אל מול הסוכה של ניר ברקת

"לא סוכות, לא אוהלים, פתרונות למגורים": על צעדת סוכת הדיור הציבורי בירושלים
מיכה רחמן

בירושלים כולם בונים סוכות, וכולם מתארחים אצל כולם. ראש העיר בנה סוכה להמוני התושבים בכיכר ספרא שליד בית העירייה. אבל ניר ברקת אינו מתיר למחוסרי הדיור בעירו להקים ולו סוכה בפינה נידחת של גן ציבורי כלשהו, שלא לדבר על פתרון קבוע לבעיות הדיור של התושבים. לחברה העירונית "פרזות" אין דירות בשבילם. הנשיא וכל ראשי ש"ס ביקרו אתמול בסוכה של הרב עובדיה יוסף. הם בטח דיברו על דברים חשובים מאוד, מן הסתם שכחו את מחוסרי הדיור. שר השיכון אטיאס, יש להניח, לא ביקש מהרב רשות להתפטר מתפקידו או להכריז על יציאת ש"ס הממשלה אם לא יתחילו מיד בבנייה חדשה בדיור הציבורי (לכולם).

סוכת הדיור הציברי בדרכה לכיכר ספרא. צילום: אריק אשרמן

אתמול, א' חוה"מ סוכות, בשעה 4:00 אחה"צ, יצאה סוכת הדיור הציבורי – פעולת מחאה של "המעברה", קבוצה של מחוסרי דיור ופעילים למען הדיור הציבורי בירושלים – למסע בין בתיהם ומשרדיהם של ראש העיר וראש הממשלה. הסוכה החלה את דרכה בבניין המשוחרר בשכונת קטמון ח', עשתה סיבוב בין בתיהם ומשרדיהם של מי שלא זוכרים שיש כאלה שאפילו סוכה כקורת גג במשך כל ימות השנה הייתה משמחת אותם (אבל כשניסינו להקים סוכה כזו, כפתרון דיור נואש, גורשנו על ידי הפקחים מגן העיר). אוחזים בסוכה ובסיסמאות מאירות העיניים שעליה הגענו כתחנה ראשונה אל כיכר ספרא, ליד הסוכה הגדולה שהוקמה לקהל הרחב מול משרדו של ברקת. אמרנו לראש העיר שמלבד התיירות שהוא מפתח, יש גם מחוסרי דיור שצריך לדאוג להם. חיסול האוהלים והסוכות שהקימו מחוסרי הדיור בצר להם, איננו פתרון. יותר מחצי שנה עברה מאז פונו מחוסרי הדיור מגן העיר וגן סאקר, התקציב להשתתפות בשכר דירה שהשיגה העירייה נגמר – לאן נלך עכשיו?!

סיימנו את מסע הסוכות הזה של מחוסרי הדיור במדבר (כן, מייבשים את הדיור הציבורי) ונטענו את סוכתנו הקטנה בגן סאקר, בדיוק במקום ממנו פונו סוכותיהם של מחוסרי הדיור לפני חצי שנה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמי סגל

    מה החילוניים הפסיקו להתחתן ולהוליד ילדים? האם כולם רכשו דירות מכספם או נטלו משכנתאות כדי להסתבך עם קופסאות בלוקים במיליוני שקלים?