"מחקרים רבים מראים"

מאמרו האחרון של ד"ר אבי נוב ב"דה מארקר" הוא דוגמה טובה לכך שיש לחשוד בביטויים כמו זה שבכותרת, כאשר הפעם מתבצע ניסיון לדה-לגיטימציה של המחאה החברתית וקידום אידיאולוגיה שמרנית הקוראת לנו להסתפק בפירורים של עשירים. יוסי דהאן מסביר מה באמת אומר המחקר על הקשר בין העלאת מיסים לצמיחה
יוסי דהאן

קיימת קבוצה של ביטויים שאפשר לכנותה "קבוצת הביטויים מעוררי החשד", בקבוצה זו שמור לביטויים כמו "מחקרים מראים" או "קיימים מחקרים רבים" מקום של כבוד. אלה צריכים לעורר חשד מיידי, כאשר הם אינם מלווים אפילו בדוגמה אחת אודות מחקר ספציפי המדגים את המסקנה שאליה מנסה הכותב להוביל את קוראיו.

וכך, אתמול אני קורא מאמר של ד"ר אבי נוב ב"דה מארקר", שכותרתו "המחאה החברתית פוגעת בנו". נוב, פובליציסט פורה מאד המפרסם את מאמריו מעל במות שונות, הוא, כפי שמצוין בתחתית המאמר, ד"ר למשפטים ועורך דין המתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי. על סמך קריאה של חלק ממאמריו אפשר לומר שהוא עוד לא נתקל במס שהוא אהב, מה שמשתלב עם העיסוק שבו הוא מוצא את פרנסתו: מתן ייעוץ לבעלי הון ותאגידים כיצד להתחמק מתשלום מיסים, או בלשון נקייה יותר – ייעוץ לתכנוני מס.

התחמקות מתשלום מיסים גורמת לכך שבסופו של דבר, שאר האזרחים שאין בידיהם אמצעים כלכליים לשכור רואי חשבון ועורכי דין דוגמת נוב נושאים בנטל התכנונים הבלתי-מוסריים ולעתים הבלתי חוקיים הללו (עמיתיי ד"ר עופר סיטבון, ד"ר דוניץ קידר ועו"ד מורן הררי, מהמכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים, כתבו דו"ח נרחב ומעמיק על הנושא בשם "המיליארדים החסרים – תכנוני מס אגרסיביים ואחריות חברתית של תאגידים בישראל" שבו הם מתעדים את תכנוני המס האגרסיביים של תאגידים בישראל ונזקיהם).

במאמרו יוצא נוב נגד המחאה החברתית ונגד המלצות ועדת טרכטנברג, הקוראות להעלות מיסים ולהגדיל את הוצאות הממשלה בתחום החברתי. נוב מזהיר מהתוצאות החמורות של הגדלת נטל המס ועל מנת לתמוך במסקנה זו הוא כותב:

קיימים מחקרים כלכליים רבים, תיאורטיים ואמפיריים, העוסקים בחקר הגורמים המשפיעים על צמיחה כלכלית. אחד הממצאים המרכזיים בספרות זו הוא שנטל מס גבוה פוגע ברמת ההתפתחות של המשק, בצמיחה וברמת החיים. הממשלה מתעלמת מאזהרות המומחים, מהמחקרים הכלכליים, מהניסיון העולמי ובעיקר מהניסיון הישראלי שהוכיח כי הגדלת המסים אינה תורמת דבר לאף אחד, אלא רק מדרדרת את המשק, ופוגעת בסופו של דבר בכולם.

הממצא אודות הקשר בין נטל המס לצמיחה כלכלית אליו מתייחס נוב, אינו "אחד הממצאים המרכזיים" של הספרות הכלכלית האמפירית והתיאורטית, אלא עקרון אידיאולוגי שאחד מאבותיו הרוחניים הפוליטיים היה נשיא ארצות הברית המנוח, רונלד ריגן; עקרון אמונה בסיסי באידיאולוגיית "כלכלת הטפטוף" שלו, המנחה כיום גם את אנשי מסיבת התה והמועמד הרפובליקני לנשיאות בימים אלו, והמנחה את ממשיך דרכו של רייגן בישראל, בנימין נתניהו, ורבים מקובעי המדיניות הכלכלית בישראל מזה שנים.

זרוק לנו איזה פירור, ביבי. איור: Mysh

על פי התיאוריה האידיאולוגית הזו, ששייכת לתחום המדע הבדיוני יותר מאשר למדע האמפירי, העושר שיועבר לעשירים ולתאגידים הכלכליים אמור לטפטף לכיוונם של אלה הנמצאים בתחתית הסולם הכלכלי, ערימת הפירורים מעוגת הצמיחה על רצפת שוק התעסוקה תספיק למלא את בטנם של אלה הפוערים את פיותיהם כלפי מעלה. הכלכלן הידוע ג'ון קנת גלבריית, כינה את תיזת טפטוף הצמיחה, "תיאוריית הסוס והדרורים" ותיאר אותה בדימוי הציורי הבא: If you feed enough oats to the horse, some will pass through to feed the sparrows. או בעברית פשוטה, "אם תאכיל את הסוס מספיק שיבולת שועל, חלק מזה יעבור הלאה להאכלת הדרורים".

ומה אומר המחקר הכלכלי, לא האידיאולוגיה, על הקשר בין העלאת מיסים לצמיחה. קריסטה כריסטינה רומר (Romer), פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ברקלי ששירתה כיושבת ראש המועצה לייעוץ כלכלי לנשיא אובמה ושתחום התמחותה הוא היסטוריה כלכלית, כתבה לפני מספר חודשים מאמר ב"ניו יורק טיימס" המסכם את ממצאי מחקריה בעניין. רומר כותבת, שמזה מאות שנים פוליטיקאים מטיפים למדיניות לפיה שיעורי מס נמוכים ייצרו צמיחה כלכלית, אולם מחקרים קפדניים מצאו שיש מעט מאד ראיות לטענה זו. אולי הגיע הזמן, כותבת רומר, לערוך רפורמה במיסים שתהיה מבוססת על עובדות ולא על הנחות מפוקפקות. המסקנה של רומר מסקירת הספרות המחקרית היא שקיימות ראיות חזקות לכך שלהורדת שיעורי המס יש אפקט מאד מצומצם על צמיחה כלכלית. ובהינתן העלייה המהירה באי-השוויון בארצות הברית, יש הצדקה להעלות את המיסים על העשירים.

פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה ובעל טור ב"ניו יורק טיימס", כתב גם הוא לא מעט מאמרים אודות המיתוס המופרך על הקשר בין העלאת מיסים וצמיחה. גם השבוע במאמר תמיכה בהעלאת מיסים על העשירים, מציין קרוגמן, כשהוא מפנה למחקריה של רומר, שאין ראיות לפיהן העלאת מיסים על העשירים, כפי שמציע הנשיא אובמה, תפגע בתמריצים ליצירת צמיחה כלכלית.

צילום: אורן זיו / activestills.org

ואם לחזור למציאות הישראלית, בואו נבחן את נטל המס בישראל. קחו למשל את תשלום המעסיקים לביטוח הלאומי: בעוד שהמעסיקים הישראלים משלמים 1.5% לביטוח הלאומי, במדינות ה-oecd ממוצע תשלום המעסיקים לביטוח הלאומי הוא יותר מפי שלוש, 5%. או מס חברות הישראלי העומד על שיעור של 28%, שיעור מס נמוך יחסי לממוצע המס במדינות ה- oecd. ההסכמה היחידה שיש לי עם נוב, היא שצריך להוריד את המיסים העקיפים, מיסים רגרסיביים הפוגעים בעיקר במעמד הבינוני והמעמד הנמוך. שיעור המיסים העקיפים בישראל מכלל המיסים הוא 51%, בעוד שממוצע המיסים העקיפים במדינות ה-oecd הוא 35%.

הבעיה עם מאמרים מהסוג של נוב אינה רק בכך שהם מטעים קוראים מן השורה בהציגם מצג שווא אודות "מחקרים מדעיים" התומכים כביכול באידיאולוגיה הכלכלית-חברתית שלהם, אלא גם בשימוש שפוליטיקאים ומקבלי החלטות עושים לאחר מכן במאמרים בעייתיים מסוג זה שנכתבו על ידי אלה המתיימרים להיות מומחים בתחום. שימוש המקדם מדיניות מזיקה ובלתי אחראית כלכלית ומוסרית, המיטיבה, בין היתר, עם אלא המשתייכים למתכנני המס ופוגעת בכל השאר.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    אך אתה עושה את אותה שגיאה.

    הרי במאמר של קריסטה רומר היא עצמה מזכירה מחקרים שהראו שהפחתות מיסים מועילות לצמיחה, ומקשרת למחקר שמנסה להפריך אותם.
    (זה המחקר אליו היא מקשרת http://emlab.berkeley.edu/~saez/saez-slemrod-giertzJEL12.pdf – ממנו אפשר ללמוד שכמה וכמה מחקרים דווקא כן הראו שהורדת מיסים מגדילה את הצמיחה בשיעור גבוה).

    גם כותב מאמר זה וגם אבי נוב נפלתם באותה שגיאה (לייחס ל"מחקר הכלכלי" את מה שהוא לא קבע). אף אחד מכם לא עשה את זה בכוונת זדון להטעות (ישראלים באמת חייבים להפסיק לייחס רשעות לצד השני בוויכוח הפוליטי), אלא בגלל שהיה לכם קל להתעלם ממידע שלא חיזק את התפישה שלכם. מה שפובלציסטים אחראיים צריכים להציג לציבור זה שיש קונצנזוס בין כלכלנים שיש קשר שלילי בין מיסים וצמיחה, השאלה היא האם הקשר השלילי חזק, ועל זה קיים וויכוח בין הכלכלנים. ובין הפובליציסטים.

  2. עומר

    את מקדיש חלק גדול מהמאמר לתקוף את הרעיון של "כלכלת הטפטוף" ולתמוך ברעיון של "למסות עשירים מאד".

    שני הנושאים אינם קשורים, ומהווים הסחת דעת מהנושא המוצהר של המאמר, בו כמעט ואינך דן ברצינות: טענתך שאין קשר בין העלאת מיסים (בפרט על חברות, כולל חברות קטנות ובינוניות, ועל עצמאיים) לבין צמיחה.

  3. יונה קורח

    כל טענות נוב, ושאר כותבים שכמותו, המשמשים כשופרות תעמולה קפיטליסטית מנוונת, חוזרים על טענות ואמירות שאין בינן ולמציאות הכואבת דבר ושהן באות לחזק את תעלולי הפרעונים ממשרד האוצר ובעלי הון חמדנים.
    רק אנחנו נותרים מוכים ודוויים.

  4. יוסי דהאן

    לעמית
    זו מסקנתה של רומר על היחס בין הורדת מיסים וצמיחה, וזה מה שכתוב במאמר.
    But the strong conclusion from available evidence is that their effects are small. This means policy makers should spend a lot less time worrying about the incentive effects of marginal rates and a lot more worrying about other tax issues
    וזו גם מסקנתו של פול קרוגמן שהמאמר מפנה אליו, כך שלא ברור לי מה טענתך.לאישוש מסקנה זו בפרסקטיבה בינלאומית ראה את גם את עמדתו של ג'ואל סלמורד.
    http://www.challengemagazine.com/Challenge%20interview%20pdfs/Slemrod.pdf

    לעומר,
    נוב, כמו מיט רומני, נתניהו והרפוליקנים בארצות הברית טוענים שהעלאת מיסים תפגע בצמיחה.
    בלשונו של נוב העלאת מיסים "פוגעת בסופו של דבר בכולם". לעומת זאת הורדת מיסים תתרום לצמיחה.צמיחה שאמורה להיטיב בסופו של דבר עם כולם, גם אם אלו הנמצאים בתחתית הסולם הכלכלי. ברור שהם קושרים בין מדיניות הורדת המיסים והאינטרס הציבורי הכללי. אחרת קשה לראות איך מישהו משתכנע מהטענה שיש להוריד מיסים כיוון שזה יביא להגדלת הונם של העשירונים העליונים בלבד, ושמדיניות זו לא תשפיע כלל, או תרע, את מצבם של אלו הנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי.

  5. עמית

    הטענה שלי היא שכפי שאבי נבו אמר, אכן מחקרים רבים מחזקים את הטיעון שיש קשר שלילי חזק בין מיסים וצמיחה כלכלית. באותו זמן, אכן גם קיימים מחקרים רבים ששוללים את זה. לא חלקתי עליך בנוגע לדבריהם של רומר וקרוגמן. חלקתי על הצגת דעתם כאילו זה הקונצנזוס בין כלכלנים ("ומה אומר המחקר הכלכלי, לא האידיאולוגיה, על הקשר בין העלאת מיסים לצמיחה.").

    קיימת מחלוקת בין הכלכלנים, עד כמה חזק ומשמעותי הקשר השלילי בין צמיחה כלכלית למיסים. הבעיה היא שגם אתה וגם אבי נבו הצגתם כאילו קיימת הסכמה בין הכלכלנים לטובת הדעה שלכם.

  6. מתן ק

    יוסי מקבל את ההנחה המובלעת שצמיחה היא טוב שאין עליו עוררין. כנראה צריך להזכיר שוב שמדדי צמיחה עולים כאשר מדינות מתחמשות למלחמה, כאשר זוגות מתגרשים, כאשר אנשים משלמים ביוקר על תרופות, ואפילו כשתאגידים שוכרים יועצי מס.
    כל עוד נקבל את הנחת היסוד שחייבים צמיחה, וכמה שיותר, ניוותר שבויים בידי הבנקים ובעלי ההון שקובעים (בכל משק שרובו לא בשליטת המדינה) כמה צמיחה תהיה. האתגר האמיתי הוא ליצור מדדים, לא בהכרח כמותיים, שמאפשרים לנו לנווט את הכלכלה למקום שטוב לאזרחים, לא להון שהצמיחה היא בשבילו "משה והנביאים".

  7. מענית

    לביטחון האולימפיאדה בלונדון.
    G4s, חברת האבטחה הבינלאומית ( בעלת חברת השמירה בארץ) הודיעה כשבועיים לפני תאריך היעד, שלא הצליחה לגייס מספיק עובדים לאבטחת האולימפיאדה.
    הפלא ופלא, המגזר הציבורי הבלתי יעיל, גויס ..

    אם ההפרטה תמשיך בקצב הנוכחי, בפשלה הבאה, לא יהיה צבא ומישטרה, להצלת המצב.

    http://www.guardian.co.uk/uk/2012/jul/17/g4s-olympic-security-debacle-q-and-a

  8. דוב

    בפועל הממשלות מורידות מסים מבעלי ההון זה מה שחשוב וזה לא קשור לאידיאולוגיה אלא לשימור השיטה.
    הבום הגדול של שיקום אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה איפשר להפריש חלק מהרווחים הקפיטליסטים לטובת מדינת הרווחה. זו היתה תקופת הפריחה של הסוציאל דמוקרטיה.
    כשהגיאות הזאת חלפה והרווחים החלו לרדת הופיעו תאצ'ר ורייגן שביצעו את התיאוריה של מילטון פרידמן. מדינת הרווחה התתכווצה ואיתה האשלייה הסוציאל דמוקרטית שניתן לשלב קפיטליזם ומדינת רווחה.
    עכשיו תולים את האשמה "באידיאולוגיה" מצד אחד ואת התרופה בנסיון לחזור לאידיאולוגיה אחרת (ס"ד). בישראל יחימוביץ' משחקת את הפארסה הזאת (להלכה, למעשה היא הולכת בפה סגור על קצה אצבעות כי כל תזוזה עלולה לשבור את הכלים)

    העניין הוא שככל שעולה ההשקעה בטכנולוגיה, במבנים במכונות וכו' ויורד חלקו של שכר העבודה שנובעים מהדינמיקה של הקפיטליזם יורד שער הרווח.(כמו כן סיבות נוספות כמו מיצוי ההתרחבות הגלובלית להתפשטות הפעילות של ההון הזמין להשקעות) כדי לפצות על הירידה ברווחים הממשלות מורידות מסים לבעלי ההון ומקטינות את השרותים החברתיים

    אם לא תתחולל מלחמה בקנה מידה גדול שתפתח מחדש מרחב להשקעות ולרווחים, המשבר ילך ויעמיק ויחד עם זאת יורע מצב האזרחים.

  9. לאון

    בכתבה נאמר:

    "נוב, פובליציסט פורה מאד המפרסם את מאמריו מעל במות שונות, הוא, כפי שמצוין בתחתית המאמר, ד"ר למשפטים ועורך דין המתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי. על סמך קריאה של חלק ממאמריו אפשר לומר שהוא עוד לא נתקל במס שהוא אהב, מה שמשתלב עם העיסוק שבו הוא מוצא את פרנסתו: מתן ייעוץ לבעלי הון ותאגידים כיצד להתחמק מתשלום מיסים, או בלשון נקייה יותר – ייעוץ לתכנוני מס.
    התחמקות מתשלום מיסים גורמת לכך שבסופו של דבר, שאר האזרחים שאין בידיהם אמצעים כלכליים לשכור רואי חשבון ועורכי דין דוגמת נוב נושאים בנטל התכנונים הבלתי-מוסריים ולעתים הבלתי חוקיים הללו…"

    כלומר מס זו גזירה שדופקת את העם. העשירים שיש להם כסף שוכרים שירותים של אנשים שמייעצים להם איך לשלם כמה שפחות. האנשים העניים משלמים הרבה.

    אם כך, נוב צודק שהוא מתנגד להצעה לעלות מיסים.

    העשירים (הטייקונים האלה) בכל מקרה ישכרו שירותים של אנשים כאלה שיתנו להם יעוץ, והעניים ישלמו יותר – כי יעלו את המיסים.

    יוסי, אם כך, למה אתה מתנגד לנוב? כי הוא לא חברתי-בר-השגה-חינם?

    דיי לצרות העין והקנאה ל"עשירים". זה שאדם אחד עשיר, לא הופך אתם אחר לעני.

    תנו לאנשים לשמור את הכסף שלהם, ולעשות בו כרצונם.

  10. טל

    "מה אומר המחקר הכלכלי, לא האידיאולוגיה…", אמרת ומיד הפנית למחקר אחד בלבד של פרופסור לכלכלה מברקלי, ככל הנראה האוניברסיטה השמאלנית ביותר בארה"ב (ליברלית, באמריקנית מדוברת…) אשר העניקה ייעוץ כלכלי לאובמה (וכולנו רואים כמה הייעוץ הזה מועיל ל"הצלחה" הכלכלית של הנשיא הסוציאליסט ביותר בהסטוריה של ארה"ב), ופרסמה את תוצאות המחקר ב"ניו-יורק טיימס" (עיתון שכידוע מאד אובייקטיבי ולא נוטה אידיאולוגית לשום כיוון…).

    לאחר מכן אתה מפנה, לא פחות ולא יותר, למאמר (לא מחקר, כי הוא לא מומחה בכלל לתחום המיסוי אלא למסחר בינלאומי) של פול קרוגמן. באופן מפתיע ומקרי לחלוטין, מאמר שפורסם באותו עיתון חף מאידיאולוגיה.

    פול קרוגמן אמר כ"כ הרבה שטויות בשנים האחרונות שזה פשוט עצוב להביא אותו כתימוכין לנושא כלשהו (שלא לדבר על כך שהוא מזוהה אידיאולוגית בבירור, והוא לא ממש מסתיר את זה).

    רק להזכיר, למי שלא זוכר (או לא יודע), פול קרוגמן היה זה שטען, לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום ב-2001, שעל מנת לצאת מהמשבר, כמיטב המסורת הקיינסיאנית, על הממשל ליצור, שימו לב, בועת נדל"ן שתחליף את הבועה הקודמת.

    זה בדיוק מה שהממשל עשה, וב-2008 ראינו את התוצאה במלוא הדרה.
    זה כמובן לא מפריע לו להמשיך לטעון בדיוק את אותן טענות ולתמוך באותן שיטות שכבר נכשלו בצורה כה מחפירה עשרות פעמים.

    אבל הוא כמובן עושה את זה כי הוא חוקר אובייקטיבי קר ושקול, ולא אידיאולוג מתלהם כמו השמרנים הבזויים, העשירים והחזיריים…

  11. פרידריך

    העמיתים הסוציאל דמוקרטים שלך. אביה ספיבק וזוסמן טענו במחקרם אודות שוודיה שהורדת מס החברות שם סייעה רבות לצמיחה הכלכלית. הם טוענים אפילו שהם מצאו מובהקות בכך. ובכן, זה כבר לא "השמרנים" ההזוים אלא סוציאל דמוקרטים. ואיפה? במקדש הסוציאל דמוקרטיה – מכון וואן ליר.

    בבקשה, החל מדקה 35:

    http://www.youtube.com/watch?v=CiLsYeFeVm8

    זאת ועוד, אתה מתעלם מכך שבשוודיה, הסוציאל דמוקרטית, הורידו בשנים האחרונות את מס החברות האפקטיבי, לממוצע של 13-14%, בעוד שבישראל המס האפקטיבי עומד על כ20%.

    זאת על פי מחקר של מרקל ושקלפורד עבור הNBER.

    עמוד 43:

    http://www.nber.org/papers/w16839.pdf?new_window=1

    שלא תחשוב ששוודיה לבד בעניין הזה . גם בפינלנד מס החברות האפקטיבי עומד על 15%(עמוד 2):
    http://www.deloitte.com/assets/Dcom-Global/Local%20Assets/Documents/Tax/Intl%20Tax%20and%20Business%20Guides/2011/dtt_tax_highlight_2011_Finland.pdf

    בכלל, כמעט בכל המדינות הסקנדינביות שיעור מס החברות הסטטורי עומד כמעט על אותו שיעור כמו בארץ.

    לגבי מיסים עקיפים. אני לא יודע מדוע כל הזמן מנסים לעוות את העניין הזה עם כל מיני סטטיסטיקה מטעה. במדינות סקנדינביה החברתיות שיעורי המיסים העקיפים גבוהים מאשר בארץ. לדוגמא המע"מ:
    בדנמרק משלמים כמעט על כל המוצרים 25% מע"מ, כולל מזון. בשוודיה 25% מע"מ כמעט על הכל מלבד מזון שעליו משלמים 12%, בפינלנד אותו הדבר בערך.
    כשמסתכלים על התמונה הכוללת בכל הנוגע למיסים עקיפים רואים שבדנמרק משלמים הרבה יותר מע"מ, ובשוודיה ובפינלנד קצת פחות מבדנמרק אבל ממש לא פחות מאשר בארץ.

  12. שרלי

    נגיד שאכן הורדת מיסים משפרת את הצמיחה, אבל הצמיחה הזו היא רק של עשירים, ואז אחרי כמה שנים הצמיחה הזו גורמת להתמוטטות, מה אמרו המחקרים? כל עוד הורדת מיסים גרמה לצמיחה טוב, אבל עשרים שנה מאוחר יותר? ייעשו מחקרים נוספים.

  13. יוסי דהאן

    למתן, אתה צודק צמיחה כפי שהיא באה לידי ביטוי במדידת עלייה או ירידה בשיעור התוצר הלאומי הגולמי, היא מדד בעייתי וגרוע למדוד את השיפור או ההדרדרות באיכות חייהם של בני אדם. בשנים האחרונות יש לא מעט ספרות על כך (בין היתר, כתיבה של אמרטיה סן, ודו"ח של ועדת כלכלנים שמינה סרקוזי שהציעה מדד אחר). אולם הדיון כאן הוא בהנחה שמקבלים שצמיחה היא מדד לשיפור חיים האם העלאת מיסים פוגעת בצמיחה.

    לטל, אכן לא שמתי לב שכריסטה רומר, היא לניניסטית המצדדת בכלכלה ריכוזית שהציעה לאובמה להלאים את וול סטריט. אגב אני מניח שכך גם בעלה, שותפה למחקרים,וכלכלן בעל שם בזכות עצמו. וסליחה שאני מצטט את קרוגמן האידיוט, השבדים השיכורים הללו לא שמים לב בשנים האחרונות למי הם מעניקים פרסי נובל.
    אבל הנה קישור נוסף התומך באותה מסקנה
    http://www.challengemagazine.com/Challenge%20interview%20pdfs/Slemrod.pdf
    אבל מי יודע אולי גם ג'ואל סלמורד מאוניברסיטת מישיגן היה בנעוריו חבר בכנופיית באדר מיינהוף.

    לפרידריך, הנה מסמך שיצא לאחרונה העושה ניתוח מפורט של מיסי חברות במבט השוואתי
    הנתונים שם קצת שונים מאלו שאתה מציג
    בשבדיה מס החברות הפורמלי הוא 26.3% לעומת ישראל 25%.
    אני מסכים איתך שיש לא מעט דברים שישראל יכולה ללמוד משבדיה שאותה אתה מביא כמופת. אני תומך בהתלהבות באימוץ מדיניות המיסים השבדית על ידי ישראל, אבל משום מה יש לי ספק בקשר להתלהבות שלך מהרעיון הזה.

  14. ניצן

    מאמר מעולה.

    הלינק למטה הוא לתוכנית רדיו, אחת הטובות ברדיו הציבורי בארה"ב (אין לה שום מקבילה, למרבה הבושה, בישראל): עורכי התוכנית עשו תחקיר עומק על ההשלכות של הורדות המיסים ברמה המקומית. זה די מזעזע. מומלץ בחום למי שחושב שזו המדיניות הנכונה:
    http://www.thisamericanlife.org/radio-archives/episode/459/what-kind-of-country

  15. אסף

    קוראים לה כריסטינה רומר.

    מי זאת כריסטה?

  16. פרידריך

    שיעור מס החברות שאתה מציין לא כולל את הטבות המס שניתנות בכדי לעודד את המשק. בשל כך צריך להבדיל בין שיעור המס הסטאטוטורי לשיעור המס האפקטיבי. כפי שהראתי , לפי המחקר של שקלפורד ומרקל שיעור מס החברות האפקטיבי בשוודיה עומד על 13-14%, בעוד שבישראל הוא עומד על 20%.

    אגב, גם המס הסטאטוטורי ירד בצורה משמעותית בשוודיה.

    אם מחפשים מודלים כלשהם לכלכלה, אני מעדיף את המודל של שוויץ, אוסטרליה או אפילו סינגפור (המודל הכלכלי, לא הפוליטי) בעלות ההוצאה הממשלתית הנמוכה והכלכלה החופשית באופן יחסי (אם כי רפורמות השוק החופשי שנעשו בשוודיה ב20 השנים האחרונות , שכוללות למגינת לבכם הרבה הפרטות (כולל בחינוך), סחר חופשי, רפורמות, הורדת מיסים והקטנה של ההוצאה הממשלתית מ70-65% בתחילת שנות ה90, ל51% כיום בהחלט מראה שהיא בכיוון הנכון).

    אם אתה תומך באימוץ מדיניות המיסים של שוודיה, הרי שאתה בעד הגדלת שיעור המע"מ ל25%, הכפלת מס ההכנסה על בעלי משכורת ממוצעות, החלתו, באופן רציני, החל מהעשירונים שנמוכים מעשירון 5, הגדלה צנועה של 7% על סף המס לכ55-56%, והורדה של מס החברות האפקטיבי על ידי הטבות מס. מצטער לומר, אך זו לא מדיניות חברתית-ברת השגה. היא תפגע הרבה יותר בעובדים מאשר בעשירים. בצורה אורווליאנית, אתה אומנם יכול לטעון שזה לטובתם, כפי שעבדות היא חירות, מלחמה היא שלום ו2+2 =5 .