קזבלן בלוד

כל החיוכים המבוישים וכל הסיסמאות האידיאולוגיות שעוטפות את המעשה הקולוניאלי לא יכולות להסתיר כי מדובר במעשה שכזה. יעל בן יפת על מסעות הכיבוש של איציק שמולי
יעל בן יפת

השבוע פורסמה ב"ידיעות" כתבה גדולה על מיזמו החדש של איציק שמולי בלוד. לפני שנפתח את המורסה הזאת, חשוב לומר משהו על התמונה שליוותה את הכתבה: עומד לו שם שמולי במרכז התמונה עם ידיים על המותניים, נראה כמו ביריון ומאחוריו חבורת הכובשים הצעירים. העמידה המפורסמת נראית לקוחה היישר מפוסטר הסרט "קזבלן", שבו יהורם גאון עומד בפיסוק רגליים מאיים, ידיו מונחות בנחישות על מותניו וקולו מרעים: "כל הכבוד". כלומר כששמולי וחבריו עוברים בקסבה בחצי היום עם חזה מתוח, כל תושבי לוד צריכים לענות לחבורת החלוצים – "כל הכבוד". או אולי לא?

אם ניתן היה לחשוב לרגע שכותרת הכתבה, "קודם נכבוש את לוד", היא כותרת ביקורתית – מיד מגלים שממש לא. מדובר בכתבת תדמית משתפכת עם תיאורים שבויים על חיוכו המבויש של שמולי מול החמימות הלודאית, ועל הזקנה משכונת הרכבת שכל הטוב הזה כבר לא יעזור לה כנראה.

התנחלויות של סטודנטים לא התחילו בעיר לוד, וההתנחלויות בלוד לא התחילו עם שמולי וחבריו. את תהליך הכיבוש של לוד בתקופה האחרונה התחילה דווקא הקרן לפיתוח לוד שמטרתה המוצהרת היא: "לפעול בתחומי החינוך, התרבות, הרווחה והקהילה לטובת כלל תושבי העיר", שזה מה שעירייה או ועדה קרואה אמורה לעשות – בטח לא קרן פרטית. אז בתכלס מדובר בהפרטה של המערכת העירונית, שעטופה בהמון אידיאולוגיה. לא זאת בלבד, אלא שבאופן מוזר, מי שעומד בראש הקרן הוא מי שפעל בהצלחה מול בג"צ נגד הפרטת בתי הסוהר. מעניין אם עו"ד וסרמן היה מרשה לעצמו להפעיל בית סוהר פרטי אבל עם הרבה אידיאולוגיה חברתית או שמראש היה מוצא את עצמו מוביל את הקרן לפיתוח האסיר.

אז עכשיו מגיעים הסטודנטים. קשה לשכור דירות בתל אביב, וגם בדרום העיר חולדאי נותן רק 1000 ₪ לחודש. כאן בלוד יש אפשרות לדבר שנייה עם שמולי גם על איזה מרכז לסטודנטים לשעות בהן כל השיפודיות סגורות, והוא רק שואל כמה מטרים צריך. בלוד סטודנטים מקבלים תמריצי כסף ומלגות דיור רק כדי שיגיעו "להציל" את המקום. וכשכסף מדבר וגם לא מעט אגו, המוח והמוסר תופסים מקום בפינה בחושך לשתוק.

כל החיוכים המבוישים וכל הסיסמאות האידיאולוגיות שעוטפות את המעשה הקולוניאלי לא יכולות להסתיר כי מדובר במעשה שכזה. במעשה שמבוסס על הנחות גזעניות כי הבעיה במקום אליו הם מגיעים הוא התושבים הילידים עצמם, ובבואם להביא את האור, הם עושים זאת מעצם היותם. כמובן, שהם מוכנים לעשות זאת כמו כל קולוניאליסט טיפוסי רק כי מדובר בצעד המלווה בהמון פריבילגיות שלא יסתיימו רק במלגה ודירה בחינם אלא גם בהון סימבולי רציני (אותו הם עושים בעיקר על חשבון אותם תושבים שכביכול באו להצילם – אלו ששוב נדרסים על ידי אותה מערכת גזענית, שהפעם עושה זאת עם כובשים מסוג חדש שכבר חמסו דירות ציבוריות בדימונה וגם כמה קרווילות, ועושים את אותו מעשה בעכו ובעוד מקומות בהם הטרף נראה קל יותר – אוכלוסיות מוחלשות וכו').

אז עכשיו אחרי מופע קזבלן בלוד אולי הכיבוש הבא של השמולים יהיה באנטבה? שמישהו יזהיר את האוגנדים שאנשי הבלורית והטוהר בדרך. עם המון חשיבות עצמית, הרבה ברק בעיניים, מלאי פריבילגיות ועם מודעות עצמית שואפת לאפס.

עוד בנושא:

חזקים על לוד / רותי לביא

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יואב

    אם ההגדרה של גזענות זה להביא אוכלוסיה צעירה להתנדב בעיר שחלק גדול מהתושבים בה לא רוצים שהילדים שלהם יגורו בה, אז כנראה שהתאחדות הסטודנטים בהחלט גזענית

  2. דן

    אז מה את מציעה יעל?
    לשבת כל היום מול המחשב ולכתוב הגיגים ?

    מהי היוזמה שלך? מהיכן את לוקחת את כל ההנחות שלך?

    האם פגשת מישהו מהגורמים או שוחחת עימם ?

    זו הבעיה עם אנשים שלא יוצרים או עושים מציאות אלא רק כותבים עליה. זה קל ונוח כי לא צריך לקום מהכורסא… בלי קשר לאיציק ולסטודנטים המקסימים שמנסים לעשות משהו מצבה של העיר לוד הגיע לדימוי כל כך שלילי בגלל עשיה או רתימה של כוחות כמותך שעסוקים רק דרך אצבעות המקלדת?

    אחלה יצאת מגניבה וכתבת בעוקץ… היפ היפ הוריי…
    שתחליטי לעשות משהו אמיתי תוציאי את האף מהחלון ותראי מציאות ישראלית שלא מתיישבת עם תזות מגניבות מתוחכמות של קפה נחמה וחצי בשנקין. מחכה לך עולם שלם של מציאות לנסות להזיז.

    מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו

    כותרת הכתבה 'לכבוש' היא רק פרוברקציה וטריגר לאנשים לקרוא את הכתבה. עשתה את שלה. עסקי במהות לא בתפל.

  3. כרמית

    יעל, אנחנו לא מכירות אבל אולי בשל הדברים שכתבת אנחנו צריכות לשבת על קפה מדי פעם. אני לא יודעת מה הקשר שלך ללוד-
    אם את לא לודאית, קפצי לביקור ותראי בדיוק על מה את מדברת. מה אכפת לך? זה בדיוק רבע שעה ברכבת מת"א.
    אם את לודאית אז נעים להכיר- גם אני. כבר יותר מ20 שנה. אני הייתי כאן כשהתחלפו ראשי עירייה כמו גרביים, ולרוב הם הועילו לעיר כמו זוג גרביים אחרי יום עבודה…
    אני הייתי כאן כשחברים שלי מסרבים להגיע לעיר כי, לטענתם, מסוכן כאן.
    אני הייתי כאן כשהכבישים התפרקו, כשהגינות הירוקות הפכו לחומות, כשבקבוקי בירה מנופצים נשארים על המדרכה במשך חודשים, כשסיבובי פוזה ו"חראקות" עם האוטו זה עניין שבשגרה.
    ואני עדיין כאן, חלק מהפרויקט הזה. לא הגעתי בגלל איציק שמולי ואני לא מתכוונת להישאר בעיר בשביל איציק. אני אשאר כאן כי אני אוהבת את העיר, כי למזלי הרב הצטרפו 30 סטודנטים שרואים את עצמם כחלק מתושבי העיר, ועוד כמות נכבדת בדרכה להתאהב בפנינה שנקראת לוד. לא באנו לכבוש, לא באנו להראות לאוכלוסיה המקומית שאנחנו שווים יותר מהם.
    ההפך הוא הנכון, כל דבר ועניין שאנחנו רוצים לעשות בעיר מחושב, מדובר ומסוכם עם התושבים.
    היוזמה של גורמים פרטיים בלוד הפכה לעניין שבשגרה בשל אוזלת היד של גורמי העירייה השונים במשך שנים רבות.
    אז הנה- סוף סוף עושים משהו טוב בעיר, איזה כיף לי שהפסקתי להגן על שמה הטוב של העיר מפני מלעיזים ופתאום רואים את לוד באור טיפה יותר חיובי.
    אני מזמינה את כולם לבוא ולראות עיר נפלאה, במרחק נסיעה מכל מקום עם תחבורה זמינה ותושבים חמים שלא מרגישים שאנחנו כובשים אותם אלא שמנסים להרים את העיר בעזרתם (!).
    הסרט קזבלן הוא קלסיקה ישראלית אין ספק, והלוואי ולוד תהפוך יום אחד לסרט שובר קופות בשל הבשורה אודות מהפכה חברתית ושינוי של סטיגמות ומתן סבלנות וסובלנות לכולם.

    שתהיה שנה טובה, מלאה במהפכות חיוביות לעתיד טוב לאזרחי המדינה בישראל.

  4. אריאל

    יפית,
    ראשית, תודה רבה שאכפת לך מאוד מלוד. אני בטוח שבנוסף לכתיבת מאמרים נגד התוכנית את גם יוזמת, מפתחת או מתנדבת בארגון כזה הבא לעזור לעיר ממקום צנוע בשילוב הקהילה המקומי.
    כתושב לוד גאה, אני באמת לא מעוניין שיבואו סטודנטים במטרה שיצילו אותי. אני לא עלמה במצוקה של דיסני ולא צריך נשיקה על שפתיי כדי להתעורר מהתרדמת. יש מספיק ארגונים החוטאים בחטא הנורא של "עול האדם הלבן". וזאת בדיוק הסיבה שאני, ועוד לודאים רבים וטבים, הצטרפנו לתוכנית של ההתאחדות.
    חשוב להבין שיש בעיר הגירה שלילית של קרוב לאלף(!!!) תושבים כל שנה. רוב רובם של המהגרים הם תושבים שהצליחו "להתרומם" מבחינה כלכלית ולצאת מכאן.
    בנוסף, יש בעיר הרבה אוכלוסיות מובסות, שלא מסוגלות נפשית לעזור לעצמם ובוודאי לא לעיר. מטרת הפרוייקט היא להזריק אור של אופטימיות נטולת ציניות לתוך העיר, להראות שעם הרבה רצון טוב, סובלנות, אהבה ועבודה קשה ניתן להשיג שינוי רצוי.
    ואיך יודעים מהו אותו שינוי רצוי? שאלנו. יצאנו לרחובות ושאלנו כ-300 תושבי לוד. שאלנו מוכרים בבסטות ואנשי עירייה, חסידי חב"ד, דתיים לאומים וערבים כאחד מה הם חושבים שצריך לקרות בעיר כדי לחולל שינוי לטובה. מה צריך לעשות, כדי לגרום לצעירים להשאר בעיר, להפוך את לוד כמוקד מועדף לצעירים לחיות, ולהפוך את המגמה השלילית לחיובית. ועם התשובות ובעזרת הקהילות המקומיות הקיימות אנחנו מתחילים לפעול להביא לאותו שינוי המיוחל.
    יש עוד הרבה עבודה מלפנינו. אנחנו רק בתחילת הדרך. אך ברחבי העיר מתחילים להרגיש את הבריזה הקלה והמרעננת, כזו של סוף שרב סמיך, של תקווה. ואני, כלודאי שהעיר חשובה לי מאוד, מרוצה מהשינוי.

  5. נסים מוסק

    "החלוצים שעזבו הכל ועברו לגור בלוד".

  6. דןש

    חבל שהיוזמה בוששה לבוא. רענון אוכלוסיית לוד בצעירים היא צו השעה. אני מאד מקווה שגם סטודנטים ערביים יצטרפו למהלך ושהפעולות התרבותיות תכלולנה את כלל תושבי העיר באשר הם.

  7. בני נוריאלי

    תודה יעל.
    הסטודנטים כאלו נחמדים ויש להם כוונות והם גם סטודנטים. למה ככה?
    אולי הם יצליחו בזה: א) לפתוח את המתנסי"ם שנסגרו לפני כעשור, ב)לקבל את זכות הבחירה לעירייה שכבר לא מתקיימת כעשור, ג) לקבל את הארנונה מאזורי התעשייה נתב"ג ד) להחזיר את "רמלה-לוד" למעמדו כתיכון עיוני, היחידי שהיה כזה, בפועל. ה) להפסיק לשדוד את הערבים (באדמות, בהיתרי בנייה, תשתיות, משאבי חינוך, רשימה ארוכהההה…). בקיצור, כל מה שמדינה אמורה לעשות. לי נראה שרק זה יביא אותה בהיפיפ/בבריזה/בדימוי וזה וזה.

    לגבי הסטודנטים, קראתי בעיתון על ההתלהבות, אבל שמעתי קולות אחרים. נגיד בעדינות: יש כאלו שמגיבים בחיוך אדיש, חלק מציינים באירוניה את הקשר בין אשכנזים ופריבילגיות (בהמשך לרותי לביא, הטייפ קאסטינג לא משכנע אף אחד פה).

    נחמד לגור בגרושים. רק תזכרו שיש פה תור לדיור ציבורי. ובני תרבות יודעים שתור צריך לכבד.

  8. חלאס לדבר

    אני שואל את עצמי מה כל כל מכאיב וקשה ולמה זה כל כך מעצבן שמלאנים מהשורה לראות אנשים שמאסו בדיבורים היפים על "המעשה הקולוניאלי" רחמנא לצלן! מה מכאיב בחבורה אמיצה של אנשים שמאסו בפטפטת וקשקשת ברשת, ויצאו להגשים, כן כן להגשים הלכה למעשה! ברור שכל המיזם הוא אסון, ברור ששמולי רשע לא פחות מהאכזריים בכובשי אפריקה ועוד לא נאמרה המילה האחרונה על האפרטהייד. הבעיה האמיתית היא באלה שבמקום ללכת ולעצב מציאות טובה בלוד, עכו ודימונה בוחרים להיות יפי נפש ובעיקר נקיי כפיים. נכון, מי שבוחר להיות יפה נפש לא ילכלך את הידיים שלו בפריפריה, בטח שלא בכסף ולא משנה מה המטרה שלו (קידום קהילה עירונית השם ירחם). אין פלא שהשמלאנים נובחים והשיירה עוברת כי כשכל נסיון אמיץ ואקטיבי לייצר מציאות טובה, ואם לא טובה אז לפחות פחות גרועה, נתקל בכל כך הרבה מוגלה פחדני. ככל שהשמאלן ימשיך להתכער ככה תגבר הרתיעה ממי שמנסה להיות יפה גם בדרך חייו ולא רק במילים שלו.

  9. פריץ היקה הצפונבוני

    צריך להפסיק את משלוח היהודים ללוד(אל-ליד) ורמלה. ולפעול קודם כל לשיפור מצבם הכלכלי והחברתי של ערביי לוד ולשיקום שכונותיהם : הרכבת ופרדס שניר ואת העיר העתיקה ברמלה. צריך להפסיק את הרס בתיהם ו פינויים ממגורים שחיו בהם עשרות שנים ושניתנו להם ע"י הממשל הישראלי עד שלא תהיה אינטגרציה מלאה של תושבים אלהבעריהם ושויון גמור בבהקצאת משאבים שלא לומר הפליה מתקנת לא יהיה פיתרון אמחתי לערים המעורבות.

  10. רתם

    ותודה על המילים שלך. רק להוסיף לפריץ, נוריאלי ולך כמובן, "הטרף נראה קל יותר" בעיקר בגלל שהמדינה, הקבלן הגדול של כל זה מייהדת ערים אלו. אם הממסד הציוני- הלאום היהודי- האשכנזי לא היה כל כך נרדף וחי בפרנויה מהערביות של הארץ, איש לא היה טורח לעזור לסטודנטים יהודים למצוא דיור זול.
    קו אחד מחבר בין דוח קניג על הגליל, כפר איילים בב"ש , עכו ומהומות עכו, ועכשיו לוד.

  11. דודי

    שמולי מעצבן, אין ספק.
    גם המאמר שלך יעל.
    הוא מזכיר לי את הבחירות בירוחם בין אביסרור לאלמקייס לפני כמה שנים, אביסרור, שעשה שינוי חיובי בעיר, קיבל רוח גבית מעיתונאים, ואז באופן אוטומטי כל מיני "רדיקלים" הרגישו שהם צריכים להיות בצד השני.
    שניצח, אגב, והרס את המערכת בירוחם תוך שנה עד כדי ועדה קרואה.
    גם כאן יעל, הרעיון של עזרה מבחוץ לא צריכה לעורר התנגדות אוטומטית. השאלה תמיג האם זה כיסוי קולוניאליסטי להמשך החלשת התושבים או להיפך.
    ויש מזה ומזה בישראל
    וחלק מהמחלישים הם אלו – כמוך – שמכוונים את האש נגד מי שמחזק.

  12. יעל בן יפת

    הבעיה של ההתנחלות האידאולוגית הזאת היא בעיקר בזה שאת אבחון הבעיה עושים באופן גזעני והפתרון הוא קולוניאלי. הבעיה באזורים מוחלשים אינה תושבי המקום ולכן אין צורך במיסיונרים לבנים שיביאו את האור. צריך בתי ספר טובים, מערכת רווחה מתפקדת- בתכלס עירייה שדואגת לתושביה ולא לפי כמה ארנונה הם משלמים.
    תוצאות הג'נטריפיקציה הן כי אכן המקום הופך להיות פרבר בורגני לבן ושבע ואז את אף אחד כבר לא מעניין לאן נעלמה אותה קהילה מלבד הקהילה המפורקת עצמה.
    זאת המהות של ההתיישבות הזאת וזאת הבעיה, מי שמעדיף לעצום עיניים שיבדוק למה. גזענות, פריבילגיות, רשעות או טיפשות. שמחתי לפגוש לפני כשבועיים פעילים בלוד שבוחנים את התופעה הבזויה הזאת של איילים/שמולי ופועלים נגדה- או לפחות מנסים להתמודד מול מכונת היישוב הזאת. בכל מה שקשור לגדה המכונה הזאת הצליחה אני משערת שהניסיון שיפר את המכונה ובתוך הקו הירוק זה בטח יותר קל.
    איך אמרה ויקי שירן ז"ל:
    "מול סילוף, דיסאינפורמציה, אדישות והתעלמות צריך לנשום עמוק ולכתוב."

  13. הילית

    התנחלויות בלוד החלו הרבה לפני הקרן לפיתוח לוד – קוראים לזה הגרעין התורני בלוד.
    אביב וסרמן כבר מתחילת החודש לא מנהל את הקרן לפיתוח לוד.

  14. מירב

    הוא מנוסח בצורה מגושמת וקשה להתחבר אליו. עורך לשוני היה מקל על הבנת הנקרא.