לילה לבן בתחת השחור שלי

העיר השחורה נמצאת במרחק יריקה מהעיר הלבנה, ובכל זאת מצליחה להסתתר מעיניו הבולשות אחר הזדמנויות של ראש העיר. כרמן אלמקייס מסבירה מדוע מי שמאמין בצדק חברתי צריך להדיר רגליו מאירועי הלילה הלבן ולהדרים לחגיגות הלילה השחור
כרמן אלמקייסכרמן אלמקייס

מנהלת פרויקטים בתנועת אחותי – למען נשים בישראל, וממקימות קבוצת הלא-נחמדים / לא-נחמדות

אי אפשר עוד להתעלם מהעובדה שמדי שנה הלילה הלבן מתקיים בעיקר ברוטשילד צפונה, ושרוב אירועי העיר הלבנה מיועדים לציבור הלבן. שלשום התראיינתי בתוכנית "ערב טוב ישראל" בערוץ 1 בהנחייתם של דוד ויצטום ומיכל רבינוביץ'. ויצטום שאל אותי למה אנחנו מכנות 'לילה שחור' את הלילה הלבן שנקרא כך פשוט משום שלא הולכים בו לישון. רבינוביץ' התעניינה מדוע להכניס לאירועי התרבות האלה את נושא העדתיות, ובכך "להנציח" את השד. לא במפתיע, רבים תמהים מדוע אנחנו מתעקשות להיות לא נחמדות ולקלקל את החגיגה.

קשה להתכחש לעובדה שלרוטשילד צפונה יש צבע לבן, ובדרום תל אביב שולט הצבע השחור. צילום: cc by- Yoav Lerman

שמי כרמן אלמקייס, גדלתי באשקלון בשכונה שנקראת "שיכונים", אני פעילה בתנועת אחותי למען נשים בישראל, תנועה פמיניסטית מזרחית, ובמאבק השכונות "הלא נחמדים/ות" יחד עם רבים/ות אחרות. בשנים האחרונות אני חווה את העיר הלבנה על בשרי, אבל החלוקה לשווים יותר ושווים פחות היא חוויה שאני מכירה כל חיי. כילדה לא באמת הבנתי את ההדרה על בסיס אתני, כי חשבתי שזו המציאות וככה היא אצל כולם/ן. אבל כשגדלתי הבנתי בהדרגה איך חלוקת המשאבים חופפת צבע ומבטא.

במקום שבו גדלתי, כמו בכל עיר במדינה, מעולם לא התקיימו אירועים קרוב לשכונה שלי או בסביבה, ואם כבר התקיימו אירועים תמיד הם מוקמו בשכונות החדשות, המושקעות יותר, המפותחות יותר, הלבנות יותר. השכונה שלי לא זכתה להתפתח. להיפך, מאז שאני ילדה, היא רק הולכת ומדרדרת, מכל בחינה אפשרית.

ואם לחזור לאירועים המתוכננים למחר בלילה, קשה להתכחש לעובדה שלרוטשילד צפונה יש צבע לבן, ובדרום תל אביב שולט הצבע השחור. לא צריך להיות רגיש במיוחד לקשת הצבעים כדי להבחין בזה, ולא הפליטים ומבקשי המקלט בדרום העיר אחראים להבדל החזותי-מהותי הזה.

הלוגו של עיריית תל אביב לאירועי הלילה הלבן

איך יוכלו כל המתבשמים מאירועי העיר הלבנה על לילותיה הלבנים להסביר את העובדה שלמרות שהעיר השחורה נמצאת במרחק יריקה מרוטשילד צפונה, היא בכל זאת מצליחה להסתתר מעיניו הבולשות אחר הזדמנויות של ראש העיר? מתי עשה מר חולדאי משהו בשביל תושבי/ות דרום תל אביב הנאנקים תחת עול התחנה המרכזית ה"חדשה" שהיא מפגע סביבתי, חברתי ובריאותי? מעבר לביקורי ראווה עונתיים והבטחות בלי כיסוי לתושבים/ות, באזור הזה עסוק חולדאי בסגירת בתי ספר יסודיים וקופות חולים, ולא טורח לאכוף את האיסור בסחר בנשים, סרסרות ופרסום שירותי זנות – כולם משגשגים בדרומה המוזנח של העיר.

בוודאי תשאלו איך זה שהתעוררנו רק עכשיו כדי למחות על אירועי הלילה הלבן, שהרי בכל שנה אירועים אלה מדירים את אוכלוסיית דרום תל אביב, ויותר מזה, הרי במשך עשרות שנים זועקות אוכלוסיות שלמות במדינה הזו לצדק חברתי ובעיקר לצדק חלוקתי. ובכן, בשנה האחרונה נפל דבר, כשמעמד הביניים התקומם מעמד הביניים והצטרף למחאה שקיימת כאן מזה 64 שנים. אם הם לא יכולים/ות יותר, מה נאמר אנחנו? והורינו? 64 שנים הם נלחמים כאן על שוויון חלוקתי, על דיור ציבורי, על חינוך, על בניית תשתיות, ובעיקר על שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות.

אנחנו, פעילי הצדק החברתי, בני הדור השני והשלישי של דיכוי ואפליה שיטתית ומוסדית, לא ניתן עוד שידברו בשבילנו, שייצגו אותנו ושיקראו לצדק חברתי למעננו. אנחנו דור שלא מכיר פריבילגיות ומותרות, עבורנו קניית בית היא אפילו לא בגדר חלום, על בשרנו צרובים עלבונות הסלקטורים במועדונים מכל הסוגים, המודרים מייצוג הולם בכל מוסדות המדינה. אבל אנחנו גם דור שלא מוכן לשתוק יותר על הגזענות וחוסר הצדק והשוויון במדינה הזו. אנחנו יודעים ששם למעלה מפחדים מאיתנו, כי אין לנו כבר מה להפסיד ואנחנו לא מפחדים/ות מכלום. עו"ד קלריס חרבון, פמיניסטית מזרחית מבריקה, לימדה אותי שהמאבק המזרחי הוא בראש ובראשונה מאבק על תודעה. יותר קשה מהכול להיאבק במישור התודעתי, אבל אם נצליח, ננצח גם במישורים האחרים.

לילה שחור, כי אין סיבה להתדפק על שערים נעולים

כמה אפשר להתדפק על שערים לבנים נעולים? אי אפשר וגם אין שום סיבה טובה להמשיך ולעשות זאת. אז החלטנו לקיים את האירוע שלנו, מעתה כל שנה, וחברנו יחד, תושבות/י שכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, תנועת אחותי, הלא נחמדים ודי.ג'י אופיר טובול על מנת להרים אירוע מזרחי שחור משלנו, שמייצג אותנו, שמדבר אלינו, ובעיקר – שיסב הנאה מרובה לתושבים שאוכלים מרורים בעיר הלבנה.

מחר (חמישי) יהיה הרבה רעש בדרום תל אביב. בזמן שרבים מבטלים את השתתפותם באירועי הלילה הלבן במחאה על הביריונות שמפגין ראש העיר (לרשימה מתעדכנת), הדרום מציע אלטרנטיבה ראויה. ברחוב מטלון 70 פינת צ'לנוב או בגינת שפירא יתקיימו אירועי לילה שחור, מוזיקה, קולנוע, אמנות ופוליטיקה. כי יותר מהכול חשוב לזכור שמאחורי כל אירוע, כל עץ שננטע, כל קומה שנבנית או נהרסת עומדת אידיאולוגיה. הגיעה העת שכל מקבלי ההחלטות יבינו שיש מחיר להתעלמות מתושבי שכונות דרום תל אביב.  אנחנו לא נסכים יותר להזנחה המתמשכת, ואנחנו כוח גדול ובלתי ניתן לעצירה. כולכן/ם מוזמנים/ות.

לכל אירועי המחאה והתרבות של הלילה השחור:

לילה שחור של תרבות בנוה שאנן

לילה שחור ומסיבת מחאה בשכונת שפירא

לילה שחור – צעדת האוהלים

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאור

    "לילה לבן" יכול לסמל הרבה דברים, אבל אין לו קשר אמיתי ל-"עיר הלבנה" (דהיינו, בינייני הבאוהאוס של העליה החמישית). חשוב להזכיר שת"א היא אתר מורשת בינ"ל בזכות חדשנות תכנונית, דיור בר השגה והתאמה לסביבה- לא בזכות מסיבות עד אור הבוקר והצגות תיאטרון בחצות.

  2. נתן.

    על מידת האפקטיביות של הפגנה\מחאה ניתן ללמוד ממידת ההתרגשות שהיא מעוררת בשלטון.

    לפני ההפגנה ברוטשילד שבה נעצרה דפני ליף היתה הפגנה תחת השם "השכונות מתעוררות" שנערכה בדרום ת"א ולא עוררה שום עינין והתרגשות ולא בכדי.

    מה שבולט במיוחד שהיא לא הרגיזה אף אחד בשלטון ושום "אקוניס" בשם זה או אחר לא נשלח כדי לגנות את המפגינים.

    הסיבה פשוטה – תושבי השכונות הם המאגר היציב הקבוע והבטוח של מפלגות השלטון במדינת ישראל ב30 שנה אחרונות(ש"ס,ישראל ביתנו,ליכוד), יותר מזה כל שלטון בעולם היה מרוצה עם הפגנה שהדבר העיקרי שמטריד את מארגנייה ערב ההפגנה הוא שלא תהיה שום נציגות של האופוזיציה או כפי שנוסח בקול הקורא לפני ההפגנה:..אם אתם מתכננים לבוא עם שלטים של מר"ץ ,חד"ש וכל הבלדגן עשו טובה לעצמכם ולנו ואל תבואו..".

  3. יהודה אלוש

    מה יש להוסיף?

  4. רן

    חורים שחורים בעיר הלבנה :

    הייתי רוצה להאיר מספר מקומות חשוכים שלא כדאי לבקר בהם במסגרת הלילה הלבן אותו מקיימת עירית תל אביב.

    הראשון שבהם הוא אירוע המתקרא "אימון שטח מתקדם" אשר נשלח אלי כהזמנה לאחד מאותם אירועי תרבות:

    "לילה לבן – אימון שטח מתקדם באירוע "הלילה הלבן" בתל אביב
    28.6.12 יום חמישי 23:00-02:00

    דמיין לעצמך את רחובות ת"א מלאות באלפי נשים צעירות, סקסיות ופנויות.

    דמיין לעצמך נבחרת של גברים בשיא האנרגיה והסטייט, כשאתה אחד מהם, ובראשה מדריך שטח מנוסה.

    וכעת דמיין איך אתה פורץ את הגבולות האישיים שלך – ניגש, יוזם, פונה, מדבר,
    מפלרטט, נוגע, מתקרב, מתחבק, וממשיך צפונה כרצונך – לטלפון, אינסטנט-דייט, נשיקה.."

    כך מקור ההודעה ממש.

    האירוע השני אליו התוודיתי הוא יומן של בחורה צעירה אשר מספרת על חור שחור שנראה שאין לו קשר להזמנה למבצע אימון שטח מתקדם וכיבוש נשים:

    "תל אביב מתמלאת בחוגגי ה"לילה הלבן". אני צועדת מביתי אל התחנה המרכזית. התיק שלי כבד, אני מתקדמת לאט.

    העיר מוארת. יש מוזיקה חזקה בכל מקום. עשרות אנשים בשדרות רוטשילד. אני פונה לאלנבי ומתחילה להתקדם אל החורים השחורים של העיר הלבנה, אל הרחובות שסביב התחנה המרכזית. לא, אני לא אוהבת להסתובב כאן בלילה, אבל עדיין לא 22:00, ואני צריכה לנסוע מחוץ לעיר, ולא בא לי לחכות לאוטובוס רק בשביל תחנה אחת.

    ברגע שנגמר רחוב אלנבי הגוף מתקשח. כבר הייתי פה בעבר, אני מכירה את התהליך: העיניים מתמקדות ברצפה, מנסות להימנע מקשר עין עם זרים חולפים, החולצה הארוכה נשלפת מהתיק, למרות החום. הצעדים שלי תכליתיים ומהירים, למרות התיק הכבד. השכמות מתכווצות. כל אישה שהלכה כאן פעם ברגל מכירה את זה.

    אני דרוכה, בטוחה כבר שהשריון שלי נסגר, ובכל זאת, ליד שדרות הר ציון, מישהו מהחושך. הוא עומד קרוב מאוד, מאיפה הוא הגיע. אומר לי "את רוצה בולבול", איך לעזאזל הוא הספיק לעמוד קרוב כל כך, "אני אזיין אותך", הוא אומר. אני לא זזה. אני לא הודפת אותו. הידיים שלי רועדות.

    פתאום אני רצה אל הכביש, למרות התיק הכבד. רצה מתוך החושך אל מה שיהיה מואר, ורחוק מהאיש הזה. מתחילה לבכות. הידיים שלי לא מפסיקות לרעוד. בדיעבד מבינה שטוב שלא נדרסתי, ואיך רצתי אל הכביש ככה.

    מישהו בא ואומר לך דברים כאלה. הוא לא צועק מהאוטו, הוא לא מטריד בטלפון, הוא עומד לידך. הוא מדבר בשקט, כמעט לוחש."

    מי ישמע את הבכי שלי? עומדת על אי תנועה בכביש הראשי, לא מסוגלת להמשיך. מנסה להבין מה לעשות עכשיו.

    מי יסכים לשמוע את הבכי הזה? הרי לא נאנסתי, לא נגעו בי אפילו. כלום לא קרה. מי ישמע את העלבון הצורב? את הכאב הפשוט על זה שאני לא יכולה ללכת ממקום למקום, אפילו לא חמש דקות. מי יראה את הידיים הרועדות שלי.

    בלילה הכאב והפחד רוקדים בתוכי. אני נזכרת באיש, במראה שלו, בקול, בחולצה המהוהה בצבע חאקי. מתהפכת במיטה שעות. לילה לבן."

    הבאתי את הדברים האלו כדי לספר שגם 'לילה לבן' לא יכול להסתיר את החורים השחורים שיש בעיר תל אביב.

    ובמיוחד לומר לראש העיר של תל אביב לוותר על כל האטרקציות בחגיגות הלילה הלבן ולדאוג עם אותו תקציב להשקיע בתאורה ולדאוג שרחובות תל אביב יהיו נקיים מלוחמי גרילה המנסים לכבוש נשים.

  5. סמולן

    מה זה משנה. לילות הם שחורים, אלא אם פספסתי משהו. לכן, התחת השחור יהיה שקוף בלילה השחור, ובולט דווקא בלילה הלבן. אפשר להמשיך את ההתחכמויות הללו, אבל זה לא נורא חשוב. העיקר הוא שבשביל חולדאי, עד כמה שאני קולט אותו, קיום של טקסי לילה לבן "אלטרנטיביים" המכנים את עצמם לילה שחור, הוא בשורה טובה. זה בסך הכל אומר שמישהו אחר משתתף במימון של הגדלת סל הפעילויות.

  6. גורי

    אני לא תמיד מבין על מה "השחורות" האלה מדברות מוחות ומקננות., בחיי שלא. רפאלי, לא זכור לי שהיינו ממש צפונים בילדותנו, מוקפים מצפון ומדרום במזרחיים ובמערביים כאחד. "תחת שחור" לכולנו. לא זוכר שאני מקונן כל הזמן על קיפוח עדתי (לא אני לא ילדיי)חיינו עם מה שהיה, יצאו מוסיקאים לתפארת מדינת ישראל, צלמים, עורכים, אנשי עשייה תעשייה הייטק וצבא בכירים. מחייכים רב הזמן שמחים בחלקנו, שלמים עם עצמם (סוף סוף) כל זה עם "תחת שחור" שעיר יותר שעיר פחות.. בלי לפגוע בזכויות הבנות זו הייתה הלצה 🙂

    ריבון כל העולם? מאין זה בא? האם לעולם "התחת השחור" הזה יקונן על קיפוח ? חבל.

  7. מיקה

    שעליו מדברת בנחישות כרמן אלמקייס: קשה להתייחס
    לתחושות של אנשי דרום תל אביב ושל "מזרחיים" בכלל כאשר הדיכוי של אחרים, שהוא חלק בלתי נפרד מהאג'נדה של השלטון בישראל ומהדיכוי שלהם עצמם- לא קיים מבחינת ה"מזרחיים". הכוונה – הן לאפלייה של הערבים אזרחי ישראל, שהם אזרחים סוג ב' ובמעיקר לדיכוי הפוליטי כלכלי וחברתי של הפלסטינים בשטחים
    הכבושים.

  8. איריס

    ובהצלחה לכולם.
    סמי שלום שטרית כתב פעם שהמזרחים הם קוץ שחור בתחת הלבן של האשכנזים, ואת לקחת את זה הלאה. מצויין!

  9. אמן מזרח אירופאי

    היוזמות מבורכות כולן. עם זאת לא הכל מדוייק – מנורת לילה, פסטיבל במימון עירוני מתקיים בשכונה מספר שנים. פורסם קול קורא לכל מי שרצה להגיש והצעות נבחרות מקבלות מימון. היתה עדיפות לאמנים ופעילים מהשכונה בבחירת הפרויקטים. הועדה האמנותית כוללת אמנים ופעילים מנווה שאנן. בנוסף, בלילה הלבן הערב- נקודות חשמל. ארוע גם כן ביוזמת פעילים מנווה שאנן שפרסמו קול קורא פתוח להצעות תוכן לאירוע. מעולם לא הגשתם או ביקשתם לייצר דיאלוג עם הפעילים הללו וחבל. הם שמחים לדיאלוג ולחשוב יחד על כיוונים שגם יקבלו מימון ואכן אלה שהגישו קיבלו.