המדריך לאופורטוניסט
ביום שני השבוע התקיימה הישיבה הראשונה במועצת עיריית תל אביב שהאופוזיציה זימנה. ישיבה שלא מן המניין שתתרחש כנראה כל חודש על פי דרישת יו"ר האופוזיציה, חבר המועצה אהרון מדואל. הרצון לקיים ישיבות מיוחדות סביב נושאים בוערים היה קיים תמיד, אולם מעולם לא הצלחנו לגרום לחייליו של חולדאי לצאת מהשורה. כי ככה זה בשלטון אימים, הפחד משחק תפקיד מרכזי.
הפחד קיים בכל ישיבת מועצה, בכל ישיבת תקציב ובכל ועדה שמתכנסת. שיטות המשטור מגוונות: יש כאלו ששוט הפיטורים מסגנות ראש העיר ונישול ה-40 אלף שקל בחודש עשו את העבודה, יש כאלו שתפקיד ניהולי עם חשבון הוצאות ענקי הצליחו להדביקו יותר טוב מכל סופר גלו לכיסא המצחין מרוב שחיתות, יש כאלו שסתם מתוך חשש מצעקות השבר וממבטי ה"מה בדיוק מלמלת עכשיו?" של ראש העירייה הצליחו להרתיע. ויש כאלו שתארים נטולי תוכן מיתי כמו ראשי ועדות חסרות שיניים שנראות טוב על כרטיס הביקור הצליחו לשמר את הדקדנס העירוני.
13 שנה זה לא הולך ברגל. צריך לתת קצת קרדיט למי שהצליח למשטר כל כך הרבה אנשים למשך כל כך הרבה שנים. וצריך בהתאם גם לציין את אותם אנשים שממשיכים למרות כל מה שקורה מסביב לשמר את משטרו של הראיס.
הישיבה אתמול התאפשרה כי אחרי כמעט ארבע שנים של ישיבה בקואליציה מרצ הסכימה סוף סוף להפסיק לעשות נעים באוזן לחולדאי. מאוחר, אבל עדיף מאשר אף פעם לא. כרגע יש מספיק חברי מועצה חופשיים בכדי לזמן ישיבה שלא מן המניין פעם בחודש, מספיק בכדי לגרום לראש עירייה בישראל לצווח בשעה תשע כאשר הישיבה אמורה להסתיים בעשר "עוד שעה יא מנאייק".
בשבוע שעבר התקיימה הפגנה ייחודית בשכונות הדרום. כמאה תושבים מהשכונות צעדו ברחובות שכונת התקווה לביתם של נציגי הליכוד (או כפי שהם מעדיפים להיקרא נציגי השכונות). הם לא שכחו בקדנציה האחרונה למען מי או מה נשלחו אלה שכנראה שמעולם לא ממש הבינו את המשמעות של ישיבתם כחברי מועצה, ושלא מדובר בהשגת ג'ובים אלא בשליחות ציבורית. ההפגנה עברה בין שני הבתים בקריאה נאיבית משהו לבקש מהם לחזור לשכונות, לחזור לייצג את השכונות ותושביהן ואת האינטרסים שלהם. למנוע פינויים של תושבים עניים, למנוע הריסות בתים, לדאוג לתיכונים עיוניים איכותיים בשכונות ומרכזים קהילתיים – ולא כפי שנעשה עד כה לשלוח הודעות לעיתונות ולהצביע באופן הפוך בישיבות (או כפי שממליץ המדריך לאופורטוניסט, לצאת לשירותים בכל הצבעה שבה מה שבפה לא מסתדר עם מה שראש העירייה דורש).
בישיבה בשני ניתן היה שוב לחזות במופע הקסמים של נציגי "השכונות", רק חבל שהיא היתה סגורה באופן מחפיר לציבור. ניתן היה לראות ולבכות את הניסיון המוצלח של חולדאי להעלאת הארנונה בצורה עקיפה. העיריה העשירה ביותר בישראל עם תקציבי ענק ובזבוז משווע כמו מינהלת עיר העולם המיותרת לחלוטין בעיר שרחוקה מעיר עולם כפי שהיא רחוקה מלהיות רב-תרבותית. במקום לבטל את המינהלת ולחסוך בכספי בתושבים מחליטה העיריה לתגבר את כוח הפיקוח העירוני, ובעת הצבעה על הטלת המס על התושבים האופוזיציה כמובן מתנגדת והקואליציה כולה תומכת – כולל ש"ס, שמתפקדת כנציגה הנאמנה של רון חולדאי על ראשם של תושבי הדרום. את נציגי הליכוד ניתן היה לראות מאמצים את סעיף 7 במדריך לאופורטוניסט, כאשר אחד נשאר להרים את ידו בישיבה והשני נמלט לשירותים שנייה לפני שיאלץ להשפיל את עצמו שוב.
זאת לא עיר עולם, הם לא נציגי שכונות, זאת לא דמוקרטיה – אז לכל מי שתהה, כנראה שכן, מסתבר שזאת רפובליקת בננות.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.