אחרי הבחירות אובמה לא ייתן

הראיון שהעניק "מקבל ההחלטות" לארי שביט בסוף השבוע הכיל איום על נשיא ארה"ב: תקוף מיד או שנחמם מנועים. אם לא תעצור אותנו, תיפול כנשיא שיצא להילחם באויבי האנושות. אם תעצור אותנו, תיפול כנשיא רכרוכי מדי. אריה ארנון על המשחק באש של הצמד נתניהו-ברק
אריה ארנון

רגע ההכרעה, כך נראה, מתקרב. אחרי שנים של ויכוח במסתרים וחודשים רבים של ויכוח גלוי, ארי שביט מוסר לנו, מפי מקור המתואר כ"מקבל החלטות" שנוי במחלוקת, שמאחוריו פסנתר כנף שחור (ברק?), כי עתה הזמן: או שארה"ב תתקוף עכשיו או שעלינו לקחת את גורלנו בידינו כפי שעשינו ב-1948 וב-1967. עלינו לתקוף את איראן. לצאת למלחמה. ועכשיו.

עזרו לנו ילדים, נחשו מיהו "מקבל ההחלטות" המסתתר מאחורי ארי שביט? עיבוד: amir schiby

ארי שביט מתמקד באיראן מזה זמן רב. כך גם ברק ונתניהו. איראן הפכה לנושא שדוחק כל ענין אחר, כולל יחסינו עם הפלסטינים והעולם הערבי הסוער סביבנו. איראן הפכה גם למוקד הדיון בין ישראל וארה"ב, המעצמה התומכת בישראל. ברור שארה"ב בראשות אובמה מבקשת למנוע מאיראן פצצה, אך בו בזמן ארה"ב מבקשת מישראל, לפחות בגלוי, לדחות את התקיפה. מקבל ההחלטות הבכיר מודה בכך. הסבך הארוג בטיעוניו למען מלחמה עתה, גם אם ארה"ב מתנגדת, נועד לשכנע את הציבור כי למרות שידידתנו מבקשת להמתין, עלינו לצאת למערכה לבד.

לוח הזמנים המפורט המוצע לקורא מסביר כי האיראנים בדרך להעשרת כמות מספיקה של אורניום לבניית פצצה. הם עסוקים בכך זמן רב והשגת נשק גרעיני תשנה את מאזן הכוחות ואת מצבנו באופן דרמטי. האם זו הסיבה לבהילות? האם נקודת ה"אין חזור" – הסתיו הקרוב – תלויה בהתקדמות פתאומית במאמצים האיראניים? ודאי שלא. השיקול אחר לגמרי. בארה"ב יש בחירות בנובמבר והתאריך הקובע, שעת ה"ש", זו המוצגת כמחייבת החלטה קיומית נוסח 1948 ו-1967, הן הבחירות הצפויות בארה"ב. מדוע? כיצד הפכו הבחירות בארה"ב לקובעי עיתוי ההתקפה?

הדברים נאמרים כמעט בגלוי: אחרי הבחירות אובמה לא ייתן. ייתכן שגם רומני לא יסכים. מדוע אובמה ייתן עכשיו מה שיאסור בעוד שלושה חודשים? כי עד נובמבר אובמה אינו יכול לאסור על ישראל לא לתקוף. ברגע שיטיל וטו על תקיפה יודלף המידע למועמד הרפובליקנים, רומני, והתעמולה להצגת אובמה כחלש, לא פטריוט, לא אמריקאי, תחל לעבוד. כולם מבינים זאת. כך ההחלטה הישראלית לתקוף מעמידה את אובמה בדילמה: יעצור את ישראל – יפסיד; יתיר לה לתקוף – יפסיד. זאת משום שאז הכלכלה העולמית תזדעזע קשות ועימה כלכלת ארה"ב. כלומר, הצמד נתניהו – ברק משחק באש לא רק מול האויב האיראני אלא גם מול האמריקאים. ישראל עומדת להיות גורם שמתערב ומכריע בבחירות בארה"ב.

זה מסביר גם מדוע "מקבל ההחלטות" לא מזוהה במפורש על ידי העיתונאי. אפשר לומר כי הראיון, שנמשך קרוב לשלוש שעות ולא ניתן בהיסח הדעת, מכיל איום על נשיא ארה"ב: תקוף עכשיו או שאנחנו מחממים מנועים. אם לא תעצור אותנו, כנראה תופל, אך תירשם כנשיא שיצא להילחם באויבי האנושות. אם תעצור אותנו, תיפול כנשיא רכרוכי מדי. איום כזה שר הביטחון של מדינת ישראל לא יכול לשגר בשמו לנשיא ארה"ב; הוא נדרש לכך שארי שביט "יסתיר" אותו.

הדילמה ביחס לאיראן אינה פשוטה. אך כשרוב הגורמים המקצועיים האמונים על בטחון ישראל מעריכים כי יש דרכים אחרות שעדיין פתוחות, מלבד מלחמה מיידית, מתגנב החשש שמטרת הצמד המוביל את ישראל אינה נמצאת בהכרח ממזרח לנו אלא הרחק במערב, בוושינגטון. האם השניים מהמרים שאובמה יעצור אותם וייפול? האם בשל כך אין הם מכינים חזית בינלאומית ליום שאחרי התקיפה וגם לא את העורף הישראלי? היזהרו מהמהמרים; הם אינם יודעים להפסיק, תמיד מעלים את סכום ההימור, והם לא פעם טועים. הטעות הפעם תעלה ביוקר, בדם ובדמים, והיא תהיה על חשבוננו.

עוד בנושא:

האגו עלה לכם לראש | יובל גלעד

להתעלם מהפעולה המבטיחה ביותר | יובל אילון

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. diogenes

    it is a pity you will have to take with you "500 civilian casualties," though.

  2. בעל קורא

    אם היינו לוקחים ברצינות את האיראנים לפני חמש-שש-שבע שנים, היו דרגות חופש רחבות יותר לסנקציות, ויכולת אפקטיבית יותר לעצור את הגרעין, וכך דילמת "פצצה או הפצצה" לא הייתה מונחת לפתחנו.

    אגב, הבעיה היא יותר עם האמריקאים, לא עם נתניהו וברק: אם האמריקאים היו מטפלים בעניין הזה בעצמם (כולל ניסיון לשתף פעולה אם הרוסים והסינים, כדי לבלום את איראן) – אולי היינו במקום אחר.

  3. diogenes

    Iran NEVER attacked any other nation in the past 600 years.

    The experience Iran has / had with the Brits and the American and its neighbour Iraq prompted Iran to build the best defense weapon, same as Israel did.

    It looks now that Israel shifted the role of this defensive weapon to be used as OFFENSIVE weapon.

    Bevinyan Zion nenukham!!!

  4. יוני

    תקיפה, בין אם היא ישראלית בלבד או ישראלית-אמריקאית סמוך מאוד למועד הבחירות בארה"ב (נגיד שבועי-שלושה לפני הבחירות שם) יוצרת מצב שונה לחלוטין מהמתואר במאמר. בעת מלחמה, במיוחד בשלביה הראשונים, הנטיה של הציבור האמריקאי היא
    rally round the President
    כלומר להתקבץ סביב הנשיא. זה נכון בכל מלחמה, אפילו בוש ג'וניור נהנה מהתופעה הזאת למרות שעובדה שהפלישה לעירק הייתה שנויה המחלוקת. קל וחומר אובמה ירוויח מהתופעה הזאת לאור העובדה שיש רב ברור בקרב הציבור האמריקאי שמלחמה שתכליתה למנוע מאיראן להפוך למדינה בעלת נשר גרעיני תהיה מלחמה מוצדקת.

    תקיפה סמוכה למועד הבירות לא תיתן להשלכות הכלכליות לבוא לידי ביטוי, כך שאובמה מרוויח מהמהלך. הוא יכול להפסיד ממנה רק אם הוא מסרב לתמוך בתקיפה ישראלית, מצב בו יאכל את ההשלכות הכלכליות מבלי להרוויח את הבונוס הפוליטי.

  5. אמנון

    לפני חמישים שנה ישבו הטובים ביותר והמבריקים ביותר The Best and the Brightest בין מקבלי ההחלטות בארה"ב, נתחו וחשבו וטכסו עצה מה האסטרטגיה הנכונה ומה לעשות מול מה שהם הגדירו כסכנה הוייטנאמית. נקודת המוצא שלהם היתה האמונה ב'תיאורית הדומינו' שהתברר שהיתה שגויה. התוצאות ידועות, אמריקה נכנסה למלחמה שהפילה אותה על הקרשים.
    מבלי לקבוע דעה על נכונות פעולה או אי-פעולה ישראלית כנגד הגרעין האיראני, אני חושש שמקבלי ההחלטות בישראל חוזרים על סיטואציה זו ועל אותן הטעויות.

    נראה שההנהגה הישראלית ומקבלי ההחלטות נמצאים כיום במלכוד אידיאי, שבויים בפחדים הקמאים שלהם. הם מאמינים או רוצים להאמין כי ניתוח המצב שהם עושים הוא תוצאה של שיקול, זהיר ורציונלי של עובדות ורעיונות וכי המסקנות והחלטות שלהם המעוגנות בניתוח זה, הן מבוססות ומושכלות. אבל למעשה הם מתכנסים במבנה אמוני ואקסיומטי, ועל הדלת הם תלו "נא לא להפריע". הם בוחרים רק את העובדות שישמשו ויתמכו באמונות אלו ומתעלמים מאלו שאינן נוחות ואינן תואמות, וכל מי המאיים על מערכת האמונות שלהם מותקף.

    אנו רואים זאת בשני תחומים שונים לחלוטין, בתחום הגרעין האירני ובתחום ההפרטה. אך יש מכנה משותף, מעין חוט שני רעיוני השזור ומחבר ביניהם. האובססיה.

    ההפרטה הפכה אצל מקבלי ההחלטות ובעיקר במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר לאובססיה. היא השתלטה על מוחם, נראה שהם חושבים עליה כמאמינים אדוקים, סוג של פונדמנטליזם, הם מבצעים אותה ללא קשר לכדאיות כלכלית או אחרת, וכל האמצעים כשרים.

    אני חושש שגם פעולה צבאית ישראלית כנגד אירן הפכה לאובססיה אצל מקבלי ההחלטות. נראה שהם בוחרים להתעלם או לתקוף את אלו שאינם מסכימים לדעתם. הם דוחפים למימוש הפעולה ללא התחשבות בדעות מנוגדות, כולל אלו הבאות מארה"ב, וכל האמצעים כשרים, כולל סילוק בעלי דעות שונות ומינוי אלו התומכים בדעתם.

    הגיע הזמן להפסיק תופעה זו.

  6. דוב

    אין נשיא שילך למהלך כ"כ משמעותי שעלול להיות לו תוצאות הרסניות רק כדי לנצח בבחירות. ומה אח"כ?

    מהסתבכות במלחמה עם אירן לא תצמח כל תועלת לאינטרסים של ארה"ב. אחרי ההסתבכויות בעירק ואפגניסטן, הסתבכות זו עלולה לגרום לכיאוס מוחלט באספקת ומחירי הנפט מה שיעמיק עוד יותר את המשבר של הקפיטליזם העולמי.

    אני מניח מראש שאין מנהיגים או משטרים מטורפים מראש וביודעין. כך המשטר האירני וגם הזוג נתניהו ברק.
    הם יודעים כנראה מה שנכתב במאמר. האלטרנטיבה למלחמה בשביל ארה"ב היא להגיע למודוס ויוונדי עם המשטר באירן על השליטה במזרח התיכון שתבטיח אספקה שוטפת ויציבה של הנפט ומחירו.
    סידור כזה יגרום לירידה משמעותית בחשיבותה האסטרטגית של ישראל בשביל ארה"ב שהיא נקודת המשען העיקרית של מדינת ישראל הציונית.

    זה הרציונל שמריץ את הצמד שבהנהגה הישראלית למלחמה בנסיון לגרור את ארה"ב לפתרון שכנראה לא מקובל עליה (לפחות לא על ממשל אובמה) כל עוד זה אפשרי כשידי הממשל כבולות מטעמי בחירות.

  7. אריק בן שחר

    נתניהו וברק משחקים באש שעלולה להפוך לשרפה שאנו לא ננצל ממנה.
    כל ה"נושא האירני" הוא מאבק על מעמדה של האליטה השלטונית-בטחונית מול מעצמות אחרות באיזורנו – תורכיה, אירן, מצרים,…..
    לפי העיתונות העולמית לישראל יש נשק גרעיני כבר שנים רבות. מבחינה זו יש לה עמדת בכורה איזורית. כשתכנס מעצמה גרעינית נוספת לאיזור תאבד ישראל את עמדת הבכורה שלה ותאלץ אותה לשנות את מדיניותה בתחומים רבים.
    מי שחושב שהמעצמות הגדולות בעולם אינן מבינות הקשרים אלה חי בעולם של אשליות.
    האליטה הפוליטית-בטחונית בישראל התרגלה לקיים את שלטונה ע"י הפחדת אזרחיה מפני "איומים חיצוניים". עוד משה דיין קבע ש"אי אפשר להניף
    שני דגלים" בו זמנית – הדגל הבטחוני והדגל החברתי.
    הגיע הזמן להניף את הדגל החברתי.

  8. פריץ היקה הצפונבוני

    ישראל היא הרי הראשונה שהכניסה נשק אטומי לאיזור, אז מה לה כי תלין?באמת יוזמי המהלך בישראל חשבו שיעלה בידם לקים מונופול גרעיני? מקבלי ההחלטות באיראן (המנהיגות הדתית) לפי התנהגותם עד כה ,הם אולי קנאים דתיים .טפשים הם לא וגם לא מטורפים שלא כמו ההנהגה שלנו. . ו פוליטיקאי הנחשב מכובד אמר בזמן משבר הנפט1973( באשמת ישראל) ,,לערבים יש נפט, אבל לנו גפרורים". פוליטיקאי אחר איים בהפצצת סכר אסואן עם פצצה אטומית. ישראל מסרבת זה עשור להתיחס בכלל ליזמת השלום הערבי.
    אז מי פה מדינה מטורפת?
    ישראל עזרה לשאה האיראני א) להניח יסודות ליכולת גרעינית ב) נתנה סיוע לש.ב.כ.-סוואק שלו לדכוי עמו. מה הפלא שהתנועה האיסלמית זכתה לפופלריות עצומה .והיו אלו הפגנות המוניות שהיפילו אותו ולכן גם העוינות הרבה נגד ישראל.
    יותר ממאזן אימה גרעיני אם איראן תחליט ותשיג אותוף כדי לנטרל את יכולת התקיפה של ישראל. מםחידה אותי הפצצה הפאקיסטאנית שעלולה ליפול בידי אירגוני טרור הפועלים שם,לא פעם בסיוע פאקוסטאני. ותודה לאריה ארנון על מאמרו. הוא ראוי לפירסום רחב יותר מ,,העוקץ".

  9. נפתלי אור-נר

    העובדה שברק מסתתר מאחורי גבו של עיתונאי מצביעה על חוסר אומץ לב אזרחי. כך גם נתניהו התוקף את עמדתו של פרס באמצעות "מקורבים". אלו מנהיגך ישראל

  10. אשתורית

    והן ע"י ארה"ב.
    ואם ממילא תקיפה עי ישראל באישורו של אובמה או בלעדי האישור של הנ"ל וגם תקיפה ע"י ארה"ב בראשות אובמה בטרם התקיימו הבחירות שם, תגרום לאובמה להראות כנשיא חלש אז בודאי שעדיף לו להראות חלש אבל מונע מלחמה אכזרית רוויית דם שעלויותיה יפגעו קשות בכלכלה של ארה"ב ושאר העולם
    גם אובמה יודע שבמלחמה כמו במלחמה אתה יודע איך אתה נכנס ולא יודע איך תצא.
    חשבת על כך מר ברק?
    ומר נתניהו?

  11. יריב מ

    חייבים להתחיל להתאגד כנגד ניסיונות ההפרדה.