• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

אני הייתי פה קודם

השימוש בבית הכנסת העתיק בסוסיא כעדות לזכות ראשונים של היהודים במקום וכהצדקה לגירוש תושבים לא-יהודים ממנו, מלמד על חברה שאינה מצליחה לחיות עם סביבה משתנה
יונתן מזרחי

אחד הוויכוחים העולים במפגשים בין יהודים וערבים, עוסק בשאלה מי היה כאן קודם ואיזו תרבות היתה חשובה ומשפיעה יותר בתולדות הארץ. זהו ויכוח שמזהה מיד את הישראלים עם היהודים ואת הפלסטינים (שיש הקוראים להם בשם הכללי ערבים) עם האיסלאם. פעמים רבות העובדות ההיסטוריות הבסיסיות נדחקות על ידי שני הצדדים על מנת לצייר תמונה חד-ממדית של עבר יהודי או מוסלמי, כאילו השני אינו חלק מתרבותה של הארץ. כך למשל, ישראלים רבים מתקשים לקבל את העובדה שרוב תושבי הארץ עד המאה ה-20 היו ערבים.

אולם הוויכוח על הזכות ההיסטורית על הארץ לא נעצר רק בשאלת נוכחות האוכלוסייה במאה ה-19, אלא פעמים רבות נסוב סביב שאלת אתרים ארכיאולוגיים ושייכותם הלאומית. כבר מראשית המחקר הארכיאולוגי, חפירות ארכיאולוגיות שחשפו בתי כנסת קדומים נתפסו כהוכחה לעבר היהודי בארץ ויותר מכך כצידוק היסטורי לנוכחות של הישראלי החדש. שרידי בתי הכנסת העתיקים שרובם מהמאות הרביעית עד השביעית לספירה ומעידים על נוכחות יהודית בתקופה הביזנטית נמצאו בגליל, בגולן ובהיקף קטן יותר בדרום הר חברון.

העיסוק האקדמי בבתי הכנסת העתיקים הוא עשיר ורחב ונוגע בשאלות רבות על הזהות היהודית המקומית, מנהגים ואמונות, השפעת הנצרות והפגאניות על התפתחות היהדות ושאלות רבות אחרות. לעומת זאת, נדמה שהציבור הרחב מתעלם מהאפשרות להכיר את החברה היהודית העתיקה ומתייחס לחשיפת בית כנסת קדום כסוג של קושאן – תעודה המעידה על בעלות במקום. מכיוון שאיש אינו מערער על זכותה של ישראל על הגליל, והמאבק על הגולן אינו בסדר היום של החברה הישראלית, נותר המאבק על האדמות בדרום הר חברון במרכז הוויכוח הפוליטי. הדוגמה הבולטת ביותר היא הנעשה בסוסיא.

סוסיא, 15.06.12. צילום: Anne Paq/Activestills.org

בשנת 1970 נחשפו בסוסיא בית כנסת ויישוב עם סמלים יהודיים, המעידים על יישוב יהודי או נוכחות יהודית משמעותית במאות שלישית עד השמינית לספירה. בחצר בית הכנסת נחשף מסגד עתיק שנבנה לאחר שבית הכנסת יצא מכלל שימוש. היעדר עדות לחורבן אלים בסוסיא מעלה השערות רבות על השינוי שחל באוכלוסייה: האם אימצה את דת האיסלאם? האם היהודים נטשו? לצד המסגד נחשפו כתובות בערבית שעד היום לא פורסמו. הממצא הקראמי מעיד על נוכחות בשטח בית הכנסת והמסגד עד המאה ה-13 לספירה. השלב הבא של התיישבות בסוסיא מאופיין בהתיישבות עונתית שראשיתה במאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20. המחקר המרכזי העוסק בחיי הנוודים למחצה בדרום הר חברון הוא של יעקב חבקוק ומלמד על אופי החיים של קבוצות אוכלוסיה אלו, אשר התבססו על נדידה עונתית מיישובי אם ליישובי לוויין. ייתכן שזו הסיבה להכרה של המדינה ב-3,000 דונם מאדמות סוסיא כפרטיות.

לצד לימוד על העבר, סוסיא מלמדת רבות על ההווה. השימוש בבית הכנסת כעדות לזכות ראשונים של היהודים במקום וכהצדקה לגירוש תושבים לא-יהודים ממנו, מלמד על חברה שאינה מצליחה לחיות עם סביבה משתנה. בעוד בכל מקום בעולם ישנה הבנה שהעבר המקומי אינו משמש כלי לבעלות לאומית, בישראל הארכיאולוגיה עדיין נתפסת בעיני רבים ככזו.

למרות שלא יעלה על הדעת שהעבר המוסלמי או היהודי של ספרד ופורטוגל מצדיק כיבוש מוסלמי חדש, והעיר העתיקה של חלב שבסוריה כולל השרידים היהודים שבה (אשר סוריה נהגה לשמר ולטפח עד למהומות האחרונות) אינה אומרת שחלב אינה עיר סורית, בסוסיא שבדרום הר חברון נראה כי תפיסת עולם זו עדיין לא מקובלת. הדבר דומה למשחק שכולנו מכירים מגן הילדים: אני ישבתי על הכיסא הזה קודם ולכן המקום תפוס.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רועי

    המאמר ממחיש מצויין איך ארכיאולוגים ממסדיים משתפים פעולה עם הפיכת ההיסטוריה הדינמית והמורכבת של האזור שלנו לבלוף, שלפיו יהודים-ישראלים ומוסלמים-ערבים תמיד היו שתי קבוצות נפרדות ונבדלות.

    "יהודים-ערבים" היא לא המצאה של אקדמאים, אלא מציאות שהייתה כאן במשך מאות שנים. וכך גם יהודים-מוסלמים, יהודים-נוצרים ומוסלמים-נוצרים; אנשים השתתפו בכל מיני פולחנים דתיים, אמצו חלקים שונים מדתות שונות בזמנים שונים ולא חשבו שהם צריכים להגדיר באופן אקסקלוסיבי לאיזו דת או קבוצה אתנית הם משתייכים. ביקור קצר ב"בית שערים" ממחיש את זה היטב: גם בתקופת יהודה הנשיא היהדות הושפעה מההלניזם. וכמו בבית שערים, שבה חוליגנים מחקו מהשלטים שמציינים את ההיסטוריה הזאת, כך גם בסוסיא – חוליגנים אלימים מסרבים להכיר בכך שהאיסלאם והיהדות תמיד הושפעו זה מזה, ושהגבולות הקודרים והקשיחים שהציונות הציבה ביניהם הם הבנייה פוליטית.

    כל הכבוד ליונתן מזרחי וחבריו על העבודה שלהם. היום שבו היא תוכר באופן רישמי (והיום הזה יגיע!) יהיה יום חג לכולנו.

  2. סמולן

    יו-נתן, אנא עיין בכתביהם של אי-אלו מבעלי בריתך הפוליטיים, בפרט אלו מהאיסלם הסוני, ונחשוב שוב על משמעות המונח הזה, "אין להעלות על הדעת".

    או יותר בקיצור, אם נצטט מומר עדכני לאנטי-ציונות בתפקיד חייו, כלומר את מנדי פטנקין כאיניגו מונטויה, אני לא חושב שזה אומר את מה שאתה חושב שזה אומר. לא יעלה על הדעת ? יו-נתן, כל האתר הזה עוסק בארכיאולוגיה, זהות וזכויות.

  3. מתנחבל

    …שעומד כאן בראש חוצות לימינם של אל-קעידה ובן לאדן זצ"ל. בתמימותו, יונתן מזרחי חשב שלא יעלה על הדעת להסכים עם הנ"ל, אבל הסמולן מזכיר לכולנו מיהם באמת בני שיחם של המתנחבלים.

    תודה!

  4. 0מולני1

    אם חשוב, אז מה רע בלהציג אם ממצאי סוסיא?
    אם לא חשוב, אז מדוע לציין זאת ולנסות ולהציג את המסגד הערבי כהמשך טבעי?

    אגב, האיסלאם פרץ במאה השביעית – אז מה קרה במשך אותם 400 שנה? האם ייתכן שהמוסלמים שבאו בנו מסגד על הבית כנסת בכוונת תחילה?

    אם ברצונך לטעון שהעיסוק האקדמי ביסודות היהודים הקדומים, מגויס למטרות ציוניות נלוזות (פוי!), מדוע אם כן, אתה טוען להיפך, ומנסה להפריך אותן, ולהצדיק תיאוריות של איסלאמיזציה מרצון? האם כאן אתה לא מגייס את כישוריך האקדמיים בשירות רעיונות א"צ, קרי, מטרות פוליטיות?

  5. דותן הלוי

    צודק הכותב בדבריו כי הארכיאולוגיה מסננת את האתרים אותם היא רוצה להציג בהתאם לתרבות השלטת באתר, ומפרשת אותם בדרך בה היא חפצה. במיוחד נכון הדבר לאתרים בעלי חשיבות פוליטית בשטחי 67'. אולם, בענין הקישור הישיר בין עבר להווה יש להעיר כי: א. זו טענתה הבסיסית של הציונות, נרצה בכך או לא. ב. צא ולמד כיצד פירשו הלאומים הערבים את הממצאים הארכיאולוגים בארצותיהם אותם גילו חוקרים אירופאים . קרי הסורים והלבנונים היו פניקיים, המצרים- פרעונים והעיראקיים- אשוריים או בבליים. ג. אם העבר המקומי אינו משמש כלי לבעלות לאומית, אזי ניתן להחיל טענה זו גם על הפלסטינים.

  6. נתן.

    אתה מזכיר פה כדרך אגב את מחקרו של יעקב חבקוק ואני מאד ממליץ לקרוא את הספר שהוא כתב על המחקר הזה הקרוי "החיים במערות הר חברון" שמעבר להיותו ספר מדעי מספר גם על קורותיו של חבקוק שעבר באופן אישי לגור עם יושבי המערות , סבל גם מתקיפות אלימות ועבר כמה ארועים מדהימים והכל התרחש עדיין במה שנהוג לכנות תקופת "הכיבוש הנאור".

    ספר מאד מאד מומלץ.

  7. כפיר אזולאי

    וזה ההבדל המרכזי. פלסטינים גרים כמעט בכל עיר בישראל, לרבות ערים חרדיות כגון בני ברק וצפת, ואף מעבר לקו הירוק במעלה אדומים ואריאל למשל. יהודים מנועים מלגור בכפרים וערים ערביות נקודה. ואם זה המצב תחת שלטון ישראלי, הרי תחת שלטון מוסלמי פשוט לא יחיה יהודי אחד. לכן יש הצדקה, למען צדק היסטורי, לישוב יהודי בסוסיא, כך שלא רק ההיסטוריה המוסלמית אלא גם היהודית במקום תימשך

  8. נתן.

    פלשתינאים לא גרים באריאל מהסיבה הפשוטה שהם גם לא יכולים להיכנס לאריאל.

  9. יונתן מזרחי

    חלק מהתגובות עוסקות ביחס האיסלאם, הערבים או הפלסטינים לעבר ונדמה לי שמשהו מתפספס פה. המאמר לא עוסק איך הפלסטינים משחזרים את הזהות הלאומית שלהם או עמים אחרים, אלא איך הישראלים משתמשים בבתי הכנסת העתיקים כסיבה או צידוק לגרש תושבים. בהחלט יש מקום להשוות בין האופן בו ישראל והמערב מתייחסים לארכיאולוגיה לעומת היחס של החברה הערבית, אבל זה לא הנושא של המאמר הזה. בקצרה ניתן לומר שהקשר בין ארכיאולוגיה לפוליטיקה בחברה הישראלית הוא הרבה יותר משמעותי מאשר אצל תושבי המקום, שלא באמת צריכים ממצאים ארכיאולוגים כדי לדעת שהם חלק מהמקום הזה.

  10. פריץ היקה הצפונבוני

    לפי הידוע מהמחקר ההיסטורי-ארכאולוגי, רוב האוכלוסיה באיזור עד לפחות תחילת המאה העשרים היתה של חקלאות זעירה מה שקרוי חקלאות קיומית, או אריסים של בעלי אחוזות מה שקרוי במקורותינו דלת העם. רק מיעוט אוכלוסיה היה של עליתות שליטות ובעלי מקצוע. כשבא כובש חדש אלו הוגלו ואו נרצחו ואלו רב מנין ובנין של ,,דלת העם נשארו במקום ובמשך הזמן קבלו את דת הכובש. רמז לכך אפשר למצוא במקרא בתיאור חורבן בית ראשון .כש הכובש ,,השאיר מדלת העם ליוגבים וכורמים" וף השאיר שלטון מקומי יהודי את גדדליה בן אחיקם כנציב וגם מיליציה בפיקוד יוחנן בן קרח. כך שעד לגירוש -טרנספר בריחה של 1948. רב האוכלוסיה הכפרית פלסטינית הם צאצאי אלו שלא עזבו את הארץ והמירו דתם מפוליתאיזם כנעני לדת ישראל /יהודה לנצרות ואח"כ לאיסלם. אז הם היו פה קודם. הממצאים הארכאולוגיים בסוסיא תומכים בהשערה זו.
    נראה כי המסגד שנבנה במתחם בית הכנסת בא לאחר שהאוכלוסיה המקומית המירה דתה לדת הכובש החדש.
    לשאלה איזה קודם נראה לי שהתשובה היא :מי היה רוב בארץ לפני ב' בנובמכר 1917 שאז מעצמה אימפריאליסטית שעמדה בפני הנצחון על האימפריה העותומנית הבטיחה,,שתסיע בהקמת בית לאומי" לעם היהודי בלי שקבלו לכך את הסכמת האוכלוסיה המקומית. יהודים אז מנו פחות מ10% של האוכלוסיה ורובם בכלל היו חרדים מתנגדי הציונות המדינית. מסקנה: הפלסטינים היו פה קודם.
    ר

  11. מאיר

    איני מכיר מחקרים מפורטים, אך לדעתי הצומוד היהודי חזק מהערבי. פחות יהודים מהגרים מישראל, מאשר ערבים המהגרים אליה, תוך שהם "עוזבים את מקומם" בחוץ לישראל.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/242218

    לעצם העניין, בוודאי שהיהודים בישראל "מתקשים לחיות עם סביבה משתנה". הם חשים שהשינוי הכביר, החד פעמי בהיסטוריה, של חזרת עם ישראל לארצו עדיין אינו מבוסס דיו. בהקשר הזה דווקא יש לבחון את הפלסטינים (והערבים, והפרסים, והאנטי-ציונים בכלל בעולם): כשההתנגדות לציונות תרד למימדים "נורמליים" אפשר יהיה לדבר עם תפיסה פחות מגויסת בישראל.

  12. סמולן

    1. "התפיסה הרואה בהתייחסות לעבר חשיבות קיומית מבוססת על ההבנה שהעבר והאחר אינו אויב או מיותר, אלא חלק שיש הרבה ללמוד ולקבל ממנו על מנת לבנות פה חברה בריאה ומחוברת יותר לאדמתה." (http://alturl.com/vr9yj). כלומר, בפברואר 2009 חשב יו-נתן מזרחי שקישור בין עבר ומצב קיומי נוכחי היא רבת ערך בהשגת שלום, או משהו מהסוג השלומי.

    2."העדר ממצא ארכיאולוגי חד משמעי מוביל כל צד לטעון שהסיפור ההיסטורי שלו הוא הנכון. במקום שמהווה את לב הסכסוך, כל צד מרגיש שסטיה או ביקורת על הסיפור המסורתי-היסטורי שלו מהווה פגיעה בזכותו על הארץ. " (http://alturl.com/oairv). כלומר, בינואר 2010 חשב יו-נתן מזרחי ששני הצדדים אוחזים בעמדות המקשרות את הממצא ההיסטורי עם זהות, זכות ונרטיב.

    3. "השימוש בבית הכנסת כעדות לזכות ראשונים של היהודים במקום וכהצדקה לגירוש תושבים לא-יהודים ממנו, מלמד על חברה שאינה מצליחה לחיות עם סביבה משתנה. בעוד בכל מקום בעולם ישנה הבנה שהעבר המקומי אינו משמש כלי לבעלות לאומית, בישראל הארכיאולוגיה עדיין נתפסת בעיני רבים ככזו." (כאן, עכשיו). היום, יו-נתן מזרחי מאמין שישראל מגלמת פגם, סטיה, נכות מביכה. שהיא היחידה שאינה מבינה את המובן מאליו, כלומר שאין קשר בין עבר לזהות.

    4. האם מדובר בדינמיקה אישית, תהליכים של שינוי עמדות פרטיות המתגלים דרך הצהרות בוטחות ? או אולי זו "סתם" רטוריקה שבוחרת עמדה עקרונית לפי מה שיהיה יעיל ביותר כדי לחבוט ביהודים ולהציל את פלסטין (כאילו האחד הכרחי לשני, כמיטב תיאוריית המאבק הפלסטינית) ?

  13. עמיש שחם

    כי אם אתה נותן אישור לערבים לשנות, אז אתה חייב לתת זאת גם ליהודים.
    בסדר?

  14. כפיר אזולאי

    וגם פלסטינים מיו"ש מסתובבים באריאל ולו זה היה תלוי בתושבי אריאל ברובם, הרי שיחסי השכנות עם סלפית היו חוזרים לימי קדם. מה לעשות שהסכם אוסלו האומלל הרס את הדו קיום

  15. נתן

    פלשתינאים אינם יכולים להיכנס לאריאל – אפילו אדם שצריך להגיש תלונה במשטרת אריאל צריך להגיע לשער של אריאל להתקשר לתחנה ולחכות שיגיע שוטר(מה שבד"כ לא קורה) על מנת לרשום את התלונה.

    "דו-קיום" היה גם בין הלבנים לשחורים בארה"ב עד שבוטלה העבדות.
    השאלה למה אתה קורה "קיום".

    דרך אגב האינתיפדה פרצה ב87 5 שנים לפני אוסלו.

  16. ג. אביבי

    אם זה היה משהו בסגנון "אני ישבתי על הכיסא הזה קודם ולכן המקום תפוס" בנוסח ילדי הגנון, זה היה נושא לתוכניות בידור קל. הסיפור האמיתי לא משעשע. הוא על שוד אדמות הפלסטינים תוך פיברוק ההיסטוריה וסינון הממצאים הארכיאולוגיים, כהצדקה מוסרית. במשך עשרות שנים הארכיאולוגים כאן טיפחו רק ממצאים המעידים/מרמזים על ישוב יהודי קדום או צלבני. החוקרים הסתירו או סיננו ממצאים המספרים על הישוב המוסלמי כאן ועל הזיקה שלו לאוכלוסיות הנוצריות, שומרוניות ויהודיות שקדמו לו. התגלית של המסגד שנבנה לצד בית כנסת לאחר שזה נסגר, לדעתי, הוא הסיפור של הפלסטינים כאן. חלק גדול מהם הינם צאצאי העמים שישבו כאן מזה אלפי שנים. את העובדה הזאת הסיפורת הציונית מנסה להכחיש ככל יכולתה. ע"מ להשלים את הבלוף – להצדקת הכיבוש הציוני ונישול הפלסטינים – "מחקרים" ציוניים "מגלים" חדשות לבקרים שהאשכנזים/יות הינם/ן הצאצאים האולטימטיביים של יהודי בית שני ש"הוגלו" לאירופה. לא יעזרו כאן הסתירות המתגלות ב"מחקרים" האלה. (גם פרופ' שלמה זנד וגם ייטס ואן סטראטן הפריכו כל אחד בדרכו את הקביעות האלה).

  17. עמיש גל

    הערבים מגורשים מסוסיא משום שהם עלו על אדמתה שלא כחוק בשנים האחרונות. זה החל בתחילת שנות 200 כשהם החלו לעלות לסוסיא לתקופת החורף בלבד, והם ראו שהיהודים לא מגיבים אז החלו להקים עיירת אוהלים ופחונים כדי לתקוע טריז בין סוסיא הישוב היהודי לבין סוסיא האתר ההיסטורי היהודי. קרוב לודאי שזה היה יזום ע"י רשות גבוהה מעליהם כחלק ממדיניות הרחבת ההתנחלויות הערביות ביו"ש ובישראל. מספיק לראות מה קרה במרחב שבים ראשל"צ לבאר שבע. עשרות התנחלויות אוהלים התפרסו מסביב לישובים היהודים, ואם לא נגיב אז הם יהפכו לשכנים האישיים שלנו. אסור לנו לתת לערבים להתנחל בתוכנו, כי בסופו של הדבר, אחנחנו השמאל נפגע ונסבול, ולא נוכל עוד לשרת את השלום.