הנח לנאי לרגע ותן לי לדבר

שיר
האדי חורסנדי
Shadi Ghadirian, Qajar Series, 1998-2001

תירגמה: אורלי נוי

*

הנח לנאי לרגע ותן לי לדבר

הנח לנאי ועל בדידותי אספר

יללת הנאי לרועה היא זמר מוכר

ויללתי היא כל מה שלי נותר

אני שחרבי הפכה באחת קלשון

אני שיום השישי שלי הפך פתאום לראשון

ששעוני חזר כך סתם כמה שעות לאחור

שלילי התהפך ועכשיו במקומו יש אור

שבתוך לילה כמו נתקפתי מחלה ממארת

ובבוקר השפה שבפי כבר אחרת

"הלו" קר את הסלאם האהוב החליף

לא מזהה את שזרעתי בבוא קטיף

כל ישותי מכף רגל עד ראש הפכה "פוּט" ו"הֶד"

מימַי עכשיו "ווטר", פת לחמי "ברד"

גם הגבינה שבפי הפכה ל"צ'יז"

כל מה שהנני, כל ישותי רק "איז"

אני שהפרסית שעל לשוני בערה

פתחה כל דלת ופתרה כל צרה

עומד בשיבתי כתינוק בן יום

מרוקן ממילים, נאנח, נאלם דום

לעתים מעז "הלו" ולעתים מרהיב "היי"

שיא נאומַי שנלחשו בחשאי

אבוד בנפתוליו של דקדוק לא מובן

נזוף וחסר אונים כתלמיד עצלן

קורה שה"גוד מורנינג" שהוא כעת השלום

נמשך ממש משחר ועד אמצע היום

כל שיחת חולין עם שכן מקרי ברחוב

משאירה אותי טבול בזיעתי, רטוב

משתדל להחליף איזה "הלו" בקטנה

עם השכנים מהרחוב ותושבי השכונה

ובין אם נאה הוא היום בין אפור

השיחה אודותיו היא חוק בל יעבור

אך כל נושא שיחה אחר יהיה בלתי עביר

המילים מטבען כאן מלאות רק אוויר

אז הנח לנאי ותן לי לדבר

על המרחק אני רוצה לספר

כי מה לו לנאי מזרח מה לו מערב

מה לו זיכרונות מעולם שחרב

ותראה אותי, איך אני מסתגל

איך למדתי להיות גם חליל וגם מחלל

כשבאיראן שלנו הם שרפו והעלו באש

את כל שהיה, את מה שאין ומה שיש

לו רק נשארתי אי אז בשדותיי

שתעלינה בלהבות גם עצמותיי

ואפרי יתפזר מסביב לביתי

וייספג לתמיד בתוככי אדמתי

אבל הנה, חרבי הפכה קלשון

ויום שישי שלי הפך פתאום ראשון..

הכותב הוא סאטיריקן. למקור בפרסית

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.