"לא נמצא מקום לחריגה מהכללים"

ברוב הדיווחים על המקרה הנורא הזה נשמטת חוות הדעת של השופט, שערך קרימינליזציה ופסיכולוגיזציה למר משה סילמן כדי להראותו כאדם חריג ולא ישר. גם המחאה החברתית מזניחה את התעללות בתי המשפט באזרחים, שקיוו למזור מאלימות המדינה דרך המערכת המשפטית, ובמקום זאת הוכו על ידיה שבעתיים. היות שהמחאה החברתית היא אשכנזית יאפית בעיקרה, עדיין קיימת בקרב המוחים הפנטסיה על כך, שהמערכת המשפטית, אשכנזית בעיקרה, היא המעוז האחרון של הדמוקרטיה בישראל. היות שהתקשורת היא אשכנזית בעיקרה, מאז ומעולם הגנה על החבר'ה שלה היושבים על כס המשפט. המקרה המזעזע של משה סילמן מראה שלא כן היא.

זה עצוב מאוד, אך מסביבי ראיתי בשנתיים האחרונות שני אנשים שמתו בגיל צעיר, בשני המקרים מדובר על פשיטת רגל של עסק קטן, חובות של עשרות אלפי שקלים שטופחות למליונים, מערכת משפטית פושעת, מוסדות מדינה שמחמירים את המצב עוד יותר, חלומות של אנשים לבנות חיים טובים יותר, עסק מצליח שנופל בשל שרירות המערכת (במקרה אחד שישה חודשים של רחוב סגור בגלל הקמת תשתית של חברת חשמל בלי לשלם פיצוי, "אם אתה רוצה תתבע" או קח עורך דין בעשרות אלפי שקלים שאין לך ותיכנס לחובות). אכן צודקת מיטל בקודקוד של כל המעשים האלה נמצאת מערכת המשפט שתמיד מצדיקה את הבנקים, את המדינה, את הטייקונים, את החזקים, קובעת סף כניסה לצדק גבוה ביותר כדי להגן על העשירים, ממש פשע.

אולי כאן המחאה מתחילה להתחדד, לא רק שכר דירה, אלא איך כל המערכת מנשלת ועוקרת אנשים מבתיהם בשל חובות זנינחים. עיריות שיכולות מתוקף החוק לעקל דירה של חייב שחייב פחות מ 10% לעיריה,אנשים חולים שבשל סחבת אינסופית בביטוח הלאומי לא זוכים לקבל את הזכויות עליהם שילמו פרמיה כל חייהם וקורסים לפני שהכסף מגיע, בזמן שהבנקים דורשים ריבית דריבית, גבוהה מהשוק השחור.

אני אישית נמצא מול המערכת בשל ערבות שחתמתי לחבר שבינתיים מת (כן , זה משני האנשים למעלה), מול בנק. הבנק לא מוכן להידבר איתי, ולהגיע להסדר, הוא דורש ייצוג של עורך דין. כל הערבות היא של 15000 ש"ח ויש עוד ערב, על הלווה של 30,000 ש"ח שנלקחה לפני עשר שנים. הצמדה של עשרה שנים 23%. הבנק תובע את שני הערבים על 120,000 ש"ח, פי ארבע. השופט לא ממצמץ ורק מבקש מהבנק להסביר בפעם הבאה איך הבנק הגיע לסכום הזה. כלום, כאילו דא. סתם מספרים בשבילו. בשבילי זה אסון, אני עוד יכול להישאר בלי דירה בגלל ערבות של סכום קטן שעליה חתמתי.

איפה פה ההיגיון? איפה החוק? איפה השופטים בירושלים? היש שופטים בירושלים? אם כך שיקומו השופטים ויעשו דין צדק. כי הדין הקשה בא מהשופטים והם מייצרים בעלי דין קשים מאוד.

כותב יקר, שים לב. סלימן הצית את עצמו במסגרת של הפגנה חברתית. הוא ביצע התאבדות במסגרת הפגנה חברתית. המסגרת היא שהובילה אותו להתאבד בצורה המסויימת הזו. באתר שבו ברור כל כך שהחיילים הישראלים מועלים קורבן על מזבח אלי המיליטריזם הישראלי, צריך גם להיות מקום לחשבון נפש על הרטוריקה המתלהמת של המחאה.

זו רטוריקה מתלהמת כי האתר הזה מלא במאמרים שמסנגרים על אלימות כנגד המדינה והשוטרים – אותם שוטרים שרצו לכבות את האש שאחזה בגופו של השאהיר המהפכני הזה.

אבל הניתוח לא יהיה מלא אם לא נשים לב, ומהר, לכך שסלימן חי במשך השנה האחרונה באווירה מהפכניסטית. שהוא למד על מוחלשותו ככל הנראה במאהלים ההם, וככל הנראה מאחותך הרבנית, שעדיין לא גינתה את מעשה ההתאבדות של סלימן, ולו מנקודת ראות רבנית.

האתר הזה – וכמובן לא רק הוא – שופך דלק על החברה הישראלית, ומנסה כמיטבו להצית אותה. נראה שסלימן לקח ברצינות את תיאוריית הקשר המיסטית, ששחררה אותו מאחריות למהלך המטופש שביצע – התחמקות מתשלום לביטוח לאומי, של סכום פעוט – פעוט בתזרים של חברת הובלות בעלת שלוש משאיות – והובילה אותו למעשה שעשה.

אפשר להתווכח מי אשם בפשיטת הרגל של החברה של סלימן ובהתמוטטות הכללית שלו – בית המשפט, למשל, קבע שהוא אשם בכל, עקב ניהול כושל והזוי. אבל ברור לגמרי מי הוביל אותו להתאבדות הזו. מי אחראי לצלקות הכוויה שעל גופו. וברור גם איזה ממסד (מחליש, אלים, מחריד) מפעיל את בתי החולים שבהם הוא יטופל – כנראה עד סוף ימיו. אתם לא בצד של הטובים. לו אני אחותך, הייתי מנצל את הזמן לחשבון נפש נוקב. נא לא לקחת את מה שכתבתי בצורה רעה, אבל אני חושש ויותר מכך לדם ולהרג שיבואו עלינו אם המהפכניזם ימשיך במצעד הקידמה העיוורת שלו. ההיסטוריה מלמדת שמהפכנים יודעים לרצוח והרבה, שהם מקימים מחנות ריכוז והשמדה, ושאפילו אלו הנאמנים להם סובלים באופן קשה. סלימן היה צריך לקבל עזרה שתלמד אותו להסתדר עם הממסד, ולא שטיפת מוח שתפמפמם לו שיש דרך לשרוף את עצמו ולצאת קדוש מהפכני. פ

סופסוף שוויון
כור ההיתוך הצליח!!

אדם לא חייב לקבל שילמונים עבור טוקבקים-די אם הוא מרגיש טוב בחיק המערכת .אבל זה עדיין לא עושה אותו הגיוני או צודק.
אין להתייחס אל פרשתו המזעזעת כשלעצמה של משה סילמן כאירוע נקודתי של אדם חלש שנדחף למעשה יאוש ונוצל על ידי הובלה צינית של מורדים בסדר הטוב.
כולנו עוברים מדי יום ביומו תחנות שהשפעתן המצטברת בהכרח דוחפת אותנו למקומות: אדישות ,ציניות, חוסר אונים, אבוד תקוה לעתיד טוב ועירפול של מטרות בחיים.
פקיד בעירייה שבעיותיך לא מעניינות אותו- כי חונך שראש גדול לא יקדם אותו בחיים. שוטר שמשקר- כי גם הממונים עליו משקרים והעיקר כיסוי תחת. ביזבוז גלוי של כספי צבור סתם- בשביל להאדיר שמו של פוליטיקאי.דיבור בטלפון נייד בנהיגה בכבישים בו נהרגים יותר מכל המלחמות-ובו בזמן משטרת התנועה משקיעה הון עתק במצלמות מהירות- "לחפש את המפתח מתחת לפנס". וזה רק על קצה המזלג.
האזרח המצוי חי כל העת מול מערכת דורסנית ומלוכלכת- ומי שלא זז מספיק מהר הצידה, נדרס. משם מגיעים לתגובות קצה מכל הסוגים. לאו דווקא התאבדות.
אל תגיד לי שזה חייב להיות כך. זה מה שמביא אנשים למרוד-מרד שיש לו המון סיבות -וכאשר להמון אנשים יש המון סיבות, חלקם מגיבים באלימות כלפי המימסד ואחדים באלימות כלפי עצמם.אבל רובם הגדול אינם מוסתים, אלא נקעה נפשם מחוסר באנושיות של השלטון.

הנושא מורכב משתי בעיות יסוד: הראשונה, היא הביאורוקרטיה – שחייבים שים לה קץ. ביאורוקרטיה שלילית השוחקת את הפונים במקום לטפל בפונים באופן מסודר, אחיד וללא משוא פנים.
השניה, היא השאלה עד כמה המדינה מחוייבת בטיפול באדם שהסתבך (טרם מחלתו) ובמידה מסויימת "קפץ מעל הפופיק" ולא חש במועד את תחילתה של המפולת. על פי התאורים, משה היה יכול למצוא את פרנסתו בכבוד, כשכיר ולא כבעל 3 משאיות.

בעיות אלו אינן משחררות את המדינה מהערכות מתאימה ונכונה לטפל במי ש"החליק" ובמיוחד, שאבד את יכולת ההכנסה שלו ואת מגוריו. אעין בידי הרשויות מצאי אמצעים לטיפול במקרים חמורים כפי שנאמר שחשוב לזכור שמשה לא לבד. מה שקרה קורה בנושא הדיור הציבורי הוא שערוריה בפני עצמה. על פי דברי אלו שטיפלו באופן אינטנסיבי באדם בנדון, שידעו על מצוקותיו לפני מעשהו המזויע, גם אם היה זוכה להכרה – התור ארוך ועשוי לקחת שנים.
בכל מקרה, המקרה כאן הוא נושא פרטי ואין לסווג אותו כחלק מהמחאה החברתית.

סמולן רוקד על האש ביודעו שהוא לא ייפגע ממנה.
האשמת הקרבן ואיפוסו בתודעה היא מנגנון עצמי מטהר ומשחרר.
סמולן הפעיל את מנגוני ההגנה ה"ביביאנייים" שמביאים לו הקלה והנאה.
המשך לרקוד על האש והתפלל שהיא לא תאחוז בבגדיך.

מאוד מעניינת אותי השאלה הבאה: אם משה סילמן היה חי באחת ממדינות סקנדינביה, איזו רשת בטחון היתה לו שהיתה מצילה אותו מגורלו?

המחאה רוצה להעלות את מעורבות הממשלה במשק- יותר דיור ציבורי, יותר תקציבי רווחה, יותר רפואה ציבורית.
היות והכסף לא גדל עם העצים, זה יבוא מהעלאה במיסוי. גם על עסקים, וגם משכירים ממעמד הביניים.
אם כל הסיפור התחיל מעיקול בגלל חוב לביטוח לאומי על רקע משבר כלכלי ובעיות ביטחוניות- הרי שבמודל של המהפיכה החברתית יעדיין היו בעיות ביטחוניות ומשברים כלכליים, הביטוח הלאומי לא יהיה פחות אטום ודורסני לגבי המיסים (הגבוהים יותר) שלו- ויותר עסקים ייקרסו. האם מערכות הרפואה והרווחה המשופרות שייטפלו בהם יינחמו את בעלי העסקים שיהפכו לבעלי חוב? מסופקני.

אם סמולן הוא שם העט של קובי אריאלי, אנא התכבד והופע בשמך ואם אינך אריאלי,גם כדאי שתופיע בשמך.
דף המסרים שציינת עבור יואב ונתן מצביע על מיקומה של ישראל במקום ה-66 בין 107 מדינות בשעור התאבדויות לשנה (מסוימת שלגביה יש נתון).
המדינות המפותחות נמצאות מעל ישראל והמדינות העניות והפחות מפותחות נמצאות מתחתיה. הרמז לגבי שעור התאבדויות גבוה יותר בסקנדינביה הוא נכון אבל מניעי ההתאבדות שם שונים לגמרי מבישראל. צריך לזכור שבישראל התאבדות נחשבת לאיסור דתי חמור שדינו קבורה מחוץ לתחום בית הקברות היהודי. זו נורמה דתית שמקטינה בוודאות את ההידרשות של אנשים לבחור בה כאופציה לסיום חייהם וליציאה ממצבי מצוקה, ייאוש, דיכאון וחולי.
דווקא במדינות החלשות ,העניות, הלא דמוקרטיות,הנשלטות על ידי שלטון דתי קיצוני הבחירה בפתרון התאבדותי נמוכה יותר. מכאן ניתן להניח שכוונתו של סמולן להמליץ לישראלים לבחור בשלטון דתי קיצוני, אלים, מנדה ומדיר, שאינו מייחס לחיי אדם חשיבות מיוחדת כי עיקר חייהם יתחיל בעולם הבא ובגן העדן המובטח לעושי דברו של השלטון.
השימוש בהשוואות מופרכות ללא הבנת עובדות הרקע שלהן הוא חרב פיפיות שסמולן תוקע בעצמו בלי דעת.
השימוש בנורמות יהודיות מעוותות להטלת אשמה על מתאבדים הוא עוד עדות להעדר הבנה וחמלה אנושית אצל דתיים שהקצנתם גוברת על כל מרכיב אחר באישיותם.