• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

חולדאי, טפל בזבל הזה

העובדה שכרטיסים המפרסמים זנות נפוצים בכל פינה ברחוב הופכת את כולנו לצרכני מין. אקטיביים או פאסיביים, מרימי הכרטיסים או הדורכים עליהם. אם לא עשינו איתם משהו אחר, אנחנו חלק מהשיטה שמאפשרת לזה לקרות. רעות גיא על מבצע איסוף כרטיסי זנות

כרטיסי זנות נמצאים בכל פינת רחוב, לרוב עם סימנים של סוליה או אם הקדמנו להגיע – מבריקים וצבעוניים מהשקית של המחלק על האופניים. מסאג', ספא, טיפולי קצף, עיסוי, היכרות דיסקרטיות, vip, טיפול אלטרנטיבי ואפילו "ללא מין" – אלו רק חלק משלל המילים המכובסות שהומצאו במטרה להסוות את העובדה שמדובר בעברת הזנות.

שורת העבירות המתוארות בסימן י' לחוק העונשין (זנות ותועבה) מציגה באופן ברור וחד משמעי את המצב המשפטי הקיים בישראל ביחס לזנות. בשפה פשוטה – כל מה שנמצא סביב הזנות עצמה אסור על פי דין, למעט הזנות עצמה. עד אשר תיצלח דרכה של הצעת החוק להפללת צרכני המין בישראל ותוסיף אל סל העברות את העברה החסרה – צריכת מין.

מפיצים, מפרסמים, צרכנים, סרסורים, בעלי נכסים ושוכרי נכסים – הם אלה שעומדים מאחורי הכרטיסים האלה, ומתאמצים להסוות את ניצול הקטינים, הקטינות, הנשים והצעירות בתעשיית המין בישראל. על חלק מהכרטיסים מופיע מספר טלפון בלבד, על חלקם יש כתובת מדויקת, והמובחרים שבהם מציעים לנהגי מוניות 20 ₪ על כל נוסע שיביאו איתם לכתובת שעל הכרטיס.

פרסום הזנות הוא הדלק המניע את תעשיית המין, והדלק, במקרה הזה, זול בהרבה מהדלק שבתחנות. העיקרון הוא פשוט, מי שחי על רווחי אדם שנמצא בזנות, מי שמביא אדם לידי זנות, מי שצורך מין מקטינים וקטינות, מי שמשכיר ומפעיל מקום לצורכי זנות, מי שמפרסם זנות הוא עבריין. עבריינים, לרוב, או לפחות כך אמור להיות, נענשים, אך מעטים הם העבריינים שנענשים בחומרה על עבירות אלו, וזה, במילים פשוטות, כשל מערכתי.

העובדה שכרטיסים אלה נפוצים בכל פינת רחוב הופכת את כולנו לצרכני מין. אקטיביים או פאסיביים, מרימי הכרטיסים או הדורכים עליהם. אם לא עשינו איתם משהו אחר, אנחנו חלק מהשיטה שמאפשרת לזה לקרות. פרסום הזנות באמצעות כרטיסים המופצים בכל רחבי הארץ בהיקף כה רחב ובצורה כל כך בוטה – לא משאירה אף לא אחת ואחת מאיתנו מחוץ לתעשייה הזו.

הכרטיסים הם רק דוגמא קטנה לאופן שבו חקיקה ואכיפה לא מתקיימות יחד במדינה שלנו. ברור שמצד אחד צריכה המשטרה לטפל בכל אותם עבריינים, אולם לא בזה מסתיימת העבודה שלנו כאזרחיות וכאזרחים שרוצים לחיות בחברה שבה נשים, צעירות, נערות ונערים אינם מנוצלים בתעשיית המין.

עלינו לדרוש לסגור את הברזים, לצמצם את הביקוש לתופעה הזו ולהגביר את המודעות הציבורית אליה. לאחרונה יזמתי מבצע נרחב של איסוף כרטיסי זנות, ולאחר חודש שבו מתנדבות ומתנדבים ביצעו פעולות סיזיפיות של ניקוי חלקי מדרכות וחלונות של מכוניות, הטלנו את הזוהמה הזו לפתחו של רון חולדאי בעיריית תל אביב, ודרשנו ממנו לאכוף את החוק בעירו. אפשר, וכדאי, להמשיך ולאסוף את הכרטיסים האלה, שיישמרו בידיים מגנות ופועלות, ולא בידי מי ש"רק יבדקו לאן המספר הזה מוביל".

הרשות העירונית, זו שאמונה על ביטחוננו האישי, האנושי, חוקקה, אך האם היא מקפידה לאכוף? באותה מידה יכולנו לצקצק בלשוננו על יכולתה של הרשות העירונית לקנוס אזרחים על האופן שבו הם חונים את רכבם בעיר, או על האופן שבו הם מטיילים עם הכלבים שלהם, והפלא זה פלא, כשהרשות רוצה היא יודעת לבצע את תפקידה נאמנה. מי מאתנו לא ראה את הפקחים הרבים המסיירים ברחבי העיר? בכל שעות היממה, בשמש ובגשם, אפילו בימי שישי בשעות הערב המאוחרות, בדרום ובצפון העיר, מסיירים הלוך ושוב, קונסים אותנו על הפרת הסדר והניקיון של העיר. פסולת של כלבים, או פלישה לחנייה, היא לא כמו פסולת אנושית או פלישה לזכויות אדם, כנראה.

מכאן אנחנו למדות שהכול אפשרי, צריך רק לרצות. צריך רק להחליט שזה נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. התרגלנו לשמוע שאין מה לעשות, התרגלנו שאנחנו כאזרחים ואזרחיות צריכות לתת פתרונות במקום לדרוש אותם מהעובדים אצלנו. עשרות אלפי הכרטיסים שנאספו בחודש האחרון על ידי אזרחיות ואזרחים מוטרדים ממתינים כעת בבניין העירייה לתגובתו ולטיפולו של העומד בראשה, רון חולדאי.

מבצע איסוף הכרטיסים נמשך. נפגש ב-3 ביולי, בשעה 18:00 בערב, להגיד שוב את שאמרנו – די. עד שנפסיק לשמוע את העירייה מעבירה אחריות למשטרה, ואת המשטרה מפילה על העירייה. וליתר דיוק, עד שנשמע מה בכוונתן של שתי הרשויות הללו לעשות גם יחד כדי לאכוף את תופעת פרסום הזנות הבלתי חוקית.

מבצע איסוף כרטיסי זנות
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יוסי

    מה אני יודע, אולי רעות גיא באמת דיברה עם עובדי ועובדות מין שמתפרנסים בעזרת פרסומות של כרטיסים, הם סיפרו לה על רצונן העז בפעולה נגד שיטת הפרסום הזאת ועל הדרך שבה איסוף כרטיסים וניקוי העיר מה"זבל" ישפר את מצבם הנפשי והפיזי. אני משער אבל שאם רק פרסומות לזנות היא מכנה זבל, העובדות והעובדים בתחום הן ממש תחתית פח האשפה וזה קצת הסריח מדי לשבת ולדבר על אסטרטגיות משותפות לשיפור המצב של עובדות מין יחד עם רחמנא לצלן, עובדות מין.

  2. עפרה דלמן

    תעשיית המין מתגלגלת על גבם של נשים וגברים. לא רק נשים. רבים מהם מגיעים אליה בגיל צעיר מאוד – ילדים ממש. די לתיאור המתפרנסים! די לחשוב עליהם במושגים של "כסף קל". זהו כסף קשה, אכזרי ולא נשאר בידיהם. מפיצי הכרטיסים הם הם תחתית הביבים. הם מסרסרים בבני אדם חלשים ופגיעים. הכרטיסים המצועצעים האלה לא מכסים על ערוותם! נערים ונערות שהסביבה לא השכילה לאתר אותם ולעזור להם, מתגלגלים לידי אנשים ציניים שמפרסמים אותם תחת ציורי ברדלס ובועות קצף. הנוער הזה שבזנות איננו זבל!! יש שם נשמות רכות וכאלה שכבר התקשו, שחייהם לעולם לא יהיו חיים טובים. אני מכירה חלק מהם, ואוהבת אותם מאוד. די לכרטיסים, לחוברות, לאפליקציות שמוכרות אותם כסחורה בשוק!!