מכתב גלוי לנשיא אובמה
לבאראק שלום,
רציתי, אני, האזרח הקטן, להתנצל בפניך, ירום הודו מנהיג האימפריה, על התנהגותו של ראש ממשלתנו, מר נתניהו. אינני יודע אם יש לך זמן לקרוא מכתבים בעברית, אולי יתרגמו לך, בכל מקרה רציתי לסנגר קצת על ראש ממשלתנו. תראה, אינני יודע עד כמה אתה בקיא בהלכות מדינתנו, אבל סיירת מטכ"ל היא עבורנו חבורת אלים שירדו משמים לגאול אותנו מאויבינו. זה כך כבר עשרות שנים, וביבי וגם הברק השני, שניהם גיבורי ישראל.
כמנהיג עם, עם כל הכיבודים הכרוכים בכך, אתה ודאי מבין שהאגו קצת יוצא משליטה, ותפיסת המציאות עלולה להתערבל. אינני בקיא בנבכי הפוליטיקה שלכם, וגם נאומיך המרשימים נגועים לעתים לדעתי בכוחנות אמריקנית, אבל נראה שאתה בכיוון הנכון על אף האבטלה. בכל אופן – זה שהעברת את חוק ביטוח הבריאות מספיק כדי להצדיק את פרס הנובל לשלום בו זכית, גם אם הנושא אחר. אתה בוודאי עדיף על הראש חציל שמתמודד נגדך.
נחזור לענייננו: ובכן, הצליח לנו פעמיים – בעיראק ובסוריה, והרה"מ נחוש בדעתו שאפשר שוב. לא משנה שהרוסים בנו את מה שבנו עמוק מתחת לאדמה, מוגן מכל אפשרות תקיפה כמעט, אלא אם כן אתם תתקפו עם ציפורי הרעם וטונות הברזל שיש לכם. אני יודע, אנחנו רק קולוניה קטנה, מחסן צבאי במזרח התיכון. אבל אצלנו, מה לעשות, מאז 1967 בעיקר, אין ספק שאנחנו מעצמה בינלאומית, מרכז העולם, וכו'.
דווקא הייתי בעד ראש ממשלתנו, על אף שהוא מרושש אותי ואת עמי, ולו בגלל שאיננו פותח במלחמות כמו קודמיו מהשמאל: גולדה, שמעון פרס, אולמרט וכו'. אתה יודע, ככה זה אצלנו, מוזר: דווקא השמאל הוא זה שעושה מלחמות. אבל עכשיו, תבין, ראש הממשלה לא מייצג אף אחד חוץ מאשר את תפיסתו המשיחית. סך הכול, זכור נא, הצלוב היה יהודי, ויש לנו היסטוריה של משיחים (על שבתאי צבי שמעת? יש ספר טוב של גרשום שלום, מומלץ).
אפילו הברק שלנו, אהוד, כבר מזהיר אותו שהגזים, שלא לדבר על הצבא. אבל הוא בשלו – המציאות היא מטרד כשאבא שלך (פרופסור נתניהו) קובע משהו, ואולי גם האישה. בכל אופן, ברק, אני אוהב מקדונלדס, מת על R.E.M ולו ריד, אוהב במאים אמריקניים (אני בקטע של אוונגארד – קאסבטס, מכיר), וכמו כולנו כאן בקולוניה, מאוד רוצים שתאהב אותנו ולא תכעס.
באראק, סלח לנו כי חטאנו בחטא היוהרה. יותר מדי מטוסי קרב מכרתם לנו, עד שנהיינו פה כולנו טייסי קרב בלבנו (ודע לך, ידידי, טייס קרב כאן הוא יותר מאל, עוד לא נולדה האישה שלא תעריץ אחד כזה).
שלך,
י.ג. האזרח הקטן
רמת גן
ישראל
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אם לא לבכות אז לצחוק.
כמו אבות אבותיך שנהגו להתרפס בפני השליטים הפולנים, הגרמנים, הרוסים וכ"ו…
בכל פעם שהתרפסנו יותר, קיבלנו יותר פוגרומים והרוגים, וככל שהרגו יותר, כך היהודים התרפסו יותר. מעגל קסמים שאותו מכירה כל אישה מוכה. אני מבין שאתה חושב שמי שלא מסכים איתך הוא משוגע, או לכל הפחות דיקטטור רשע ואכזרי, אבל תנסה אולי לחשוב, באופן עצמאי. לא היינו שם כבר?
איזה התרפסות?!! לא שמעת על אירוניה? מצידי אובמה יכול לקפוץ לי, יחד עם תעשיית המליארדים של הנשק שלו, הרשימה מיועדת לקוראי "העוקץ", ונועדה להעביר את התחושה שאנחנו בידיו של אדם מבולבל, בעל תסביך הירואיות נפוליאוני, או בעצם גולדה מאירי.
גדלות ויוהרה שאיננה במקומה. כל הישגינו וכל יכולותינו אינם אך ורק בזכות המוח היהודי (=בטוי גזעני נפוץ), אלא בזכות הגיבוי המתמשך של ארה"ב. "יום אחד" ללא תמיכת ארה"ב ושרידותינו תעמוד בסימן שאלה. נכון שזכותנו להחליט על גורלנו בידינו – רק חייבים להשמר מכל משמר מהחלטה הקובעת אם נחיה או נחדול.
אני עדין מאמין בביבי, שבנושא הזה מלבד רעש וצילצולים הוא לא יפעל ללא גיבןי ארה"ב. רק שלא ימתח יותר מדי את החבל ושלא יגרום לקרע מוחלט.שלא יתערב בבחירות בארה"ב ושלא ישים מבטחו ברומני. ארה"ב תמיד תתנהג על פי האינטרסים שלה ולא תמיד הם מתאימים לאיטרסים שלנו.
המגיב דןש – הגבתי בעצבים למגיב הקודם. הרשימה איננה התרפסות בפני פריץ, אלא התרעה על כך שהזנב, כלומר ביבי, התחיל להאמין באמת שהוא מקשקש בכלב – אובמה, רק כי הזקנות בפלורידה יהודיות. ככל שקוראים יותר בנושא, מבינים עד כמה הכוח העצום של צה"ל ושל מדינת ישראל מדומה, כפי שניתן היה לראות באספקה מחדש והחימוש שנדרשו לנו מטעם ארצות הברית בעקבות מלחמת לבנון השניה.
מזל שיש ארצות הברית, מנקודת מבט ציונית שאני מחזיק בה, לא צריך להתרפס, אבל צריך להכיר בעובדות שביבי מסרב להכיר בהן: הכור שבנידון הוא מעבר ליכולתנו, רק ביכולתם של האמריקנים, ויש מקום מסוים להתריע וללחוץ, אבל לא להשתולל כילד מופרע.
ובנוסף – צריך לומר את האמת, אנחנו הכנסנו ראשונים את מה שמקורות מסוימים מייחסים לנו למזרח התיכון, וצריך היה לקחת בחשבון שמתישהו, על אף הצלחות שהיו לנו, לא נהיה היחידים. ואז, גם אם מדובר במדיה כמו איראן, לא תהיה ברירה אלא לנהוג בצורה אחראית ודיאלוגית ודו קיומית יותר.
אגב, בתור חובב סרטים איראניים, יש המון נפלאים, אני מאמין שהעם הזה יותר חכם ושפוי ממנהיגיו, וזה חייב יהיה להשתקף מתישהו. אבל זה בינתיים חלום.
כך שגם ביבי אינו חף מהפעלת כוח יומרנית ומיותרת
זה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, אם כי יוצא מן הכלל קשה, הכרתי מי שאחיה נהרג שם. אבל אז ביבי הבין שיש להפריד בין הצהרות אידיאולגיות בומבסטיות לבין מציאות.
אגב, מעניין לבדוק פעם את העניין הזה, למה ראשי ממשלות שמאל מרגישים צורך במלחמות. כנראה בשביל להוכיח שהם מומחים צבאיים לא פחות מהימין, וחבל.
עם ישראל לא מטומטם, וייתכן שזאת סיבה מרכזית למצבו של השמאל כיום.
ככל שעובר הזמן ולמרות העונשים הנוראיים שהשבט הישראלו-יהודי הנחית על אחד מבניו – וענונו, מתברר שוענונו היה חכם יותר מכל הסיירת, שייטת, טייסת ביחד וכל אחד מהם לחוד. אין שום ספק שישראל הכניסה את מה שמייחסים לה למזרח התיכון. אחד האחראים המרכזיים מכהן בתפקיד של נשיא נערץ. לפני התפקיד הבא שהוא יקח על עצמו בהתנדבות. אבל, לעיקר העיקר הוא שוענונו הרבה יותר חכם מנתניהו כי וענונו למד להכיר את מגבלות הכוח. ועוד, ישראל בלי ארצות הברית גם כל מעמד האלים האשכנזי לה היה מתקיים בכזו נוחות ונינוחות. בלי ארצות הברית היינו אולי חייבים להביט למציאות בעיניים ולראות את הדבשת שעל גב הגמל שהוא אנחנו. תארו לכם אם כל "הסיוע" לא היה מגיע – ממה המעמד הבכיר בישראל היה מתקיים? הוא עוד היה צריך ללכת לעבוד. ישראל לא תתקוף את איראן. נקודה.
סלח לנו מחל לנו כפר לנו. אם לא תסלח על פגיעתינו בך. יום כיפור לא יכפר.
על מלחמת "שלום הגליל".
אלמלא היא לא הייתה מלחמת לבנון 2. והיינו חוסכים שתי מלחמות במכה אחת.
כתבתי שרוב המלחמות נעשות על ידי השמאל, לא כל המלחמות. והתיאוריה לפיה מלחמת לבנון 1 היתה מונעת את 2 היא תיאוריה שלא ניתן להוכיח. בכל מקרה, הסכם השלום המשמעותי היחיד, זה עם מצרים (זה עם ירדן איננו משמעותי, עם כל הכבוד) נחתם אף הוא על ידי הימין. הסכמי השלום עם הפלשתינאים, עם כל הכבוד, והגיע הזמן ליושר אינטלקטואלי של השמאל (ואני מצביע חד"ש) הניבו רק טרור ומלחמות נוספות.