ילדים שקופים עם מחלה ויראלית

תארו לעצמכם את החוויה הרגשית של ילד בן 5 שההורים שלו נמצאים באופן תמידי בחוסר ודאות. אורית הורוביץ בר-עם סיירה בגני הילדים של מבקשי המקלט בדרום תל אביב וחזרה רשמים לידיעתו של ח"כ בן ארי
אורית הורוביץ בר-עם

"ילדה בכיתה ד' לא יכולה ללכת לחוג ריתמיקה בלי שילוו אותה, או שהיא לומדת בכיתה אחת עם ילדי מסתננים שאתה לא יודע אילו מחלות הם נושאים. אלה מחלות נגיפיות קשות ביותר". קראתי את השורות האלה ב"הארץ" ועניין אותי לדעת אם הדובר, ח"כ מיכאל בן ארי, יודע שם של אחת מאותן מחלות נגיפיות קשות או אם יש לו נתונים על אחוזי ההידבקות בגני הילדים ובתי הספר.

חלק מהגנים בהם אני עובדת הם גנים עירוניים של קהילות המהגרים הנמצאים ברחבי דרום תל אביב. אני פוגשת בהם ילדים אריתריאים, סודאנים, פיליפינים, ניגרים, גאנים, קולומביאנים, הודים, תורכים, סינים ועוד. ה"מחלה" העיקרית שאני נחשפתי אליה אצל הילדים הללו היא קושי רגשי עקב מציאות חיים מורכבת במיוחד. תארו לעצמכם את החוויה הרגשית של ילד בן 5 שההורים שלו נמצאים באופן תמידי בחוסר ודאות. ילד ללא תחושת זהות, שייכות או ביטחון. הילדים האלה זקוקים וצמאים למסגרת, שגרה, גבולות, סדר, ארגון ובעיקר להרבה יחס, חום ואהבה. עם קליטת הילדים בתחילת השנה, הגננות מתמקדות בלתת לילד הרגשה שהוא אהוב, רצוי ושייך, רק אחר כך מתייחסים לצרכיו הנוספים.

עם קליטת הילדים בתחילת השנה, הגננות מתמקדות בלתת לילד הרגשה שהוא אהוב, רצוי ושייך, רק אחר כך מתייחסים לצרכיו הנוספים. צילום: פלומבה

העבודה עם ההורים גם היא מאתגרת בפני עצמה, כיוון שיש לבסס יחסי אמון עם אוכלוסייה שלא רק שלא בוטחת באף אחד מהמערכת הציבורית, אלא ממש מפחדת ממנה. ההצלחה שטמונה ביחסי האמון שנבנים ומתחזקים לאורך השנה היא הראייה המשותפת של טובת וצרכי הילד. הגננות עושות עבודה מדהימה. לפני כמה חודשים הייתי באירוע לכבוד יום המשפחה בגן בשכונת שפירא. כל ההורים, ללא יוצא מן הכלל, פינו מזמנם והגיעו למסיבה. רבים הזילו דמעה למראה ילדיהם הפעילים, המתפתחים, המסוגלים והמקסימים. הילדים שרו בעברית "אמא יקרה לי" בדיוק כמו בגנים באזורים אחרים בעיר. גם אני הזלתי דמעה לנוכח האווירה החמה שנוצרה בגן. ההורים הרבו להצטלם עם צוות הגן ואמרו: "I send it home".

בשבוע שעבר סיירתי ב"בייביסיטרים", הגנים הפיראטיים של הקהילה הזרה באזור התחנה המרכזית בתל אביב. פגשתי גננות שמתמודדות עם מציאות קשה של מחסור. בגן הראשון היו שניים וחצי חדרים קטנים שמאכלסים בערך 40 ילדים ושלושה מבוגרים, ובשני – שני חדרים קטנים המאכלסים 22 ילדים מגיל 3 חודשים ועד 4 שנים, עם שני מבוגרים. מרבית הילדים נמצאים שם משבע בבוקר עד שמונה בערב. לפעמים אפילו נשארים לישון. לצוותים שמשגיחים עליהם, קשה לתת את תשומת הלב המירבית והמיטבית בגלל כמות הילדים, טווח הגילאים הרחב, צרכיהם המגוונים והייחודיים, התנאים הפיזיים ועוד. בבייביסיטר אחד הגננת עשתה עם הילדים מפגש בוקר ובסופו היא רקדה איתם. היה שמח. הגן הזה מלווה על ידי מדריכה ממסיל"ה שעובדת עם הגננת על עקרונות חינוכיים לגיל הרך. בסוף המפגש הילדים הזמינו אותי לרקוד, ביקשו לשבת עליי וביקשו שאחבק אותם. נישקו אותי. חיבקתי ונישקתי בחזרה.

ייתכן מאוד שלחלק מהילדים הללו יש מחלות בגלל תנאי היגיינה ותזונה לקויים בדירות הצפופות או בבייביסיטרים שבהם הם גדלים. אפשר להמשיך ולהתווכח על הימצאותה של הקהילה הזרה בישראל, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהמדיניות הקיימת מתירה את קיומם של ילדים שקופים בישראל. לח״כ בן ארי, אולי לפני שאתה אץ ללמד את הילדה בכיתה ד' ריתמיקה, נסה לחשוב מה יכולה הילדה ההיא, חבריה והמבוגרים הסובבים אותם, להרוויח מלימוד ערכים אנושיים כמו אמפתיה וחמלה.

הכותבת היא יועצת חינוכית לגיל הרך בגנים בעיר תל אביב יפו

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.