• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

אישה צעירה אחת לא חמושה

דפני ליף עומדת בראשה של אופוזיציית העם וככזו היה על בנימין נתניהו, רון חולדאי ומפכ"ל המשטרה לא רק לכבד אותה אלא לספק לה הגנה מרבית. אילנה ברנשטיין על גסותם של שוטרי היס"מ בידיהם הופקרה ליף על ידי הממשלה, העירייה והמשטרה
אילנה ברנשטיין

תמונות הווידיאו ממעצרה של דפני ליף נראות כתמונות שנגזרו מסרט קולנוע שבמרכזו זירה של אונס קבוצתי. חמישה או שישה שוטרי יס"מ מגודלים המכונים בתקשורת במין חיבה מודעת או שלא מודעת "יס"מניקים", עטים על אישה צעירה בצהרי היום, מכתרים אותה בכוחות משולבים, נוגעים בה זה אחר זה, מטביעים את אצבעותיהם הגסות בבשרה, דוחפים אותה, מושכים אותה, משליכים אותה, משכיבים אותה על המדרכה או שהיא נהדפת ומועדת, מכל מקום איש מהשוטרים אינו נחלץ להרים אותה. להפך, הם מתגודדים סביבה כחיות טרף צמאות דם, עטויים במדיהם מעוררי האימה ובאביזרים הנלווים להם –כך נראית המשטרה של המשטר הציוני.

חמישה או שישה גברים שלוּפי כלי זין, חמומי מוח, שוטרים שנראה כי איבדו את עשתונותיהם והם מונְחים על ידי יצריהם בלבד – הגם כי יש להניח ששוטרי היס"מ אינם אלא מוציאי דברו של המשטר. עם זאת, יש משהו במחזה של חמישה או שישה גברים חסונים העטים בהתלהבות יתר על אישה צעירה אחת לא חמושה וחסרת הגנה בעליל המעורר תהייה. וכל זאת לנוכח קהל צופים, מפגינים במקרה זה, שרבים מהם נעצרים אף הם והאחרים מנועים מלהגיב, שכן אם יגיבו יישפך דם ועוד אנשים ייעצרו.

דפני ליף נעצרת באלימות ע"י שוטרי יס"מ, 22.06.12. צילום עליון ותחתון: רפי מיכאלי / מגאפון

על רקע תמונות קשות אלה שבהן חמישה או שישה גברים – אף כי הם אוכפים לכאורה את "החוק" ומבצעים את פקודת שולחיהם – נראים כבריונים חרמנים שאיבדו שליטה המסתערים על אישה צעירה, שבמעמד זה אינה אלא חסרת אונים, וכי כמה שוטרי יס"מ נדרשים כדי לעצור אישה צעירה אחת?! נשמע פסקול אלים – בליל של קולות סותרים שמשולבים בו פקודות של השוטרים וקריאות תמימות של המפגינים לדמוקרטיה. בין הקולות המיואשים, החרדים של המפגינים נשמע גם קולה של אחת המפגינות: "אתם תהרגו אותה, אתם תהרגו אותה". עד כדי כך היה נורא המעשה שלקהל המפגינים נדמָה כי הנה עוד רגע הם יהרגו אותה.

דפני ליף שהצליחה בקיץ שעבר להוציא לכיכרות מיליון בני אדם שמאסו בשיטה, נשים וגברים שנואשו מהחיים כאן וראו בה תקווה לשינוי – מספר שהוא שווה ערך לשלושים ושמונה מנדטים בקירוב – ראויה ליחס אחר. לכל הפחות לחסינות ולהגנה שזוכים לה חברי כנסת, הנזעקים כל אימת שאנסטסיה מיכאלי שופכת עליהם כוס מים. אך כנראה ששם למעלה, בחלונות הגבוהים והחלביים של הממשלה הנוכחית רואים בדפני ליף ובמהלך שהיא מובילה איום של ממש.

דפני ליף היא נציגת האופוזיציה שאינה קיימת בישראל, דפני ליף עומדת בראשה של אופוזיציית העם וככזו היה על בנימין נתניהו, רון חולדאי ומפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו לא רק לכבד אותה אלא לספק לה הגנה מרבית. ללוות אותה לכל הפגנה ולספק לה ביטחון אישי. אלא שאין חשש לחייה של דפני ליף זולת מהממשלה, מהעירייה ומהמשטרה. אלה הם מתנגדיה של דפני ליף ועל כן היא הופקרה לידיהם הגסות של שוטרי היס"מ. אותם שוטרים שבקיץ שעבר ליף ראתה בהם עמיתים סולידריים, והושיטה להם יד.

החברה בישראל נרעשת לפתע לנוכח מחזה האימים הזה בשעה שיום-יום, שעה-שעה מופנית אלימות כזו ואף חמורה מזו כלפי אוכלוסייה של לא-אזרחים – פלסטינים, פליטים, מהגרי עבודה ובניהם נשים גברים וטף, צעירים וזקנים. תמונות אלה המשודרות בערוצי הטלוויזיה ובאינטרנט הפכו לשגרת יומנו כצופים. אבל הם – זה לא אנחנו. הם מסתננים, הם פלסטינים, הם שב"חים. הסיבה לזעזוע שעובר הציבור בישראל בעקבות התמונות הקשות ממעצרה של דפני ליף מקורה במדיניות האפרטהייד של הממשלה. מדיניות של הם – הלא-אזרחים ואנחנו – האזרחים. הם – קמים עלינו להשמידנו, הם חלאות אדם מפיצי מחלות ואנחנו – אזרחים סוג א בעלי זכויות. לכולם היה נוח במצב הזה. מעטים הזדעזעו ומזדעזעים לנוכח האלימות הקשה שמפעילים הן הצבא הן המשטרה על אוכלוסיות אלה.

התמונות ממעצרה של דפני ליף הן תמצית הדמוקרטיה המתחזה במדינה החולה הזו שהמשטר הציוני בה אינו מבחין עוד בין טוב לרע ואינו מוכן לקבל התנגדות מכל סוג שהוא. מתנגדי המשטר, אלה המעבירים עליו ביקורת, שלא להזכיר את נתיניו הכבושים מטופלים באלימות, נדרסים כאילו היו פושעים מסוכנים. הגיע הזמן להפנים כי המשטר אינו מבחין בין אלה המתגוררים מעברה המזרחי של החומה לבין אלה המתגוררים מעברה המערבי. במקום שבו נרמסות זכויות אדם יסודיות מדי יום – בין השאר הזכות להפגין – אין מבחינים בין בני אדם – כולם נתפסים כאויבי העם ולמעשה כאויבי המשטר. כי על איזה עם מדובר בדיוק, אם מיליון בני אדם עומדים מאחורי דפני ליף?!

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    איזה עם? העם שאני חיי בקרבו, ובין אם אלה תושבי צפון תל אביב או תושבי הנגב והגליל, תגובתם להזכרת שמה של דפני ליף בה בין פיהוק לעצבים. מי שהולך להפגנות המחאה הולך למרות הפיהוק עד עצבים שלו מדפני ליף, לא בזכות. ואני לא מכיר ולא שמעתי על אדם אחד שרואה בדפני ליף המנהיגה שלו.

    ועוד משהו, סליחה, אבל הרטוריקה של המאמר כולו היא לא פחות ממצחיקה.

    "תמונות הווידיאו ממעצרה של דפני ליף נראות כתמונות שנגזרו מסרט קולנוע שבמרכזו זירה של אונס קבוצתי. חמישה או שישה שוטרי יס"מ מגודלים המכונים בתקשורת במין חיבה מודעת או שלא מודעת "יס"מניקים", עטים על אישה צעירה בצהרי היום, מכתרים אותה בכוחות משולבים, נוגעים בה זה אחר זה, מטביעים את אצבעותיהם הגסות בבשרה, דוחפים אותה, מושכים אותה, משליכים אותה, משכיבים אותה על המדרכה או שהיא נהדפת ומועדת, מכל מקום איש מהשוטרים אינו נחלץ להרים אותה. להפך, הם מתגודדים סביבה כחיות טרף צמאות דם, עטויים במדיהם מעוררי האימה ובאביזרים הנלווים להם –כך נראית המשטרה של המשטר הציוני"

    נו באמת. אז אם נתמצת ללא כל התפאורה הרטורית את מה שהכותבת אמרה: כמה שוטרים תפסו את דפני ליף והושיבו אותה בכוח על המדרכה.

    ולגבי כל הצהרות ה"חרמנים ו"שלופי כלי זין". נו באמת +1. אז עכשיו לשוטרים אסור לקחת למעצר אישה, ואם כן אזי הם סדיסטים חרמנים מוכווני אונס?

    ואז באה הכותבת ועל בסיס רטוריקת הזוועות שלה עושה דהלגיטימציה למדינה הציונית כולה (לא מדובר במשטר ציוני, אלא מדינה ציונית). נו באמת + 2.

  2. עמית

    המפגינים לא פחות ציוניים "מהמשטר הציוני" (אהלן רטוריקה ערבית של שנות ה50, שאפילו הם התגברו עליה).

  3. נתן

    שם המשפחה שלך הוא במקרה אקוניס ?

  4. אסף דרעי

    לפני שצפיתי בסרטון חשבתי שברנשטיין מגזימה. היא לא. לראות ולקבל בחילה.

  5. דוב

    המשפחה שלו אקוניס. מה שבטוח שהמנהיגה שלו היא מירי רגב

  6. דרור בל"ד

    אסעד גאנם, אוק' 2010: "את עליית הימין החדש בישראל יש לראות כמהלך היסטורי שמשנה את פני המדינה, יחסיה עם הפלסטינים בכלל ועם אזרחי המדינה הערבים בפרט. מהלך זה יוביל גם לשינוי עמוק בקרב הפלסטינים עצמם".
    […]
    לצערם של שוחרי הדמוקרטיה, אין מדובר בתופעה ימנית שולית, אלא בכוח פוליטי משמעותי התומך במהלכים שנוקטת הממשלה. מתגבשת כאן מדיניות רשמית המבקשת להצר את צעדי הערבים, ולהוביל לעימות אלים חדש עם הפלסטינים". [קישור להלן].

    אחת התמונות היפות מיום שישי היא החיבוק, כמו גם הבעת האחווה, בין דפני ליף למשה כהן, רגע לפני שהפורעים החולדאים החלו בפעולות הפורענות המכונה בשיח המכונה בטחוני 'השבת הסדר על כנו'. רבות דובר, וטוב שכך, על ההבדלים הרבים בין הסוגים השונים של שוחרי הדמוקרטיה. בעת הזו נכון יהיה לדעת מי אויב ומי ידיד, ומי הצטרף לרייך השלישי למרות שדרש לדעת מי אויב ומי ידיד. על הגינוי האומלל למה שהוא מכנה אלימות של הנחש הציוני שמולי אין טעם להרחיב. על הזמנתו המבישה של אלדד יניב לכנס השמאל האשכנזי מיותר להשחית מילים. על עניינם של בועז(אהוד) נול, עידן מילר ואמנון דפני במחאה, על טיב הקשר בין נול ובין משרד יחצ"נות בן חורין אלכסנדרוביץ' – יועצי התקשורת של שלי יחימוביץ' מחד, ועל טיב קשריהם עם ראשי המאבק החברתי מאידך, יש לשים את הדגש.

    אבנר הופשטיין, פבר' 2012: "12 שנים עברו ונדמה כאילו כלום לא השתנה. בקיץ 2000 שבתו רעב בירושלים בועז נול מתנועת "התעוררות" ואיתי בן חורין במחאה על חוק טל, המסדיר את מכסות השירות הצבאי לחרדים. בחורף 2012 הם התעוררו שוב, הפעם במסגרת "המחנה המשותף" שהקים את אוהל הפראיירים. אך משהו אחד בכל זאת השתנה – החיילים המשוחררים התבגרו והחליטו שאם הם רוצים להשפיע – הכנסת היא המקום לכך".
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=864300
    הכתב האמיץ אבנר הופשטיין, "השבוע", ערוץ 10, עשה בזמנו כתבה על שלדון אדלסון, חבר של. לאחרונה פוטר כל צוות תכנית "השבוע", 18 איש, בגלל גרעון תקציבי לכאורה. מייד לאחר הפיטורים הזרים חבר נוסף, רון לאודר, 8 מליון ש"ח (או $, לא זוכר) והנה נמצאו תפקידים אחרים ל16 מבין המפוטרים. שמועות עקשניות מדברות על החזרת התכנית "השבוע". שניים נשארו בחוץ: עורך התכנית והכתב אבנר הופשטיין. כדאי להפיק את המירב ממה שהשאיר לנו אבנר הופשטיין. לבועז נול אין מקום בתמונה המשותפת של דפני ליף ומשה כהן.

    אסעד גאנם: "הימין הישראלי השולט כיום מוביל להרס הישגיה הקודמים של ישראל בריסוק העם הפלסטיני, והוא יגרום לאיחודו מחדש. השמאל והמרכז הישראלי פעלו רבות כדי לפצל את העם הפלסטיני ולהפוך אותו לקבוצות נבדלות: פלסטינים בישראל, פלסטינים בגדה, פלסטינים בירושלים, פלסטינים בעזה ופלסטינים בגולה. כל קבוצה התמקדה בהשגת יעדים שונים לעצמה, וכך נמנע העם הפלסטיני מהקמת חזית מאוחדת".
    אבל
    "ממשלת נתניהו והימין הקיצוני שהשתלט על סדר יומה של ישראל חותרים לשני הישגים שבסופו של דבר יהיו הזרז העיקרי לאיחודו מחדש של העם הפלסטיני, לפחות מבחינת התודעה והדרישה הפוליטית… הדרישה להכרה בישראל כבמדינה יהודית כחלק מהמשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, היא דרישה שתוביל בסופו של דבר להבנה שהבעיה המרכזית הינה בתל אביב ולא ברמאללה".
    אסעד גאנם | תודה, נתניהו
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1226402

    בזמן שישנתם, או הפגנתם, או הייתם שותפים להסלמה, בשקט בשקט, לצלילי מוסיקת לילה זעירה, ממשיך ארכי פושע המלחמה לרצוח ילדים בעזה. גם היום, גם אתמול, גם שלשום. התקשורת הציונית מנסה כדרכה בקודש לסכסך ולהפריד בין קרבנות הפורענות הציונית בשדרות לבין קרבנות הפורענות לצלילי מוסיקה קלאסית בעזה, בין הפורענות החולדאית במרכז ת"א לבין הפורענות בדרומה. כיפת ברזל תמשיך להפיק רווחים לאנשים מסויימים, ומהצד יעמוד בועז נול עם צווי מילואים באמתחתו, ויחייך.

    ואפשר גם אחרת, כפי שרמזו דפני ליף ומשה כהן, כפי שרמזו גאנם ועגנון: "שלוש תקופות הן באומה.
    תקופה ראשונה, שהאומה קטנה וחלשה ובזוייה בעיני שכניה ורואים אותה כאילו אינה. ומתוך שהיא שפלה ובזויה פעמים מרחמים עליה ועושים עמה חסד, כגיבור שעושה חסד עם החלש.
    תקופה שנייה, שאומה זו נתנערה משפלותה והריהי מתחזקת והולכת. אם שכניה פקחים קושרים עמה קשרי אחווה וריעות ונבנים זה מזה. ואם אינם פקחים מכשילים אותה בכל עת, ובסוף יוצאים עליה למלחמה. עומדת היא על נפשה ומתאזרת עוז וגבורה, מפני שיודעת היא שאם נופלת בידי אויביה אין מרחמים עליה. ואינה מתייראית מפני הגפת תריסין ושפעת קלגסים. וכיוון שרואים שכניה כך עושים עושים עמה שלום, ואחר כך מבקשים קורבתה, ואחר כך רואים אותה כאומה שווה להם. תחילה מקרבים אותה להנאתם, אחר כך לטובת שניהם, אחר כך מסתייעים זה בזה.
    עד עכשיו עמדנו בתקופה ראשונה, של אומה שפלה ובזויה, ועכשיו הגענו לתקופה שנייה של אומה שנתבצרה והוסיפה כח, ובנינו שיבואו אחרינו יזכו ויגיעו לתקופה שלישית, של אומה ככל האומות. ומה שיבוא אחריהם – עין לא ראתה".
    ש"י עגנון-אורח נטה ללון, מתוך הכנס ישראל/פלסטין ופתרון המדינה האחת.

  7. גרישא

    אם תרצה נעשה לך מגבית ונקנה לך ממחטה

  8. עיינים לראותEYES2C ( מה שאין לעמית כהן מ"מעריב")

    אילו היו לעמית עיניים ולב הוא לא היה כותב ב"מעריב". באמת נראה שאנשי היס"מ מסוממים, אחרת קשה להבין את החייתיות שאחזה בהם.

    זאת הבין שופט השלום שנזף במשטרה והורה לשחרר את העצורים מיד. אבל עמית הוא עמיתם של המכים, ולכן הוא יוצא להגנת המשטרע ומגן גם על ביברק וחולדאי – ששלחו שוטרים להכות במפגינים.

    צודקת אילנה: "המשטר הציוני בה אינו מבחין עוד בין טוב לרע ואינו מוכן לקבל התנגדות מכל סוג שהוא. מתנגדי המשטר, אלה המעבירים עליו ביקורת, שלא להזכיר את נתיניו הכבושים מטופלים באלימות, נדרסים כאילו היו פושעים מסוכנים".

  9. דפנה ליף אינה Mohamed Bouazizi

    דפנה לא תתאבד, היא לא תהיה מוחמד בועזיזי הטוניסי שהתאבד והצית את אש המהפכה בעולם הערבי. אבל מאוד ייתכן שהמכות שחטפה דפנה הם עוד מאחד הצעדים שבהם נוקטת ממשלה מתאבדת, שאיבדה כל דרך, וכל שפיות.

    אך מאוד ייתכן שעוד דם יישפך, שיידרשו עוד קורבנות, גם של יהודים 'טהורים' ויהודיות — עד שנראה ונבין את חומרת המצב. (הרי לקורבנות העם הפלסטיני רק אנשי השמאל האמיתי שמים לב – הציבור רחוק גיאוגרפית ואין "לב העם היהודי" מבין לסבל השכן והזר. על כך כבר דיבר וכתב ישעיהו לייבוביץ'). אבל השימוש באלימות נוספת הובטחה לנו ע"י דוברי השלטון, והשוטרים ששוסו נגד המוחים ממתינים לתורם להכות. כך היה בצרפת ב- 1968, כשוטרי ה-CRS יצאו מהשוסונים להכות, ובאוניברסיטת קנט באוהיו שארה"ב כשנורו 4 סטודנטים למוות לפני 40 שנה. 67 כדורים של אנשי המשמר הלאומי נורו תוך 13 שניות כדי לפזר הפגנה נגד פלישת הצבא האמריקאי לקמבודיה.

    זכור גם הסיפור על אדם שעמד וצפה בהפגנה כאשר COP הרים עליו אלה וזה ביקש רחמים על נפשו ואמר: "אני לא קומוניסט, אני אנטי-קומוניסט". והשוטר ענה לו: " I don't care what sort of a communist you are" (לא איכפת לי איזה מין קומוניסט אתה").

  10. סבתא של אודל

    מיום שישי עיני לא מרפות מהתצלומים אכן זה מעורר אסוציאציה עם אונס קבוצתי
    זה בהחלט אונס פוליטי השוטרים הם שליחים בתשלום
    ולא משרתי ציבור של מדינה דמוקרטית.יתכן אפילו שבזכות זה שדפני הוציאה בקיץ שעבר את העם להפגין והיו קריאות אדוני השוטר גם אתה שווה יותר ושר המשטרה הודיע שיעלו לשוטרים את השכר.
    אז בכמה עלה שכרם של האנסים בפוטנציה שתוקפים וגוחנים ודוהרים ועוצרים את דפני?
    ישנו פרויקט משטרתי שנקרא עיר ללא אלימות ואני תוהה
    האם זו המשטרה שמופקדת על התוכנית הזו
    אני פונה למר נתניהו לדמיין את השוטרים הללו גוהרים על כל אישה אחרת בישראל לרבות שרה

    יש לי חשש כבד שהמהומות שהיו בנצרת כששוטרי ישראל הרגו אזרחים מפגינים נראה את זה בקרוב גם בתל אביב
    כי מה שרואים בכל התצלומים שעלו ברשת ביו טיוב בפייסבוק זה שוטרים שאין להם התאמה להיות שוטרים
    הם ללא שליטה עצמית ללא חינוך לדמוקרטיה וכנראה שהמשכל שלהם מצוי בשרירים
    הם לפיכך מסוכנים ועלולים להתחמם ולהשתמש בטייזרים האקדחים החשמליים או בכל נשק אחר שהם נושאים
    והחמור מכל מה שארע בשישי שבת האחרונים שמשטרת ישראל וקציניה הם חבורה של שקרנים לשקר אין רגליים בעידן המצלמות והטלפונים הפייסבוק והטיוטר
    תמונה שווה אלף מילים היו כדאי להציג ולהקרין ברחוב על קיר של בית את כל הצילומים שהמפגינים צלמו
    השלטון מנסה להוציא את זכות המחאה מחוץ לחוק להופכה ללא לגיטימית
    ליצור פחד שאנשים ישארו בבית ולא יצטרפו להפגנות

  11. אילנה

    הייתי שם ולא הייתה הצדקה להתנפלות האלימה של השוטרים, אחת מיני רבות שהיו באותה הפגנה.
    אני לא מאמינה שהם כל כך מפחדים מאיתנו.

  12. גם אני רוצה ללמוד קולנוע בתל אביב

    זה שם האירגון, נכון שביראל אשכנזים והעם נחשבים לאותו דבר, אבל אני מקווה שלפחות במוקד ההתנגדות הקטן שנקרא העוקץ הדברים יבואו על תיקונם. כל המחאה הזאת חושבת שבעיות הסטודנטים ושכר הדירה שלהם או המחיר של דירה לזוג צעיר אלה הבעיות הגדולות של ישראל. לחצי מדינה אין אפילו מצב של שיחלמו לקנות דירה או ללמוד קולנוע בתל אביב, זה המצב. לכן כרגיל האשכנזיה דפני ליף מדברת בשם חצי עם ישראלי-יהודי, בעצם חצי זה יותר מדי, רבע עם. דפני ליף מייצגת את ההתנגדות של רבע עם. רגע? אמרנו התנגדות? גם התנגדות אין, חצי הסכמה, בקיצור רק תסדרו לי דירה בצפון תל אביב במחיר מוזל לצעירים וכבר לא נהיה אופוזיציה. חכו ותראו. את שמולי כבר קנה דנקנר, את ליף יקנו עוד מעט, שפיר קיבלה כרטיסיה לנסיעות לארצות הברית והיא כבר בכיס שלהם. אם אלה מנהיגים של מחאה אז אני רובספייר.

  13. מאיה

    לא ברור מה הם הטענות שלך ולמה אתה כל כך לא אוהב את דפני ליף, שבמנהיגות אמיצה הצליחה להרים המונים מהכיסאות הנוחים עליהם הם יושבים ולצעוק שמשהו בשיטה של הממשלות לא עובד. אז כן גם מעמד הבנים סובל ועכשיו הוא יוצא לרחובות גם בשביל מעמעדות חלשים יותר. את ההסגות שיש לך לגבי אותם "מנהיגים" אחרים של המחאה שמכרו עצמם הם צודקות אך אין זו סיבה להפסיק את המחאה או ליפול לבורות כאלו של שינאה כלפי אותם אנשים אמיצים שאכפת להם ועושים משו. חוץ מלשבת אל מול המקלדת ולכתוב תגובות מסיתות לשינאה ומסיטות מן הנושא המרכזי של המחאה. במדינת ישראל מלאת השסעים זה די קל ורק דמגוגים שניראה כי משלמים להם על כל מילה בכדי שיסיטו ויפילו את המחאה לתוך אותם שסעים ואולי אפילו יצליחו להשתיק אותה. אז מר רוצה ללמוד קולנוע עם גישה כמו שלך אתה יכול להמשיך לחלום או להיצטרף למאבק האזרחי הכולל ולהשפיע ואולי אי פעם מישהו ישנה את סדר העדיפיות בממשלה ויעדיף לתת מלגות לסטודנטים לקולנוע מאשר לאנשי ישיבות משיחיים או לפחות באופן שווה.

  14. דוב

    רק אלו שלמדו קולנוע בת"א מסוגלים לחולל מהפכה (תלמד מרובספייר) אבל קטנונים אכולי קנאה רוצים להפריד בין "האשכנזים" והעם, המעמד השלישי המחוסר כוח פוליטי.

    רק חיבור בין השניים יכול לחולל מהפכה אמיתית

  15. עמית

    השם משפחה שלי הוא לא אקוניס (או כהן) והמנהיגה שלי היא לא מירי רגב – לא ברור איך הגעתם למסקנה הזו על בסיס התגובה שלי, שתומכת במפגינים מה22.6 (אני יודע שבעולמכם "ציוני" זה קללה, בישראל זו מחמאה) ומדברת בזכות המחאה?

    למה? בגלל שאמרתי שדפני ליף לא מנהיגה אף אחד, ושכותבת המאמר משתמשת ברטוריקת זוועות חסרת בסיס כדי להצדיק את השנאה שלה ל"מדינה הציונית"?

  16. ?

    כאיש ימין קציצוני גם אני…

  17. יואש

    מופע האימים של הגברים החמושים המייצגים שתי משטרות:האחת משטרת ישראל הכללית והשנייה משטרתו הפרטית של רון חולדאי ראש עיריית תל אביב- הדגים את כח ההפחדה והפרת החוק על ידי גופים שתפקידם לכבד ולאכוף את החוק. הגברים האלימים והחמושים הללו שהתנפלו בשצף קצף על אשה אחת ובחשו בגופה בסדיזם גלוי ונתעב, הבהירו באפן חד משמעי שלא מדובר באכיפת החוק אלא בניצול הכח להשתקת הזעם החברתי הנרחב כנגד ממשלת הזדון של ביבי ומרעיו. חולדאי בגד בתושבי עירו ובתפקידו כמאפשר הדמוקרטי בעיר החילונית הראשה.הוא הפגין פחדנות,חוסר סובלנות לגילויים דמוקרטיים בסיסיים בתל אביב.
    השוטרים האלימים פעלו לפי המסרים שקיבלו מהממשלה ומראש העיר. הם משרתי השלטון שמקבלים שכר על הפעלת כוח.הם אשמים חלקית בלבד. חשוב להבין ולזכור מי מפעיל את היד האכזרית ,הקשה, הבוגדנית והנסתרת בצל: הממשלה העלובה והמפוחדת שואפת בכל כוחה לדכא את הזעם הציבורי הרחב והצודק כנגדה. פרט להשתבחויות עצמיות וספורי בדים על הצלחה כלכלית שמורגשת רק על ידי העשירון העליון בישראל, רוב הציבור סובל באיפוק מופלג והמחאה היא רק קצהו של זרם מעמקים שהולך ומתעצם בהדרגה.
    המחאה צריכה לפנות ישירות לציבור בדרישה לצדק חברתי שיכלול לפני הכל את הסרת הממשלה הנוכחית והחלפתה וכולל החלפת ראש העיר תל אביב שבגד בתפקידו ובייעודו.

  18. עמי

    אגב, גם גבר.
    איבדתם לגמרי את הפרופורציות
    הדיון הזה נורא בעיני

  19. חנן

    לא יעלה על הדעת שצפונפונית, תושבת כפר שמריהו שלא שרתה בצבא או יותר נכון השתמטה, הייתה שותפה ל "מכתב השמיניסטים" כנגד השרות בצה"ל והיום מנסה לתפוס טרמפ על העגלה הפוליטית של יאיר לפיד.
    היא לא מייצגת אלה את עצמה
    וחבל שהתקשורת נותנת לה במה

  20. לא עמית!

    תודה לחנן על התזכורת. אם אכן דפנה ליף השתתפה בכתיבת מכתב השמיניות – מגיע לה מדליה במקום מכות.

  21. נורית

    תודה לך אילנה על דבריך שבאו מהלב. בגלל החומר ממנו קורצה דפני ליף התנפלו עליה השוטרים בהוראה מגבוה. בגלל כושר המנהיגות הטבעית שלה והסיכויים ששוב תעיר את הישנים בכורסאותיהם בקיץ הזה חבטו בה ובעצם חבטו בנו.