המהפכה של תקוה לוי

זמן קצר לפני מותה של תקוה לוי, נתבקשתי לכתוב על אדם שלדעתי השפיע באופן משמעותי על מערכת החינוך הישראלית
יוסי דהאן

אפשר להתייחס לדמוקרטיה בחינוך כיצירת בתי ספר מחוץ למערכת הציבורית, בתי ספר סלקטיביים מעין פרטיים במימון ציבורי שהכניסה אליהם מותנית בהשתייכות למעמד הבינוני-גבוה, בתי ספר שהמרכיב הדמוקרטי שלהם בא לידי ביטוי בניהול הפנימי של בתי הספר הללו. דרך אחרת לקשור בין דמוקרטיה, חינוך ושוויון הזדמנויות היא לכתת את רגליך למקומות כערערה ושדרות, ולארגן קבוצות הורים קשי יום שייאבקו נגד מערכות ביורוקרטיות המורגלות בהתעלמות מהם, למען מערכת חינוך ציבורית ראויה ושוויונית עבור ילדיהם; להעניק למושג השגור הרטורי והריק "העצמה" ביטוי מעשי קונקרטי בהקמת ועד הורים למאבק נגד הפרטה של בית ספר ציבורי; להתעקש, בניגוד לדעת "מומחי חינוך", שילדיך אינם פחות מוצלחים וראויים מילדים החיים בשכונות מבוססות במרכז הארץ, ולהצהיר, על אף התנגדותם של פקידי הממלכה, שתעודת בגרות אינה הישג אקסקלוסיבי שילדיך צריכים להיות מודרים ממנו.

מזה כ-25 שנים תקוה לוי מנהלת את עמותת הל"ה: הורים למען החינוך בשכונות ובעיירות פיתוח – ארגון שנוסד על ידי הורים, סטודנטים, מחנכים ואנשי רוח, בין היתר ד"ר שלמה סבירסקי, ד"ר מאיר עמור, אילנה שמאי, עו"ד יעקב אלעזר ואחרים, ויוצק לקלישאה החבוטה "שוויון הזדמנויות" תוכן המשקם את המשמעות הערכית של הביטוי. תוכן זה מגולם בעבודה יום-יומית עיקשת רבת שנים של תקוה לוי וחברות וחברי הארגון לאורך שנים, שיצרה שינוי משמעותי בחייהם של אלפי משפחות, הורים וילדים, בקרית מלאכי, חצור הגלילית, שכונת דורה בנתניה, שכונת הקטמונים בירושלים, שכונת התקווה בתל אביב, ג'לג'וליה וערערה, שלמדו להכיר בזכותם השווה לחינוך ולהיאבק עבורה באופן קולקטיבי.

בתקופה שבה סגרגציה לימודית ומעמדית הפכה לעקרון המארגן של מערכת החינוך, סגרגציה של כיתות, מגמות ובתי ספר ייחודיים על בסיס מעמד חברתי ואמצעים כלכליים, תקוה לוי, העובדים ומתנדבי העמותה פועלים בכיוון ההפוך של שילוב חינוכי. הם יצרו מהפכה בהתייחסות מערכת החינוך לילדות וילדי החינוך המיוחד, במאבק נגד מדיניות שרירותית רבת שנים של מנהלים וועדות השמה שהיגלו באופן סיטוני וללא הליך הוגן תלמידים רגילים לחלוטין, חלקם המכריע ילדים מזרחים וילדים ממוצא אתיופי משכונות ועיירות פיתוח, וילדים ערבים, למסגרות החינוך המיוחד – הגליה שנועדה להשיג שקט תעשייתי בכיתותיהם.

האקטיביזם של תקוה לוי, בניגוד לאקטיביזם המאפיין את המחאה החברתית בשנה האחרונה, אינו מצטמצם לזירה החברתית; על פי התפיסה הערכית שמנחה את פעילותה מזה שנים רבות כפמיניסטית מזרחית וכשותפה במאבקים למען השלום, מאבק לצדק מעמדי, צדק אתני, צדק לאומי וצדק מגדרי, אינם ניתנים לחלוקה והפרדה, הם חלק ממאבקה הכולל לחברה מתוקנת.

פורסם בסוף השבוע במוסף של עיתון "העיר", המוקדש ל-50 האנשים המשפיעים ביותר על החינוך בישראל

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאיר עמור

    אכן כן. יהי זכרה ברוך. תודה יוסי על שאמרת את הדברים החשובים הללו.
    מאיר

  2. סלביה ביזאוי

    היכרתי רק מעט את תקווה – בעיקר בתחילת דרכה. אך תמיד הייתה אדם שהערכתי בגלל האומץ שלה וחריפות המחשבה שלה יחד עם הנתינהצ שאפיינה אותה.
    יהיה זכרה ברוך, סלביה

  3. אורה מנואר

    את תקוה לוי הכרתי בצר לי. בעקבות ספר לימוד שניתן לבת שלי בכיתה ד, פניתי אל תקוה לוי לאחר שראיתי אותה מדברת בתוכנית על המוסיקה המזרחית. המבט הנקי מהתנצליות שלה שאב אותי אליה קינאתי בה. כל כך קשה להתבטא ללא התנצלויות ולהתבטא כל כך בהיר ונקי וישיר. אהבתי אותה על כך מאוד. מצער אותי שאדם כמוה כבר הלך לעולם אחר כאשר יש עדיין כל כך הרבה לעשות.

  4. צבי

    שממשיך לתקן עוד קצת את השכחה הפלילית לגבי כל מה שקשור בתולדות המאבקים החברתיים בישראל מאז הפנתרים.