לא בבית ספרנו
[צלצול טלפון: גלינג, גלינג, שולה מרימה את השפופרת:] הלו, כן זו אוניברסיטת אריאל, המחלקה לקשרי חוץ. מי מדבר בבקשה? כן, אינגריד. איך אני יכולה לעזור? את רוצה להירשם? מאין את? גרמניה, אני מבינה. יהודייה? לא, חבל. איך שמעת עלינו? ראיון עם השר בטלוויזיה. כן, כן יפה. הבנתי. מה את אומרת, חברה שלך בילתה שנה בארץ במסגרת חילופי סטודנטים באוניברסיטה העברית. אני בטוחה שהיא בילתה. כן, אני יודעת שיש הרבה תקציבים לחלופי סטודנטים בין ישראל לגרמניה. מעניין למה באמת. מה את אומרת, היא פגשה את בעלה אפרים בספרייה הלאומית ועכשיו היא ושני הילדים שלה, האנס וגרטרוד, גרים לידך. חמודים, איזה יופי.
אמרי לי אינגריד, מה הגובה שלך? מטר שמונים ושלוש, יפה, יפה. צבע עיניים? כחול, הלוואי עלי. משקל? מה זאת אומרת למה אני שואלת? זה בשביל התמונה על תעודת הסטודנט. מצטיינת רקטור, טוב זה ברור, לא חשבתי אחרת. את בטח לומדת סוציולוגיה, נכון? ידעתי. זה מקובל גם אצלנו, זאת אומרת באוניברסיטה העברית. את יודעת שגם סבא שלי מגרמניה. מי יודע, אולי הוא נתקל בסבא שלך. כן, גם אני חושבת שזה לא סביר. את הרי שומעת שאני פה. תראי אינגריד, אני מעבירה אותך למחלקת רישום. תשאירי פרטים ונחזור אלייך. תודה.
[מניחה את השפופרת, נאנחת, הטלפון מצלצל מיד. מרימה:] הלו, שלום אחמד. אנחנו לא זקוקים לעובדי ניקיון כרגע, מצאנו כבר מחליף לסאלח. סליחה, הבנתי, אתה רוצה להירשם? מאיפה אתה? בוסטון. יפה, יפה. אני מבינה, קראת ראיון עם שר החינוך בעיתון. כן אני יודעת שהוא אמר שמיטב המוחות יילמדו כאן. הוא קצת הגזים, לדעתי. אתה יהודי? פלסטיני, מה אתה אומר. הבנתי, אביך נולד כאן. אתה יודע שכלל לא בטוח שהוא יוכל להגיע לטקס הסיום. מאד מאד לא בטוח, אם אתה מבין אותי. אתה אומר שזה לא מפריע לך. טוב. אני מבינה. אז מתעניין בשירה עברית מודרנית והוא קצת פחות. אתה יודע שלאוניברסיטת תל אביב יש תוכניות מצוינות בתחום. מיטב המוחות נמצאים אצלם. נדמה לי שאפילו יש להם מסגד. אה, אתה חילוני.
תראה אחמד, בוא נהיה גלויים, עם כל הרצון הטוב וכל זה, למה להתכחש למציאות? המצב שלך יכול להיות קצת לא נעים כאן. רק לפני שבוע למשל, המנקה המסור שלנו, סאלח, חזר הביתה עם המטאטא שלו לאחר רדת החשכה. אנחנו תמיד הזהרנו אותו. אמרנו לו 'סאלח, תשאיר את המטאטא שלך כאן', אבל הוא לא הקשיב. טרגדיה, אני אומרת לך, ממש אסון. הוא לא ידע מה אומרים אצלנו בצבא על המטאטא. אני אשלח לך לינק לגדעון לוי. מרגש מאד. קורע לב אפילו. ואני לא צינית. אין כאן משחק מילים סר טעם. זה לא היה בזדון. הכוונות שלהם היו טובות. הכי טובות שיש. תגיד אחמד, מאיפה אמא שלך? סודן? אתה בטוח שאתה לא מעדיף את אוניברסיטת תל אביב? הדיור בגינת לווינסקי ממש זול. טוב, תראה אני מעבירה אותך למחלקת רישום.
[מניחה את הטלפון שמצלצל מיד]. הלו, כן פרופסור ברקר. נשיא אוניברסיטת קיימברידג', לכבוד הוא לי. אז אתה רוצה להציע לנו תוכנית חילופי סטודנטים. אני מקשיבה, כן. תראה פרופסור ברקר, לא עשו אותי באצבע, אני מכירה את האקדמיה האנגלית, אם אני לא טועה 'חילופי סטודנטים' זה אומר שכל קיץ יגיעו לאזור עשרות צעירים אנגליים עם נטיות ליברליות? מה זאת אומרת, אתה לא יודע מה הנטיות הפוליטיות שלהם? לא אכפת לך? מה?, העניין שלך אקדמי בלבד, אני בטוחה. אבל אמור לי, מה אתה יכול להציע לסטודנטים שלנו? כן, כן ברור ששמעתי על אוניברסיטת קיימברידג'. ספרות אנגלית, זה מעניין. מה מלמדים שם? שייקספיר, אודן, הבנתי? חכה רגע, אני בודקת בוויקפדיה.
[חוזרת לדבר כעבור מספר שניות]. סליחה מר פרופסור ברקר, שייקספיר זה לא הבחור הזה שחיבר את 'הסוחר מוונציה', עם שיילוק והכל? קריטריונים אקדמיים בלבד, אמרת. כן, אני יודעת שזו יצירת מופת. אני יודעת שעכשיו קראו להחרים בלונדון את המחזה הזה בביצועה של הבימה. מה אתה אומר, אתה התנגדת? אני חושבת שאני יודעת למה. חכה, חכה רגע. כתוב לי כאן שאודן היה הומו. מה אמרת? הוא חיבר את 'בלוז הפליטים'. אני הייתי קוראת לזה 'בלוז מהגרי העבודה', אם אתה מבין לאן אני חותרת. אה, זה עוסק בפליטים היהודים שנסו מגרמניה לאנגליה בשלהי שנות ה-30. למה באמת לא רציתם לקלוט אותם בימים האפלים ההם? לא, לא, אני לא רוצה שתבקש סליחה. אבל, אני חושבת שנאלץ לבדוק את הסילאבוסים שלכם לפני שנאשר תוכנית חילופי סטודנטים כזו. כן, כן אני שמעתי על קיימברידג', אני לא מבינה למה אתה כל הזמן שואל את זה. כן, ברור שיש לנו אנשים שמתאימים לכך. על 'אם תרצו' שמעת? לא?, טוב, אז זה לא פלא שאתם מלמדים את אודן. בסדר פרופסור ברקר, אנחנו נחזור אליך.
[מניחה את הטלפון שמיד מצלצל, מרימה:] כן, שלום פייר. מאין אתה? צרפת, יפה, יפה. כן, יש לנו תוכנית ללימודי מגדר, אמור לי פייר, מדוע זה מעניין אותך? אה, אתה טרנסקסואל. הקשב רגע פייר. אני אחזור אליך.
[מנתקת את הטלפון, מרימה ומחייגת:] שלום, מזכירות משרד החינוך, זו שולה מאוניברסיטת אריאל, אפשר לדבר עם כבוד השר בבקשה. תודה. [ממתינה מספר שניות:] שלום כבודו, רציתי קודם כל להודות לך על עבודת הקודש שאתה עושה עבורנו ועל מאבקך העיקש ונטול הפשרות. אני יודעת, כן אני יודעת שאתה מתראיין כמעט לכל כלי תקשורת חשוב. אני חושבת שעשית יותר ממספיק. אתה באמת יכול לנוח. מה, ראיון ב-CNN מחר? ואחר כך ב-BBC? תראה זה לא טוב. אנו מקבלים עשרות פניות מסטודנטים מחו"ל. איזו שיקסה גרמנייה התקשרה קודם בחיפוש אחר בעל יהודי, פלסטיני מאמריקה בן לאם סודנית התקשר שלא במסגרת חיפוש עבודה, אחר כך התקשר איזה תלת-סקסואל מצרפת שבטח חושב שבהתנחלויות אין רמזורים. תקשיב, אנחנו לא ערוכים לזה. אוי נו, גם אתה מתחיל עם העניין הזה של קריטריונים אקדמאים בלבד? מה זאת אומרת אנחנו חייבים. אני יודעת שאוניברסיטה היא מוסד אוניברסאלי, כן, כן, שמעתי על וולטר, גם הוא היה צרפתי לא? אני יודעת שלמחשבה אין גבולות. ברור שאני מבינה את מהות התפקיד שלי בתור האחראית על קשרי חוץ. ליברמן הוא מודל ההשראה שלי. אה, תקשיב לזה, דיקן אוניברסיטת קיימברידג' התקשר והציע תוכנית חילופי סטודנטים. אתה יודע מה זה אומר? כל הרדיקלים מקיימברידג' יגיעו ללמוד כאן ישר מהמשט. מה אתה אומר? אההה, זו בעיה. אתה יודע שאוניברסיטה זה מוסד אוניברסאלי? סליחה, סליחה. לא התכוונתי. אני מתנצלת. אני יודעת שאתה פועל ימים כלילות עבורנו. הבנתי. בזה אתה יכול לטפל. אתה רק צריך שמות. יחכו להם בשדה התעופה עם פרחים. יופי, מה עם האחרים? הבנתי, כן קריטריונים אקדמיים, אין מה לעשות. בסדר.
[מנתקת, מיד מחייגת שוב]. הלו, פרופסור ברקר. זו שוב אני, שולה מאריאל, רציתי להגיד לך שתוכנית חילופי הסטודנטים שלך אושרה. כן, כן עם אדוארד סעיד, כן, כן, גם הומי ק' עלי-באבא והכל. אבל, אני זקוקה לרשימת שמות של הסטודנטים שלכם. כן, מצוין. אני גם יכולה לתת לך כבר כמה שמות משלנו. סטודנטים מעולים. מצטייני רקטור אחד אחד. זו עדיין רשימה חלקית, אבל הם יהיו אצלך בקיץ הקרוב. אתה רושם, יופי. אינגריד, אחמד, פייר. תודה רבה. כן אני יודעת שזה היה מהיר. אנחנו מאד משתדלים. כן, תודה. זה מה שאני תמיד אומרת. אנחנו מאד מאד יעילים.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אבל מי צריך את העובדות לעזאזל?!
רק כמה שנים- עד שכל היתר יתיישרו לפי הדגם. כך עשו בכל דיקטטורה.רחו דוגמה מאירן.
ושהומוגניות פוליטית באקדמיה היא תופעה שלילית, ושצריך פלורליזם רעיוני.
אז איך זה שהם תומכים באוניברסיטה שלכל העובדים בה, בלי יוצא מן הכלל, יש דעה פוליטית מובהקת – כולם תומכים בכיבוש?
זו אוניברסיטה התורמת להעמקת הכיבוש, ובזה היא פסולה לגמרי…
לא יכול להיות חופש אקדמי, חופש מחקר, החיוניים לקיומה של אויברסיטה במוסד השייך לכיבוש.
חלק קובעים בביטחון שזוהי מכללה די ירודה, בעוד שאחרים (כמו עמית כאן) מציינים דווקא את הרמה האקדמית ה"גבוהה."
האם ישנם מדדים זמינים ברשת לאיכויות "המרכז האוניברסיטאי"?
יישר כח לגדעון סער ולציפי חוטובלי על יושרם האינטלקטואלי ועל תרומתם להצלחת החרם האקדמי על המוסדות הציוניים. 100 מליון ש"ח? ניחא.
ועוד הוצאות מיותרות שלא מכספי המשרד המכונה משרד הבטחון שבעקבותיהן ידרוש בעתיד ארכי פושע המלחמה אהוד ברק כספים נוספים:
שר החינוך גדעון סער השתתף אמש (שלישי) בטקס חנוכת בית הספר הממוגן "שער הנגב" על שם יצחק שביט. "בוצע פה מאמץ אדיר, קודם כל של המדינה באמצעות משרד החינוך, יחד עם סיוע של הרבה מאד גורמים בעולם היהודי, בעלות כוללת של למעלה ממאה מיליון שקלים. זה אפילו קצת לא נתפס", סיפר סער על הפרויקט.
http://news.walla.co.il/?w=/9/2544992
בחורבנו של החינוך הציוני ננוחם.
אז מה אם לומדים במכללת המתנחבלים הרבה ערבים? משת"פים תמיד היו ותמיד יהיו!
וימשיך לשמר את האוליגרכיה הגזענית שלו. כמה ערבים שי באוניברסיטת תל אביב? כמה דתיים? כמה אתיופים? שבט לבן נכחד ומגעיל
שלא שונה מקריאות ה"בוגדים" למיניהם מצד אנשי ימין קיצוני נגד אנשי שמאל.
ובנוגע למאמר, זו סאטירה מהסוג הנמוך ביותר. הרמה הנמוכה ביותר של סאטירה היא למעשה קללה, וזה מה שהמאמר מייצג. קללה. קללה עם הרבה מלל אבל קללה. לקחת סטריאוטיפים מנותקים מהמציאות ולהקצין אותם עוד יותר, תוך הצגת הדמויות כחסרות מוח. אפשר לתמצת את המאמר ב"לא צריך להביא למתנחבלים הפאשיסטים האלה אוניברסיטה, הם ממילא מטומטמים וגזענים מדי כדי להפעיל אותה". נו באמת.
קטע מצוין
יש כאן שתי רמות של סאטירה. האחת עוסקת בניגוד שבין האידיאל של אוניברסיטה לבין ההסתגרות של הימין. הרמה השנייה עוסקת בתושייה של הימין המתנחלי וביכולת המרשימה שלו לתמרן בין מגון כוחות ולרתום אותם לשירותו. לכן, כל ההערות המתייחסות למספרם של הערבים, האתיופים וכו' במכללה לא רלוונטיות. באותה מידה סביר להניח שאין במכללה עובדת בשם שולה, ששום עובד ניקיון לא נורה על ידי צה"ל ושירושלים לא עשויה זהב. בקיצור, זו אלגוריה על התנהלות הימין ומשום מה מגיבי הימין מתעקשים לעקוף את הנקודה הזו ולדוש במספר הערבים שלומדים במקום.
הבעיה עם הקטע היא שהוא באמת מציגי ניגוד חד בין בני אור ליברלים לבין בני החושך בימין (תוך הערכה כאמור לתושייתם). למרות השמרנות הזו זו עדיין סאטירה חזקה ומורכבת שמגיבים רבים התקשו לעכל ולהבין. חבל
זו לא קללה. זו האימה האשכנזית הישנה והטובה מפני אלה ש׳משתלטים לנו על המדינה׳'. אבל יש משהו מצחיק מאד ועמוק בדיסונס שבינן מיסוד ממלכתי של האתוס המתנחלי (כאן בצורה של אוניברסיטה) לבין ההתנהלות הלאומנית של שבט מסתגר שגם מאפיינת את הימין
באמת חוכמה גדולה למשוך סטודנטים אתיופים על-ידי הורדת רף הכניסה (זה בדיוק מה שעושים גם בבר אילן), לגבות מהמדינה שכר לימוד עבורם (כי אתיופים פטורים משכר לימוד), לנפנף בהם לצורכי תעמולה ואח"כ לזרוק אותם עם סטיגמה של "למדתי במוסד שעושה הנחות לאתיופים ויש לי תואר ראשון סוג ב'".
השבט הלבן המגעיל לא נכחד – הוא פשוט שם כיפה סרוגה על הראש ועבר להתנחלויות. שם הוא מנצל מיעוטים מוחלשים בשיטת השתמש-וזרוק.
כי יש להם מוח כמו לך.
יוצאי אתיופיה מגיעים לאריאל כי זה מוסד פלורליסטי שמקנה להם כלים להשתלב בחברה הישראלית, בניגוד למגדלי השן הגזעניים של השמאל. ואם היית טיפה מסייר ביהודה ושומרון היית מגלה מה הפרופיל האתני של רוב 'המתנחלים' ומשתנק.