אישה אחת בעלת חצי שן צהובה

באילו תנאים יכולה אלימות להיחשב כנשקו של החלש ומה ניתן ללמוד על משתתפי התקרית מאופן הדיווח עליה? תום מהגר מבקש להתבונן בשיח שמייצרים פעילי השמאל ולעצור לרגע אצל האישה שבכותרת

תמונה ראשונה: עשרות עצורים יהודים, כולם צעירים ומשכילים, מובלים משכונת שייח' ג'ראח לבית המעצר במגרש הרוסים. שישה מהם מופרדים לחדר שבו נמצא קצין מג"ב. הם שומעים אותו אומר בקשר "תביא שישה ארוחות לעצורים" ומגחכים.

תמונה שנייה: העיתונאים אילן ליאור וחגי מטר מותקפים בהפגנה נגד פליטים בשכונת התקווה. על פי עדותו של מטר, כך החל האירוע: "אישה אחת, גדולת גוף, עם רק חצי שן צהובה בחניכיים העליונים שלה, התקרבה והתחילה לצעוק עליי". משם הדברים מדרדרים לכדי מה שהוגדר ליל הבדולח ופוגרום.

תהייה: אם תושבי שייח' ג'ראח היו יוצאים להפגנה המונית נגד האורחים הלא קרואים בשכונתם, מגדפים את הציונים ובסופו של דבר אף זורקים אבנים, מנתצים חלונות ופוצעים אחדים מהם, האם גם אז היינו מגדירים זאת פוגרום? או שמא, כפי שכבר נכתב לא אחת בעבר, היינו אומרים כי האלימות והטרור, הגם שהם מגונים, הם נשקו של החלש?

יש להניח שהיינו מספרים את הסיפור השני. והיו דברים מעולם. לדוגמא, איש בשמאל לא הגדיר את מעשה הזוועה בהתנחלות איתמר "נאצי", למרות שבעיניי היכולת לרצוח תינוק בשנתו היא "נאצית" יותר מגופייה שעליה נכתב "מוות לסודנים", שזה מעשה גזעני ומסית לכשעצמו.

תושב שכונת התקווה מטיח דברים קשים באקטיביסטים למען הפליטים במהלך הפגנה, 30.05.12. הסיפור של מי מסופר ובאיזה אופן? צילום: אקטיבסטילס

כמובן שההשוואה בין הפליטים למתנחלים היא מופרכת. אובייקטיבית, המתנחלים הם זרים שמשתלטים על משאבים של ילידי הארץ – על כך יעידו נתונים מתוך דו"חות של ארגוני זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים; הם עושים זאת בחסות שלטון צבאי, כך קבע אפילו בג"צ שהגדיר את השטחים שהם תחת תפיסה לוחמתית; המתנחלים יצרו בשטחים מציאות של אפרטהייד- יהודים תחת שלטון אזרחי של מדינה, ופלסטינים תחת שלטון צבאי; והם אזרחים של מדינה שהועברו לשטח כבוש, בניגוד חזיתי לנקבע בתקנות האג ואמנת ז'נבה הרביעית.

אולם רק אדם אטום יטען בפני אישה חסרת שיניים את כל זאת. אם ידה אינה משגת לטפל בשיניה, קל וחומר שבניגוד לרוב קוראי שורות אלה, נבצר ממנה לקרוא פסקי דין של בית הדין הבינלאומי בהאג. יוצא אפוא שלפחות מנקודת מבטה של אישה אחת, כנראה ענייה מרודה, הפליטים בשכונת התקווה הם אכן מתנחלים. פה ואף פה מדובר באורחים לא קרואים שפוגעים קשות באורחות החיים של הילידים, ותושבי השכונות, שייח' ג'ראח והתקווה, מבקשים לסלקם.

אני מקצין ומתריס. אך השאלות בעינן עומדות: מי הקורבן? מי מספר על העוול? ואת הסיפור של מי אנחנו מאמצים? משתי התמונות לעיל אנו למדים כי הקורבנות הם פעילי השמאל ובהמשך פליטים- פעם עצורים לסופ"ש שלם במגרש הרוסים ופעם מותקפים ונמלטים מפני המון מוסת. אולם זו תמונה חלקית בלבד. יש לזכור כי פעילי השמאל מגיעים מבתים משכילים ומבוססים, ולכן צברו ידע וכישרון לספר ולהפיץ את הסיפור מנקודת מבטם, לפיה הם, הפלסטינים והפליטים הם הקורבנות, ואין בלתם. בשיח של השמאל הזה – להבדיל משמאל שמודע יותר לקורבנות נוספים של המצב הפוליטי ופועל בהתאם לכך – את תפקיד הקלגס (סוהר) או הדמון (אישה בעלת חצי שן צהובה) ממלאים אנשים אשר משתמשים בכוח ממוסד או ספונטני. השאלה שנעדרת מהשיח הזה היא עד כמה האישה בעלת חצי השן הצהובה, או הסוהר בעל העברית הקלוקלת, הם קורבנות?

"כשאני מנסה לזקק את זה, אני חושב שאנחנו במעצר במגרש הרוסים מבחירה, אולי אפילו יותר מהסוהרים עצמם". כך אמר אחד החבושים בשיחה שניהלתי אתו על התמונה הראשונה. וכמובן שגם פעילי השמאל שגרים כיום בשכונת שפירא יכולים לבחור לגור במקום אחר, כנראה בניגוד לרוב התושבים המקוריים.

יש להבהיר: אכן קיים צד שהפעיל אלימות פיזית או מילולית, בעיקר באירוע השני, שהיא מגונה והיה צורך להביא לעצירתה המיידית. אבל אלימות לאו דווקא מעידה על הגמוניה פוליטית. לעיתים קרובות, מעצר בהפגנת שמאל הוא הון פוליטי-תקשורתי וגם סמל סטטוס חיובי בקבוצת פעילי השמאל.

ובאופן דומה, פוסט מנוסח בכישרון רב, שעושה חיבור בין הפליט האריתראי שנפל באותו ערב קורבן לבריונים, לבין שני עיתונאים שהותקפו, הוא כוח פוליטי. הוא יוצר הזדהות של הקוראים/ות עם שלושה קורבנות (מטר, ליאור ופליט אריתראי), אבל מגחך על אישה מקומית, שבמשיכת קולמוס מצוקתה היתה לשנינה.

כך חתם מטר את הפוסט שלו: "ועוד עדכון: גבר אריתראי עם תינוק ביד הותקף. בקבוק נופץ על ראשו. התינוק נפל. הגבר פונה לטיפול כשהוא מדמם בעינו. הסיפור שלו, כנראה, לעולם לא יסופר בפרטי הפרטים של הסיפור שלי, ולא יופץ באותו אופן. וגם זה חלק מהמציאות שלנו."

אני מבקש להוסיף נדבך למציאות "שלנו": אישה אחת, תושבת שכונת התקווה, דלת אמצעים, היתה ללעג ולקלס בידי פעילי שמאל, אורחים בשכונתה שלה. גם את הסיפור שלה יש לספר בפרטי פרטים, ולהפיץ באופן אופטימאלי, לפחות כמו את סיפורו של פליט אריתראי ואת סיפורם של שני עיתונאים מוכשרים, אשר שיניהם הלבנות כולן במקומן.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שרלי

    בתת מודע של החברה הישראלית מתקיים עולם שלם ובלתי ידוע שלפעמים יוצא לו בסוג של עוויתות.

    והנה העולם של התת מודע הישראלי:

    ראשון, הנאצים לא היו גרמנים. הגרמנים הם עם מתורבת ולא יכול להיות שהוא עשה את השואה. האשמים הם קודם כל הפולנים. אבל עוד יותר עמוק זה לא הפולנים אלא הערבים. הערבים הם הנאצים והם הרגו שישה מליון יהודים.

    הקורבנות של הנאצים, הרי לא יכול להיות שהגרמנים ירצחו יהודים אשכנזים מתקדמים ונאורים. ולכן הם רצו לרצוח את החרדים, שהם אפלים וראויים לכל עונש. אבל לא, זה לא מספיק, הרי הנאורים באו ממשפחות חרדיות, לא, הם רצו לרצוח את היהודים המזרחים.

    המזרחים הם גם הנאצים, הגזענים, אלה שמדרדרים את החברה לתהום, הם לא ראויים לשום אמפטיה, יש להם שן אחת וגם זה יותר מדי. בעיתוניות הישראלית הם ממלאים את תפקיד הפושע, מדברים על אונס, זה ברור שמדברים על מזרחים. מדברים על פשע כלכלי פוליטי, ברור שמדברים על ש"ס. הנאורים האשכנזים הם תמיד סוג של יוצא מן הכלל, טעות סטטיסטית. ולהיפך, מחקר, אשכנזים, פרסי נובל, אשכנזים, עיתונאים , כמובן כולם אשכנזים.

    זה העולם שלנו.

  2. משה

    עוד לא קראתי את המאמר הזה. נדמה שהמאמר מצטרף לקבוצה הולכת וגדלה של מאמרים מסוגו ב"העוקץ". הרעיון המוביל בגל המאמרים הזה הוא שהאשכנזים גזענים ומתנשאים על תושבי השכונות המזרחים המוחלשים. יתכן שזה כך. אני, כמזרחי, נחרד מהאלימות שהפגינו אותם תושבי שכונות כלפי הפליטים, אלימות שקל ללבות אותה. הגזענות ראויה לגינוי והוקעה בכל צורה שהיא וזה לא משנה אם היא מגיעה מאספסוף עשיר או מוחלש.

  3. משה

    כל הכבוד לתובנה על התת מודע הישראלי. העצוב הוא שתפיסה זו היא לא רק של האשכנזים אלא גם של חלק גדול מהמזרחים

  4. כרמלה

    בהמשך למה שכתב משה, האלימות שמפגינים תושבי השכונות כלפי הפליטים או כלפי פעילי השמאל היא אלימות נקודה. אי אפשר לעשות להם הנחות. אני לא חושבת שהכותב סבור שאפשר. פשוט זה באמת מעניין לראות איך היחס כלפי אלימות נגיד של פלסטינים הוא "סלחני" לעומת היחס לו זוכים תושבי דרום תל אביב מידי אותם פעילי שמאל המאמינים באמת ובתמים בזכויות אדם באשר הוא אדם.

  5. מרטין

    האשכנזים, כמו המזרחים ובעצם כמו כולנו, ניצבים בפני בעיה מהותית.

    עידן הנאורות של ההומניות אומר שאין בך גזענות או אפליה כלפי אחרים.

    אבל לחרדתם של רבים (בלי קשר לעדה) הם מגלים שיש בהם גזענות ואפליה "טבעית" וזה לא מספיק להיות "נאור והומני" כדי שאותה גזענות פנימית תיעלם.

    עכשיו אני אתמקד בסטראוטיפ של השמאלני-אשכנזי: לדעתי הוא לא מבין למה עם פלסטינים יוצאת ממנו נחמדות ועם מזרחים מהשכונות יוצא ממנו כעס. וזה לב המתח, הרי אם הוא "הומני" אז הנחמדות הייתה צריכה להיות עם כולם, נכון?

    אני רואה בזמן האחרון הרבה ניסיונות להתמודד עם המתח הזה ולנסות להבין אותו. זה תהליך בריא ועוד מעט יעלו תובנות שיפתרו את המתח הזה והתובנות האלה יהיו מאוד מאוד מפתיעות.

  6. און

    באונברסליזם בהפגנות של הפלסטינאים, האתיופים והסודנים הבעיה היא אונברסליזם מול ראיה אתנית ואת שאר הסיפור אנחנו כבר מכירים בגלגוליו השונים משנות החמישים היה יפה לראות פעילת שכונת יוצאת אתיופיה מול צרלי ביטון בטלויזיה בשלביל להבין את כל הסיפור

  7. ?

    חסרות לי כמה תמונות, כמו התמונה של 40 עצורים, "שמאלנים" ותושבי השכונה, בשכונת התקווה, במאבק נגד פינוי המאהל של חסרי הדיור בשכונה.

    התמונה של זינזאנה ובה פעילים ותושבי השכונה שנעצרים בנסיון להיאבק נגד הפינוי בכפר שלם.

    התמונה של ההפגנות הראשונות (ובכלל) של הפנתרים השחורים, שהיחידים שהצטרפו אליהם חוץ מתושבי השכונות עצמן הם פעילי מצפן וחד"ש.

    התמונה של אותם פעילים ממש כשהם מפגינים למען עובדי קבלן ומאגדים עובדים במסגרת איגודי עובדים.

    התמונה שבה פעילי שמאל "פרו-פלסטיני" עושים ימים כלילות כדי לשהות ב, ולסייע למאהל חסרי הדיור בירושלים (ןגם נעצרים בכמה הפגנות).

    התמונה שבה פעילות שמאל מונעות פינויים רבים בשכונות בבאר שבע בחודשים האחרונים, על ידי הקמת מערך קריאה למניעת פינויים ועקשנות והשקעה לא קטנה;
    ועוד כהנא וכהנא תמונות…

    עוד דבר: ההשוואה בין תושבי התקווה לתושבי שיח' ג'ראח, ובין המתנחלים לפליטים, פשוט נהדרת. יופי שהקפדת והסתייגת ממנה, ואחר כך המשכת להשתמש בה כדי להסית נגד חבריך, שחווים אלימות ומעצרים.

    "רק אדם אטום יטען בפני אישה חסרת שיניים" שהיא לא מדוכאת (בידי הפליטים) כפלסטיני-על-ידי-מתנחלים-בשטחים? ז"א, לא שמישהו באמת הטיח בה את זה או משהו, אלא פשוט היא ארגנה נסיון לינץ' בעיתונאי והתקיפה אותו (ואם אינני ועה גם ממש הרביצה לו) אבל הוא למצער איננו רגיש מספיק כדי להבין ללבה ולהצדיקה… נורא אשכנזי בעיני…

    עכשיו תחזיקו חזק, הנה זה בא: כשהימין העני וחברי הכנסת של מפלגת השלטון מתקיפים פליטים או פעילי שמאל, זה לא מעיד על הגמוניה פוליטית… וואו…
    אז העוני והמזרחיות של תושבי שכונת התקווה מביא אותם לתקוף באלימות קשה פליטים שחורים ולחבק את חברי הכנסת של מפלגת השלטון הימנית והאולטרא-קפיטליסטית (ואת המתנחלים בן ארי וחבורתו). לא נאצי בכלל… מקסימום נאצי כמו פלסטיני שרוצח תינוקות של מתנחלים… אגב, גם רצח רבין בוצע על ידי מזרחי – יכול להיות שצריך להשוות את מידת הנאציות של זה לחיסולו של השר גנדי על ידי פלסטיני, תום ?

    אתה שואל "מי הקורבן" ?
    אני שואל אותך בחזרה, הקורבן של מה?!

    עמוס נוי הפנה במאמרו לשיר "רק חייל שחמט במשחק שלהם" של בוב דילן, שבו הוא מתאר כיצד הפוליטיקאים הימנים בארה"ב(בשנות החמישים והשישים) מטפחים את הגזענות בקרב העניים, כדי לשמר את ההירארכיה הפוליטית ולהפנות את הזעם כלפי המיעוטים והשמאל (שגם שם היה היחיד שיצא למאבק הן נגד האפליה הגזעית והן נגד הפערים החברתיים והכלכליים).

    המאמר הזה הוא רק חייל שחמט נוסף במשחק שלהם.

  8. דרור בל"ד

    תמונה שנייה: "עדותו של חגי מטר…מה שהוגדר ליל הבדולח". הוגדר ע"י מי? מי שיודע יודע אך מה על קוראים שאינם בקיאים בפרטים. סגנון כתיבה כזה הוא מטעה וראוי שינוסח מחדש.
    ובאופן דומה: "פוסט…שעושה חיבור בין הפליט…לבין שני עיתונאים שהותקפו הוא כוח פוליטי". הכותב מתבלבל כנראה עם רשימה אחרת של בלוגר אחר. אופציה נוספת: הכותב אינו מתבלבל אלא מפרש לא נכון את הטקסט. אני מקווה ומאמין כי בתום לב, אך ייתכן גם שכדי להדגים את דבריו, "הקריב" למעשה את חגי מטר ע"י פירוש מעוות וסלקטיבי לרשימתו, והיות ושם כותב הרשימה ידוע ברבים, הקריב גם את שמו הטוב של מטר עצמו.

    המסר אותו מנסה להעביר תום מהגר הוא חשוב, חשוב מספיק על מנת שלא להתרשל בניסוחים היכולים להתפרש שלא כהלכה. ניסוחים מעין אלה מוצאים את מקומם גם בתיאור הבעיה הציונית כולה ומעניין להשוות בין העיוות במקרה הפרטי לבין העיוות הכללי, עיוות הגובל בפרופגנדה ציונית של ממש.

    "אובייקטיבית, המתנחלים הם זרים שמשתלטים על משאבים של ילידי הארץ… המתנחלים יצרו בשטחים מציאות של אפרטהייד".
    לא. אלו לא המתנחלים. הציונים הם אלו שהשתלטו על משאבים של ילידי הארץ. המשטר הציוני הוא זה שייצר בשטחים מציאות של אפרטהייד ועוד קודם לכך, על מנת לא ליצור אפרטהייד במדינה היהודית היא מדינת ישראל, התבצע גירוש המוני לשם מטרה זו בלבד. הנטייה להאשים את המתנחלים ולא את המשטר הציוני היא אותה הנטייה להאשים את תושבי שכונות דרום ת"א במצבם. כך גם לגבי הפוגרומים המינוריים – ישחקו הנערים לפני ארכי פושע המלחמה אהוד ברק – לעומת פוגרום אחר, שנערך בזמנו מדי יום ביומו בעוורתא, עד שנתפס רוצח הילדים באיתמר. הפוגרום היומיומי נערך בחסות רוצח הילדים אהוד ברק. צא ולמד מה מכונה פוגרום ע"י חגי מטר.

    תהייה: "האם גם אז היינו מגדירים זאת פוגרום? או שמא, כפי שכבר נכתב לא אחת בעבר, היינו אומרים כי האלימות והטרור, הגם שהם מגונים, הם נשקו של החלש"?

    ההבדלה החשובה עליה מנסה לעמוד הכותב בין השמאל לבין השמאל בעיני עצמו נופלת קרבן לפרופגנדה ציונית – אותה הפרופגנדה המנסה בכל האמצעים לטשטש הבדלה זו. מה שמכונה בשיח הציוני אלימות וטרור הוא מונח שטבעו הציונים (לא רק הם כמובן, אני מתייחס לבעיה הציונית) כדי לסבר את האוזן למונח "להחזיר את הסדר על כנו". מי שמשתמש במונחים אלה, במקום בכינוי האובייקטיבי 'התנגדות' אינו אלא משתף פעולה בהפצת הפרופגנדה הציונית.
    כך גם באירוע האחרון. אלה אשר כינו אותו פוגרום או ליל הבדולח הם אלה המשתמשים במושגים אלימות וטרור. אין מה להטפל לאדם זה אחר אשר עשה דבר זה או אחר אלא יש להתייחס לאירוע זה כאירוע של קולקטיב מדוכא. בכל קולקטיב מדוכא – כך טוען כל מחקר בנושא – יהיו פרטים מתוכו שינהגו בצורה אלימה, פוגרומית, טרוריסטית.

    אלימה, פוגרומית, טרוריסטית – בעיני הצד המדכא. לא תשמע ולו פלסטיני אחד, ויהא גדול המתנגדים לכל מעשה אלימות שהוא, אשר יכנה את המאבק האלים בכינוי טרור. כך היה גם באירוע הנוכחי כאשר פעילות מסורות הואשמו, ע"י אותו צד מדכא, בגזענות ובהגנה על מבצעי הפוגרום, הטרור, ובהגנה על מעשיהם – ליל הבדולח.

    צא ולמד עוד דבר מחגי מטר: "העניין הוא, שהגינוי הזה הוא מובן מאליו, ועצם הדרישה לראות או לשמוע אותו – היא זו שצריך לבחון לעומק". מתוך: קדושת החיים וחובת הגינוי, אתר זה
    http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2011/03/14/%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99/

  9. נירה

    קישקוש פרוניסטי במקרה הטוב. בהון-שלטון שדופק את אזרחי ישראל כבר כמה עשורים צריך להילחם. אבל גם באלימות וגזענות, ולא משנה מי הגזענים האלימים. לא צריך להיות משכיל גדול כדי לדעת שפוגרומים זה רע. הרטוריקה הזו של הקורבנות הנצחיים שהכל מגיע להם והכל מותר להם היא בדיוק הדמגוגיה של הימין הלאומני שצועק "אנטישמיות" כל פעם שהוא שומע "כיבוש".

  10. Diogenes

    and nothin' else !!!

  11. מאיר בביוף

    לתום מהגר על מאמרו הבהיר והקולע. דבריו של חגי מטר על תושבי שכונת התקווה (ובוודאי על אותה אשה אומללה, על שיניה הזנוחות), כפי שמובאים במאמר, הפכו זה מכבר למרכיב מהותי בזהותו של השמאל האשכנזי בישראל. חשוב מאד לזכור, ששמאל זה – בין אם הוא ציוני, א-ציוני ואפילו אנטי ציוני – הוא חלק אורגני של ההגמוניה האשכנזית, שאינה מפלה בין אנשי המרכז לבין אנשי השמאל והימין, ובלבד שמוצאם יהיה אשכנזי. ההוכחה לכך מצויה במבחן התוצאה: מעמדם הכלכלי והחברתי של כל האשכנזים, יהיו דעותיהם אשר יהיו, לעולם יהיה גבוה. כאשכנזי,יודע חגי מטר אילו קווים אדומים אסור לו לחצות, ובוחר להילחם על זכויותיה של קבוצת מיעוט מופלית לרעה, ובלבד שלא תהיה מזרחית, כי אז יופר אותו "סדר חברתי" קיים, שמפירותיו העסיסיים נהנים הוא וחבר מרעיו בשמאל האשכנזי.ובתוך כל החרא הזה, בכל זאת היתה נקודת אור אחת בימים האחרונים: נצחונו הפנטסטי של וישתיניאן אנאנד, כהה העור, על בוריס גלפנד הלבנבן, באליפות העולם בשחמט, שהחטיפה מט זמני לגזענינו. תארו לכם איזו אורגיה אשכנזית דוחה נחסכה מאתנו…

  12. ליאור ווטרמן

    קשה לצאת מהסיפור הזה נקיים. אני שוכר עם משפחתי דירה בשכונת שפירא וניהלתי במשך שנתיים את ספריית גן לוינסקי. בתמימותי גם עזרתי לגברת שולה קשת להקים את מאהל לוינסקי בקיץ 2011 שביקש לעורר את המחאה ולהפנות את המבט גם אל הנעשה בשכונות הדרום.
    (סיפור לפעם אחרת)

    לא ראיתי את האשה עם השן הצהובה אבל כן ראיתי חבורת צעירים, עטופים בדגלי ישראל כבטליתות, חבושים בכיפות עם פונפון, במקור של איזו חסידות אירופאית, רצים, כמו חבורת נרקומנים, לכיכר המרכזית במסילת ישרים פינת חכמי ישראל. אומרים שגם ברוך מרזל היה שם אבל לא ראיתי.

    באתי עם עוד מספר חברים לשמור שלא יקרה בשפירא מה שקרה בתקווה. כלומר שלא יכו הורים וילדים ושלא יבזזו חנויות.

    כן. הוצפתי ברגש של דחייה ובוז למפגינים האלה- שילוב של נדכאים מהשכונה ומחרחרי מדון שהגיעו במיוחד מההתנחלויות.

    הרגשתי אולי, דברים מאד דומים למה שהם מרגישים ביחס ל"סודנים"- הרגשתי שהמפגינים האלה, שונים ממני וגורמים לי נזק. הרגשתי שהשימוש שהאנשים האלה, ונבחרי הציבור שלהם, לא חולקים איתי את אותן אמות מידה מוסריות שבמילים אחרות זה ממצב אותם ואת חבריהם כשוחרי רע מולי ומול חבריי שוחרי הטוב. ושהם עושים את זה תוך שימוש פסול בזהות אותה אנחנו חולקים :"יהודים", ישראלים". הרגשתי, צורך גזעני, אם תרצו, להפגין את שונותי מהם ובשיחות חברים אינטימיות הפלאתי למצוא קשר בין האלימות, והבערות לתרבות, ארצות מוצא, אמונות דתיות ועוד כל מיני סממנים העשויים לקשור את המפגינים כקבוצה.

    לא. לא יצאתי נקי: לא הצלחתי להתנגד לגזענות של מפגיני השכונה והימין מבלי לחוש בעצמי את אותה סלידה תרבותית, גזענית לכל דבר, ממלאת אותי-רעילה וממכרת.
    במשך כל התקופה פעלתי חזק ברשתות אבל השתמשתי בהן גם לא מעט כדי לשחרר קיטור ולקלל.

    כן. אני יודע ש "תושבי השכונה" (אנחנו השוכרים,כמו המהגרים, לא נחשבים כאלה בעיני הותיקים) מוחלשים. אני יודע שהם קרבנות המצייתים עד אינסוף לכל התיאוריות הסוציולוגיות המדגימות כיצד הם כאוכלוסייה תובנתו בכחש ובנחש להיות כאלה(מעניין שאיכשהו שכלם עומד להם בבואם ללמוד את התאוריות האלה ולשנן אותם) אני סובל יחד איתם מההזנחה בה נהגו בהם ממשלות ועיריות לדורותיהן.
    אבל (הנה הוא הגיע), אני יודע שבסיפור הזה שעל הפרק תושבי השכונות הם הצד החזק. מול הפליטים הם יושבי הארץ בעלי הנכסים והעסקים. כולל, כנראה צהובת השן, כולל כנראה, חבורות הבוזזים שלא התביישו להתפאר בפייסבוק על מעשיהם. לתושבי שכונות הדרום לא קל. כמוני,גם הם לא מרמת אביב. אבל חוץ מהנדל"ן היקר שלהם, יש להם בתי ספר, יש להם מתנסי"ם ומרכזי ספורט מטופחים. יש להם בתי כנסת. הם ממומשים מבחינה פוליטית ואלקטורלית כמו שלא היו מעולם. אפשר לומר שיש להם חיים מכובדים ולחלק לא מבוטל מהם אמצעים ורכוש גדולים משלי. אבל, האסטרטגיה הפוליטית שלהם אף פעם לא תאפשר להם להודות שאולי הם, יחסית, די בסדר. שאולי לצייד את הרכב בהגברה ותאורה בשווי עשרות אלפים במקום ללכת ללמוד זו בחירה של אדם מבוגר ולא של דפק של המערכת.

    אבל חשוב מהכל, ואולי חשוב בהרבה מכל מה שכתבתי: ברגע הזה לא מרגיש לי נכון לנהל מערכה חשבונאית ולבדוק מי יותר מסכן וגם לא להצדיק אלימות בחולשה. בטח לא את סוג הפשיעה הזה שמופנה נגד החלש.
    ראיתי מחקרים שקושרים מצב סוציו אקונומי לאלימות אבל שכונת התקווה אינה פבלה בברזיל ותושביה אינם אלה שיכולים לטעון שהעוני והאומללות הם אלה שהפכו אותם למנוולים. אם יראו לי שזורק בקבוקי התבערה, או מישהו מהמכים והבוזזים עשו את זה כדי להביא אוכל הביתה אני מוכן להסתובב בשכונה ערום ולקרוא לתושבי השכונה לאפר עליי.

    היו שם כמה חארות! וחארות יש בכל העשירונים ובכל הצבעים, שהרשו לעצמם לשחרר אלימות ורוע על ציבור חלש ופגוע. המשה החומל והיחיד הראוי ביחס לעבריינים האלה הוא ענישה חמורה.

    בשכונות הדרום מתבצעים פשעים נגד שחורי עור בגלל צבעם ומוצאם. במקרים רבים טופלים להם מעשי פשע שלא בצעו ומחלות שלא נשאו מעולם. ודאי שחלק מההאשמות מבוסס ושמבקשי מקלט בצעו עברות מין, אלימות ורכוש אבל אני לא רוצה לתאר מה היה קורה אם תושבי שכונת התקווה היו נאלצים לגלות יחד למדינה כלשהי.. מרבית הפליטים יכולים לשמש להם מופת בעדינותם, סבלנותם והרוגע היחסי בו הם מגיבים לפרץ השנאה והאלימות.

    התעמולה חסרת הרסן מנוהלת בחלקה הגדול על ידי גורמים פוליטיים בשכונות הדרום ומגובה, ללא כל עידון וממלכתיות, על ידי שרים חברי כנסת, המהווים חלק בממשלה המפלצתית בתולדות מדינת ישראל. הקול שראוי להשמע כאן צריך להיות צלול, ברור ולא מתפתל בין התחשבנויות זכות כזאת או אחרת.

    כששר הפנים שלך ואשה עם חצי שן אחת צהובה נשמעים בערך אותו הדבר אז זה הזמן להיבהל וליבי עם מי שמצליח לשמור על חוש הצדק מבלי לשנוא ובלי להתנשא.

  13. נתן

    הגישה שמציג מהגר היא חיונית להבנת מצבו של השמאל בארץ.

    גישה שהיא ממש נוצרית במהותה.

    שונאים אותנו? מרביצים לנו? מקללים אותנו? זה בגלל שאנחנו מנוולים, אנחנו גרשנו ערבים ב"נכבה" אנחנו גזזנו פאות לילדים תימניים, אנחנו מתנשאים(הנה עובדה צחקנו לשגיאת דיבור של שוטר) אנחנו מבוססים(????) אנחנו רעים, אנחנו אשמים.
    כל מה שעושים לנו זה בגללנו ,אנחנו חייבים להיות יותר טובים.

    כל האלימים ,הרוצחים, הגזענים המכים הם בסך הכל אנשים חלשים שנוקמים בנו על פשעים שעשינו.

    זאת גישה של מי ששואף להיות מלאך או משיח , אין שום אפשרות להגיע למשהו ממשי כאשר זה המצב הנפשי שבו אתה נתון.
    אז מישהו כתב שלאישה הייתה שן אחת? לא יפה באמת. אבל כולנו בני אדם גם השמאלנים..

  14. ליאור ווטרמן

    אם אתה חושב שמותר לך לשנוא אשכנזים בגלל שהם דפקו אותך זו זכותך אז תאלץ להודות גם שנדפקת על ידם. ("ברור" אתה אומר) אבל המחיר הוא שנאלץ יחד להסכים שאם נדפקת אז אתה הצד הדפוק .. כי אם אתה לא באמת עני יותר, משכיל פחות, ונגזל על בסיס קבוע, אז לא באמת דפקו אותך ואז אתה סתם מדבר. אבל בהנחה שאתה אדם רציני אז נקבל לצורך העניין שדפקו אותך ושאתה באמת דפוק. אז אם אתה יותר דפוק ממני (כי בכל זאת יש חצי אשכנזי) אז אני יכול לבחור -החזקים בוחרים, ככה זה, אם לרחם עליך או לבוז לך. תאמין לי בביוף , זו לא החלטה קלה, ולא הייתי מציע לך להיות במקומי.
    נחש מה בחרתי?
    * אגב, לכל האשכנזים בשכונה, מחר אורגיה בגינה.

  15. מ

    בדיון על אלימות וטרור צריך לזכור שתושבי שכונת התקווה הם החזקים וההגמונים מול הפליטים, ולא ההיפך. זה מצב מורכב בו הם חלשים מול האשכנזים וחזקים מול הפליטים. לצערי, החברה הישראלית היררכית כל כך, שיש כמה וכמה דרגות בה. ונכון שתושבי שכונת התקווה מדורגים נמוך מאוד ביחס לשאר היהודים אבל הם מדורגים גם מאוד גבוה ביחס לפליטים (וכמובן גם ביחס לערבים/פלסטינים).

    בנוסף, במצב הפוליטי כיום, לשמאלנים האשכנזים אמנם יש הון תרבותי המביא להם כוח רב, אבל בסיטואציות של הפגנות כאלה הם בעמדת כוח מאוד חלשה מאחר והשוטרים (והמדינה למעשה) שאמורים לשמור על הסדר, שונאים אותם באופן מובהק. לכן, הם לא בדיוק קופצים על ההזדמנות להגן על אשכנזים שמאלנים בסיטואציות אלימות מול ימנים (ובמקרה הזה לרוב מזרחים), כמו זאת שנראה שהיתה במקרה של חגי מטר.

  16. דנהR

    באופן כללי קצת נשבר הזובי מכל ההתפלשויות האלו. זה נראה כמו עוד תירוץ להשאיר את השיח במגרש היהודי תוך שממשיכים להתעלם מהפיל הפלסטיני שבחדר.
    ותודה לסודנים שאיפשרו לנו להגיע עד הלום.
    נ.ב. אני אשכנזייה מהמעמד הבינוני פלוס. כמו רוב המתנחלים, אגב. נחשו מי עושה סיבוב יותר גדול על הישבן הכלכלי-חברתי של האוכלוסיות המוחלשות במדינה?
    (רמז: אני כבר לא במדינה. כך שבשיטת האלימינציה מי שנשאר זה…)
    והפרחים לברוך מרזל.

  17. מתי

    על אחד המאמרים המעניינים והמקוריים שקראתי.

  18. עיניים לראות EYES2C--אמרתם גזענות? צדקתם!

    בניגוד לדעתו של מהגר – לא צריך "לצבור ידע וכישרון כדי לספר ולהפיץ את סיפור (הכיבוש) מנקודת מבטם, לפיה הם, הפלסטינים והפליטים הם הקורבנות, ואין בלתם". כל מי שעיניו בראשו – ורגש ומוסר מנחה אותו, ואת מוחו וליבו – רואה את הפשעים והעוולות שיצרה המדינה — פשעי הכיבוש — וגם הפשעים שעשתה הציונות כשיצרה את השכונות העניות. למי שדפק את הדפוקים בשכונות, וממשיך לדפוק אותם כאילו היו "זייתים באלאדי", ברור שדרך ההון-שלטון-עיתון-מתנחבלון היא להסית את הדפוקים לפעול נגד הדפוקים יותר ונגד הפליטים, ובעד ההתנבלויות. אתמול הם היו מיפו איסדוד ואסקלן -מפלסטין- והיום נוספו להם הפליטים מסודאן ואריתריאה. ההסתה נגד העניים והמנושלים היא דרכה של הציונות בשושנים. אמרתם גזענות? צדקתם.

  19. סמדר לביא

    טוב לקרוא שוב ושוב, מכותבים שונים, על הנושא של צביעותו של א-סמול א-אשכנזי א-ישראלי על ספיחיו המזרחים ה(פוסט?) ציונים. מהנה לראות, שהנושא הזה עובר מיין-סטרימינג. ובצורה כל כך רהוטה. תודה. עניי ביתך קודמים. עקב מצב החירום שנוצר, היה כדאי, אולי, להשמיש את הקאנטרי קלאב של מעוז אביב בתור מקום לינה לפליטים, ואולי כדאי לעבור על רשימת הכתובות של מתפקדי מר"ץ, חד"ש, העבודה וכו' (נא לא להתפלא שרוב הכתובות ממוקמות בגיטאות אשכנזים חילונים), ולערוך סבב טלפונים לגבי אפשרות של CouchSurfing של הפליטים אצלם בסלון, במקום להתגזען על מצב השיניים של תושבי הגיטאות המזרחים של דרום תל אביב ולכתוב בצורה פלקאטית על השובניזם שלהם.