איך פספסנו את הנקודה המוסרית
אני מרשה לעצמי ניחוש פרוע שבממוצע כל אדם שני או שלישי בעולם המערבי נתון ברגע זה במשטר גסטרונומי מסוג מסוים. אחד נמנע מפחמימות, שני ממוצרי חלב ושלישי אינו מערבב פחמימות בחלבון, אחיו לפירמידת המזון. החברה המערבית נתונה לגזירות והגבלות קולינריות שמטרתן לשפר את התחושה הכללית ולהיטיב עם הגיזרה והבריאות. המכנה המשותף של התנהגויות אלו הוא מיקום האדם, בריאותו והרגשתו במרכז.
להפתעתי כי רבה, על אף ההגבלות החמורות שאנשים מוכנים להטיל על עצמם למען בריאותם וכחלק מאורח חיים שנחשב בעיניהם בריא וכמיטיב עמם, אין הרבה שמוכנים לשקול מעבר לצמחונות וטבעונות. משום מה לא הוטמעה כלל מחשבה לגבי ההשלכות של מה שהאדם אוכל על יצורים אחרים, עמן הוא חולק את כדור-הארץ. איכשהו, הנקודה המוסרית התפספסה לאורך כל שנות הדיאטה האנושית.
החשיבה האגוצנטרית הזו השתנתה מעט עם כניסתו של גל התזונה האורגנית ששטף את העולם בשנים האחרונות והביא עמו משב רוח רענן בכל הנוגע לצריכת אוכל שלא רק מיטיבה עם האדם אלא יש לה גם ערך מוסף של התחשבות באימא אדמה ובטבע הסובב אותנו. סוף סוף האדם מבין שדרך קיבתו הוא משפיע פלאים גם על סביבתו. עם זאת, באופן מפתיע, הדיון לגבי האוכל האורגני עסק יותר ביתרונות ובחסרונות הבריאותיים שלו ופחות בהיבטים המוסריים המתלווים להחלטה לצרוך מזון אורגני. בשנית, ההיבט המוסרי נדחק לשוליים. נקודת אור בתחום העלאת המודעות להיבט זה ניתן למצוא בפעילותו חסרת הלאות של גארי יורופסקי, שביקר לאחרונה בישראל, למען זכויות בעלי חיים וטבעונות. לדבריו החיות עוברות מסכת התאכזרות רק בגלל שבני האדם רוצים לאכול את מה שיוצא להן מהגוף ושאין אדם יכול לזכות בחופש כאשר הוא מונע אותו מאחר.
מעבר לכך, לא נשאלו ברצינות וביסודיות שאלות כגון: האם לגיטימי שחיה תסבול כדי שלי יהיה טעים? האם באמת ניתן להשלים את החסרים התזונתיים המצויים בבשר וחלב ללא אכילתם? והאם לא מדובר בעצלות נוראית שמעדיפה חתיכת בשר או עוף על פני חישובים תזונתיים של שילוב קטניות וחלבונים שיכולים להניב ערכים תזונתיים דומים? מדוע אין יותר אנשים שמוכנים לשלם יותר עבור בשר שלא עבר התאכזרות והתעללות ובתמורה להקטין את צריכת המוצרים האלו?
חשוב לומר שבשר וחלב אורגניים אינם כאלה רק בגלל שהחיות מוזנות מאוכל אורגני. מדובר בתפישת עולם רחבה ומוסרית יותר, הגורסת שעל אף שהשעבוד המוחלט של חיות מסוימות לטובת האכלת בני האדם עודנה קיימת גם בחקלאות האורגנית, יש להתייחס אליהן באופן המכבד ביותר והפחות פוגעני שניתן וכן שתנאי ההעסקה של בני האדם יהיו הוגנים.
אם יש מקרב קוראי שורות אלו כאלו המתנגדים לצמחונות והמאמינים שדרך הטבע היא להרוג בסיטונאות חיות תמימות שלא עשו דבר רע לאדם ושאדם הוא אכן יצור טורף, ניתן בכל זאת לחזק את השלוק או הביס הבא עם קצת מוסריות. אומנם התעשייה האורגנית מנציחה גם היא את העיוות המחשבתי התופש את החיות כמי שתפקידן לספק לבני האדם מזון ובכך למעשה לנצלן, אך היא עושה זאת בפחות אכזריות.
שהרי, זכרו, האדם אינו, רחמנא ליצלן, חיה או בהמה. ולכן, אם האדם אכן נעלה מן הבהמה, רצוי שיתנהג בהתאם ויראה זאת על ידי היותו אנושי, מוסרי ומלא חמלה. אם אכן היה כזה או היה תופש עצמו ככזה, תעשיית הבשר והחלב לא הייתה קיימת במתכונתה הנוכחית. כולנו יודעים שבשם היכול והנעלה מכולם נעשו דברים נוראיים. החיות עדיין מרגישות את זה. ראוי שבמאה ה-21 יחס הומני לחיות יהיה צעד נורמטיבי בקרב בני האדם ושההדחקה הקולקטיבית לגבי המתרחש בבתי המטבחיים והתהליך המזוויע שהחיות עוברות במשך כל חייהן עד לרגע השחיטה הבלתי נמנע ייפסק לאלתר.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
היחס המחפיר כלפי חיות המשק נובע מ"יעול" החקלאות. החקלאות הכפרית המשפחתית לא רלוונטית לעולם המודרני-קפיטליסטי.
בשביל להוריד עלויות והפקת שולי רווח גדולים ככל האפשר מגיעים להחלת יחס תת-אנושי אל חיות המשק. זה אחד מההכרחים של הכלכלה!
אבל אלו חדשות-ישנות: החלת השיטות התעשייתיות בחקלאות זה דבר שנמשך כבר יותר ממאה שנה.
מה שחדש זה שעכשיו רוצים להחיל שיטות תעשייתיות – מדדים קפיטליסטים של ייעול ושולי רווח על מערכות החינוך, הבריאות, תרבות ורווחה.
במקום לראות את העוולות שגרמה החלת התיעוש על החקלאות ובעלי החיים והתווית כיוון לעבר שיטה אחרת, טובה יותר, אנחנו רוצים להחיל את התיעוש והקפיטליזם על מערכות אנושיות בהן הנפגעים הישירים יהיו בני אדם – ולא כמו בחקלאות, שם את עיקר הפגיעה ספגו בעלי החיים.
אלה שרק עכשיו מתעוררים לעוול המתמשך שאנו גורמים לחיות המשק – היו עיוורים עד עכשיו. העוול הזה היה ברור ומונח לפנינו לכל אחד שביקר בימי חייו ברפת או בלול. פשוט טחו עיניהם מראות. אלו חדשות ישנות.
אין אושר בהליכה אל סכינו של הרוצח. לכן אין פרות/תרנגולות מאושרות בתעשיית הבשר. "בשר אורגני" הוא צביעות מזוקקת.
המאמר לא טוען שיש קשר בין מוסר לשחיטה. מדבריי משתמע שאני צמחונית ומתנגדת אידיאולוגית להריגתם של חיות. המאמר ניסה ליצור קשר בין היחס לחיות עד רגע השחיטה. אין ספק שישנם הבדלים בין התעשייה האורגנית לזו הקונבנציונאלית. שינוי בהתנהגות גסטרונומית של בני אדם סביר שיתרחש בהדרגה ועל כן יכול שמעבר לצריכה אורגנית יהיה שלב הכרחי בדרך להתנזרות מוחלטת מתזונה המבוססת על מוצרים מן החי.