם אלו שהדגשת כי הם אנטי ציונים ופועלים למען הפליטים וכו' יש לי חילוקי דעות אותם הצגתי בעבר. אני נגד הפתגם יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים (ולכן גם מזרחים ואשכנזים, ציונים ואנטי ציונים, תושבי שכונות ומהגרים) לא בגלל הדרך עצמה אלא בגלל הבלעדיות שהיא דורשת, וכתוצאה מכך מדירה את כל מי שמסרב לסרב. אני לא סבור ש"רק מאבק משותף" היא הדרך, לא בגלל שאני נגד מאבקים משותפים אלא בגלל המילה "רק". אני מגנה את המגנים את המאבק האלים לא בגלל שאני בעד מאבק אלים (אני נגד), אלא בגלל שהוא מדיר מהשיח את כל אותם אלו שאילולי נאבקו בעבר מאבק אלים הם לא היו יכולים להתהדר ולומר שהם נגד מאבק אלים. מי היה יודע על קיומו של המאבק הפלסטיני אילולי התחיל כמאבק אלים? ומי היה מתעניין במצוקה האמיתית של תושבי השכונות אילולי נזרק אותו בקבוק תבערה?
היכולת להכיל את השנאה של הצד המדוכא, מזרחי או פלסטיני, במקום להדגיש שוב ושוב את העובדה שלא כל המזרחים\פלסטינים הם כאלה וע"י כך להדיר מהשיח את אלה שכן כאלה, הוא המפתח לפתרון מה שמכונה הבעייה המזרחית\הפלסטינית, ואני מכנה אותה הבעייה הציונית-אשכנזית.
אה, אז אני גזען אשכנזי שקרן… עכשיו הכל ברור.
הטענה שלך ש"מרחתי את הבלה בלה בלה על ציר זמן" באופן ערמומי כלשהו, ושכביכול הטענה שלי שמאות פליטים נפגעו התייחסה למועד ההפגנה בלבד, וש"ככה כל התזה שלי" וזה היא פשוט מנותקת מכל הבנה סבירה של מה שכתבתי (וככה כל התגובות שלך לגבי), והמדהים מכל הוא שאתה ממש משתוקק להכניס לי לפה אמירות ותפישות שאין להן כל קשר לדברי.
זה מעיד בדיוק על מה שאני מנסה להסביר ולטעון, על הבינאריות שהשיח "שלך" מייצר, ועל הכשל של השיח הזה להתמודד עם המציאות – אפילו עם העובדה שאני גר סמוך לתחנה המרכזית, בלב לבו של אזור הזרים.
הפנם – אני שותף לביקורת שלך/ם על מרצ, ההתיישבות העובדת, הציונות, הממסד הלבן וכ"ו. אני מנסה לחדד נקודה מסויימת שהיא בעיני חשובה מאוד, משום שאני חושב שהשיח המתנסח במאמר ובתגובותיך (ובתגובותיו של דרור בל"ד) דווקא מחזק את הללו (הממסד וכ"ו).
ניסיתי לפתח את הביקורת שלי ולנמק אותה בכל תגובותיי וגם בתגובתי האחרונה, שבעקבותיה כינית אותי שקרן ו(בפעם המי יודע כמה) גזען.
לקינוח, הנה סרטון חדש המתעד פעולה נוספת של ההתקוממות העממית נגד האליטות הדכאניות:
"שגיא דופק ביצה בסודאני"
https://www.facebook.com/photo.php?v=420887237945626
לא אני הוא זה המסרב להתייחס קונקרטית לטיעונים או להציגם. יקראו הכל את התגובות עד כה, ויבינו מדוע אני אומר שאין לי כח להסתובב סביבך במעגלים…
קראתי את סמי שלום שטרית, הוא מנתח מעולה (כמו ג. אביבי, כמוך, כמו יעל ברדה) את התהליכים שחולל המפגש של יהודים דוברי ערבית עם הממסד הציוני הדכאני בישראל. זה לא מפחית בכלום את המשקל של מה שאני טוען, למען השם!
לגבי תגובתך האחרונה, אומר רק זאת – מה שאמרת לגבי עליית החמאס בדיוק נובע מאותו הכשל ביחס להבנת התופעה של עליית הפונדמנטליזם היהודי (והאסלאמי).
לשניהם יש הרבה הסברים, לחלקם התייחסת, חלקם טובים. אבל הסיבה העמוקה (והמוכחשת לעיתים בחוגי השמאל) היא כוחן העצום של התפישות הפונדמנטליסטיות בחברה,
ו ר ת י ע ת ו ש ל ה ש מ א ל מ ל ה י ל ח ם ב ה ן.
דיכוי נשים למשל זה לא בגלל הכיבוש, ובכל אופן אפשר בהחלט לבחור שלא לדכא נשים, או להשתדל לצמצם את הדיכוי. מצב הנשים בחברה הסעודית לאו דווקא עדיף על מצבן ביפו, ומצבן תחת שלטון הפת"ח (שמשתף פעולה עם הכיבוש באופן מביש) לאו דווקא עדיף על מצבן בעזה. וכשאני אומר זאת זה לא משום שאני מנסה לתמוך בערמומיות בכיבוש הישראלי או לעשות דמוניזציה של החברה הערבית.
התבינו זאת, ג. אביבי, דרור בל"ד?!
קראתי את סיפור בי"ס קדמה בהזדהות מלאה ובצער רב, גם זוכרת את שארע. ואז פתאם נופלת האשמה על "גזעני מרצ הארורים". מה זה? ומה הקשר בין מרצ וחולדאי?
ולג. אביבי – כשה"שמאל" בישראל, באופן קבוע ושיטתי מפגין אדישות למצוקת העניים שרובם מזרחים, ובוז לתרבותם ועצם לקיומם," – אלו שקרים.
"דרום אפריקה
כאן
היהודי הלבן
במובלעות הפאר
לא מתערבב עם הצבעונים
בא לרגע לגטו השחור
למזוג מרק
לצחצח מצפון
להאשים הקורבנות
ולהרגיש מורם מערס
[שיר מאת שולה קשת, 22.05.12]
כך כתבתי: "הרי לכם, גזעני מרצ ארורים, עוד סיבה לרדוף את המזרחים". האם יש בסיס עובדתי לטענתך חסרת השחר כי אני האשמתי את גזעני מרצ הארורים בסגירתו של בי"ס קדמה?
אני האשמתי את גזעני מרצ הארורים – החל מ"תחפשו אותי" מודל 1991 מאת יוסי שריד וכלה ב"תחפשו אותי" מודל 2012 מאת יוסי גורביץ – בהפצת משנתו של ארכי פושע המלחמה רוצח הילדים וסוחר הנשק והדמים עם המשטר האריתראי הלא לגיטימי אהוד ברק: אין פרטנר.
כשתגיע הדרישה ממכיני המרק, ממפיציו וממוזגיו כי יש להסגיר את ארכי פושע המלחמה וגו' אהוד ברק להאג על מנת, בין היתר, להפסיק את הסבל הנורא של תושבי אריתריאה, אחזור בי מכינוי זה.
לאותו אחד, לא שכנעת אותי בכלום, פרט לכך שאתה מנסה להראות כהומניסט. בפועל אתה אותו מתנשא צפוני שלא בוחל בשקרים ובשיוך מעשי ביריונות של בודדים לקבוצה אתנית שלמה – כנהוג אצל גזעני אשכנז.
דמטר,
"כשה"שמאל" בישראל, באופן קבוע ושיטתי מפגין …" – אלו שקרים."
– שקרים? תוכיח! הבא עובדות שמוכיחות את טענתך התלושה מן המציאות.