מרחב החופש הנעלם

תעבורת החומרים באינטרנט החופשי כביכול נתונה לצנזורה קפיטליסטית שמפעילים ענק התקשורת גוגל או ויקיפדיה, שהתכוונה להוות במה דמוקרטית. חשבנו שיש לנו אלטרנטיבה לתקשורת הממוסדת, אז חשבנו
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

רבים מתגאים בפיתוחים הטכנולוגיים שאמורים לאפשר חופש מחשבה ודיון, אינטרנט, רשתות חברתיות, אנציקלופדיה מתעדכנת תדיר ושכוללת ערכים רבים, וראו זה פלא – בימים האחרונים פורסמו שני דיווחים על החופש הנעלם גם במרחב הזה. גוגל סירבה למקם פרסומת על שר האוצר בנושא הרווחים הכלואים, וויקיפדיה השעתה ערך על משה סילמן.

מתוך הקמפיין של מרצ נגד הרווחים הכלואים. גוגל טענה שמדובר בנושא רגיש

הטיעונים לכך ממש מגוחכים, גוגל טענה שמדובר בנושא רגיש: "לגוגל מדיניות ברורה בכל הנוגע להצגת פרסומות ב-Google AdWords. כחלק ממדיניות זו, גוגל אינה מאפשרת הצגת פרסומות היוצאות נגד ארגון, אדם או קבוצת אנשים. במקרים בהם פרסומת מפירה מדיניות זו, אנו נוקטים בצעדים המתאימים". חברה שאוספת נתונים על כל משתמש, שמחזיקה מאגר מידע שכמעט אין שני לו, נרתעת באופן מפתיע מפרסום דברים שיוצאים נגד ארגון, אדם או קבוצת אנשים. עד שכמעט נפטרנו מהצנזורה הצבאית, יש לנו עכשיו מדיניות פרסום של ענק תקשורת השולט בתעבורה של חומרים באינטרנט החופשי כביכול, ושמחליט במי אפשר ובמי אי אפשר לפגוע.

גם ויקיפדיה שאמורה הייתה להיות במה דמוקרטית סירבה לפרסם ערך על משה סילמן בנימוקים מנימוקים שונים כמו שלא רוצים לפגוע בפרטיותו, שזה לא מעניין, לא משפיע, אולי בעתיד, גם באנציקלופדיה העברית לא היו מפרסמים ערך כזה ועוד ועוד. אז מתברר שיש ארבעה אנשים בישראל שהם העורכים של ויקיפדיה בעברית, והם יכולים לחסום ערכים חדשים. אילו היה להם אתר פרטי שבו הם בוחרים מה לפרסם זה היה מובן, אבל הרציונאל של ויקיפדיה היה אמור להיות פרסום ערכים שהעובדות בהן בדוקות ולאו דווקא הבחירה בערך עצמו. לאחר פרסום העניין, בכל זאת עלה הערך על משה סילמן.

גם בתקשורת הממוסדת המצב לא משהו. שם הצנזורה וההשפעה הפוליטית והכלכלית חזקות מתמיד. בעליו של עיתון ישראלי תובע אמצעי תקשורת וארגונים אחרים, ראו אדלסון-ערוץ 10, אדלסון-המועצה היהודית הדמוקרטית. או ראו, למשל, את התנהגותה של התקשורת הממוסדת בנושא המחאה לאחר האופוריה הראשונית וברגע שההון החליט להדיר רגליו מפרסום באותם אמצעי תקשורת. על רשות השידור שהופכת לשופרו של השלטון, עם חריגים, כבר שמענו, שלא לדבר על ערוצי הטלוויזיה המסחריים, שם המציאות הפכה לריאליטי. ואם נבחן את מבנה הבעלות של אמצעי תקשורת אלה, הרי נמצא כמובן שמות מוכרים מהעולם הכלכלי.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יורם

    אין חבורת עורכים שקובעים בויקיפדיה, המבנה מבוזר ואמורפי וניתן בהחלט להשפיע אם מגלים רצינות והתמדה (יש ערך על משה סילמן כמו שיש ערך על הכפרים עוג'ה וג'יפתליק בבקעה למרות שהיה מי שרצה למחוק אותם ויש ערך על אל עראקיב). מנסיון: אפשר להכניס תוכן אמין לויקיפדיה והוא יישאר. הבעיה היא שפחות מידי פעילים תורמים לויקיפדיה ומי שמנסה פשוט לא יודע איך להתמודד עם התנגדויות ו"מלחמות עריכה" (החלק הטכני פשוט מאוד). אנשים חכמים שיכלו לתרום הקרבה נסחפים למאבקי אגו, ממלאים דפי שיחה ולבסוף מתייאשים ופורשים. פעם ערכתי סדנת ויקיפדיה לפעילים ובזכותה יש היום ערך טוב על "דיור ציבורי בישראל" וערך על "דיור ציבורי" בכלל.

  2. מיצי

    זאת לא תיאוריית קונספירציה, סיפר לי על כך כתב בעיתון כלכלה נפוץ: המפרסמים ביקשו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שלא לסקר את המחאה "אלא אם ממש אין ברירה", כשהמניע לכך ברור. בקיץ שעבר המחאה גרמה לירידות מחירים, ואלו הסבו נזקים לחברות. בנוסף, המפרסמים העדיפו לא לפרסם בזמן המחאה, משום שלמוחים היה קל לאתר את האירוניה שבפרסומות ולהשתמש בהן נגד המפרסם. וכשמורידים מחירים ממילא יש פחות סיבה לפרסם.
    בקיצור עושה רושם שמה שקרה הוא שהמפרסמים אמרו לכלי התקשורת: זוכרים שסיקרתם את המחאה ורווחיכם מפרסום ירדו? אז הנה לכם. נא להימנע מזה ככל האפשר.
    "דמוקרטיה" קפיטליסטית. ככה זה עובד…

  3. ג. אביבי

    הון חבר להון, הון חבר לשלטון בעלי ההון, אמצעי התקשורת חוברו להון. הפרטים הלא חשובים, כגון מתת של 20 מיליארד ש"ח לכנופיות ההון של ביבי-שטייניץ-טייקונים, ייעשו גם ייעשו – אבל בצנעה תקשורתית מתורבתת ואחראית. ואם תקום לה זעקה מאי-שם בציבור הרי ה"גרעין האיראני" אליבא הון-שלטון-תשקורת ציונית ישתיק אותה.
    עכשיו אפשר להרגע – הכל לפי התחזיות של אורוול.

  4. צחי

    רווחי העיתון מהפרסום נפגעו בעקבות המחאה. לכמה חודשים הצרכנים לא היו עוד קהל שבוי ומטומטם. לפרסומאים זה לא נוח. הם בונים על זה ובנויים על זה שאפשר ליצור אצלנו צרכים וחשקים ולגרום לנו להוציא כסף על דברים שאנחנו לא צריכים. למצספר חודשים זה לא היה יעיל עוד. כדאי לרכז מחאה גם נגד שטיפת המוח הזאת. אנחנו לא זקוקים לערוצי התקשורת הישנים והממוסחרים. חבל שגם ויקיפדיה וגוגל החליטו לסתום לנו את הפה. מוכרחים להקים רשת חברתית ללא גבולות, שהרווח שלה יהי מזערי, שהחוקים בה לא יאפשרו מהלכים כאלה.

  5. ערן

    אני מכיר היטב את מערכת המודעות של גוגל ולא מזמן ניסיתי להריץ קמפיין מודעות שמטרתו להוביל גולשים לאתר שביצע סקר אובייקטיבי האם ישראל צריכה לאפשר סמים קלים. המודעות הכילו תוכן שקרא לגולשים לדון בסוגיית הליגלזציה ללא משוא פנים. הקמפיין קיבל סירוב בטענה שהוא מהווה הפרה תחת סעיף האיסור לפרסם מכירה או הפצה של סמים לא חוקיים. באמת, אין כאן שום המצאה. רציתי לשלוח להם מכתב עם נימוק הגיוני שמדובר כאן במהלך דמוקרטי וכשם שישנה תעמולה מתוזמנת ומתוקצבת תחת ידיה של אגודת אל-סם ראוי שהציבור יקבל פרספקטיבה. לא שלחתי מכיוון שבלאו הכי ומניסיון קודם אין כל כך עם מי לדבר שם.

  6. מיקי

    אשמח להשתמש בהם ולהשתחרר מאלה המונעים על ידי ההון.
    תודה על ההמלצות מראש

  7. טלי גולדרינג

    הקמפיין שמרץ רצו לעשות היה קמפיין שנקנה בכסף, אם גוגל מסרבת לעלות קמפיין נגד הרווחים הכלואים היא אמורה לסרב לעלות גם קמפיין נגד נגיד, התנועה החדשה של דפני ליף. מה שאומר שגוגל ישראל, שמוכרת שטח פרסום, בעצם כביכול מרחיקה את עצמה מפוליטיקה. מאחר שיש פחות כסף לאנשי המחאה ויותר כסף לבעלי הון זה אמור לפגוע יותר בבעלי הון מאשר באזרחים פעילי מחאה. השאלה אם אכן יש פה צביעות גדולה והעדפה לבעלי הון או שלא. אולי אני תמימה בורה אבל מאחר שגוגל העולמית וגוגל ישראל הם ממש לא אותו דבר ואני עוד לא מכירה מקרים בהם גוגל העולמית הייתה שותפה לצנזורה מעמדית לטובת בעלי ההון. נראה לי שגוגל ישראל תיאלץ לעמוד בתקדים שהיא הציבה לשני הכיוונים כדי לא לפגוע בגלוי באמירה הפסיכית שכתובה בחזון של גוגל "DO NO EVIL".