• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

ברוכיםות הבאיםות לירושלים

ואפשר להסתכל על המרחב הציבורי, ומול הדרישה הממסדית לציית – פשוט לסרב. וליצור התנגדות, ואמנות, להנכיח חופש במציאות של שלילת החירויות. נשלח להעוקץ בעקבות צילום ההכרזה בכניסה לעיר
פעילות אנונימיות

יש משהו בעיר הזאת שאי אפשר להתכחש לו. אי אפשר להתכחש לה. אפשר לאהוב ולשנוא אותה בו זמנית. אפשר לברוח ממנה או להסתתר בתוכה. היא יפה, היא מדכאת, היא שלווה והיא מטריפה את הדעת, היא אלימה ויש בה א/נשים נהדרות, ויש בה דיכוי מכל גווני הקשת. והיום יש בה גם מצעד גאווה. מצעד שאפשר לשמוח בו, אבל גם קשה יותר לשכוח בו. וטוב שכך.

כי צריך לזכור את הדיכוי כשאנחנו צועדות לחופש. לזכור את הדקירה במצעד בירושלים ב-2005, את האפליה המתמשכת בכל מקום, את השנה בה לא אישרו למצעד לצעוד, את שריפת הדגל של הבית הפתוח לפני כעשור, את התקיפות במרכז העיר ובגן העצמאות. את הרצח לפני שלוש שנים בדיוק, בבר נוער בתל אביב. גם בירושלים, כמו בכל מקום, המרחב שלנו הולך ומצטמצם. המרחב הציבורי – שלנו, של כולנו – מופקע מאיתנו שוב ושוב. חופים שנגזלים, חומה שמפרידה, נשים מרוחות על בניינים בתל אביב ונמחקות מהאוטובוסים בירושלים.

מותר להפגין פה, אסור להפגין שם, מותר להקים אוהל למשך שבע דקות, ושלא ייגע ברצפה, אסור לעמוד פה, אסור לתלות את זה כאן, אסור לצלם. חובה לציית. חובה לציית. חובה לציית.

אבל גם בירושלים, כמו בכל מקום אחר, אפשר להסתכל על המרחב הציבורי, ומול הדרישה הממסדית לציית – פשוט לסרב. וליצור התנגדות, ומחאה, ואמנות, להנכיח חופש במציאות של שלילת החירויות. להנכיח יופי במציאות מעציבה של דיכויים. להכריז – ברוכיםות הבאיםות לירושלים בצבעי גאווה – בדיוק כי העיר הזאת לא תכריז זאת בעצמה בשבילנו.

צולם הבוקר (02.08.12), וכוסה זמן קצר לאחר מכן בצבע לבן באדיבות עיריית ירושלים

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יניב

    איזה יופי. ברוכיםות הנמצאיםות

  2. אופיר מורן

    מלאה בשנאה וכוונות רעות, גדולה על המדינה. חבל שאיננה קטנה ונידחת כמו ערי בירה אחרות בעולם, כך הייתה פוחתת השפעתה השלילית על המדינה.ההיסטוריה גרמה שימשכו אליה ויתרבו בה שבטים פרימיטיביים וחורשי רע המוצצים את לשדה, עסוקים בקידושן של אבנים מרקיבות ואגדות עם שהן הסיבות הטובות ביותר למעשים האיומים ביותר.
    הייתי מחליף אותה עם ברזיליה

  3. שחר כ.

    כמו כתם הדם בסיפורו של אוסקר ווילד, 'הרוח מטירת קנטרברי', יש לחזור ולצבוע את האותיות כל לילה, עד שתתייאש העיריה