והפרחים למוזס

לו אני נתניהו, אני ממהר לשלוח זר פרחים ענק ועלום לבעל הבית של "ידיעות אחרונות". אין בסביבה הציבורית הישראלית קבוצת עיתונאים שתרמה יותר לביסוסו של נתניהו כראש ממשלה חסר אלטרנטיבה יותר ממערכת "ידיעות" על עיתונאיה הבכירים, שכבר כמה שנים שוברת את הראש איך לכל הרוחות ניצח אותה הביבי באמצעות "ישראל היום" ותומכו העשיר.

לפני שנים רבות, עת נוסד "ידיעות", היטיב עורכו המיתולוגי דב יודקובסקי ז"ל לקום לפני כולם מול הרוח הממסדית ששרתה אז על העיתונות הישראלית. מול הכבדות הערכית והמערכתית, מול החובה הלאומית של "מעריב" ו"הארץ", היטיב יודקובסקי לבנות עיתון לבני התשחורת, עיתון צעיר וקצבי אבל בעיקר גדוש ארומה אלטרנטיבית מול הממסד המפא"יניקי האליטיסטי והקודר.

השנים עברו, העיתון שמן והרוויח והפך לעיתון של המדינה – אוניה כבדה של מזומנים וממסדיות. ואז כשאתה כל כך עשיר ושמן קורה לך מה שקורה תמיד, אתה לא רואה על סביבותיך, בז לכולם ובאמת מאמין שמה שלא חוצה את דפיך המודפסים אינו קיים. העיתון שלך ממליך ממשלות, מאדיר עשירים קובע סדר יום ופתאום משום מקום מגיע עיתון מתחרה עם כיסים עמוקים ומדיח אותך; העיתון שהיה ראשון איבד את זה.

כתוצאה מן הקטטה ובזעמו הכלכלי החל "ידיעות" בשנים האחרונות להשתלח בכל כוחו בראש הממשלה ושכח כי במחוזותינו התנפלות של העשיר והחזק על הקורבן הנצחי היא סיבה מספיק טובה לתמוך בצד השני.

הגדיל לעשות בגיליון ערב ראש השנה האחרון אשר בהחלטה מערכתית אסטרטגית הנציח את תבוסתו והוכיח כי זמנו עבר. את גיליון החג הזה פתח ראיון חנופה עם יאיר לפיד. המועמד החדש שזה מקרוב בא זכה לכתבה פרי עטו של בכיר עיתונאי העיתון, נחום ברנע. בכתבה שהיא חרפה לכל עבודה עיתונאית, עבודת יחסי ציבור פוליטית בסגנון עיתונות המתאים לצפון קוריאה, הופיע הפוליטיקאי החדש, כותב הטורים המוכשר של העיתון, בתמונה א-לה ג'יימס דין המפשיל שרווליו לקראת המעשה הפוליטי המרהיב שהוא מתכנן.

זה לא שלדון אדלסון שכרת את התשתיות של "ידיעות". "ישראל היום" משך לאור היום את הארומה האלטרנטיבית שעליה חי והשמין "ידיעות" שנים רבות. הוא לא מבין כי היום הוא הממסד החזירי והעשיר, זה הוא שלא מבין איך הפך להיות כזה. "ישראל היום", היומון של ביבי, הפך להיות שופר אנטי ממסדי בעוד הוא נובע מתוך האמ-אמא של הממסד הליכודי שמושל בנו כבר שלושים וחמש שנה. איזה כשרון, איזה עיוורון צריך להיות בין כותבי העיתון ועורכיו כדי שיהפוך את ראש הממשלה השמרן ביותר שהיה כאן לאלטרנטיבי.

"ידיעות אחרונות" הוא אנדרטה קורסת לקבוצה מנותקת שחושבת שהיא מייצגת משהו מרוח העם, ולא יודעת כי בחוץ התחלף העם. אבל האמת שלא נכתב כאן מאמר על עיתון, כי אם על קבוצה אליטיסטית ויהירה שהעיוורון שהיא לוקה בו זה עשרות שנים כלפי האחרים מנציח סוכני שיווק זריזים, שתמיד יש להם ביד מוצר מתאים וחדש. יאללה ביבי.