מה נלמד מהבחירות להסתדרות?

את ההישג של איתן כבל, תמי זנדברג וסיעת "בית חברתי" בבחירות להסתדרות ולנעמ"ת, רק הסיקור הדל והאדישות הציבורית מצליחים לטשטש. בפעם הראשונה מאז מהפך שנות התשעים, התקיימה התמודדות משמעותית שסימנה תחרות בין אישים, אך בעיקר בין רעיונות: עיני עם תפיסת ההסתדרות המייצרת הסדרים ובריתות עם הממשלה והמעסיקים, ועסוקה בשיפור כמותי של הסדרי עבודה לעובדים המאוגדים, מול חלופה הפונה לציבורים רחבים, על מנת לאגדם ו/או לגייסם לטובת מאבקים חברתיים. אם תרצו, החלופה הממסדית מול החלופה של שינוי הסדר הקיים. זו הזדמנות לברך את מי שהובילו את הגישה לשינוי ועשו זאת באופן מוצלח ומכובד.

כבל וזנדברג סימנו את הבחירות בהסתדרות כמבחן פוליטי ראשון של תנועת המחאה שקמה בקיץ 2011. ההיגיון אמר שאם אמנם נוצרה אנרגיה לשינוי ולקידום סדר יום חברתי חדש, אלו יבואו לביטוי בדפוסי ההצבעה בבחירות.

סביר להניח, מבלי שיש לנו עדיין ניתוח מדוקדק של דפוסים אלו, שהתוצאה הנאה של הצבעת שליש מחברי ההסתדרות בעד החלופה המהפכנית ובעד סדר יום חדש, מעידה על חוזקו הפוטנציאלי של הגל הפוליטי החדש, שיגיע בעקבות המחאה והדיה. עבודה עמוקה של התעצמות והתפתחות בחמש השנים הבאות תאפשר לחלופה הזו לאיים באופן ממשי יותר על מוקדי הכוח הקיימים.

יחד עם זאת, חשוב לשכלל את הכלים, על מנת שהפוליטיקה של השינוי החברתי גם תנצח ולא רק "תהנה". חשוב ללמוד את הלקח, ביחס למערכות הבאות, אם בתוך המערכות הפוליטיות ואם במערכות הבחירות הקרובות, ברמה הארצית והמוניציפלית. לצורך כך, נחוץ חידוד המשמעות של הפוליטיקה החדשה, לא במובנה היחצ"ני, אלא במובנה העמוק והמחולל שינוי מהותי.

אחד הרעיונות המקוריים שהועלו בתחילת המערכה על ההסתדרות, היה בניית רשימה המורכבת כולה מעובדות ועובדים מובילי מאבקים. הרעיון היה לעקוף את העסקנות ואת הוועדים השמרניים, באמצעות דמוקרטיזציה הלכה למעשה, המובלת על ידי העובדות הסוציאליות, המורות, המתמחים ורבים אחרים שמובילים עובדים ביומיום ויכולים לבטא יותר מכול את רוח השינוי. נשות ואנשי שטח כאלה, במידה שהוכיחו כבר יכולת מנהיגות, שלעתים נתקלו בכשלים של ההסתדרות, יכולים לבטא יותר מכל את הרוח המהפכנית, בעמידה בראש קבוצה רחבה התומכת בחזון חלופי משמעותי. אם חשבתם על "עיר לכולנו" בתור מודל כזה, לא טעיתם, עם כל ההסתייגויות וההבדלים.

העובדה שהרעיון לא קרם עור וגידים מעידה אולי על תקופת ההבשלה שהוא צריך לצבור ועל החסמים הגדולים, כולל הכלכליים, הניצבים לפתחה של חלופה כזו. יחד עם זאת, התגבשות של כוחות שכאלה נחוצה יותר מכל, על מנת לייצר תוכן ומסגרת הולמים, שיבטאו וגם יקדמו הלכה למעשה חלופה אמיתית. מהלך כזה, כאשר יבוא לביטוי בפוליטיקה המקומית והארצית, יכול לבנות רשימות מועמדים מגוונות, עשירות, קבוצתיות, שיציעו שינוי יסודי של סדרי עדיפויות.

דווקא באווירה של הצלחה יחסית, על רקע התוצאות של כבל וזנדברג, ניתן לקדם מהלך משמעותי "שובר שוויון". מהלך כזה יוכל להציג לציבור חלופה אמיתית של פוליטיקה חדשה, פוליטיקה של תקווה. במערכת פוליטית משברית ודינמית, יש סיכוי והזדמנות אמיתיים למימוש כיוון שכזה ולהפוך אותו למהלך מנצח.

ראו גם כתבה של הטלוויזיה החברתית בנושא:

הכותב מנהל תחום תוכניות בשתיל