כמו מעינייך ניבט כל העצב שבעולם

לידידתי תקוה לוי שהלכה לעולמה בטרם עת
סמי שלום שטרית

תקוה לוי מתה, כך,

באין לי מלים נרדפות של ממש

למוות הרודף ולַתקווה עצמה

שלא הייתה לה לתקוו.

כבו עיניה ושלנו קוו מלהכיל

את האימה והעצב המחריד.

ואם לזכור, מה? ומאין אתחיל?

פעם היה לה צחוק מתגלגל עד אינסופ

שלא שמעתי שנים רבות, כי הלכתי רחוק

ואולי הפסקתי לצחוק כך בעצמי, מעצמי.

ואולי רק זאת:

פעם כשישבנו לערוך לי קובץ פתיחה,

היא קראה באוזני שיר אהבה נערי

שכתבתי פעם לנערה חולמנית אחת,

והוסיפה, אילו הייתי בת שש-עשרה

הייתי תולה את השיר הזה מעל מיטתי.

אני זוכר בערך את שורות הפתיחה:

כאילו מתוך עיניך ניבט עכשיו כל העצב שבעולם,

וכאילו שלא, כמו את פורצת בבכי עוד מעט

וככה יוצא לך כזה חיוך יפה,

כאילו מתוך עיניך ניבט עכשיו כל היופי שבעולם.

הנערה ועיניה, עצבונה ויופיה אבדו במבוכי הזמן

ועכשיו גם את תקוה

ואף אחד כאן כבר לא בן שש-עשרה,

רק השיר בתומו, כאילו מבין שורותיו

ניבט עכשיו כל הזמן שבעולם,

עד עולם.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איריס מזרחי

    30 לפנתרים השחורים שם הכרתי אותך סמי ואת תקווה לוי ואכן הצחוק שלה היה צחוק מתגלגל ומדבק, המחשבה בהירה ועמוקה, המבט חודר ומאתגר אותי לפחות להרחיב את הצמצם במצלמה הפרטית שלי ולראות תמונה הרבה יותר רחבה וכל זה סמי בא עם הרבה אהבה לאנושי ולאנושות וזה מה שעשה את כל ההבדל עבורי.
    ים של דמעות והרבה געגועים לתקוה ולתקווה ולזמן בו האמנו שזה אפשרי לשנות

  2. סמי

    איריס נשמה, אוהב אותך ומתגעגע. אבוא לראש פינה. הניתוק הזה מעיק. חיבוקים.

  3. יודפת

    אך את שמה ופועלה הכרתי, גם הכרתי וגם מהכתבים שפרסמה באתר 'קדמה' עליו השלום. תודות לאיים של שפיות ובמות למודרים, אני קוראת עליה. ומבכה את התקווה שהלכה, עם לכתה, ולכתם של רבים שהתייאשו והלכו מאיתנו מהר מידי. תודה, סמי. חבל על דאבדין.

  4. איריס מזרחי

    וכמו שחיברת אותי אל תקוה בחייה כך היא במותה מחברת אותנו בחזרה. באהבה רבה ובגעגועים אשמח לראות אותך ובינתיים קוראת את השירים שלך ומתחברת למילים ולשורות שמבהירות מציאות פיזית ונפשית, שלך שלי ושל כולנו
    one love