• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

דווקא יש ארוחות חינם

הצהרותיו של נתניהו השבוע על חלוקת עוגות, ארוחות חינם וניהול משק בית מהדהדות את העובדה שקובעי המדיניות לא מתעניינים בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן, ומייצרים גלי פאניקה כדי להשתיק כל סוג של ביקורת. איציק ספורטא קורא בין הציטוטים
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

"מי שמדבר כל הזמן ועוסק כל הזמן רק בחלוקת העוגה במשק, ולא פועל כדי להגדיל אותה, יישאר בסוף רק עם פירורים", הכריז השבוע נתניהו, מי שעוסק כל הזמן בעיבוי ממשלתו הבלתי מתפקדת, ומי שמדיניותו בכמעט שני העשורים האחרונים הביא אותנו עד הלום. זה בסדר, יש רבים בישראל שכבר עכשיו יש להם רק פירורים, אז מה זה משנה.

בהמשך השבוע, בנאום בפני אנשי משק ואנרגיה, הוא אמר גם את דברי החוכמה הבאים: "אנחנו יודעים כלל אחד פשוט בכלכלה שצריך לשמור עליו – אין ארוחות חינם". מלבד השימוש בקלישאה כלכלית עתיקה, הוא קצת שכח את ארוחות החינם שנתן לחברות ולעשירי ישראל. מאז 2003 ירד מס החברות מ-36% ל-25%, כאשר המס האמיתי הממוצע של חברות הוא 20%, וישנן גם חברות שונות ומשונות שהעשירות מביניהן משלמות מס של 6%, לפעמים 4% ולעתים ממש מס גבוה של 12%. שלא לדבר על רווחים כלואים, שם האוצר מוכן לוותר על 15 מיליארד שקל או יותר. למה? כי ככה. אז יש ארוחות חינם, והרבה – בעיקר למי שכלל לא זקוק להן. ובכלל, צריך לשנות את מבנה המס ולהעביר חלק ניכר יותר למיסים ישירים ולהפחית את העקיפים. צריך גם לזכור שישראל הפחיתה את המס במידה ניכרת וכעת הוא נמוך מהממוצע של המדינות המפותחות.

ועוד אומר הראש אתמול: "ניהול הכלכלה הלאומית זה כמו ניהול משק בית. אתה חייב לאזן בין הוצאות להכנסות, אתה לא יכול להוציא על הכול, אתה חייב לבחור. בחרנו להשקיע בשנה האחרונה בעצירת המסתננים, הצלחנו במידה רבה לעצור את הגל ששטף את המדינה. החלטנו להשקיע בכבאות, כולל כבאות אווירית, במידה רבה הצלחנו, אנחנו מכבים את כל השריפות, עיניכם הרואות. אנחנו מטפלים באתגרים לא על חשבון הרווחה". שימו לב לדף המסרים הפעם: מסתננים, כבאות (כל מי שהתראיין מהאוצר וממשרד ראש הממשלה אמר את הדברים הללו). אבל ניהול משק לאומי זה לא ניהול משק בית, ואם רוצה נתניהו לנהל משק בית שיתכבד ויישב בביתו.

אותו ראש ממשלה מינה את ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה, וזו בנתה תוכנית מינימליסטית לשיפור מצבו של מעמד הביניים תוך שהיא שבויה באידיאולוגיה של משמעת פיסקאלית. קרי, הגדלת ההשקעה בחברה בעיקר תמורת קיצוץ בתקציב הביטחון – ממש ניסיון לריבוע המעגל. והנה במקום קיצוצים בתקציב הביטחון מאז הוא עלה כבר ב-3 מיליארד שקל, ומה יהיה לדעתכם בשנה הבאה? הנה מה שאמר ביבי: "יש מאגרי נשק גדולים באזור שהיום הם בידיים מסוימות ומחר יכולים להיות בידיים אחרות. הדבר מחייב שינוי בהרכבי הכוח של ישראל וייתכנו שינויים בתקציבי הביטחון של ישראל". עכשיו זה לא רק איראן, אלא גם הנשק הכימי של סוריה וחיזבאללה וחמאס ומי לא. אין רגע שבו לא תמצא הממשלה אויב חדש-ישן ותשקיע הרבה בצבא שיכול להקים מדינה לעצמו.

נעבור לרגע על הרשימה: חלוקת עוגה, ארוחות חינם, משק בית ושינויים בתקציב הביטחון, שלא לדבר על חברות לדירוג אשראי והמשקיעים ומי לא שאנחנו צריכים למצוא חן בעיניהם. האחרונים הם הגורמים שעשו לא מעט כדי למוטט את הכלכלה העולמית ובלי בושה חזרו למעמדם שלפני המשבר. שימו לב שאין שום מילה פה על אי-שוויון, עוני, מחסור במשאבים במערכת הבריאות, הדיור הציבורי הנעלם, ואני יכול להמשיך ברשימה ללא די.

הכלכלה כאן נמדדת במדדים שאין בהם שום דבר ישיר שמתאר את מצבם של נשים ואנשים, גם הביטחון הוא בור ללא תחתית שבו הכוח של מדינת ישראל מועצם ומצבם של התושבים לא ממש. בשני אלה מייצרים פאניקה מתמדת כדי שחס וחלילה לא נטיל ספק רב מדי בהחלטות הגרועות של קובעי המדיניות. מה נדרוש דיור ציבורי שקמים עלינו לכלותינו, מה נדרוש שכר גבוה שהכלכלה מאיימת להתמוטט, זה בלתי אפשרי.

כל זה נעשה באמצעות עשרות רבות של אנשי יחסי ציבור שמטרתם להשתיק או לפחות למתן את הביקורת, וכך אנו נעים מגל של סיכון ביטחוני לחברו, גל מצב כלכלי קשה. לחילופין כאשר המצב הכלכלי לא קשה, וכך טענו בישראל עד לפני כמה חודשים, אז צריך להמתין לצמיחה שתחלחל דרך רצפת הבטון של הכלכלה הישראלית, או שהסוס יטיל צואתו כדי שהדרורים ינקרו בגרעיני החיטה שלא עיכל. בכל מצב אף אחד מקובעי המדיניות אינו מתעניין בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן. טוב, זה התפקיד שלנו. בלי שינוי בתפיסת המציאות הזאת יהיה קשה, קשה אבל לא בלתי אפשרי. העיקר לא ליפול למלכודת של דיון רק בפרטים וליצור כוח פוליטי אזרחי, ומי שרוצה, גם מפלגתי, רב פנים אבל גם עם יכולת לריכוז כוח.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שושנה גבאי

    לפחות אותך אי אפשר להשתיק.

  2. דןש

    כל מילה בסלע. הבעיה העיקרית היא במקור ההכנסה, שהוא בלתי שוויוני וגם אינו מספק את הצרכים הבסיסיים.
    אבל מה לעשות כאשר הבוחרים (במיוחד אלו המצויים בתחתית של התחתית), רואים בו כמשיח ובוחרים בו ו/או במה שהוא מייצג – בחור וחזור חזור – ובחור.

  3. מאיר עמור

    החיוכים הנבוכים משהו, המבטים המרצדים מבלי להביט ישר, הדיבור רק על אחוזים, על הפחדות ועל זוועות כלכליות, כל אלה, יותר מזה רק אלה, מביעים את הזחיחות ואת השקרים של שני האנשים הללו טוב יותר מכל טיעון כלכלי כזה או אחר. אבל יש לזכור, הם הנבחרים. אותם בחרו האזרחים. והם ימשיכו להיות שם כל עוד ימשיכו לבחור בהם. אלה הן עובדות פוליטיות קשות וברורות לגמרי, בדיוק כמו הקשיים של חיי היומיום בישראל. אם יסרבו לבחור בהם, אולי יהיו פוליטיקאים אחרים. אם יסרבו לתת להם לגיטמציה, אולי תהיה כלכלה אחרת. אולי יהיו פוליטיקאים אחרים. כל עוד זו הבחירה זו תהיה התוצאה. מאיר עמור

  4. ג. אביבי

    כשהתמנה נתניהו לשר האוצר ב2003, היה לו פזמון חוזר בנוסח "המשק שלנו מדמם, הכלכלה מתרסקת… האיש השמן (העשירונים הנמוכים) רוכב על גבו של האדם הרזה (העשירון העליון)..". זה בא כתקדים למכלול של גזרות על הציבור ופגיעה אנושה בקצבאות לעניי ישראל.
    כעת כשאינו יכול להפליל את עצמו ולטעון שהכלכלה מתמוטטת, שהרי הוא ממעצביה מאז 2003, יש לו פזמון אחר. הפזמון: "האיום האיראני, נשק כימי בידי טרוריסטים, גראדים מעזה, כלכלות אירופה קורסות…". אותה השיטה – הסחת דעת הציבור, הפחדתו על עתיד קיומו ואז אפשר "להכניס" לאותו ציבור עוד גזרות לרווחת הטייקונים.

  5. דב פוניו

    אכן, כל מילה בסלע. גם המאמר, גם המגיבים.
    אני רק תוהה, איך אף אחד לא עולה שוב להגנתו של ביבי( קראתי כבר לא תגובה אחת מסוג זה בעבר) על הבוחר המזרחי שתוך מנוסתו מהאשכנזי הסמולן השתלטן מוצא בליכוד בית חם?
    מה שמביא אותי שוב לבדוק ולמצא שבבית החם של הליכוד שני שליש של הח"כים הם דווקא אשכנזים. מרגיז.

  6. ג. אביבי

    "איפה, איפה המצביעים ההם?"
    הצבעתם של מזרחים רבים מדי לימין אכן לא מעודדת. השאלה היא לא מדוע הם לא מצביעים ל"שמאל" הציוני ומעדיפים את הימין, אלא מדוע המזרחים לא מעדיפים את בל"ד או חד"ש. הלוואי וייכתב מאמר על כך בהעוקץ.
    בין ה"שמאל" הציוני לבין הימין, המאזן מבחינת המזרחים ברור. ה"שמאל" באמצעות נציגיו ההיסטוריים מפא"י, מפ"ם אחדות העבודה, של"י, מרצ וכמוהו המרכז הניאו-ליברלי (ד"ש ושינוי) תמיד התנכרו למזרחים וקפחו אותם. הליכוד בימי בגין פתח את שורותיו למזרחים, הכניס ח"כים מזרחים ושרים, כאשר ה"שמאל" דאג לקשט את עצמו במזרחי/ספרדי תורן וyes-man. עדיין מרצ נתפשת בצדק כאליטיסטית ושונאת מזרחים, שכדי להסתיר את גזענותה גם מלקקת לפלסטינים (שלא ממש קונים את זה).
    לתוהים הרצסיביים על אי הצבעת המזרחים ל"שמאל", כדאי להזכיר כאן את היחס הנפלא שהעניק ה"שמאל" בהנהגת מפא"י למזרחים: מדיניות אכלוס בפריפריה הנחשלת, חטיפת ילדי תימן, הקרנות קטלניות בעשרות אלפי ילדים מרוקאים, קיפוח חלוקתי ובמשאבים (ראה קיבוצים מול עיירות הפיתוח הסמוכות). הדרה מכוונת של מזרחים ממוקדי הכוח (ביהמ"ש, האקדמיה ומשרדי הממשלה), הסללה מתוכננת של מזרחים למקצועות עתירי יזע ופחותי השכלה, קיפוח בקבלה למשרות חשובות (שנמשך עד היום ובעוצמה רבה), הפליה שיטתית בקידום בעבודה, הגחכה של המזרחים בתוכניות הלימוד. דוגמית. קוראים לזה קיפוח שיטתי של המזרחים והנצחת נחשלותם ביחס לאשכנזים.
    אינני סבור שהימין על גווניו ועל הנהגתו הפוליטית המובילה הוא פחות גזעני, הקלות בה ביבי מפחית הטבות וקצבאות למעוטי יכולת מעידה בין השאר על זלזול עמוק במזרחים. אלא שאת הפשעים האיומים נגד ציבור המזרחים ביצע ה"שמאל" הציוני האשכנזי.

  7. יואש

    דף המסרים של ביבי שטייניץ ויועצי הסתרים שלהם חוזר וטוחן את הקלישאות החבוטות שאמורות להצדיק את העלאת הנטל על אלו שאין להם ולהמשיך להאכיל את "השמנים והזחוחים" בארוחות חינם.
    חס וחלילה מלהזכיר את נזקיה של הממשלה הרעה הזו שמגמדים את הצלחותיה.
    רחבעם בן שלמה המלך החכם באדם,לאחר שהתייעץ בזקנים הלך לשמוע בעצת הצעירים והפיק את התשובה ההסטורית: "אבי הכביד את עולכם ואני אוסיף על עולכם,אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".
    לפי המסופר, גרמה תשובה זו לפילוג הגדול ביותר בתולדות העם כאשר ירבעם לקח עמו את 10 שבטי ישראל הצפוניים ורחבעם נשאר עם יהודה ובנימין.
    אם ביבי כהגדרת הטיימס הוא "מלך" כמו רחבעם אז גם מעשיו דהיום עשויים לגרום לקרע אדיר בישראל שסופו מי ישורנו.האם אותם החטאים של היום שקצה קרחונם נראה בקבלת נכסי מדינה בפרוטות, תשלומי מסים מגוחכים, פירמידות שליטה העושקות את כלל הציבור. תקציב בטחון מנופח ובזבזני, הפחדה מתוכננת ומתוזמרת של הציבור מסכנות אירניות, סוריות, חיזבליות ואחרות שעוד תצוצנה והסתת איש באחיו בישראל.
    ביבי וחבריו הטובלים בבורות שומן גובים את השומן הזה ממליוני האזרחים שאינם נספרים ואינם נראים לעיני בעלי השלטון והשררה.
    ובהמשך לשאלה של ג.אביבי: למי יצביעו המזרחים בבחירות?
    הם כנראה יצביעו למנחם בגין האשכנזי האהוב שגאל אותם ממפאי זו שמשרתת את תעמולת הכזב של ביבי גם אחרי 35 שנות שלטון ליכוד.
    למה? להם הפתרונים.

  8. ג. אביבי

    זה נוח וגם די נכון להאשים את רוב הציבור המזרחי, בדפוסי הצבעה לכנסת והתנהגות פוליטית בכלל, שמנציחים את קיפוחם ומחזקים את אויביהם / מדכאיהם. אני בכל זאת מאשים אותנו אנשי השיח המזרחי.
    עד כה לא הציבו מטרות ברורות ומעשיות לציבור המזרחי ולא טרחו לחשוב איך לגרום לציבור הזה לחשוב אחרת. רוב הציבור המזרחי מנותק מהשיח שברשת. צריך להגיע אליו בצורה יותר מוחשית ולהציג לו את המילכוד בו המזרחים שרויים ובשפה מובנת.