רוב בני הנוער לא מגיעים להשכלה גבוהה

מתוך מי שהיו בני/ות 17 ב-2002, רק 28.8% הגיעו לאוניברסיטה או למכללה אקדמית בישראל עד 2010: בקרב יהודים השיעור עמד על 33.5% ובקרב הערבים על 17.6%.

זהו הממצא החשוב ביותר העולה מתוך הדו"ח השנתי של אדוה "זכאות לתעודת בגרות לפי יישוב, לשנים 2010-2009" שחובר על ידי אתי קונור-אטיאס ולודמילה גרמש.

נתונים אלה משמעותיים במיוחד על רקע העובדה שהענפים המובילים את הצמיחה הכלכלית הם ענפים המעסיקים שיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה, כדוגמת תעשיות ההיי טק; כאשר רוב בני הנוער אינם מגיעים להשכלה גבוהה, יש לכך השלכות שליליות על  אפשרויות צמיחה כלכלית בעתיד. ועוד: הענפים המובילים את הצמיחה הם גם אלה המתגמלים היטב את עובדיהם; מי שאינו מצליח לרכוש השכלה גבוהה נדון במרבית המקרים לרמת חיים נמוכה.

הדו"ח מנתח את נתוני הזכאות לתעודת בגרות ברמה יישובית, עבור יישובים עם 10,000 תושבים ומעלה. בשונה מן הנתונים שמפרסם משרד החינוך, המתבססים על שיעור הזכאים לבגרות מתוך הלומדים בי"ב, הדו"ח של מרכז אדוה מתבסס על שיעור הזכאים לבגרות מתוך בני 17 בכל יישוב ויישוב.

יצויין כי לפני כשבועיים פירסם משרד החינוך נתונים כלל-ארציים עבור הנבחנים בבחינות הבגרות ב-2011, אלא שהנתונים ברמה היישובית עדיין לא פורסמו. לכן נתוני הדו"ח הנוכחי של מרכז אדוה מתייחסים עדיין לנתוני הזכאות לבגרות של שנת 2010.

נתונים בולטים נוספים מהדו"ח:

1.      בכל מהלך העשור 2010-2001, לא הצליחה מערכת החינוך לחצות את רף 50% זכאות לתעודת בגרות בקרב בני הנוער.

2.      שיעור הזכאות הגבוה ביותר נרשם ב-2010 ביישובים המבוססים – 71.8%; השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב הבדואים בנגב – 28.2%. בעיירות הפיתוח עמד שיעור הזכאות על 50.2% וביישובים הערביים – על 38.9%.

3.      ככל שהיישוב הוא בעל רמת הכנסה גבוהה יותר, כך עולה גם שיעור הזכאות לתעודת בגרות.

לקריאת הדו"ח המלא בעברית